יום שני, ה-2.5:
אחרי נסיעת לילה מציקה עם ביקורתגבולות הגעתי ב-8 בבוקר לבוסטון. קניתי חופשי שבועי ב-15 דולר למרות ששהיתי בעיר רקיומיים כי חופשי יומי עולה 7$ והייתי צריכה לסוע 3 ימים אז זה השתלם לי. לקחתי אתהקו האדום. עשיתי צ'ק אין באכסנייה שבעצם היתה בניין עם שתי קומות, כמה דירות ודורםרום בפנים בבעלות סינים מטורללים.
יצאתי לדרכי בסביבות 10. לקחתי את הקו האדוםלתחילת הפרידום טרייל ועשיתי אותו לכל אורכו ברגל הלוך ושוב...תתכוננו ללכת הרבה. זה היה חביב, זה סוג של מאסט תיירותי בבוסטון ואני מניחה שאם היה לי מדריך שיסבירלי מה אני רואה יותר לעומק זה היה יותר מעניין. בדרך חוצים נהר, יש הרבה גינותמטופחות ובניינים עתיקים יחסית. בגדול אני חושבת שלעיר הזו יש אופי.
קניתי מאפיןענק עם אוכמניות בקווינסי מארקט- שוק מקורה נחמד עם מבחר די טוב, כדאי לעבור בולקראת ארוחת הצהריים.
לקראת השעה 17:00 הייתי מורעבת אז קניתי לימקרוני&צ'יז ברשת כזו שמוכרת מרקים\סלטים\סנדוויצ'ים וכו' שברח לי השם שלהואכלתי על ספסל בפארק בשם פאבליק גארדן. הערב הוקדש בעיקר להצטיידותבסופר.
יום שלישי, ה-3.5:
היום הזה היה די עמוס...
נסעתי מוקדם בבוקרלביקור באוניברסיטת הארוורד. עתיק, ירוק...נראה אחלה מקום ללמוד בו (אולי תואר שני:P). הגעתי לפסל שלהארוורד והיו שם 3 סינים ביקשו ממני לצלם אותם. קיבלתי 2 מצלמות. עשיתי תמונה לרוחבולאורך בכל אחת והחזרתי אותן. הסינים מיהרו לבדוק את התמונות ולא היו מרוצים. הפעםקיבלתי הוראות בימוי מדויקות לאלו זוויות הכי מתאימות להם ושצריך לצלם גם את קצההנעליים. מיותר לציין שבשלב הזה כבר התחלתי לאבד את הסבלנות אבל רציתי גם תמונה אזצילמתי את ה-20 תמונות שלהם תמורת 2 תמונות חמודות שלי...קשים חייו של המטייל הבודדשנאלץ לסנג'ר אחרים כדי שיהיו לו 20 תמונות בממוצע מ-3.5 חודשי טיול .


