חזרנו מבאקו הנפלאה, 11 ימים מלאים, זוג הורים ומתבגר. האמת, אנחנו מורגלים בטיולים בעולם, כאלו שאנחנו מארגנים מ-א' ועד ת' הרבה זמן מראש, משכירים רכב לסיבוב משמעותי ברחבי המדינה, ומתאמים עם כמה מלונות את הטיול המתגלגל. אבל הפעם זה היה שונה, כי המצב המדיני והמתיחות בארץ לא אפשרו לנו לחשוב או לתכנן טיול רציני, אלא שככל שיולי התקרב, הרגשנו שאנחנו חייבים להימלט לכמה ימים של התנתקות ושפיות. חיפשנו יעד קרוב ושיהיה קצת אחר – ואיזה מזל שמצאנו את באקו!
עד הרגע האחרון עוד התלבטנו אם להשכיר רכב, כדי לנדוד לכמה ימים להרי הקווקז, אפילו תוך כדי שהות שקלנו את האפשרות הזו, אבל המחשבה שמדובר במדינה מוסלמית (ועוד שיעים!) שגובלת עם אירן, קרקעה את הפנטזיות האלו. דמיינתי כבישים משובשים, פאנצ'ר באמצע שום מקום, ואז יגיע איזה "מושיע" לחלץ אותנו, אבל אז אולי יתברר שהוא מרגל איראני שחוטף אותנו לשם... בקיצור, הבנתם את הראש... אז החלטנו לצאת לטיולים יומיים מבאקו לסביבה הקרובה והרחוקה, וכאן המקום לציין שיש כמה מדריכים דוברי עברית שחיים בבאקו, ויש גם חברות מקומיות, שמחלקות פליירים צבעוניים בעיר העתיקה עם אפשרויות לטיולי יום (ומה אם הוא מרגל איראני שהתחפש למדריך?!) בקיצור, בשביל שלוות הנפש שלנו, רצינו מדריך דובר עברית ומבין המדריכים שבדקתי איתם, אליהו ענה לי בצורה הכי מדויקת ורצינית (הגיב מהר, שלח מראש את תכנית הטיולים השונים, התאריכים העתידיים שהוא מתכוון לצאת והמחיר לכל טיול) - אז תודה לך אליהו על ההזדמנות להכיר אותך ועל הטיולים מחוץ לעיר, ששדרגו לנו את החופשה 😊
ואחרי כל הפתיח הזה, מצרפת מידע, המלצות ותובנות שלי:
בארץ – הורדנו אפליקציה בשם Xe לשער המרת כספים. שתי אפליקציות טובות להזמנת מוניות: Bolt וגם Yango. התקשורת בטלפון נעשתה באמצעות esim של חברת Airalo. וכן, בדקנו מראש עם אליהו באיזה תאריכים יש לו טיולים מחוץ לבאקו.
טיסה – טיסת בוקר עם ישראייר, נחיתה בשעות הבוקר המוקדמות. המחיר כ- 400$ לאדם (מזוודה גדולה בתוספת תשלום). בהלוך הטיסה יצאה בשעה איחור, אבל הטייס "שם גז", ונחתנו תוך שעתיים בבאקו. טיסת החזור היתה בשעות הצהריים, היתה הקפדה רבה בעניין הביטחון. לאחת הנוסעות לא אפשרו להעביר בושם בטרולי, כיוון שהוא היה בבקבוק של 200 מ"ל, למרות שבפועל היו פחות מ-100 מ"ל נוזל. אז ממליצה לשים את כל הנוזלים במזוודה הגדולה.
ויזה – עשינו בשדה התעופה, מיד לאחר הנחיתה. יש עמדות אוטומטיות: מכניסים פרטים אישיים + 30$ במזומן או בכרטיס אשראי. שימו לב, המכונות לא מחזירות עודף ממזומן, ולא ניתן לשלם על משפחה יחד. אם תחליטו על תשלום במזומן דאגו להכין שטרות מדויקים.
מונית משדה התעופה – הזמנתי מראש דרך אליהו (כי חלק מהאנשים כתבו שהנהגים המקומיים מרמים, וגם אולי יגיע במקום נהג אמיתי מרגל אראני?) שורה תחתונה – אליהו, כי הרגשנו בטוח, וזה עלה 20$.
מלון – 10 לילות ב – Eleven Hotel, מלון קטן בעיצוב מודרני ובמיקום מעולה, קרוב מאוד לעיר העתיקה. ההזמנה נעשתה דרך אתר Booking. במלון יש כ-10 חדרים, מתאים מאוד לכמה זוגות/ משפחות שמגיעות יחד, כי יש בו תחושה ביתית. לקחנו שני חדרים (המתבגר היה מרוצה בחדר היחיד שלו, והחדר שלנו היה מרווח ונעים). המלון נקי ונוח ליציאה לשיטוטים בעיר. המחיר היה מאוד אטרקטיבי, כ- 115$ ללילה לשני החדרים, וכלל גם ארוחת בוקר. כשגילינו שמנהל המקום, דויד, הוא יהודי, אז בכלל היינו מרוצים!
מזג אויר – ביולי היה 26-30 מעלות ברוב הימים. כיוון שיש רוח ומזג האויר יבש, זה לא מרגיש חם מידי. היו לנו יומיים סגריריים ואפילו קרירים, ולכן ממליצה להביא גם משהו ארוך לערב.
במהלך הימים טיילנו הרבה וברגל בעיר היפה, שמשלבת מבני אבן מתקופות שונות בהיסטוריה לצד מבני זכוכית ענקים ומרשימים. בכל מקום הסתובבו מקומיים בהרכבים שונים ובכל הגילאים: משפחות, קבוצות בנות צעירות, נשים מבוגרות יחד ולבד – אין ספק שזה תורם לתחושת הביטחון. בין כל אלו הרבה תיירים, מיעוטם מאירופה או ארה"ב, הרבה ממדינות ערב, ולא פעם נתקלנו בזכר אלפא מוקף קבוצת נשים עטופות בחיג'אב, כשרק עיניהן מציצות מחרך צר. זה המקום לציין, שרוב המקומיים הם חילונים, ולצד התיירות עטופות החיג'אב תראו גם תיירות עם חצאית קצרצרה – הכל הולך 😊
מוזיאונים – המחיר נע בין 6-20 מנאט לאדם (השער היום 1 מנאט = 2.20 שקלים). בימי שני המוזיאונים סגורים.
מוזיאון במרכז התרבות Heydar Aliyev – מעבר למבנה המרשים והמיוחד יש בו תצוגה מעניינת של אומנות מודרנית, שטיחים מקומיים, אוסף יפה של כלי נגינה ותלבושות מסורתיות. בנוסף, יש אזור ובו מוצגות מתנות שונות שקיבל נשיא אזרבז'אן לאורך השנים ממנהיגים שונים בעולם, כולל מביבי ומערפאת לפני כ-20 שנה.
מוזיאון הספרים המיניאטורים – בין סמטאות העיר העתיקה, שני חדרים לא גדולים, ושם תגלו גם כמה ספרי תהילים זעירים.
מוזיאון האומנות המודרנית – שם תוכלו לראות מקרוב פסל גדול ויפה של סלבדור דאלי, וכמו תמיד במוזיאונים מהסוג הזה, תהיינה גם "יצירות" שמזכירות את אלו שיל ילדים בגן חובה, ואני תמיד תוהה ביני לבין עצמי מה עבר בראש של אוצרי התערוכה, כשנתנו מקום למוצגים הזויים. מצד שני, זה גם היופי באומנות – לנסות לפענח "למה התכוון המשורר?"
מוזיאון Palac Zeynalabdina Tagyeva – מוזיאון בביתו של אורליגאך, שנושל מנכסיו. בקומה התחתונה אוסף עתיקות מרחבי המדינה, כולל ארונות קבורה ושלדים (אולי זה שלד של מרגל איראני?), בקומה העליונה חדרים מפוארים שהשתמרו עם כל הריהוט, השטיחים והתמונות שהיו לפני עשורים רבים.
מוזיאון המחזור – נמצא בכפר קטן בשם Gala/ Qala , קרוב לשדה התעופה. יופי של מוצגים רק חבל שלא השכילו עדיין לארגן בסביבה איזו מסעדה / בית קפה או אפילו איזה גזלן סמלי. מול המוזיאון יש אתר ארכיאולוגי של העיר הקדומה, ובחלק מהחדרים הקטנים בבתי האבן בני מאות השנים יש פריטים שהשתמרו, וממחישים את החיים בעבר. בנוסף, יש במקום גם מצודה קטנה שהשתמרה יפה. הכניסה למוזיאון המחזור היא בחינם, אבל לאתר ולמצודה בתשלום. בדרך לכפר היו הרבה משתלות, ואילו ניתן היה להכניס צמחים לארץ, הייתי דוגמת אותן אחת אחת. הגענו לכפר עם מונית שהזמנו באפליקציית בולט, ולא היו בעיות.
מוזיאון הבוץ הוולקאני – זה מוזיאון ממש דנדש, היינו בין ראשוני המבקרים. יש בו הסברים על תופעת הטבע המעניינת, מחלקה עם שלדי בעלי חיים ומחלקה קטנה של תצוגת חרקים. מחוץ למוזיאון יש מסלול קצר להליכה בין בעבועי הבוץ. למרבה הצער, לא הרשו לנו לגעת בבוץ שבחוץ, אבל ברור שתוך כמה שנים תהיה שם תעשיה ענפה בנוסח ים המלח. קראתי שיש מטיילים, שנהגי המוניות לקחו אותם לאזורי בוץ ללא שמירה – שם אפשר להימרח בכייף.
מוזיאון האדם הקדמון – בשמורת ג'ובוסטאן Gobustan - מוזיאון חביב עם המחשות של האדם הקדמון. החלק החשוב הוא השמורה עצמה וציורי האבן היפים. הכניסה למוזיאון כלולה במחיר הכניסה לשמורה. אם כבר הגעתם עד אזרבייג'ן, לא תלכו לראות מה היה חשוב למתיישבים הראשונים לכתוב על הקיר?!
מסעדות – המחיר לארוחת צהריים במסעדה הוא 30-40 מנאט לאדם. אפשר למצוא מנות זולות מאוד בדוכני הרחוב. לא אפרט על המסעדות, היו כבר הרבה פוסטים והמלצות בעניין, אבל כדאי לדעת שבמסעדת שירוואנשה (Shirvanshah) המיוחדת האוכל לא ממש להיט, ועדיין שווה להגיע לארוחה, בשביל האוירה והמופע, וכמובן שלא לוותר על סיור בין חדרי המסעדה הענקית הזו. גם במסעדת ב- Old Mangal הידועה, המוזיקה היתה כייפית והאוכל סביר. עוד כדאי לדעת שהמילה "קבב" באזרבייג'ן מתייחסת לכל סוגי הבשר על האש, ואם ברצונכם להזמין קבב כמו שאנחנו מכירים מבשר טחון, צריך להזמין לולה קבב (Lula kbab) – ברוב המסעדות הלולה קבב יהיה מוצלח, כך גם מרק העדשים. אם רוצים להזמין מנת אורז ובשר, שאחפלוב, שמגיעה עם מופע נחמד של מוזיקה, צריך להזמין שעה מראש.
במסעדות יש מיץ ממותק מקומי ובו פירות פג'ויה. אפשר להזמין קנקן כזה ולאחר מכן נהנים גם מהפרי.
מילה טובה על מסעדת Fisincan, שהגענו אליה בהמלצת צוות המלון. התפריט שלה כולל צילומים ברורים והאוכל היה טעים.
הבר המסתובב בקומה 25 של הילטון שווה ביקור, הנוף בלילה יפהפה, אבל הליקר החליק לי בקושי בגרון, בגלל המוסיקה מחרישת האוזניים. צריך להזמין מקומות מראש, אבל כשהגענו היה מקום פנוי.
דיס המלצה למסעדה Shakh Garden בעיר העתיקה, שהגישה לכל אחד מאיתנו את המנה בזמן אחר, המנות היו יקרות ויבשות (חוץ מהקבב – זו תמיד היתה הצלחה), ואת היין הביאו לי רק בסוף הארוחה ☹
טיולים מחוץ לבאקו – כאמור הזמנתי דרך אליהו. 40-50$ לאדם לטיול יומי. הוא אסף אותנו ברכב ממוזג מהמלון, הדריך ברוח טובה ונתן מענה לכל שאלה גם בימים בהם טיילנו עצמאית. אפשר להזמין דרכו גם רכב ונהג ללא הדרכה ולבנות מסלול מותאם אישית. הטלפון של אליהו: 994516605344+
Gabala – ג'אבאלה הינו ישוב בהרי הקווקז במרחק 3 שעות נסיעה לכל כיוון. זו היתה הטעימה הראשונה שלנו מהטבע שיש למדינה להציע. הגענו למפל "שבע היפות" (Seven beauties waterfall), שבעה תת מפלים זה מתחת לזה. אפשר לטפס במדרגות עד לגובה המפל השלישי, רמת הקושי קל – בינוני. ליד המפלים יש שוק קטן עם תוצרת מקומית. ילדות מוכרות זרי פרחים לראש, סבתות מוכרות מיני ריבות, דבש ומי ורדים ונמכרים גם פירות עונה. בין מפל למפל יש בתי תה קטנים. מסלול המפלים נחמד ולא ארוך. בהמשך הטיול העפלנו עם רכבל לגובה 1400 מטר, כדי לחוות מקרוב את הנוף הקווקזי. וגם עצרנו ליד אגם בשם Nohur lake, שם יש מתחם בתי קפה ומסעדות, מדשאות לפיקניק, חנויות מזכרות ומסלול קארטינג לילדים. בדרך לג'באלה עצרנו במסעדה בשם Qabala Xanlar של קווקזי דור שלישי של ציידים – אין לתאר את החוויה של השולחנות בטבע או כאלו שבחדרים פרטיים בבקתות עץ שפזורות במרחב. גם אם תחליטו שלא לאכול בה, שווה לעצור ולעשות סיבוב בתחם. לדעתי, ניתן גם להשכיר חדרי לינה.
Quba - קובה / ג'ובה הינו ישוב בצפון הרי הקווקז. כשעתיים נסיעה מבאקו. יצאנו לטיול יום שכלל ארוחת בוקר כייפית באיזה כפר באמצע שום מקום, ואח"כ הישוב היהודי בג'ובה, ביקרנו במפעל שטיחים בצד המוסלמי של הישוב ועצרנו שוב לתדלק את הקיבה בבית תה על אם הדרך – שם הזמנו את המאכל "קטאב", שזה לחם דקיק בדומה לטורטיה במילוי גבינה / ירק / בשר. שם גם טעמנו לראשונה אגוזי לוז טריים מאוד. בהמשך הגענו לנקודת תצפית תיירותית בה ניתן היה לרכב 5 דקות על סוסים וטרקטורונים. המתבגר התרגש מהחוויה, ואני התרגשתי מהניסיון לצלם תיירת עם חיג'אב דוהרת על טרקטורון. במרחק כשעה נסיעה מ – Quba יש פארק בשם Shahdag עם מגלשות הרים, סוסים, מצנחי רחיפה ואומגות. ניתן להגיע אליו בטיול נפרד עם אליהו. בדיעבד, הייתי מזמינה כמה לילות בסביבה.
Absheron – מסביב לבאקו במרחק קצר: הר האש, שמורת ג'ובסטאן עם ציורי האדם הקדמון, הבוץ הוולקני.
קניות – לא היה משהו מעניין במיוחד, אלא אם בא לכם שטיח בעבודת יד.
ביקרנו בכמה קניונים שהמליצו לנו עליהם, אבל בשורה התחתונה די השתעממנו מהם.
שוק בינה – Bina Market - עשינו עצירה כחלק מהטיול עם אליהו ב- Absheron . השוק גדול מאוד ומקורה. יש בו חנויות לאורך 10 שורות. קיוויתי למצוא נעליים או ארנק מיוחד, אבל כמעט כל התוצרת נראית מפלסטיק זול. לא בדקתי את איכות ורמת הבגדים, איבדתי עניין אחרי השורה השלישית. שימו לב, שחלק מהחנויות מוכרות רק בסיטונאות.
השוק הירוק –Yasil Bazar - שוק לא גדול, נקי ומקורה. קנינו דובדבנים מעולים, קשיו ופירות יבשים.
שוק הפשפשים – Bit Bazar - בשכונה San dbunchu- פתוח בשבת וראשון, אבל בראשון מלא ביותר דוכנים. המתבגר ואני חובבי שווקי פשפשים בעולם, ותמיד חוזרים לארץ עם כמה מציאות, אבל הפעם לא התמזל מזלנו. ועדיין היה כייף לשוטט בין ערמות צלחות החרסינה הפרחוניות, סירי האמייל והסמוברים, ואפילו צמר כבשים ומכסים של צנצנות מכרו שם בשוק 😊
בעיר העתיקה יש חנות יינות ממשלתית, קרוב לשגרירות פולין, שם ניתן לקנות גם משקאות אלכוהוליים מקומיים. המשקה הנפוץ ביותר הוא העראק המקומי שנקרא טוטובקה Tutovka, ומפיקים אותו מפירות שונים: תות, ענבים, תפוחים ושזיפים.
חמאם – רצינו מאוד להגיע ל- HamamBath. המתחם נראה מיוחד, והביקורות בגוגל היו מצוינות. גם מנהל המלון המליץ עליו, אבל בתקופה בה היינו אגף הנשים היה בשיפוצים, ורק גברים יכלו ליהנות מכל הטוב הזה. האמת, פרגנתי לשני הזכרים כמה שעות של כייף בלעדי, אבל בנאמנות אין קץ הם העדיפו לבוא איתי לחמאם אחר שהיה קרוב למלון. הגענו בעקבות המלצות ועם הרבה ציפיות ל- Liana Deluxe. המקום היה בבניין דירות, וחסרה היתה האווירה הכייפית והרגועה של חמאם. הטיפול כלל מסג' של שעה, קרצוף הגוף עם סבון, פילינג לגוף עם מלח, ולסיום כיבדו אותנו בתה ואבטיח – סה"כ שעתיים. היתרון של המקום שהוא מאפשר בילוי בזוג, בזמן שבשאר המקומות יש הפרדה. המסג' היה טוב, אבל החוויה כולה לא היתה שווה (כ-250$ לשלושתנו ), כי הם היו לחוצים מאוד לזרז אותנו משלב לשלב ולשגר אותנו החוצה, כנראה לקראת זוג אחר שהגיע.
במלון הילטון היה חמאם מרשים ורגוע מאוד. דמי הכניסה באמצע השבוע 60 מנאט, ויש אפשרות לשימוש בבריכה הפנימית, בג'קוזי, בסאונה, בחדר הכושר (שצופה על העיר מגבוה) ובחמאם הטורקי, אם מזמינים טיפול (מסאג' – 150 מנאט, קירצוף – 120) לא משלמים את דמי הכניסה. טלפון להזמנת דרך הוואטסאפ: 994512069339+
בטיסת החזור החלפתי חוויות עם מטיילות אחרות, ושמעתי תשבחות על Sehirli SPA, שכולל גם מספרה במקום. זה כבר ישאר לביקור הבא שלנו.
ועוד קצת מידע שאולי יעזור:
בין סמטאות העיר העתיקה יש גם מקומות בהם ניתן ללבוש את הבגדים המסורתיים, ותמורת תשלום מופקע לקבל תמונה בודדת. דווקא נראה לי נחמד להתלבש כמו נסיכה מסיפורי אלף לילה ולילה, אבל בן הזוג לא הרגיש צורך להיות שייח לרגע אחד, אז הרעיון נגנז.
ונציה הקטנה בטיילת נראית נהדר בתמונות, אבל בפועל זו מערכת תעלות רדודה וסמלית מאוד. יכול להתאים לשיט לילדים קטנים.
ביום שני אחה"צ הפוניקולר שמועלה לפארק הסמוך למגדלי הלהבה לא פועל. היינו באנרגיות טובות, אז החלטנו לטפס במעלה כל המדרגות (אחרי המדרגה ה-150 הפסקתי לספור). המגדל הגבוה מתנשא לגובה 190 מטר ומשמש למגורים, השני – 160 מטר – בית מלון , השלישי – 140 מטר – בניין משרדים.
הטיילת לאורך הים – ניתן להשכיר קורקינטים ואופניים, אבל אין שבילים לנסיעה לכל אורכה. יש גם אפשרות ל- Wi-Fi בחינם, וכמובן שיש בתי קפה ומסעדות לאורך הטיילת.
יש כמה מקומות שלא הספקנו לבקר בהם, ביניהם מסגד Heydar ששמעתי שהוא גדול ומרשים, והמזרקות המנגנות, שנדחו ללילה האחרון, אבל דווקא באותו ערב היו רוחות עזות, ולא הפעילו אותם. וכן באגם הורוד Pink lake / Masazir lake - במרחק נסיעה קצרה מבאקו. האגם בגוון ורדרד ובריכוז מלחים גבוה מהרגיל.
לסיכום, באקו היא יעד נפלא לטיולים, יש בה שילוב של ישן וחדש, מוזיאונים, אוכל טעים, טיולים עירוניים וטיולי טבע. בדיעבד, אף איראני לא חטף אותנו, וגיליתי שהדרכים הראשיות נוחות לנסיעה (שימו לב, בלילה אין תאורה בכבישים הבין עירוניים – עלטה מימין ומשמאל) וגם הווייז פועל טוב. בטיול הבא, אקדיש כמה ימים ברצף לטובת הרי הקווקז.
מקווה שהפוסט הזה יועיל בתכנון הטיול שלכם 😊
