טיילנו בצפון איטליה באמצע יוני (12-16), מספר ימים לפני תחילת עונת התיירות במדינה.

תכננו לטייל יום באגם גארדה, שלושה ימים בדולומיטים המערביים ויום באגם מאג'ורה.

מאחר והגענו לפני תחילת העונה, מרבית האתרים בדולומיטים סגורים (מסעדות, מלונות, רכבלים והשירותים הניתנים בשמורות הטבע) ומזג האוויר היה גשום. קיצרנו יום אחד בדולומיטים והוספנו יום בחלק המערבי של גארדה.

יום א': הנסיעה לטורבולה (צפון האגם) 12.6

טסנו עם איזיג'ט שיוצאים מטרמינל 1. הצ'ק-אין היה מהיר והציעו לנו לשלוח את המזוודה שתכננו לעלות לטיסה לתא המטען בחינם. הפתעה נעימה, מסמנת התחלה טובה.

נחתנו במילאן מלפנסה טרמינל 2 (כל טיסות איזיג'ט נוחתות שם). התארגנו ולקחנו שאטל לטרמינל 1, הגדול יותר. משם אספנו את הרכב, בדקנו מכל הזוויות וסימנו כל שריטה. נסענו לעיירה טורבולה (Torbole) שבצפון מזרח אגם גרדה. נסענו דרך האוטוסטרדה: A4 ממילאן לכיוון מזרח, לפי השילוט לונציה. לאחר מכן A22, קיצר את הדרך והיה נח (עלה כ-13 יורו). לאחר כשעתיים וחצי הגענו ליעד. התמקמנו במלון מעולה (50 יורו ללילה לזוג) ויצאנו להכיר את העיירה.

בשלב זה של העונה כמות התיירים לא הייתה רבה, אך העיר חיה והמקומות פתוחים. אכלנו במסעדה בקרבת המלון (אוכל טרי וטעים, זול מאוד - 5-10 יורו למנה ממוצעת). המשכנו לאחר מכן לאגם (חמש דקות הליכה מהמלון). החופים בטורבולה נקיים ומסודרים, ולכבודנו התקרבה קבוצת ברווזים. לאורך הטיילת מפוזרים בתי קפה וגלידריות.

יום ב': רכיבה בצפון גארדה, הר מונטה בלדו והגעה לדולומיטים 13.6

לאחר ארוחת בוקר עשירה במלון, עשינו צ'ק אאוט והשארנו את הרכב בחניית המלון בחינם (שימו לב שבמרבית הערים בגארדה יש לשלם על חניה). במרחק שתי דקות הליכה מהמלון הגענו לחנות נהדרת להשכרת אופניים. המוכר הסביר לנו באריכות על מסלולים לפי רמות קושי והכושר שלנו ולאחר התאמת האופניים לאדם, העביר את הזוגות שנבחרו בדיקה טכנית. רכבנו כשלוש שעות, בתחילה לכיוון arco ובחזור דרך riva del garda. הרכיבה ל-arco מהנה ומרווחת (מבחינת כמות הרוכבים על שביל האופניים). השביל עובר לצד כרמים ונחל שוצף וגם ביום חם (מעל ל-30 מעלות) מזג האוויר נעים לרכיבה. מחוץ ל-arco ניתן להמשיך על השביל או לצאת למרחב הכפרי המבודד הכולל שדות של פירות מסוגים שונים, לשם המשכנו. בחזור, הדרך לריבה דל גרדה צמודה לאגם ולחופים, ולכן עמוסה יותר ברוכבים ומטיילים. החנות התגלתה שוב כהגונה ומקצועית - הקדמנו במספר דקות את השעה 13:30 ולכן חוייבנו בתעריף של חצי יום ולא יום מלא. המחיר לשני זוגות אופניים היה 27 יורו (זול יותר מהמחיר באתר. אין סיבה להזמין מראש, יש להם המון זוגות אופניים בחנות).

לאחר ארוחה קלה וגלידה מעולה בטורבולה, אמרנו שלום ונסענו דרומה רבע שעה לעיירה מלצ'סינה (Malcesine). שימו לב שליד הרכבל ישנה חניה בתשלום (פקח במקום, חובה לשלם ולשים את הפתק בשמשה הקדמית ולא בחלון). עלינו ברכבל להר מונטה בלדו (monte baldo) עליו קראנו רבות כיעד מעולה לתצפית על גארדה והדולומיטים. מחיר השימוש ברכבל הוא 20 יורו לאדם. ניתן גם לעלות / לרדת ברגל בשביל הליכה (1800 מטר הפרש גובה ממלצ'סינה למונטה בלדו) או ברכב.

ההר מדהים והתצפית אפילו יותר. ליד היציאה מספר בתי קפה ומסעדות (במחירים מעט גבוהים מהעיירות מסביב לגארדה), בהם ניתן לנוח ולהשקיף על נוף הפסגות המושלגות ליד, הדולומיטים הרחוקים וכמובן אגם גארדה הפרוש מטה. לצערנו קראנו המלצות על מונטה בלדו כאטרקציה לתצפית בלבד, אך גילינו שעל ההר שבילי טיול רבים וארוכים המסומנים ברמה גבוהה. אלו מכם שמחפשים טיולים, נמליץ להגיע בבוקר להר ולחזור בערב (עלייה ראשונה להר ב08:00 וירידה אחרונה מההר 18:45). כמו כן, ניתן לקחת זוג אופניים למעלה ולחזור איתם בירידה למלצ'סינה.

לאחר ירידה חזרה ברכבל למלצ'סינה נסענו צפונה לדולומיטים המערביים והתמקמנו בעיירה מדונה די קמפיליו (Madonna di campiglio), בשביל לטייל בדולומיטים. בשונה מגארדה שהייתה מתויירת, במדונה היו מלון אחד ומסעדה אחת פתוחים מאחר והקדמנו את העונה במספר ימים. לינה - כ-60 יורו ללילה לזוג ומחירי האוכל בדומה לגארדה. הטמפ' באיזור הייתה בין 12-17 מעלות, כשהשמיים בהירים כיף מאוד לטייל, אנחנו זכינו במזג אוויר אפור וגשום ברוב הזמן.

יום ג': הרים, מפלים ואגם אחד מיוחד 14.6

לאחר ארוחת הבוקר במלון נסענו לסופרמרקט קרוב וקנינו אוכל ליום הטיולים שלנו בכדי לא להיות תלויים בזמן הטיול במסעדות מרוחקות. תכננו לטייל ב-ואל די ג'נובה (VAL DI GENOVA ) אשר הכניסה אליו מהעיירה קריסולו (Carisolo ) כרבע שעה נסיעה ממדונה דרומה. בתוך שמורת הטבע מקום חניה לרכבים בכניסה, ומשם לוקחים שאטל שמקפיץ לנק' התחלה/סיום של המסלולים. מאחר והגענו לפני תחילת העונה, המקום היה שומם והמשכנו ברכב עד לנק' לפני אחרונה ובה טיילנו. בשמורה אפשרויות רבות לטיולים בין יערות ובעמק, בסמוך לנהר בו זורמים מי השלגים והמפלים.

היתרונות בטיול מחוץ לעונה הוא שהפארק כמעט וריק מאנשים ולא צריך לשלם על הכניסה. החסרונות הם היעדר מפה, הדרכה מקומית ואוטובוס שמקפיץ מנקודה לנקודה. בנוסף, טיילנו במסלול עד לנקודה בה נאלצנו לחזור מאחר והשביל נחסם ע"י שלגים וטרם פונה. לאור מזג האוויר, נמליץ להגיע עם ביגוד מחמם ומתאים לגשם (סופט-של, מעיל גשם, מטריה וכיו"ב). בסוף החלק האחרון בו טיילנו החל טפטוף שכעבור דקות בודדות הפך לברד. מרחק עשר דקות נסיעה משם היה שמשי ובהיר.

לאחר ארוחה קלה לצד מפל מרשים בשמורה יצאנו ונסענו צפונה לאגם טובל (Lago di tovel), לצדו חניה רבה. האגם מדהים והקפה שלו בהליכה אורכת כשעה-שעתיים. הנוף באיזור כולל מים נקיים וצלולים, מעליהם יער ירוק עז ומעליו הרים מושלגים. בדרך חזרה עצרנו בעיירה סלז (CLESׂ) במרכזה מסעדות ובתי קפה נחמדים. משם המשכנו למדונה די קמפיליו עם תאורה של ברקים וגשם בלתי פוסק. לאור מזג האוויר הקודר והראות הגרועה, בנוסף לרכבלים הסגורים שמצמצמים את אפשרויות הטיול, החלטנו לבטל את היום הבא בדולומיטים והזמנו לילה במערב אגם גארדה.

יום ד': החזרה לגארדה - אגם, מפלים ועיירות נופש 15.6

יצאנו בבוקר בחזרה לאגם גארדה. דרכנו מטה בגשם שלא הפסיק מאתמול, אך הראות השתפרה והדרך מרהיבה. עצרנו באגם טנו (lago di tenno), קטן משמעותית מטובל אך יפה לא פחות במימי הטורקיז הייחודיים. המשכנו דרומה ועצרנו במפלי ורונה (Cascata del Varone). המפלים מרשימים מאוד ועוברים בתוך מערות. גם ביום חם חובה להגיע עם ביגוד מחמם ומתאים לגשם והירטבות. מחיר כניסה לאדם הוא 5.5 יורו. אנחנו התרשמנו יותר מהמפלים ב-ואל די ג'נובה, שהיו גדולים יותר ומתויירים הרבה פחות. מפלי ורונה מתאימים מאוד לאלו שרוצים לראות טבע מבלי להתאמץ פיזית בהליכה, מה גם שהם ממוקמים בקרבת אגם גארדה.

משם המשכנו לעיירה טרמוסינה (Tremosine). המלון נוח, מפנק וכלל ארוחת בוקר טובה. בקרבת העיירה (כחמש-עשר דקות נסיעה) עיירת הנופש המוכרת לימונה (Limone sul garda). לנו היה נוח הרבה יותר לשהות בקרבת לימונה ולא בתוכה וכך זכינו בנוף יפה יותר מלמעלה ושקט רב במרחק נסיעה קצרה. 

לאחר התמקמות בטרמוסינה יצאנו לטיול בעיירה סלו (Saloׂ) כאלטרנטיבה לסירמיונה המוכרת והצפופה (סלו קרובה יותר לטרמוסינה). בעיירה סלו טיילת ארוכה שעוברת בין סמטאות עתיקות, מסעדות, גלידריות ותיירים רבים. לאחר טיול של כשעה אכלנו במקום שנראה בתחילה כמו מסעדה אבל מסתבר שמדובר בחנות נוחות שמוכרת אוכל מוכן, קפה ואלכוהול. הדרך היחידה להבחין בין חנויות כאלה למסעדות היא השילוב של קיוסק ומסעדה יחד (מרוב רעב לא שמנו לב לדבר מלבד התפריט כשנכנסנו). אנחנו ממליצים שלא לאכול במקומות כאלה, גם אם התקציב מצומצם (עדיף לקנות בסופרמרקט מוצרים טריים ולהכין ארוחה מאשר לאכול שם).

חזרנו לטרמוסינה והמשכנו ל-לימונה לפאב נחמד מעל האגם. גם כאן המחירים יחסית סבירים (זולים מישראל).

יום ה': פקק תנועה אירופאי, אגם מאג'ורה והכנות לחזרה 16.6

יום אחרון לטיול החל בנסיעה לאגם מאג'ורה. שימו לב שהכביש הסובב את גארדה כולל נתיב אחד לכל כיוון ולצערנו נתקלנו בפקק תנועה ארוך של שעה-שעתיים. המשכנו בנסיעה והתמקמנו בעיירה קסטלטו (Castelletto), הממוקמת במרחק של עשר דקות נסיעה מאגם מאג'ורה וכחצי שעה משדה"ת מלפנסה במילאן. אנחנו ממליצים שלא להגיע לעיירה זו, שנראתה לנו כפרבר עצוב של עיירת הנופש היפה ארונה (Arona).

המשכנו לכיוון האגם לעיירה ארונה, לה סמטאות יפות, טיילת מרווחת ומטופחת, מסעדות, פאבים וגלידריות נהדרות. למי שמחפש חופים יפים ושקטים, אנחנו נסענו לעיירה לסה (Lesa) הקרובה לארונה ונכנסנו לאתר הקמפינג במקום (Camping Solcio). החוף שקט ונקי, ברזיות וכסאות במקום.

סיכום

איטליה היא יעד אידיאלי לטיול. המדינה מאוד נוחה למטייל ומשלבת אפשרויות רבות לטיולים בטבע, במסלולים מסודרים החל מכמה שעות ועד לשבועות רבים. כל זאת, לצד מחירים סבירים, נגישות לרכבים, ואוכל מעולה. יחד עם זאת, בצפון איטליה השפות המדוברות הן בעיקר גרמנית ואיטלקית.
אנחנו נהננו מאוד מצפון גארדה שכלל אפשרויות רבות לטיולי אופניים, מסלולים רגליים, חופים, ועיירות יפות שאינן עמוסות בתיירים, השונות משמעותית מהעיירות שבמערב ודרום האגם. האחרונות מאופיינות בעיקר בעיר עתיקה ובה חנויות ומסעדות רבות המושכות תיירים.
הדולומיטים המערביים מרהיבים בין אם מטיילים ברגל, באופניים או בנסיעה ברכב. שימו לב שגם בקיץ עשוי להיות שם קר וגשום, אבל ההזדמנות להיות במרחב אינסופי של מסלולי טיולים, הרים מושלגים, מפלים ואגמים שווה את הסיכון. אנחנו זכינו ליום בהיר אחד ויומיים גשומים.
מבחינת מחירים, ברוב המקומות המחירים זולים מבישראל בלפחות 20-30%. לאלו ששוכרים רכב, מחיר ליטר דלק נע בין 1.6-1.7 יורו לליטר בנזין, אך מאחר שמרבית הרכבים מגיעים עם גיר ידני, והנסיעה היא לרוב מחוץ לערים, ההוצאות קטנות בהשוואה למוכר בארץ.
היתרונות בטיול שלא בעונה (אך קרוב בתאריכים ובמזג האוויר) הם שקט ותחושת חופש אמיתית בהיעדר תיירים, לצד חסכון בעלויות כניסה לאתרים שחלקם שוממים ובמלונות שמציעים מחירים זולים יותר. מצד שני, בתקופה זו חלק מהמסלולים עדיין סגורים, וחלק מהאטרקציות סגורות (מלונות, מסעדות, רכבלים).