יצאנו בסוף פברואר 2020 שני חברים לטיול בהוואי למשך שמונה ימים (עשרה ימים כולל טיסות). מטרת הטיול הייתה בעיקר נופים וטבע וכמובן קינוח בקצת מנוחה על החוף. לאור זאת ולאור קוצר הזמן היחסי, החלטנו לוותר על האי אוהאו ועל הונולולו. פחות עניינה אותנו עיר גדולה והנופים באוהאו ידועים כפחות אטרקטיביים מאלה שביתר האיים.

התלבטנו אם לנסוע בפברואר, שהיה לנו יותר נוח מבחינת העבודה, או במאי, שנחשב חודש עם מזג אוויר טוב יותר בהוואי (חמים ויבש יותר). מאחר שההבדל בטמפרטורה הוא קטן ובכל מקרה חם יחסית בהוואי, החלטנו לנסוע בפברואר. בפועל פברואר גם זול יותר מבחינת מלונות מאשר מאי. במשך הטיול מזג האוויר היה מצוין, בקושי ירד גשם, לא היה חם מדי, היה נעים להיכנס לים (טמפרטורת המים מעט נמוכה יותר מהאופטימלית – המים מעט קרירים בפברואר, אבל לגמרי סבירים לכל פעילות), לא היו הרבה תיירים, כך שהדרכים, המלונות והמסעדות לא היו מלאים.

מסלול הטיול – כללי

שני לילות במאווי, לילה בקוואי, חמישה לילות באי הגדול.

טיסות

טיסת לילה של יונייטד מתל אביב לסן פרנסיסקו (כ-15 שעות). המתנה של שלוש שעות וטיסת המשך של יונייטד לשגה התעופה של KALULUI במאווי. נחיתה באחת בצהריים שעון הוואי.

טיסה של הוויאן אייליינס (קנינו את הכרטיס מיונייטד כחלק מכל חבילת הכרטיסים) מ-KALULUI ל-LIHUE בקוואי. טיסה של 40 דקות.

טיסה של יונייטד מ-LIHUE לKONA באי הגדול. טיסה של 50 דקות.

טיסה של יונייטד מ-KONA לסן פרנסיסקו (חמש שעות), למעשה ללא המתנה כלל (פחות משעה בין הנחיתה להמראה) ומשם לתל אביב (12:45 שעות).

מסלול מפורט

יום 1 – מאווי

נחתנו ב-KALULUI באחת בצהריים, לקחנו את הרכב ויצאנו לדרך ל-HANA. רבות נכתב על הדרך הזאת והרבה מחמאות נשפכו עליה באתרים השונים. בפועל, בעינינו הדרך הייתה יפה, אבל לא מיוחדת. השאלה היא כמו תמיד מה ראית ומה עשית לפני כן. כמי שטיילו במקומות רבים בעולם, הדרך ל-HANA מקבלת ציון בינוני ביחס לדרכים אחרות.

הדרך עצמה מתחילה פחות או יותר באזור תצפית HOOKIPA, הצופה על הגלים הגבוהים ועל הגולשים בחוף שמתחתיה בחוף הצפוני במאווי, כרבע שעה נסיעה משדה התעופה של KALULUI. יש המון גולשים במים ואפשר לשבת שעות ולצפות בהם. משם המשכנו לחוף JAWS, שידוע גם הוא בגליו הגבוהים ובגולשיו (כעשר דקות מ-HOOKIPA), אבל אחרי כקילומטר בדרך עפר ראינו שהדרך מתאימה לארבע על ארבע ולא רצינו לקחת את הסיכון ולפגוע ברכב שלנו. חזרנו לכביש הראשי וויתרנו על החוף. משם המשכנו מזרחה עד HANA. הדרך מפותלת מאוד, ניתן לראות לאורכה מפלים רבים, נחלים קטנים, צמחיה טרופית עבותה, מפרצים וחופים. אנחנו עצרנו בדרך אצל אחד מכמה חבר'ה שמכינים ברביקיו מתחת לסככה, כדי לאכול צהריים. פתרון טוב למי שרעב, שכן למעט ליד תצפית HOOKIPA, אין מקום אחר לאכול עד HANA. בדרך עצרנו במקומות שונים שהיו משולטים או שחנו בהם רכבים. חשוב לציין שאין כמעט שילוט ולכן עוצרים איפה שחושבים שיפה ואיפה שרואים קבוצת רכבים שעצרה. אחרי כשעתיים וחצי הגענו ל-HANA ומשם חזרנו חזרה ל-KALULUI למלון שהזמנו לשני לילות – MAUI BEACH HOTEL הנמצא על אחד החופים הצפוניים, בקרבת שדה התעופה שבו נחתנו (470$ לשני לילות). החדרים קטנים יחסית ולא הייתי ממליץ על המלון, למרות המיקום הנוח שלו. יש מגוון רחב של מלונות באזור.

נקודה נוספת – איכשהו פספסנו את החוף האדום שכנראה נמצא מזרחית ל-HANA. משום מה לא ראינו שציינו את קיימו בסיפורי הדרך השונים שקראנו בעברית ובאנגלית, אבל בפועל הוא כנראה שם. כדאי לתכנן להגיע אליו אם מגיעים ל-HANA.

בערב אכלנו במסעדה המרוחקת חמש דקות הליכה מהמלון שבו ישנו, הנקראת BISTRO CASANOVA. מסעדה טובה ונעימה שבשל כך שהיא הייתה מוצלחת, אכלנו בה גם ביום שלמחרת.

יום 2 – מאווי

את היום השני התחלנו בנסיעה של שעה וחצי עד מרכז המבקרים של הר הגעש HALEAKALA. המרכז מצוי בגובה של כ-3,000 מטר, סמוך לפסגת ההר, וצופה על מכתש הר הגעש. הטמפרטורה בגובה הזה הייתה ארבע מעלות ולכן הצטיידנו במעילים ובכובעים. מרכז המבקרים קטן ואין בו כמעט כלום מלבד שני ריינג'רים ובסמוך אליו שירותים כימיים. אין אוכל או קפה. תחילה עלינו במסלול של כמה מאות מטרים עד לתצפית גבוהה יותר על מכתש הר הגעש, מימין למרכז המבקרים (יש שילוט והכל ברור). לאחר מכן ירדנו לתוך המכתש במסלול הפופולרי ביותר הנקרא SLIDING SANDS. אורך המסלול הוא 18 ק”מ והוא מסתיים בכביש העולה למרכז המבקרים, כך שצריך לתפוס טרמפים כדי להגיע חזרה לרכב. התלבטנו לאורך ההליכה האם להשלים את המסלול או לעשות הלוך חזור עד נקודה שנרצה ולאור הקור והגובה המקשה ללכת הרבה, החלטנו, כמו כמעט כל יתר המבקרים, ללכת הלוך חזור. בפועל הלכנו חמישה וחצי קילומטרים לכל כיוון. הדרך הלוך כולה בירידה וחזור כולה בעליה. הדרך עצמה יפה ורובה בצבע אדמדם. המכתש פרוש לנגד עיני המטייל, בתוכו יש לועות געשיים קטנים ואדומים, נוף ירחי צבעוני. יש בדרך צמחים מוזרים ביותר, בצבע כסוף לגמרי ומבריק שלא ראיתי בשום מקום. אחרי שחזרנו חזרה למרכז המבקרים עלינו עם הרכב לפסגת ההר לתצפית. משם התחלנו בירידה ברכב חזרה לתחתית ההר. אחרי שתי דקות נסיעה למטה יש פניה ימינה לכביש קצר המוביל לתצפית מזווית אחרת על המכתש. למעשה זווית מצוינת לראות את הלועות הקטנים שבמכתש.

משם נסענו לחופים המפורסמים של מאווי, קצת אחרי LAHINA, לחוף KANAPALI. החוף ארוך מאוד. יש לאורכו בתי מלון רבים והוא כיפי. מים צלולים בצבע טורקיז עם משנרקלים למיניהם. שקט מאוד. הדרך שלפני החוף יפה והיא עוברת לאורך הים, שגם שם אפשר לעצור בחופים שקטים עם מים כמו בריכה.

בערב חזרנו ל-KALULUI (כשעה נסיעה) ולמסעדה של הערב הקודם.

לוע הר הגעש HALEAKALA

חוף KAANAPLI

יום 3 – מאווי וטיסה לקוואי

בשמונה בבוקר התייצבנו בשמורת IAO, כדי לראות את ה”מחט” המפורסמת שבשמורה, שהיא למעשה הר רזה ודק שמזדקר לגובה. כולו ירוק מצמחיה. השמורה מרוחקת כרבע שעה נסיעה מ-KALULUI וההליכה בה קלילה, על דרך סלולה. תוך חמש דקות מגיעים לתצפית הקרובה למחט.

משם נסענו שוב לאזור HOOKIPA לצפות בגולשים. ישבנו שם כמעט שעתיים בוהים בגולשים.

בצהריים עלינו על טיסה לקוואי. אחרי הנחיתה הלכנו לנוח במלון הממוקם קרוב לשדה התעופה, על חוף הים המזרחי. המלון נקרא THE ISO HOTEL. מלון טוב, חדרים יפים ומרווחים, דלת הזכוכית של החדר נפתחת ישירות לדשא שליד הבריכה הצופה לים. החוף עצמו לא מתאים לרחצה, שכן הוא סלעי בחלקו הקרוב לחוף (210$ ללילה). ישבנו על הדשא מול הים במנוחה ומדי פעם קפץ לוויתן או נפנף בזנב. מראה כיפי. בערב אכלנו במסעדת הבר השיקית SAM'S OCEAN VIEW. מקום נחמד וטעים.

המחט בשמורת IAO

יום 4 – קוואי וטיסה לאי הגדול

בשבע ורבע בבוקר כבר היינו בשדה התעופה הסמוך, כדי לעלות על מסוק לטיסה של שעה מעל האי. מזג האוויר היה בהיר לגמרי. ללא עננים וללא רוח. הטיסה הייתה אחת החוויות הטובות בטיול. המסוק טס מעל האזור הירוק ומלא המפלים שבו צולם הסרט פארק היורה, מעל קניון WAIMEA ומעל חוף NAPALI היפהפה. אפשר היה לראות את הצוקים הירוקים אדמדמים נכנסים לתוך הים. מתחתינו שחו לווייתנים ומדי פעם קפצו ונופפו בזנב.

אחרי הטיסה נסענו דרומה לכיוון קניון WAIMEA. הנסיעה יפה ביותר, הקניון הענק הוא בעל נוף מדברי עם מפלי מים גבוהים. בסוף הכביש יש מסלול הליכה לכיוון הצוקים שמעל חוף NAPALI. לא היה לנו זמן ללכת את כולו. הלכנו מעט מתחילתו וחזרה. העמק למטה מרהיב. קמטים של צוקים ירוקים מחודדים יורדים לים.

משם נסענו לשדה התעופה לטיסה לאי הגדול (הטיסה יצאה בשלשו וחצי בצהריים). נחתנו אחרי חמישים דקות בקונה ומשם נסענו בג'יפ ששכרנו לכיוון הילו. הדרך אורכת כשעתיים והיא עוברת בשדות לבה שחורים רחבי ידיים באזור של מאונה קי, ההר הגבוה בהוואי, המתנשא לגובה של כ-4,500 מ'. הגענו לפנות ערב ל-BED & BREAKFAST OCEAN VIEW בהילו. מקום נחמד על הים (לא חוף רחצה. בהילו אין חופי רחצה טובים). אכלנו ארוחת ערב ב-JACKIE REY בהילו. מסעדה עם אווירה טובה ואוכל טעים.

חוף NAPALI מהמסוק

קניון WAIMEA

קניון WAIMEA

יום 5 – האי הגדול

על הבוקר יצאנו לכיוון פארק VOLCANO לבילוי של יום שלם. התחלו במרכז המבקרים, במסלול שהולך לאזור הפעילות הגעשית – אדים שיוצאים מאדמה בצבע לבן, צהוב, ירוק ואדום. משם לתצפית על לוע הר הגעש (המסלול הולך לשם, אין צורך בתכנון כאן). המסלולים לתוך לוע הר הגעש היו סגורים, אז המשכנו עם הרכב למסלול ה-DAVESTATION המוביל לתצפית על לוע נוסף של הר הגעש (הליכה של עשרים דקות לכל כיוון). תצפית יפה שגרמה לנו לרצות לרדת פנימה במסלול המתחיל באותה נקודה שממנה מתחיל המסלול לתצפית ויורד ללוע. המסלול אורך כשעה לכל כיוון. הנוף בתוך הלוע הוא כולו שחור ומיוחד.

משם הלכנו לאכול צהריים במסעדה שליד מרכז המבקרים. לאחר מכן נסענו בדרך שיורדת עד הים. הדרך יפה מאוד, שדות לבה שחורים מלוא האופק. למטה אפשר לטייל כמה שרוצים על הצוקים שמעל החוף. לקראת החשיכה חזרנו חזרה את הדרך ונסענו למלון בכפר VOLCANO, הנקרא ALAS DEL VOLCANO שהוא למעשה צימר גדול, בקתה של שלושה חדרי שינה, מטבח מאובזר, אח, ג'קוזי ושולחן פינג פונג (350$ ללילה). הפעם קנינו מוצרי מזון במכולת הסמוכה והכנו ארוחת ערב בעצמנו.

יום 6 – האי הגדול

בבוקר יצאנו לכיוון החוף השחור PUNALUU. נסיעה של כשעה ורבע. החוף מפתיע ביופיו. כבר היינו בחופים שחורים, באיסלנד ובקוסטה ריקה, אבל הפעם החול שחור לגמרי. עוד לא דהה. הדקלים מסביב, החול השחור והצבים מקנים לו מראה ייחודי. החוף גם מתאים לרחצה ויש בו מציל.

משם המשכנו לחוף הירק PAPAKOLEO, המרוחק עוד כשעה נסיעה מהחוף השחור. בניגוד לחוף השחור, לחוף הירוק אין גישה חוקית ברכב. צריך להחנות את הרכב בסוף הכביש ומשם ללכת 2.7 מייל לכל כיוון. ההליכה חשופה לשמש לכל אורכה. ישנם פיקאפים לא חוקיים שמוכנים לקחת נוסעים עד החוף בעשרה דולר לכיוון. אנחנו הלכנו ברגל. החוף עצמו יפה במיוחד. חול בצבע ירוק חאקי ומים בצבע טורקיז. החוף מתאים לרחצה. אפשר להישאר שם כמה שעות.

אחרי כשעה וחצי בחוף חזרנו ברגל לרכב ונסענו לכיוון קונה, לריזורט שהזמנו לשלושה לילות KONA COAST RESORT. הנסיעה לקונה איטית וארוכה יחסית וצריך לקחת בחשבון כשעתיים נסיעה. את אחר הצהריים בילינו בבריכה מול הים. בריזורט עצמו אין חוף. הוא ממוקם על צוק קטן מעל הים. בערב אכלנו במסדה המצוינת והיקרה יחסית LA BOURGOGNE.

יום 7 – האי הגדול

ביום הזה טיילנו בחופים המערביים של האי הגדול. התחלנו ב-HAPUNA BEACH. חוף רחב ידיים ובעל חול זהוב וים תכלת טורקיז. נעים מאוד לרחצה. משם המשכנו ל-HONOKAOPA BEACH, שמוקף בריזורט ענק מכל עבריו עם מסלולי גולף רבים. החוף עצמו נחמד. מוקף דקלים וחול אפור. משם המשכנו לארוחת צהריים במסעדה של מלון ארבע העונות בחוף HULALAI, שגם הוא חוף רגוע ויפה עם חול לבן. המלון עצמו נראה ברמה גבוהה ורומנטי מאוד. משם המשכנו לחוף WAIKUHU, שאליו יורדת דרך עפר של כמה מאות מטרים עד למסלולי הליכה לחוף הסלעי והמפורץ שלא מתאים לרחצה.

בערב חזרנו לבריכה ולשקיעה היפה בריזורט שלנו. לאחר ההצלחה בהילו, אכלנו ארוחת ערב ב-JACKIE REY בקונה. התפריט מעט שונה, אבל האווירה והטעם באותה איכות.

חוף HONOKAOPA

יום 8 – האי הגדול

קבענו יום לפני כן שיט לשנורקלינג במפרץ KEALAKEKUA. המפרץ לא ניתן לגישה עם רכב, אם כי ניתן ללכת אליו ברכב מרחק של כמה קילומטרים מהכביש, עד לאנדרטה לזכרו של קפטן קוק, הניצבת בחוף המפרץ. מי המפרץ צלולים וירוקים בהירים והדגים במים רבים וצבעוניים. שנורקלינג ברמה גבוהה יחסית. במהלך השיט, 45 דקות לכל כיוון, ראינו לווייתנים מקפצים ומנופפים בזנב וכמה דולפינים שוחים לידנו.

אחרי השיט בילינו בריזורט במנוחה ועשינו קצת קניות בקונה, בעיקר של בגדי שחיה, ספורט ומזכרות.

בערב אכלנו ב-FISHHOPPER, המצויה על הכביש לאורך החוף במרכז קונה. המסעדה נראית המונית ובפועל הייתה ברמה נמוכה יותר יחסית למסעדות הטובות שאכלנו בהן במהלך הטיול.

יום 9 – טיסה חזרה

באחת וחצי עלינו על המטוס בחזרה לסן פרנסיסקו ומשם לארץ.

כמה נקודות נוספות לציון:

  1. שדות התעופה באיים אמנם קטנים, אבל התורים בהם יכולים להיות ארוכים, כך שצריך לקחת בחשבון להגיע שעתיים לפני הטיסה.
  2. עלויות: המחירים בהוואי דומים לאלה שבארה”ב במקומות כמו פלורידה וזולים בהרבה ממקומות כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו. מסעדה טובה תעלה 130 דולר לזוג כולל יין וקינוח. לינה תעלה בין 200 ל-300 דולר בדרך כלל לזוג. הטיסות כולן עלו לנו 1,500 דולר לאדם.
  3. הייתי מוסיף יום לקוואי על חשבון האי הגדול. זאת, כדי להגיע לחוף NAPALI עצמו. אפשר לעשות את זה בהליכה של מספר קילומטרים מהחניה במקום שהכביש נגמר. חשוב להזמין חודשים רבים מראש מקום חניה, אחרת אין מה לנסוע לשם. אנחנו ביררנו מאוחר מדי.
  4. מאונה קיה – התלבטנו אם לעלות לפסגת ההר ולשם כך אף שכרנו ג'יפ באי הגדול. החלטנו לבסוף שלא לאור העובדה שהנוף הגעשי שם אינו מיוחד והיינו ב-HALEAKALA וב-VOLCANO וכן בנופים געשיים מהשורה הראשונה בעולם. נראה היה לנו בזבוז זמן יקר לעלות להר.
  5. צריך לשים לב שהרי הגעש בהוואי אינם נראים מבחוץ כהרי געש כמו שרגילים לראות בצ'ילה, איסלנד או אפילו אירופה. הם נראים כהרים רגילים לגמרי.
  6. האיים קטנים כך שזמני הנסיעה אינם ארוכים מאוד.
  7. בעיני, הוואי היא אחלה יעד, אבל מתאימה בעיקר לטיולי טבע לנוסעים מישראל או לטיולי גלישה. מי שמחפש נופש וחופים פסטורליים, כמו גם רומנטיקה, בעיני, עדיף לו לנסוע, לסיישל, מלדיביים, זנזיבר, תאילנד ועוד. הטיסה הארוכה מאוד מישראל להוואי לא מובילה לחופים יפים יותר מהאתרים האמורים הקרובים יותר לארץ.