טיול באומבריה -; איך ב-5 ימים עושים טרק קצר וגם נהנים קצת ברומא החלטנו לצאת למספר ימים באומבריה לטיול חצי תרמילאי וחיפשנו לעשותטרק קצרבאזור. בגלל מגבלת הזמן החלטנו על טיול רגלי של לא יותר מ-3 ימים. מחיפושים באינטרנט לא מצאנו מסלול שסיפק את דעתנו ברחבי אומבריה, ועל כן החלטנו שניסע לאזור מסויים ונשאל במקום על מסלולים. ההחלטה נפלה על פארק סיביליני שהוא שמורת טבע הררית בה נמצא קו פרשת המים של הרי האפנינים. לשמורה אתר אינטרנט http://www.sibillini.net/en/index.html בו נמצא מידע רב על פעילויות שונות ומגוונות שאפשר לעשות בפארק ובסביבתו. רוב המידע הינו לגבי פעילויות שונות בפארק ומיעוטו על מסלולי טיול בו. לאחר בדיקה קלה של מסלולי הטיול האפשריים בפארק החלטנו "ללכת על זה" בידיעה שישנם מספר מסלולים שונים שנוכל לעשות. החלטנו ליסוע לNorcia (מבוטא נורצ'ה) משום שבה ישנה תחנת מידע של הפארק והיא מהווה מיקום טוב להתחיל בו מספר מסלולים שונים. מידע על אוטובוסים ורכבות לנורצ'ה לא היה בנמצא באינטרנט ולכן החלטנו לבקר בעוד עיר שכנה ולבלות בה את היום הראשון. כך נסענו לנו הישר משדה התעופה לפרוז'יה (Perugia) שהיא בירת חבל אומבריה. הנסיעה היתה כמעט ישירה ולקחה לנו כשלוש שעות 25 יורו לאדם) כשנדרשנו להחליף רכבת ברומא (בתחנת טרמיני). פרוז'יה היא עיר מקסימה שבמרכזה עיר עתיקה הבנויה על פסגתו של הר נישא. מסביב לעיר העתיקה פזורים בתים במרחקים שונים זה מזה ומאוגדים ביחד לעיירה אחת. ה"טיפוס" לעיר העתיקה באוטובוס היה ממש נחמד וישר התחלנו לחפש מלון. במהלך החיפושים גילינו שהאנגלית איננה שגורה בפי תושבי המקום ולכן התקשורת התבססה בעיקר על תנועות ידיים. המלון נמצא לאחר זמן מה ואלחריו החלטנו לאכול ארוחת צהריים ולטייל מעט בעיר. המרכז ההיסטורי של העיר כולל מס' כיכרות כשהמרכזית ביניהן נקראת ה-4 לנובמבר. מדריך התיירים טוען שהיא אחת הפיאצות המרשימות באיטליה. נראה שזו הצהרה מעט מרחיקת לכת. אבל, בכל מקרה אין ספק שמדוברבכיכר נחמדה שבה מרבים לשבת צעירי העיר. בנוסף, היאמהווה מוקד לתיירים (בעיקר תיירות מקומית) ואף כוללת מרכז מידע, המספק אינפורמציה על טיולי יום בכפרים בסביבה ואטרקציות באזור. סמלה של העיר הוא הגריפין, חיה עם גוף של אריה וראש וכנפיים של עיט. ככל פיאצה המכבדת את עצמה גם בזו היו מספר כנסיות מרשימות ומבני ממשל המקיפים אותה וכך גם מוזיאון לתולדות העיר. בכנסיה המרכזית פרסקאות מפורסמות אבל יותר מכל האוירה הנעימה בתוך הכנסיה הענקית והחיים השוקקים מחוצה לה הם שהשאירו את רשמם עלינו. לאחר שהיה קצרה בכיכר החלטנו לטייל לנו ברחבי העיר ברגל. הנוף הנשקף מפרוז'יה משובב את העין: הרים מוריקים וכפרים עתיקים ניבטים מכל תצפית(ויש הרבה כאלו) והעיר על שלל בתיה נפרשת לפניך. היה ממש כיף ללכת בעיר עתיקה בה גרים תושבים גם בימינו כאשר העיר מאוד נקייה ומטופחת והצמחיה מוסיפה גוון ירוק חי לכל. מפעל מבורך ומעט מוזר שפגשנו בעיר היתה רשת המעליות וה"מיני מטרו" השוכן בה. בשל הפרשי הגבהים הגדולים בעיר בנו פרנסיה רשת של מעליות המביאה אותך מן הרחובות התחתונים אל העיר העתיקה הנמצאת במעלה ההר. אחת המעליותשקופה לחלוטין, ולכן מאפשרתצפייה בנוף הנשקף ממנה לאורך העליה או הירידה. אנשי העיר היו מאוד אדיבים ונחמדים גם כלפי תיירים שלא ממש הבינו את שפתם והתקשו לתקשר. העיר ידועה ביצור השוקולד שלה בעיקר ואולי רק בגלל הבאצ'י Baci שהן נשיקות השוקולד המפורסמות של חבל זה. משם לאחר לילה אחד נסענו לנו לספולטו וממנה באוטובוס לנורצ'ה. הדרך הנוחה ביותר לברר על שעות האוטובוסים לכפרים באזור, היא לבקש בתחנת האוטובוס דף מידע המרכז את קווי האוטובוס השונים באזור ספולטו. . היו לנו שעתיים להעביר בספולטו עד למועד האוטובוס לנורצ'ה ולכן החלטנו שזהו הזמן המתאים לקניות לטיול. בילינו לנו בסופר שהיה לא רחוק מתחנת האוטובוס והרכבת וקנינו מצרכים ל-3 ימים של טיול. ארזנו את הקניות בתיקים ויצאנו לכיוון נורצ'ה. לאחר כשעה של נסיעה בערוץ נחל יפיפה שכללה מעבר במספר גדול של מנהרות בהרים ומעבר ליד כפרים קטנים וציוריים הגענו לנורצ'יה שהיא מרכז תירותי גדול. גם פה העיר העתיקה שוכנת באמצע ומסביבה פזורים להם בתים רבים אך אפשר לתארה ככפר גדול ולא יותר. במרכז העיר מוזיאון כנסיה וכיכר גדולה ובה גם נמצאת תחנת המידע על הפארק. אזור נורצ'יה ידוע בחזירי הבר שבו שבשרם נחשב למעדן מקומי ולכן רבות מן החנויות מציעות ורסיות שונות של בשר חזיר מיושן מעושן או סתם בשר. יש בעיר גם מצבור גדול של מסעדות, גלידריות, חנויות לישבי טיבול מהאזור ואף שוקולטריה מקומית (שנבחנה ועמדה יפה בסטנדרטים). כמו כן כעיר תיירותית יש בעיר מספר רב של מלונות, צימרים וכיו"ב. לאחר מנוחה קצרה הלכנו לנו לתחנת המידע (פתוחה כל יום בין 9-12 ו16-19, אך כדאי להתעדכן באתר הפארק). הבחור בתחנה לא ידע לתת הרבה יותר מידע ממסלולי יום ברחבי הפארק ומידע על העיר (שגם הוא היה רובו ככולו באיטלקית) או הכפרים השכנים. לאחר נסיונות שונים לדלות ממנו מידע הוא הפנה אותנו לחנות לציוד טיולים, מצידה השני של הכיכר, בה היינו אמורים למצוא מפה של הפארק ברזולוציה טובה יותר. כמו כן בררנו בתחנת המידע על מזג האויר הצפוי באזור בימים הקרובים ונאמר לנו שאמור להיות מעונן חלקית ומצפון לאזור יחולו גשמים קלים. הגענו אכן לחנות קטנה (חנות ציוד הטיולים בנורצ'ה -;L'Emporio della Sibilla Tel 734.828323) כשהמוכר בה מדבר מעט מאוד אנגלית אבל לפחות היה עם מי לדבר לגבי מסלולי הליכה באזור. לאחר שהסברנו לו שרצוננו הוא בטיול בן יומיים שלושה ל הוא חשב מעט והציע מספר מסלולים כשהמסלול המומלץ על דיו היה לאגם שנמצא בגובה 2000 מ' בתוך רכס ההרים. בחנות ישנן גם מפות סימון שבילים של הפארק ברזולוציה 1:50000. משיחה איתו הבנו שיש יום הליכה של 6 שעות ועוד אחד של 7 שעות מה שמאוד התאים לנו ואפשר לנו ביקור נינוח בכפר שבו עובר המסלול ואף ביקור חוזר עם מעט יותר זמן בנורצ'יה. וכך מצויידים במפה והרבה רצון טוב התחלנו לנו את הטיול מנורצ'יה לאגם Pilato........ הטיול החל בשעה 16:00 בטיפוס של כ1000 מ' אל רכס המתנשא מעל נורצ'יה. מזג האויר היה בהיר הדרך טובה והכל ממש מושלם לתחילתו של הטיול. התחלנו את הטיפוס ולאחר כשלוש שעות הנוף החל להתחלף מחורש ים תיכוני לעצי מחט ומשם למישורי עשב מוריקים. כמובן שבדרך פגשנו עדר פרות ואף נחשפנו לפעילות היערנים בפארק שגיזמו את העצים באזור. מטרתנו הייתה הגעה לאוכף ומציאת מקום לשינה למרגלותיו. לקראת ערב הגענו למעין נמצא כמחצית השעה מהאוכף עצמו. המעין היה הפסקה נחמדה ומרעננת מהטיפוס המתיש ונבנה כאוסף של שקתות בהן המים זורמים מן האחת לשניה. לאחר מנוחה קצרה וחידוש הכוחות יצאנו לנו לעבר האוכף. לאחר הטיפוס הגענו לאוכף ולהפתעתנו גילינו שבדיוק בו ישנו עדר כבשים ושני רועים הלנים במקום בקראוון נייח. הרועים יצאו לקראתנו ואף הדריכו אותנו איך להגיע אל הכפר השכן וזאת לאחר שטענו כי קר מדי לישון במקום ואף לא העלו על דעתם שיש אנשים שאינם ישנים בכפר אלא בחיק הטבע. כמובן ששמענו את כלל ההסברים אך החלטנו הן לאור השעה והן לאור החוויה שנוותר על השינה בכפר ונישן למרגלות האוכף. לאחר כחצי שעה הליכה הגענו לחורשה קטנה של עציםוהחלטנו לעשות בה את הלילה. הלילה לא היה קר במיוחד. המקום שנבחר היה די מוגן מרוח והנוף הנשקף ממנו היה מרהיב. לקראת בוקר החל טיפטוף שגרר איתו מחשבות על ההמשך אך הוא נעלם כלעומת שבא ואנחנו המשכנו לנו בהתארגנות הבוקר לעוד יום של טיול. בבקור לאחר מפגש עם הרועה יצאנו לנו לעבר הכפר הקרוב קסטלוצ'ו. כפר זה מצוי על הר בשיפוליו של הרכס וחולש על עמק מרהיב. גם הוא בנוי על כיפת ההר. לאחר שעה נוספת של הליכה הגענו לנו למרכז הכפר. הספורט המוביל באזור הוא גלישת רוח מן ההרים בסביבה אל עבר העמק ובדרך פגשנו מספר אנשים שנוסעים לנקודת הקפיצה עם המצנחים. במרכז הכפר בשיפולי הכביש שחוצה אותו ישנן חנויות שונות ואף שוק קטן שמתקיים לחליפין. עצרנו לנו לקוראסון וקפה בכפר והתקדמנו לנו במסלול אל עבר האגם אליו היינו אמורים להגיע באותו היום בצהריים ושם לסעוד את ליבנו. העמק המקיף את הכפר מהווה מוקד תיירותי נרחב. מצאנ שהאיטלקים אוהבים מאוד טיול באוטו-קראוון ובעמק היה מוקד לינה לקראוונים. כמו כן, כפי שנודע לנו רק בדיעבד, ישנה בעמק חוות סוסים שעורכת טיולים לתיירים בסמוך לאתר הלינה בקראונים. תוך כדי היום הראשון גילינו שהאיטלקי אומנם טוב בהערכת הזמנים אך ככל הנראה הוא התכוון להליכה ללא עצירות או כפי שכינינו זאת "בקצב איטלקי". אז מן הכפר התקדמנו לנו לאורך השבילים המסומנים שוב לעבר טיפוס מתיש. ירדנו אל העמק וממנו התחלנו טיפוס על הרכס ממזרחו. כל הדרך ניבט לנו ממעל האוכף אליו היו פנינו מועדות, כאשר ענן מכסה אותו לחליפין. תחילה הדרך היתה נוחה כשההליכה בדרך רחבה באמצעם של גבעות מוריקות. לפנינו הלכו כל הדרך זוג איטלקים נמרצים ונתן משנה תוקף להגדרה "קצב איטלקי". לאחר כשעה הגענו לחווה בה בדיוק התבצעו בדיקות וטרינריות לכבשים. מילאנו בחווה מים והמשכנו לעבר ההר. פה הטיפוס נהיה קשה יותר אך הדרך היתה טובה והסימונים בה ברורים. לאחר כשעה נוספת הגענו לאוכף שמצידו השני שוכן לו הערוץ שבסופו נמצא האגם המיוחל. בשלב זה, מזג האוויר התקרר באופן משמעותי עד שאפילו הזוג האיטלקי שהלך לו כל הדרך ללא חולצות כבר היה לבוש כולו. . האוכף היה כולו מעונן והערפילים לא אפשרו מבט על הסביבה והנוף. לאור מזג האוויר האיטלקים החליטו לוותר לעצמם וללכת על האוכף במקום ירידה לאגם. אנחנו, לעומת זאת, החלטנו למרות הערפל להמשיך אל הערוץ והאגם בתקוה שהערוץ יהיה נקי יותר מן הערפל וההליכה בו תהיה נוחה יותר. הערפל בערוץ הגיח והלך לו לחליפין. בחלק מן הזמן החל טיפטוף קל שגם הוא לא היה מאוד משמעותי. הלכנו לנו בשביל טוב ומסומן ולאחר טיפוס קל של עוד כשעה הגענו לאגם. שמחים בחלקנו הגענו לאגם בדיוק כאשר הוא היה ריק מערפל והראות היתה מעולה. האגם כולו היה מלא באיטלקים שבדיוק הגיעו או נפשו להם במקום. ירדנו אל חוף האגם והתמקמנו לנו לארוחת הצהריים. לאחר כ-10 דק' החל ערפל לכסות את הנוף ואף גשם החל לרדת. מרבית האנשים החליטו לחזור חזרה ואנחנו החלטנו שנחכה שהגשם יעבור, מה שלא קרה, וכך לאחר ארוחת צהריים גשומה וערפילית חזרנו לנו חזרה אל עבר קסטלוצ'ו וזאת לאחר שנשארנו היחידים באגם. מומלץ, לכן, להגיע לאגם עצמו כבר בשעות הבוקר. השביל חזרה היה כולו בוצי אך ההליכה בו קלה. במהירות הגענו שוב לאוכף וממנו לעבר המדרונות המובילים אל העמק. שוב עזבו אותנו העננים וראינו שוב את התופעה של מדבר צל גשם בו ההרים מונעים מעננים לעבור אותם ולהוריד גשם בצידם השני. לקראת ערב הגענו שוב לחווה. ישבנו לנו עם הרועה ששב עם העדר וראינו כבשים שאך זה המליטו את טלאיהן. צפינו גם בעבודת הכלבים המופלאה שהוראה אחת של הרועה אגורמת להם לאסוף את העדר אל המכלאה. החלטנו למרות היופי שבחווה להמשיך מעט ולישון ליד קסטלוצ'ו. המשכנו עוד כשעה והגענו למרגלות הכפר ושם גם התמקמנו ללילה. לאחר ארוחה נחמדה עם יין, פסטה וגבינות הלכנו לנו לישון. התכנון ביום שלמחרת היה נסיעה חזרה לרומא באוטובוס שיוצא ב-16 מנורצ'יה. לאורו של יום חדש קמנו לנו ושמנו פעמינו לכפר. שם שוב שימחנו את ליבנו בקוראסון וקפה וחיפשנו דרך להגיע חזרה לנורצ'ה. מכוון שבכפר אין תחבורה ציבורית כלל (חוץ מפעם אחת ביום חמישי) ומונית לא מצאנו, החלטנו לנסות מזלנו בתפיסת טרמפים. ניסינו לדבר עם אנשים בכפר על נסיעות מתוכננות לנורצ'יה אך העלינו חרס. טיילנו לנו קצת בכפר וצפינו על העמק. הכפר שוחזר לא מכבר ולכן הסמטאות שלו מאוד מזמינות ויפות והעציצים והצמחים מעטרים את כולן. ישנן גם מספר של תצפיות על העמק ואף בתי הארחה.לאחר שנוכחנו שאין אף אחד מבני הכפר שנוסע לכיון נורצ'יה תפסנו לנו מקום ליד הכביש וחיכינו לטרמפ. לאחר כרבע שעה עצר לנו איש נחמד שהתברר שהוא בכלל בלגי במוצאו והכפר הוא משכנו בקיץ. כל קיץ הוא נוסע אל הכפר מבלגיה על מנת לגלוש במצנח הרחיפה שלו. הוא זה שסיפר לנו שהמקום הוא מרכז מאוד ידוע למצנחי רחיפה בשל משטר הרוחות הייחודי שלו. הנסיעה היתה נעימה כאשר את הכביש "עיטרו" עדרי סוסים שמצאו סיבה ללכת עליו, רוכבי אופניים שנהנו מהעליות והסיבובים ואף חבורות של אופנוענים שנהנו מהשמש החמימה. ככל שהתקדמנו אל עבר נורצ'ה מזג האויר התחמם והנוף נעשה מיוער יותר. הגענו שוב לנורצ'יה ושוב נשארו לנו 3 שעות עד לבואו של האוטובוס. החלטנו ללכת לטיול סביב לחומותיה של נורצ'יה. לאחר הקפה של כמעט חצי מהעיר נגלה לפנינו פלג מים ופארק המאגד מספר מבנים ושדות שהיוו את הלב החקלאי של נורצ'ה בתקופה העתיקה. הפארק משלב תחנות קמח המופעלות ע"י מי הנחל, שדות שונים, מבני אסם ורשת של סכרים. הטיול היה מאד נחמד ואף כלל רחצה באחד הפלגים אך הפארק איננו מתוחזק כראוי ולכן למעט שבילים נוחים וגשרים על הפלגים השונים המבנים אינם ברי ביקור. משם לאחר התרעננות חזרנו לנו לתחנת האוטובוס של נורצ'ה (תחנה בודדת אליה מגיעים כלל האוטובוסים) ועלינו לנו על האוטובוס לרומא. קנית הכרטיסים כמעט בכל התחנות בהן היינו היא בקיוסק הצמוד לתחנה כאשר העליה על האוטובוס הינה רק בצירוף כרטיס והחתמתו במכשיר ייחודי בתוך האוטובוס. לאחר כ-3 שעות מצאנו את עצמנו ברומא לעוד יום של טיול ובילוי ומשם בטיסה חזרה הביתה לישראל. טיפים: חשוב לשים לב למזג האויר באזור ההררי של הטיול. מזה"א שם הוא הפכפך מה עוד שיש שוני עצום בין צד אחד של רכס ההרים לצידו השני. כדאי ללמוד מילה או שתיים באיטלקית כי אנגלית הם לא ממש מדברים. אין צורך להביא אוכל ומי שרוצה יכול לתכנן את הטיול כך שישן כל לילה בכפר אחר כדאי בנורצ'ה ובספולטו להזמין חדרים מראש באוגוסט כי אין שם הרבה בתי מלון ויש המון תיירים. ניתן גם לנסוע מרומא ישירות לנורצ'ה, אבל לדעתנו פרוג'יה שווה ביקור. מחירים: נסיעה לפרוג'יה 28 יורו מלון פרוגי'ה 60 יורו נסיעה לספולטו 7 יורו נסיעה לנורצ'ה 7 יורו נסיעה לרומא 13 יורו