יופי של טיול, עצמאי ברובו. שכרנו רכב ברבאט, החזרנו אותו בפז, ואת ההרים טיילנו יחד עם חוסיין היללי (היה מעולה!). במרקש שוב שכרנו רכב והחזרנו בקזבלנקה לפני הטיסה.
הכבישים בכל מרוקו מצוינים, אין שום בעיה לנהוג לבד, רוב הנוהגים בדרכים בינעירוניות הם תיירים (חוץ מאופניים / חמורים / אופנועים מרוקאיים). וויז עבד תמיד כמו שצריך.
יש מחסומי שוטרים בכל כמה מאות קילומטרים- גם בחורים הכי נידחים, הם מצוידים במצלמות מהירות ולכן כדאי להקשיב לתמרורי המהירות (120 בדרכים מהירות, 80 בדרכים קטנות יותר, 60 עם כניסה לישוב. לפני מחסום צריך לעצור, עד שהשוטר מסמן להמשיך.)
רוב תחנות הריענון בדרך ממש ריקות כי המרוקאים משתמשים במסעדות מקומיות. אז השירותים נקיים, אין תור ויש דלק טוב. (יש כפרים קטנים יותר, בהם לא תמיד יהיה הדלק המתאים).
לגבי לינה בריאדים- הם לרוב ממוקמים בתוך המדינה, מה שאומר שהחניה מחוץ לחומות, משלמים כ30 דירהם לאיש האחראי על החניה ויש שמירה 24 שעות ביממה. כדי למצוא את הריאד- אפשר להתקשר אליהם (לא תמיד יש תשובה), והם ישלחו סבל עם עגלה שיוביל אתכם בנבכי העיר העתיקה, או שניתן לשכור סבל בכניסה למדינה, אבל חובה לתאם איתו מחיר מראש!
המדינה בפז היא בת 9000 סמטאות ולא ניתן למצוא בה את הדרך לבד, חיים בה 250000 בני אדם ורוחב הסמטאות הוא כמטר וחצי. רוב המדינה חשוכה כי הבניינים בני 5-6 קומות, ותוואי השטח- בעליה. זה יכול לעורר חששות יחד עם הצפיפות, אבל ממש שווה את החוויה! כן הייתי ממליצה לקחת ריאד ממש מפנק בפז, ולא להסתפק במועט, כי בשעות הערב, לרוב יושבים בריאד ואז החצר הפנימית שלו והגג- הם אלה שעושים את ההבדל. אנחנו היינו בdar ben souda, היה מפנק לאללא, צוות מקסים, ארוחת בוקר שעוררה הרבה זכרונות מרגשים, גג תצפית מרתקת, חדר מקלחת ענק, עשוי תדלק מרוקאי ומלא זליג' אל פאסי יפייפה.
כשמזמינים ריאד צריך לדעת שכל החדרים הם מלבניים- צרים וארוכים, כי המבנה העתיק הוא כזה- חצר מרובעת וסביבה חדרים. יש חשמל בכל מרוקו, אבל נורות חלשות , ודיי חשוך בחדרים. וגם זרם המים במקלחת הוא חלושס, ולא הזרם לו אנחנו רגילים פה.
בקבלנקה ורבאט לדעתנו אין מה להשאר יותר מלילה אחד, במרקש הארכנו את השהות לשלושה ימים מרוב שנהננו (גם מהריאד המאד איכותי- Riad Clos des Arts- גם בו מקלחת מסורתית מתדלק, עיצוב מעודן וארוחת בוקר גורמה. מיקום מעולה,קרוב מאד לג'מה אל פנה ולכל השווקים.
בביקור בגני מג'ורל- כדאי לקחת בחשבון שיש תור ענק וארוך, אז אולי לנסות להזמין כרטיסים באינטרנט, אבל למי שאוהב קקטוסים- זה המקום. בתוספת מחיר ניתן להכנס גם למוזיאון לתרבות הברברית-אני ממליצה מאד לא להפסיד.
מאד התרגשנו למצוא מלאחים מבוץ מתפורר, בתי כנסת במקומות נידחים ובתי קברות מ1383, ולא חשבנו שזה יהיה ככ חזק עבורנו. גם בבית קברות באיסוורה, בו אין לנו כלל משפחה, מקסים לראות את עיצוב הקברים השונה.
באיסוורה- מגניב לאכול דגים טריים לפי בחירה, מתוך מבחר עצום- מכרישים ועד ברקודה, קיפודים, ודגים רגילים, על המזח. מלא דוכנים כאלה שמיד שמים הכל על האש, והארוחה לצד משפחות מרוקאיות, ממש נחמדה. אחכ זורקים את השאריות לשחפים.
במרקש התגעגענו כבר לחומוס וטחינה, ומצאנו מסעדה מעולה של אוכל לבנוני אמיתי, Naranj, טעיייים ווייב מעולה. גורמה במחיר טוב.
צריך לזכור במרוקו כל מי שמראה לך את הדרך, יצפה לקבל תשלום, במיוחד בערים. בפז- יש מנגנון פרנסה שלם, בו המדריך לוקח אותך לבתי מלאכה שונים, בהם מורחים אותך בהסברים, וכל תת מדריך כזה מקבל תשלום נוסף. בהדרכה אצל איש הנחושת כבר חטפתי עצבים ויצאתי מבלי לשלם. הרגשתי שמבזבזים את זמני ורק מנסים למכור לי.
בוארזאזת התעקש ללוות אותנו איזה בחור, למרות שדחיתי אותו שוב ושוב, עד שהוא הכניס אותנו לחנות של חבר, כדי לזכות בעמלות, בטענה שזהו בית הכנסת. הוא חטף ממני שיטפון של צעקות בבליל שפות וברח כל עוד נפשו בו.
ארוחת בוקר במרוקו זה בדכ כ6-7 סוגי לחם, חמאה, ריבה, זיתים, מיץ תפוזים מעולה, ותה או קפה, לפי בקשתכם. אז לא לצפות לסלטים ופירות. את זה כדאי לקנות בשוק, כדי שיהיו נשנושים לכל היום.
