החלטתי להפתיע את זוגתי ליום ההולדת העגול שלה ולנסוע ביחד לשבוע ברפובליקה הדומיניקנית. חיפשתי יעד מעניין, שמתאים לנופש ולפעילות גם יחד, במקום רומנטי, שלא היינו בו, ופתוח בקורונה. הגענו זה עתה למצב שאנחנו יכולים להשאיר את הילדים בבית ללא חשש (חוץ מזה שלפני שנתיים היינו איתם ביעד דומה - בקנקון).

אחרי חיפושים החלטתי על הרפובליקה הדומיניקנית, שנראה היה שיכולה לענות על התנאים שלעיל. מצד אחד אי קאריבי, ולכן סמל הנופש והרומנטיקה. מצד שני, אי גדול שאפשר לנוע בו בין כמה יעדים. היעדים שנבחרו הם: פונטה קאנה (כמובן. אחד המקומות המפורסמים בעולם לנופש של ים), ביאהיבה (על החוף הדרומי, שעה וחצי נסיעה מפונטה קאנה) וסמנה (בצפון המדינה, שלוש וחצי שעות נסיעה מביאהיבה. הנסיעה אליה מאפשרת לחצות את האי ולראות את הנופים הפנימיים שלו).

כללי

הרפובליקה הדומיניקנית היא מדינה בשטח של כפי-2 ממדינת ישראל. היא חולקת אי עם האיטי, שנחשבת למדינה נחשלת, שהרפובליקה מהווה שני שלישים ממנו ושוכנת בחלקו המרכזי והמזרחי. האי כולו נקרא היספניולה והוא חלק מהאנטיליים הגדולים. יש בה כ-11 מיליון תושבים.

מטבע המדינה הוא פסו דומיניקני, שביוני 2021 שער החליפין שלו היה 17 פסו לשקל.

חופים ואזורי תיירות
החופים ברפובליקה הם חופים קאריביים טיפוסיים, בדומה לאיים טרופיים נוספים בעולם, חלקם עם חול לבן, עצי קוקוס ומים בגוני ירוק בהיר, תכלת, ירוק כהה וכחול. בקיצור - מה שאתם רוצים לראות. אגב, צבע המים שונה מזה שבקנקון, שם הים גלי יותר והמים ירוקים בהירים בצבע עז שעד היום ראיתי רק ברצועת החוף הארוכה שמקנקון לטולום.

החופים המפורסמים ביותר הם בפונטה קאנה, שהוא אזור הנופש מהמפורסמים בעולם, בפרט חוף בווארו וחוף חואניו (לא היינו בחואניו. ניסינו להגיע אבל ביקשו שם הזמנה מראש. שימו לב להזמין ושימו לב לאצות - אם יש או אין). אזור ביאהיבה ולה רומנה משופע בחופי טורקיז, שהכי בולטים באי סאונה. אזור סמאנה ולאס טרנאס ידוע גם הוא. מול סמאנה יש את קאיו לבנטנדו, שהוא אי עם חופים דומים לסאונה. חצי שעה בסירה מסמאנה או מאחד המלונות באזור. לא היינו בו. כן היינו בחוף רינקון ובחופי לאס גלראס, שניתן להגיע אליהם גם מאזור לאס טרנאס, שגם בה יש חופים יפים (לא היינו בלאס טרנאס). מבחינת אזורי שנירקול - זה לא אזור עשיר בדגה מרהיבה. אל תבנו על החלק הזה.


טיסות ודרישות שקשורות לקורונה

בדרך הלוך לקחנו טיסת לילה של אלעל לניו יורק ומשם אחרי שעתיים וחצי טיסה של ג׳ט בלו לפונטה קאנה (ארבע שעות מניו יורק לפונטה קאנה). הזמן ברפובליקה הוא כמו בחוף המזרחי בארה״ב - שבע שעות בפיגור מהזמן בישראל. הגענו לפונטה קאנה בשתים עשרה וחצי בצהריים. לאור הקורונה הטיסה לניו יורק מצריכה אישור בדיקה שלילית ב-72 השעות האחרונות, מילוי הצהרת בריאות באתר של JFK וכן מילוי הצהרה באתר של הרפובליקה הדומיניקנית, שאותה צריך להציג בנחיתה בפונטה קאנה. הכניסה לרפובליקה לא מצריכה שום דבר נוסף לישראלים.

את החזור עשינו מסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה, כדי להימנע מנסיעה ארוכה לפונטה קאנה. נמל התעופה של סנטו דומינגו מרוחק שעתיים וחצי נסיעה מסמנה. טסנו ביונייטד לניוארק ומשם חזרה באלעל לארץ. כמובן ששוב צריך לעשות בדיקת קורונה 72 שעות לפני ההגעה לארה״ב. ניתן לבצע את הבדיקה כמעט בכל מלון רציני ברפובליקה היום. עלות הבדיקה הייתה 20 דולר לאדם ותשובות תוך 24 שעות.

עלות הטיסות היא כ-1,500 דולר לאדם.


השכרת רכב

מי שרוצה לנוע מאזור לאזור מוטב לו שישכור רכב, שכן התחבורה הציבורית ברפובליקה ידועה כקשה ולא נעימה. עם זאת, צריך לדעת שגם נהיגה ברכב ברפובליקה מצריכה נכונות, מכמה סיבות: הכבישים שאינם כבישי אגרה (באזורים המיושבים) הם משובשים, כוללים בורות מדי פעם, פסי הרעדה גבוהים ורבים, שלעיתים גם אם עוברים אותם במהירות אפס, הם מכים קלות בתחתית הרכב, בכל רגע נתון יש עשרות טוסטוסים על הכביש מסביבך נעים לכל הכיוונים, הכבישים צרים וללא שוליים בדרך כלל, בכבישי האגרה ניתן לנסוע עד 80 קמ״ש ולפעמים פחות, כשכמות השוטרים ציידי המהירות היא ברמה של כל עשרים שלושים ק״מ. בקיצור - הנהיגה לא נעימה. נסבלת בכבישי האגרה אבל מאוד לא נעימה באזורים המיושבים. מנגד - רוב הזמן הנסיעה היא בכבישי האגרה. מבחינת עלות - רכב סביר יעלה כ-90 דולר ליום כולל ביטוח. שימו לב שהשיטה ברפובליקה היא שאתה משכיר רכב במחיר זול יחסית באתרים השונים בחברות השונות הרגילות ללא אפשרות לעשות ביטוח מלא. בדלפק עצמו של חברת ההשכרה מציעים ביטוח שמכפיל את מחיר ההשכרה. לכן צריך לקחת בחשבון עלות השכרת רכב כפולה ממה שאתם חושבים בעת ההשכרה באתר.

מלונות

יש מגוון רחב מאוד של ריזורטים ברפובליקה.

אחרי שני ניסיונות מוצלחים בקנקון של ריזורט הכל כלול, העדפתי כאלה גם כאן.

פונטה קאנה - אחרי התלבטות ארוכה החלטתי לנסות את barcelo bavaro palace all inclusive. הריזורט הזה נחשב להמוני ולרב הפעילויות והאפשרויות מבין הריזורטים בפונטה קאנה. ההמוניות הייתה שיקול נגד, אבל מה שקסם לי הוא המיקום בחוף בווארו המיוחד והג׳קוזי במרפסת בחדר, והכל במחיר סביר. וגם, שבהארד רוק לא היה מקום בתאריכים שלנו.

כמה דברים שצריך לדעת על המלון:

  1. הוא המוני באופן יוצא דופן. קבוצות, משפחות וחברים בהמוניהם. כמובן שהחלק של ה- adults only הוא לא כזה, התשתיות המרכזיות של הצד של המשפחות ושל המבוגרים בלבד הן משותפות כמעט כולן. היתרון בלישון בצד של המשפחות הוא שהחדרים שם משופצים ומודרניים יותר והג׳קוזי במרפסת.

  2. הוא ענק וכולל אינספור פעילויות: שטח בריכות ענקי שלא ראיתי דומה לו, שני פארקי מים, מספר רב של מסעדות, דיסקוטק, תיאטרון, שלושה בארים, בתי קפה, מגרשי גולף ועוד ועוד.

  3. למרות ההמוניות, יש בו שקט בחדרים ופרטיות.

  4. החוף שלו הוא אחד היפים - חול לבן בוהק עם מאות עצי קוקוס מפוזרים על כל החוף בתפזורת לא אופיינית (ברוב המקומות עצי הקוקוס מקיפים את החוף במרחק של כעשרה מטרים מהים עצמו) כולל על קו המים לאורך כמה קילומטרים.

  5. יש בו אצות בחלק מחודשי השנה (כמו בכל פונטה קאנה). תבדקו אם יש כשאתם מגיעים. ביוני יש.

  6. אם החלטתם ללכת אליו, שזו בעיני בחירה טובה, להלן כמה טיפים שעשויים לעשות אותה יותר טובה:

  7. הזמינו מסעדות מראש, עדיף לפני ההגעה, בפרט לסנטה פה (מסעדת הסטייקים), לאיטלקית ולצרפתית. הצרפתית בתשלום. אל תבנו על יתר המסעדות שיהיו לכם טעימות. רוב הסיכויים שהן לא יהיו. אנחנו ממש לא אהבנו את לה בריזה, שנוהגים לומר שהיא טעימה. היא די דוחה. מסעדת הסטייקים (סנטה פה) לגמרי בסדר, הצרפתית בסדר. האיטלקית נחשבת לבסדר - לא היינו. אף אחת מהן לא קרובה למסעדות טובות בתל אביב. שימו לב לקוד הלבוש למסעדות שכתוב לכם בפתק ההזמנה. בצרפתית ובסונטה פה דרושים מכנסיים ארוכים לגברים.

  8. הבופה ממש בסדר לבוקר ולצהריים. שימו לב שהוא בנוי משני חללים. הכניסה מהצד המרוחק יותר מהלובי הרבה יותר נעימה והעיצוב יוצר אווירה הרבה פחות המונית בצד הזה, בשונה מהכניסה הקרובה יותר לבניין הלובי. הם בכל מקרה מחוברים, אז פשוט תשוטטו בבופה ותמצאו את הצד הנעים.

  9. לכו לקפה שבקומה השנייה בבניין הלובי. הקפה שם והקינוחים טעימים בהרבה מאלה שבמקומות האחרים.

  10. לכו לבר שבקומה השנייה שבבניין הלובי (ליד הקפה). הוא גם יפה וכיפי וגם הקוקטיילים והאלכוהול בו ברמה אחרת מהברים בבריכות (שם זה יותר מיץ עם רום או וודקה).

  11. הספא מצוין. המסאז׳ שעשינו היה טוב והמתחם יפהפה וכולל בריכה ענקית ומעולה רק לבאי הספא, שזה מעטים בו זמנית. יש בו גם סאונות ומקלחות זרמים.

  12. לכו לבריכה של ה-adutls only. היא שקטה הרבה יותר ויש בה מיטות זוגיות מסביבה. הזמינו מיטה יום מראש בעלות של 15 דולר למיטה.


ביאהיבה - כאן הייתה לי פחות התלבטות אחרי שראיתי את הריזורטים השונים בבוקינג וקראתי המלצות. בחרתי catalonia royal La Romana adults only all inclusive. זה מלון בוטיק (לצידו יש את מלון המשפחות) אם אווירה רומנטית במיוחד. מוזיקה מצוינת, אוכל טוב, קוקטיילים מעולים, הופעות שקטות בערב, צוות מצוין וחוף שקט ויפה. כל המלון מעוצב בדגש על רומנטיקה ואהבה.

לקחנו חדר בקומת הקרקע (יש ארבע קומות) עם בריכה קטנה במרפסת.

הבר בחוף הוא אחד הטובים, כל מה ששתינו שם היה פצצה. גם הבר בבריכה ברמה גבוהה. זה מלון לחזור אליו.


סמאנה - בחרנו ב-The bannister hotel & yachts. המלון נמצא חמש דקות נסיעה מסמאנה. מלון שהוא מעגן יכטות. היינו כמעט לבד במלון, שעבד כאילו הוא מלא. חדרים ענקיים עם מטבח וסלון. נוף למעגן היכטות. למלון אין חוף ים, אף על שהוא על הים. יש בו בריכת אינפיניטי מהממת על הים וכולו מדשאות ודקלי קוקוס. המסעדות שבו, זו שבבריכה שעל הים וגם המסעדה האיטלקית, טובות מאוד. אוכל טעים ומפתיע. ברים טובים ויפים. המלון כולל ארוחת בוקר בלבד. היתר בתשלום.

המרת כסף ועלויות

אם אתם לא מתכננים להיות רק בריזורט, כדאי שיהיה בידכם פסו במזומן. גם אם אתם בריזורט הכל כלול, כדאי לתשר את המקומיים נותני השירות לפי העניין. המקובל הוא 100 פסו עבור דברים פשוטים (מלצר שאתם רוצים לצ׳פר ושיסייע לכם, נשיאת מזוודות וכיו״ב). תשר במסעדה הוא 10% לפחות. עדיף להמיר כסף בבנק כלשהו שתמצאו בדרך למלון (יש כאלה) ולא בשדה התעופה. הפער בשער הוא גדול. למשל בשדה התכופה בפונטה קאנה שער ההמרה היה 44 פסו לדולר בעוד שבבנק חמש דקות משם - 56 פסו לדולר. תוציאו מספיק כסף (כמובן דולרים במזומן שהבאתם). צריך את זה לטיול עצמו. אנחנו השתמשנו ב-18000 פסו בשבוע (חוץ מדולרים שגם בהם השתמשנו).

עלות הטיול היא קצת יותר מ- 20,000 ש"ח לזוג. המרכיבים העיקריים הם אלה:

3,000 דולר טיסות לזוג;

2000 דולר מלונות;

700 דולר רכב;

1000 דולר אתרים, אוכל, בדיקות קורונה.

עונות

התקופה של דצמבר עד אפריל נחשבת לעונה הטובה ביותר בקאריביים, כמו גם ביתר המקומות הטרופיים. מאי עד יולי נחשבת לעונה טובה גם כן, אבל חמה יותר. ובאמת חם. אוגוסט עד אוקטובר היא עונה מועדת להוריקנים ולמזג אוויר לא יציב. יותר בספטמבר אוקטובר אבל כבר באוגוסט צריך לשים לב. כמו כן, יש בקאריביים אצות עונתיות בכמויות שהורסות את חוויית החוף ולא מאפשרות להיכנס למים. שימו לב לזה. בקנקון זה באזור אפריל, בפונטה קאנה באזור יוני ואולי בעוד חודשים בשנה. שווה לבדוק לפני שסוגרים נסיעה.

יחס לתיירים

הדומיניקנים חביבים מאוד לתיירים ביחס לכל המקומות המקבילים שהיינו בהם. הם לא מציקים ולא נדבקים אליך. לא זה לא, ולא מנסים למכור לך תוך הידבקות אליך. במובן הזה הרבה יותר נעים ממה שמכירים מתאילנד, הודו, נפאל, זנזיבר, אפריקה היבשת, פרו, בוליביה וכדומה).

מסלול הטיול

יום 1 - נחיתה בצהריים בפונטה קאנה והגעה למלון (אחרי עצירה בדרך בבנק להמרת כסף). ארוחת צהריים בבופה ובילוי בחוף ובבריכות. ג׳קוזי במרפסת בשקיעה וארוחת ערב במסעדה הצרפתית (הפילה טוב, צלעות טלה - תבקשו את הרוטב בצד).

החוף בבארסלו בווארו

יום 2 - נסיעה בבוקר של 25 דקות לחוף מקאו. חוף רחב ידיים, עטור דקלים כמו כל החופים ברפובליקה. החול צהבהב, בשונה מהלבן המוחלט במלון ובאזור היותר דרומי מזרחי של בווארו. מים בצבע טורקיז עמוק. בכניסה לחוף יקחו מכם פרוטקשן על החנייה. 200 פסו יספיקו. בחוף עצמו יש דוכני מזכרות מעטים ובר ומסעדה בסיסיים. כסאות וציליות פזורים להשכרה על החוף ביוקר יחסי - 500 פסו. לקראת אחר הצהריים חזרנו למלון לבריכה השקטה יותר. בערב ארוחת ערב בלה בריזה, המסעדה הים תיכונית של המלון - מסעדה גרועה במיקום מעולה על הים.

חוף מקאו

יום 3 - שהות בבריכה במלון, טיול בחוף לכיוון מזרח עד המפרץ השכן ואזור פארק המים השכן. אחר הצהריים מסאז׳ בספא של המלון ולאחריו שהות בבריכה הענקית ובכמעט פרטית של הספא, הצופה על שטח הבריכות הציבוריות של המלון מלמעלה. בריכה שלא בא לך לצאת ממנה. בערב ארוחת ערב במסעדת הסטייקים של המלון, סנטה פה. אוכל טעים אם כי עשוי מדי. צריך להקפיד לבקש מדיום ואולי פחות.

יום 4 - בבוקר יצאנו לכיוון ביאהיבה. בדרך סטינו מעט (מאריך את הנסיעה בכעשרים דקות) לכיוון OJOS INDIGENAS, שהיא למעשה שמורה בתוך מתחם הריזורטים של קייפ קאנה. השמורה כוללת מספר בריכות מים עמוקים צלולים שקופים, בצבע ירקרק וכחלחל. מי שהיה במקסיקו מכיר את תופעת הטבע הזאת בשם "סנוטה". בכניסה לשמורה מבקשים 50 דולר לאדם - מחיר יקר לכל הדעות. אנחנו התמקחנו וידענו שלא ניכנס במחיר הזה, אחרי שהיינו בכמה וכמה סנוטות במקסיקו. המיקוח עשה את שלו די מהר ושילמנו 25 דולר לאדם. ההליכה לבריכה הראשונה אורכת כעשר דקות והיא הבריכה הגדולה והיפה ביותר. משם אפשר להמשיך בהליכה לבריכות נוספות, חלקן קטנות ושתיים מהן גדולות יותר ומאפשרות שחיה. הליכה של עוד כרבע שעה מובילה לחוף הים של קייפ קאנה.

הבריכה הגדולה בשמורה OJOS INDEGINAS

אחרי הבילוי בשמורה המשכנו בנסיעה של עוד כשעה וחצי לביאהיבה למלון קטלוניה רויאל לה רומנה למבוגרים בלבד. מלון פצצה, כבר אמרתי. ארוחת צהריים מצוינת במלון ומשם לחוף של המלון, המרוחק כ-200 מטר ממנו בשביל גישה ירוק ויפה. חוף מקסים, חול כמעט לבן, שקט לחלוטין (מקאו חוף הומה יותר) מים כמעט צלולים בצבע ירוק בהיר. בר החוף של המלון ברמה אחת הטובות. בערב ארוחת סטייקים במלון והופעה של זמרת מקומית.

קוקטיילים מבר החוף של קטלוניה רויאל
חוף הים במלון קטלוניה רויאל

יום 5 - לקחנו טיול של המלון לאי סאונה. הסעה של חמש דקות ברכב לביאהיבה, משם 10 דקות על סירת מנוע לקטמרן, יחד עם עוד כשבעים איש, משיט את כולם במעין מסיבת מוזיקה ספרדית במשך כשעה וארבעים דקות עד סאונה. החופים שאליהם לוקחים את התיירים בסאונה יפים במיוחד, עם מים ירוקים בהירים וצלולים וחוף קסום. הבעיה היא שיש שם עשרות סירות עם מאות אנשים. המוני מאוד. בחוף מגישים ארוחת צהריים סבירה ושתייה קלה ומים חופשי. לאחר כשעתיים וחצי שלוש של זמן חופשי בחוף, יוצאים חזרה דרך אזור שנקרא הבריכה הטבעית, שהיא למעשה אזור רדוד מרוחק מהחוף עם מים ירוקים שקופים באמצע הים. מיוחד מאוד. יורדים והולכים/שוחים במים הרדודים כחצי שעה. משם ממשיכים חזרה לביאהיבה כשבדרך רואים צבעי מים מדהימים, בצבעי תכלת עזים. החזרה בחמש אחר הצהריים. משם המשכנו ישר לבר של הבריכה במלון לקפה וקוקטייל. מומלצים במיוחד הקוקולוקו והדקירי. בערב ארוחת ערב אסייתית במלון והופעה של זמר מקומי.

החוף בסאונה
סאונה

יום 6 - נסיעה לסמאנה. בעוד שהנסיעה מבווארו לביאהיבה היא סבירה, הנסיעה מביאהיבה לסמאנה מאתגרת. היא מתחילה בכבישים בלגניסטיים, ממשיכה לכבישי אגרה שהנסיעה המותרת בהם היא עד 80 קמ״ש ולעתים עד 50 קמ״ש. ספרנו כעשר פעמים ששוטרים עם מד מהירות ארבו למכוניות. ידענו שיש דבר כזה ולכן הקפדנו על המהירות המותרת. אחר תום כבישי האגרה נכנסים ל-40 ק״מ של נסיעה באזורים מיושבים, כשיש בתים לאורך הכביש משני הצדדים, עשרות באמפרים מטורפים שאם לא עוצרים בהם חוטפים מכה ברכב למטה, מאות אנשים עומדים על הכביש בקצותיו (אין שוליים) וחוצים כל הזמן (זה אזור הבתים שלהם) מאות אופנועים נוסעים לכל כיוון, כולל נגד כיוון התנועה לעתים. בקיצור - נהיגה שצריך בה הרבה סבלנות וזהירות. בסופה הגענו למלון - Bannister, שהוא למעשה ריזורט השוכן על מעגן יאכטות. מיד הלכנו לבריכת האינפיניטי על הים ואכלנו שם צהריים. עד הערב שהינו באזור הבריכה. בערב אכלנו במסעדה האיטלקית הדי טובה של המלון.

בריכת האינפיניטי במלון
מעגן היאכטות שבמלון

יום 7 - נסענו עם הרכב בבוקר לכיוון חוף rincon שמקבל הרבה מחמאות בכל האתרים כאחד היפים בעולם. הנסיעה אורכת כשעה דרך סמאנה לתוך הכפרים במתווה שתיארתי קודם לגבי אופי הנסיעה. הווייז עובד מצוין, ומוביל לדרך העפר הקצרה שמסיימת את הכביש ושם פונים שמאלה ונוסעים על החול מאתיים מטר עד החניה. יש מסעדה אחת במקום, מוכרים גם לחם קוקוס (מעין פיתות עבות וגדולות עם טעם קל של קוקוס. די טעימות) וגם אננס. הייחוד בחוף הוא הנחל שזורם אליו, עם מים ירוקים בהירים צלולים ושקופים (מזכיר קצת את אזור בוניטו בברזיל). בעלי המסעדה מציעים סיור בסירה של כקילומטר פנימה ליער על הנחל. לקחנו אותו במחיר של 1500 פסו לזוג. נחמד. לא מפיל.

חוף הים עצמו היה מלא אצות בעונה הזאת. צריך גם לציין שהחוף לא כך כך נקי באופן כללי. אגב, כאן לא לוקחים פרוטקשן על החניה. היא בחינם.

הנחל שנשפך לחוף ברינקון

אחרי כשעתיים נסענו ללאס גלראס, המרוחקת כחצי שעה משם (13 ק״מ). שם פנינו לחוף la playita. חוף קסום במיוחד. שקט. יפהפה. מים צלולים בגווני ירוק. ללא גלים בכלל (בעונה הזאת כל החופים כמעט ללא גלים). מיטת שיזוף עולה מאה פסו. מעט אנשים. כמעט כולם מקומיים. גן עדן. טיול על החוף, אננס, מים.

לקראת ערב חזרנו למלון למבט אחרון על המרינה והבריכה היפה. ארוחת ערב שוב באיטלקית.

יום 8 - ארוחת בוקר בשבע ובשבע וחצי יציאה לשדה התעופה סנטו דומינגו. שעתיים וחצי מהמלון. כאן הסתיים לנו שבוע קסום בגן עדן.