יום ב' – 11 אוג' – המעבר לוורמונט, מייפל וגלידה
כל כך ברור למה קשה לנו לצאת כל בוקר. מתעוררים, מבט מהחלון החוצה, כל כך יפה ורגוע, אי אפשר לצאת מהמיטות. בסוף קמים. לארוחת בוקר הזמינו מקושקשת וסלט. קיבלו. אנחנו יוצאים לאיטינו מהקמפינג, לא לפני שעוצרים בתחנת האשפה שנעולה היטב מחשש לדובים שביער מסביבינו. (בעלת המקום סיפרה שבשבוע שעבר מישהו השאיר מזון מחוץ לרכב ודובון קטן נכנס לביקור).
אנחנו נוסעים כחצי שעה דרך Sugar Hill, לכוון העיירה Bath. הדרך מדהימה. בתים כל כך יפים, ירוק, ו...מתחילים לראות עלים אדומים על עץ פה ושם. הסתיו כבר מתחיל. מגיעים לגשר של Bath – אי אפשר לעבור – שיפוצים כבר שנה וחצי. הפועלים מספרים שבעוד שבוע וחצי הם כבר יסיימו (לא נראה ככה...) הגשר העתיק אכן מאד יפה והנוף ממנו מרשים. הפועלים מאשרים לנו לחצות אותו הלוך וחזור רגלית. נכנסים גם ל General Store הצמוד שלדבריהם זוהי החנות העתיקה ביותר בארה"ב משנת אלף שבע מאות ומשהו. בפנים חדש וישן ביחד, ו Fudge תוצרת בית במלא טעמים – אני מנסה.
בדרך הבנות כבר ב Mode קרוואן מלא (כבר עברו כמה ימים – התרגלו) ופוצחות בשירה (צרחות?) וחיקויים מפה ומשם, שמח מאחורה.
עוזבים את Bathודרך המעקף של הגשר, מתקדמים עד הבירה מונפלייר. הדרך ממשיכה להיות כפרית ויפה. לקראת אחת מגיעים. חוצים את העיר בזריזות ועולים לביקור ב - Morse Farm Maple Sugarworks. היה נחמד, לא יותר. סרטון וביקור ב Maple Trail.. רואים את תהליך ייצור המייפל ואת רשת הצינורות שמחוברים לגזעי העצים שדרכם זורם השרף למייכלים. סיום בחנות, טועמים ומבינים כמה המייפל פה שונה מזה שאצלינו בסופר בארץ (האמת שאנחנו כבר מזמן עם מייפל קנדי שאני מביא איתי מנסיעות העבודה). יש לא מעט סוגים. הבנות רוצות את האגרסיבי ואותו קונים גם לנו וגם מתנות לחברים ולמשפחה. בחווה היתה סופסוף קליטה ואפשר לדבר עם הדודים בניו-יורק (להיות בטוחים שלא ברחו לנו).
חוזרים למונפלייר. רוצים להסתובב קצת אבל לא מוצאים חנייה נורמאלית לקרוואן. אז עצירה של 5 דק' מול בניין הקפיטול היפה ותוך רבע שעה אנחנו כבר בחניון הקרוואנים של מפעל הגלידות Ben & Jerriy’s. הבחורה בחניון ממליצה לרוץ לקנות כרטיסים. נטע ואני הולכים לקנות בזמן שיעל מתקתקת במזגן בקרוואן את ארוחת הצהריים. חוזרים עם ההודעה שיש לנו 50 דק' עד הביקור שלנו. בדיוק הזמן לשבת בכייף לאכול ואפילו נותר זמן לשטיפת הסירים. ב15:50 נכנסים לסיור. כמו שציפינו, לא משהו. את הייצור רואים מבעד לחלונות. המדריכה שוצפת בדיחות קרש שרשומות לה בפרוטוקול. אבל מה זה חשוב – בסוף הטעימות. היום מכינים גלידת תות ועוגת גבינה. כמה טוב שהבנות שלי יודעות שאבא מת על גלידה ואני מקבל שאריות מכולן. בחלון הניסויים, הגברת מכינה גלידת מייפל חדשה לקראת הסתיו – לא נותנת לבדוק.
לצערי, לא הצלחתי למצוא את הזמן הנכון לספר שם למישהו שאני בהיותי סטודנט הייתי מוכר הגלידה הראשון בגלידריה של Ben & Gerry’s בארץ ובכך לזכות בליקוק ישירות מהסירים של הגלידה במפעל. נשאר עם החלום.... אח"כ, בחוץ, צילומים ליד הרכב של הגלידה, כמובן גביע לכל ילדה בטעם שבחרה, ופיינט למקפיא. (אני לא קונה – מקבל שאריות שמצטברות ליותר ממנה שלמה. סידור מצויין).
מה עכשיו? עוד מפעל בווטברי? מה פתאם – רוצות לקמפינג. אז נוסעים עוד כמה דקות ונכנסים לקמפינג בפאתי Stowe. סופ"ש נגמר, יש מלא מקום ב Goldbrook Campground. תופסים סייט מעולה, מסביב המון דשא, מתקני שעשועים. ישר רצים לנדנדות.
הבנות יוצאות לסיור. אני ויעל על הדשא מנסים לתכנן את הימים הקרובים. חייבים לשנות משהו – ברביעי – גשם זלעפות מתוכנן. צריך מקומות סגורים.
הצעירות דורשות ללכת לשבת במשרדים – יש שם WIFI חזק, רוצות קצת להשלים פערים עם הארץ. קיבלו אישור.
אני בינתיים מדליק את האש, הערב – נקניקיות כאלו ואחרות. פעם ראשונה – ערב ללא טיפטוף.
מקלחות ונשפכים למיטות מוקדם. מחר רוכבים ב Stowe...
לילה טוב.
