בס"ד

הערה: ניסיתי לפרט כמה שיותר, במיוחד לתת מידע שאני חיפשתי לפני כן ולא מצאתי (כמו תהליך הכניסה לארה"ב), לכן יצא קצת ארוך.

אז הטיול התחיל, איך לא, בטיסה... טיסה ישירה של אלעל לניו יורק. ב-1 לנובמבר, בשעה 6:00 שמנו פעמנו אל שדה התעופה בן גוריון לטיסה שתוכננה לשעה 9:40. ב"ה לא היו עיכובים מיותרים (שלא כמו בטיסה חזור) והטיסה עברה בשלום. בטיסה חילקו לנו טופס של מכס שיש למלא, בו צריך להצהיר אם אנחנו מביאים איתנו מתנות או סכום כסף שעולה על 10,000$ וכדומה, אותו יש למסור בשדה במהלך הבידוק אצל קצין ההגירה. נחתנו בניו יורק בשדה התעופה JFK בשעה 15:10 ונדרשנו לעבור, כאמור, בידוק אצל קצין הגירה. חיכינו בערך שעה בתור ולבסוף הגענו אליו. הוא בדק את הדרכונים, לקח טביעות אצבעות וצילם אותנו. אחר כך הוא בדק את טופס המכס שמילאנו ואישר אותו באמצעות חותמת. הלכנו לקחת את המזוודות, ולמזלנו, שלא כמו בישראל, המזוודות כבר חיכו לנו בטור על הרצפה ולא על המסוע. לקחנו אותן ובמעבר במכס מסרנו את הטופס המאושר. משם יצאנו לתפוס מונית היישר למקום בו שהינו. לנסיעה מחיר קבוע והוא 52$, אם יש מעבר דרך מנהרה בתשלום אגרה זה תוספת תשלום (לנו יצא תוספת של 5$-6$) ובנוסף נהוג לתת טיפ לנהג על העזרה במזוודות בערך 5$ (נו, מילא).

במהלך הנסיעה נחשפנו למראות המרהיבים של מנהטן בחשכה, הבניינים הגבוהים, אורות העיר... הגענו למחוז חפצנו בסביבות השעה 18:00 ותהינו איך אנחנו הולכות להעלות 2 מזוודות 2 קומות ללא מעלית. למזלנו בדיוק נכנס צעיר אמריקאי והציע לעזור, הוא העלה בשבילנו את 2 המזוודות! לאחר מכן יצאנו לערוך קצת קניות בסופר, על מנת שיהיה לנו דברים למחרת.

2.11-בבוקר היום השני להגעה הלכנו לביקור בחנות של אפל שממוקמת בשדרה החמישית (בין רחוב 58 ל-59) ליד סנטרל פארק , החנות פתוחה 24 שעות ויש שם wifi חינם למי שמעוניין. לאחר מכן נתנו הצצה קטנה לסנטרל פארק ומשם לקחנו רכבת תחתית למעבורת של סטטן איילנד החינמית (תחנת bowling green) כדי לראות את פסל החירות. קנינו כרטיס מטרו ללא הגבלה למשך שבוע (האופציות היו שבועי או חודשי) ב31$ + 1$ על יצירת הכרטיס. ההחלטה הזו התבררה כהחלטה הכי טובה שיכולנו לקבל, כך גם אם טעינו, נתקענו וכו'... תמיד יכולנו לקחת רכבת או אוטובוס (אבל לא אוטובוס אקספרס) מבלי לדאוג על תשלום נוסף. במעבורת עלינו ישר לסיפון (קומה שלישית) וצפינו בפסל, לדעתי הצלחנו גם לצלם תמונות די טובות ולכן מיותר להגיע לאי עצמו ולשלם. בנוסף, במעבורת היה אינטרנט אלחוטי חינם.

משם חזרנו לתחנת הרכבת דרך הבאטרי פארק, ועלינו על הרכבת אל תחנת high st, כפי שהרבה ממליצים, כדי ללכת על גשר ברוקלין לכיוון מנהטן ולראות את כל הבניינים הגבוהים והאורות. הגענו בדיוק לפני השקיעה וכך הרווחנו גם את מראות השקיעה וגם את מראות האורות בחשכה. ההליכה אורכת כ30-40 דק' ויש להיזהר מרוכבי האופניים הרבים. משם חזרנו לדירה.

אתרי אינטרנט:

מטרוקארד- http://web.mta.info/metrocard/mcgtreng.htm

מעבורת- http://www.siferry.com/index.html

3.11-ביום השלישי נסענו לצ'לסי וטיילנו לאורכו של פארק ההיי ליין (בין רחובות 30-14 והשדרה העשירית) שהיה בעברו מסילת רכבת, האמת לא הבנתי כל כך מה יש לעשות שם ולמה אנשים ממליצים עליו, אבל שיהיה. כשירדנו הלכנו לאורך הנהר וצ'לסי פירס. משם לקחנו רכבת לשכונת צ'יינה טאון, הסתובבנו קצת ברחובות והמשכנו ברכבת לממוריאל 11/9, היכן שממוקמות 2 הברכות הענקיות במקום מגדלי התאומים. בהמשך נכנסנו לתצפית במרכז הסחר העולמי החדש, במחיר של 32$ למבוגר. עלייה לתצפית היא בין השעות 9:00-19:15 ההמלצה שלי היא להזמין כרטיסים באינטרנט, ככה חוסכים את התור. מאיתנו הוא גזל לפחות חצי שעה, שהייתה קריטית מכיוון שהגענו ישר לשקיעה ולא הספקנו לראות את העיר באור יום. הבניין חדש ונעים להסתובב בו, אך העובדה שהתצפית היא דרך חלונות זכוכית קצת פוגעת בחוויה וכמעט בכל התמונות יש השתקפויות.

אתרי אינטרנט:

פארק ההיי-ליין-http://www.thehighline.org/

מרכז הסחר העולמי החדש- https://oneworldobservatory.com/

4.11- ביום הרביעי תכננו לנסוע מחוץ לעיר, לראות את השלכת באפסטייט- עמק ההדסון. לקחנו את הרכבת התחתית לתחנת גרנד סנטרל, תחנה מאוד מרשימה, היא אטרקציה בפני עצמה. קנינו כרטיס הלוך ושוב לרכבת שנקראת metro-north לעיירה קולד ספרינג שעלה 28$ (14$ לכיוון, לא ניתנה הנחה על כרטיס הלוך ושוב). חשוב לציין שהמחיר הוא לא בשעות השיא (בשעות השיא המחיר יותר גבוה, ניתן לראות באתר מהן שעות השיא). לצערנו, הגענו בדיוק כשהרכבת עזבה ולכן נאלצנו להמתין עוד שעה שלמה לרכבת הבאה, שאמנם הייתה קצת בזבוז זמן, אבל הרווחנו סיור בתחנה. הנסיעה נמשכה כשעה ו-20 דקות ולוותה בנוף עוצר נשימה אל עבר הנהר וצידו השני בניו ג'רזי (רצוי לתפוס את הצד השמאלי על מנת ליהנות מהנוף). כשיורדים בתחנה יש מן מנהרה להולכי רגל, שמקשרת בין 2 צידי העיירה. בצד השמאלי אפשר ממש לראות ולהיות על שפת הנהר, בצד הימני זו העיירה עצמה.

המטרה שלנו הייתה לבקר בבית בוסקובל, אך לא היו אוטובוסים או מוניות אז החלטנו לצעוד לשם (מרחק של 20-25 דק' הליכה). הדרך הייתה מהממת ואין ספק שכמה מהתמונות המוצלחות ביותר מהטיול צולמו שם, אך באיזשהו שלב יש לעלות על כביש מהיר, בלי מדרכה מסודרת, ולכן היה קצת מסוכן ללכת על שולי הכביש. בכל מקרה, זה לגמרי היה שווה את זה. קנינו כרטיס רק לגנים ולא לבית (במילא נותרו לנו רק שעתיים עד לסגירה ואנחנו לא חובבות גדולות של מוזיאונים). כרטיס לגנים עלה 11$ (אם רוצים גם לבית זה 17$) ושעות הפתיחה היו בין 9:30-16:00, למעט יום שלישי שבו הגן סגור. הגנים היו מדהימים!!! הצבעים של העצים, הנוף לנהר, האגם והמפל הקטן, הכל היה מהמם! אפילו היה מסלול קטן במעלה ההר דרך העצים כשהכל מכוסה עלים... פשוט אין לי מילים. ללא ספק אחד הימים הכי מהנים בטיול. ההמלצה שלי היא להימנע מהטעות שלנו ולהגיע מוקדם כדי ליהנות בנחת ממה שיש לגן להציע.

בחזור נתקלנו באותה בעיה תחבורתית ובנוסף כבר עמד להחשיך. ניגשנו לקבלה ושאלנו אם יוכלו להזמין לנו מונית, הן ענו שכן אבל חברת המוניות לא אמינה ויכול להיות שהמונית פשוט לא תופיע... אז שאלנו אם יש מישהו שנוסע לכיוון ויוכל לתת לנו טרמפ אבל הן אמרו שלא (האמת שאני לא סגורה על זה שהם הבינו אותנו נכון, נראה לי שהן חשבנו שביקשנו שהן יסיעו אותנו). הודיתי להן ואמרתי שלא כדאי שניקח סיכון לחכות למונית ולהיכנס לחושך ושהיה תענוג לסייר בגנים והן אמרו שאני צודקת והתנצלו שהן לא יכולות לסייע, אבל נראה לי שהעובדה שהחמאתי לאתר גרמה להן לרחם עלינו. אז התחלנו לצעוד הכי מהר שיכולנו, לפני שיחשיך, ובערך 5 דק' אחרי הגיעה הבחורה מהקבלה עם הרכב שלה וצפצפה לנו. לא הייתי סגורה בהתחלה אם זו היא או סתם מישהו שרוצה לעזור וכשראינו אותה לא הפסקנו להודות לה. הנסיעה למרכז העיר ארכה כ-5 דק'. שוטטנו קצת ברחוב הראשי, הצצנו בחנויות ואז המשכנו לתחנת הרכבת חזרה למנהטן. מה שאהבתי במיוחד בעיירה זה את השקט שלה, שונה כל כך ממנהטן העמוסה. האווירה הייתה פסטורלית, ואמנם זה נדוש אבל ממש כמו שאמרו לפני, קסומה. בחזור הלכנו לפיצריית "סבא'ס פיצה" הכשרה באפר איסט סייד. הזמנו 2 משולשים עם זיתים ושילמנו 3.5$ למשולש ענק! בערך בגודל של 3 משולשים בארץ והיה טעים במיוחד!

אתרי אינטרנט:

רכבת לצפון ניו יורק- http://web.mta.info/mnr/html/planning/schedules/

קולד ספרינג- http://www.coldspringliving.com/

אטרקציות ואתרים בקולד ספרינג- https://www.tripadvisor.co.il/Tourism-g47508-Cold_Spring_New_York-Vacations.html

בית בוסקובל- http://www.boscobel.org/

סבא'ס פיצה- http://www.sabaspizzanyc.com/

5.11- ביום החמישי הלכנו קצת להסתובב בעיר, הסתובבנו קצת בטיימס סקוור שנמצא בצומת השדרה השביעית עם רחוב ברודווי ובין הרחובות 42-47. נכנסנו לחנויות ומשם המשכנו למוזיאון מאדאם טוסו שנמצא במערב רחוב 42. המוזיאון פתוח בימים א'-ה' בין השעות 10:00-20:00 ובימים ו'-שבת בין השעות 10:00-22:00. מה שמבאס שאצלם יש כל מיני סוגי כרטיסים. הכרטיס הרגיל כולל בתוכו כל מיני תוספות כמו סרט תלת מימד לילדים ועולה 40$, ואם אתה לא מעוניין אתה צריך לבקש את הכרטיס הספציפי שאתה רוצה, אבל אם אתה לא יודע את זה מראש אז הפסדת 5$ לפחות. לדעתי זו קצת חוצפה וניצול ולצערי גם נפלנו בפח הזה. ולמה אני חושבת שזה ניצול? כי קופאית שרואה שניגשות אליה 2 מבוגרות אמורה להבין שאין להן טעם בסרט ילדים. השיטוט במוזיאון היה די נחמד, היו שם דמויות מוכרות מאוד וגם כמה שמוכרות פחות (לפחות לי). בגדול, חוויה נחמדה, אבל לא חושבת שזה מצדיק את המחיר. לאחר מכן המשכנו לספריה העירונית שנמצאת בשדרה החמישית בפינת הרחובות 40-42. זוהי ספריה ענקית עם אינסוף חדרים ועיצוב יפהפה. העפנו קצת מבט וחזרנו לדירה.

אתרי אינטרנט:

מוזיאון מאדאם טוסו- https://www2.madametussauds.com/new-york/en/

הספריה העירונית- http://www.nypl.org/

6.11- ביום השישי תכננו ללכת לבניין האו"ם, אך לצערי הייתה לי כתובת שגויה ולכן מצאנו את עצמנו משוטטות בשדרה החמישית במקום. בהמשך הלכנו להציץ על הצילומים של הסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד" שהתרחשו ברחוב 66 בין השדרות מאדיסון ופארק, אבל הצילומים עצמם היו בתוך בניין אז לא היה יותר מדי מה לראות. המשכנו לסנטרל פארק ושוטטנו בערך שעתיים-שלוש ולקראת 14:00 בצהריים חזרנו להתארגן לשבת. בערב שבת הלכנו לתפילה וסעודה אצל ישיבת הרב פינטו שהייתה קרובה לדירתנו.

7.11- ביום השביעי, כאמור יום שבת, הלכנו מוקדם בבוקר לתפילה וקידוש בבית הכנסת ספרא ומשם הלכנו להמשיך את הטיול בסנטרל פארק למקומות שעוד לא הגענו אליהם. בסביבות 13:00 חזרנו לנוח בדירה.

8.11-ביום השמיני ניצלנו טיפ שקיבלנו ועלינו על הרכבל לרוזוולט איילנד שנמצא ברחוב 59 בין השדרה הראשונה לשנייה. הנסיעה ברכבל היא חינם, אך צריך כרטיס מטרו. הנסיעה עצמה קצרה (כ-5 דק'), אך היא מאוד מהנה ויפה. באי עצמו הבנו שאין יותר מדי מה לעשות, אנחנו סיירנו קצת באזור והצלחנו אפילו לראות תערוכת ציורים על שפת הנהר.

משם רצינו להגיע לקבר הרבי מליובאוויטש ולכן לקחנו את הרכבת f לתחנת ג'מייקה סנטר ומשם אוטובוס Q84 לקבר הרבי. השכונה עצמה הייתה שקטה מאוד והבתים בשונה מהעיר היו פרטיים, קטנים ויפים. נהנינו מאוד מהשקט והשלווה ששררו שם. לקבר הרבי לא ניתן להיכנס עם נעלי עור ולכן יש שם נעלי בית למי שצריך, התפללנו שם במשך כשעה וחצי (בסוף גם נהוג אם רוצים, לשים תרומה) ולאחר מכן החלטנו ללכת למסעדה חלבית בברוקלין, אך לא תיארנו לעצמנו שזה יהיה כזה סיפור. חזרנו למרכז ג'מייקה ומשם לקחנו עוד 3 רכבות, שבסופו של דבר הבנו שבגלל חוסר תשומת לב מצאנו את עצמנו במרחק 10 שדרות ממחוז חפצנו. הגענו לשכונה של היספנים ולא היה לנו מושג איך מגיעים לאן שרצינו (לא היה לנו אינטרנט), אך 2 היספנים חמודים מאוד עזרנו לנו, הסבירו לנו כיצד להגיע ואפילו ליוו אותנו לתחנת האוטובוס. כשהגענו לתחנה גילינו שבית הקפה סגור לרגל שיפוצים ובמקום זה ישבנו במסעדת ספונס. הזמנו סלט יווני (מגיע בלי לחם) ופסטה ברוטב עגבניות שעלו לנו 27$. הפסטה הייתה טעימה, הסלט פחות. בגדול נראה לי שהמחירים שם נחשבים זול-בינוני. כשסיימנו כבר היה די מאוחר וחזרנו לדירה.

אתרי אינטרנט:

קבר הרבי מליובאוויטש- http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/77028

מסעדת ספונס- http://www.greatkosherrestaurants.com/restaurants/489/spoons-flatbush

9.11- ביום התשיעי רצינו לנצל את מזג האוויר השמשי כדי לבקר בגן הפרחים וויב היל שבברונקס. חידשנו את כרטיס המטרו שלנו לשבוע נוסף (לבחור באופציה “more time” כדי שלא תצטרכו לשלם שוב 1$ על כרטיס חדש) ונסענו ברכבת מספר 1 עד לתחנה האחרונה ושם, בצד שמאל של הכביש (אם מגיעים ממנהטן), מחוץ לבורגר קינג עובר שאטל חינמי שמופעל על ידי וויב היל ואוסף נוסעים בין השעות 9:10-15:10, בהפרשים של שעה כל פעם. כשהגענו בדיוק פספסנו את השעה של השאטל ולכן הלכנו לסייר בפארק הסמוך- ואן קורטלנד פארק. עשינו כמה תמונות וחזרנו לכיוון תחנת השאטל. חיכינו וחיכינו ופתאום הגיע רכב שכתוב עליו שאטל. שמחנו וכבר רצינו לעלות, אך בסוף זה התברר כשאטל של מכללת מנהטן. המשכנו לחכות ושום שאטל לא בא. בנוסף, שאלנו אנשים ואף אחד לא שמע על השאטל הזה. מאוכזבות, החלטנו לצעוד לשם ברגל, מרחק של חצי שעה. למזלנו, פגשנו מישהי בתחילת הדרך ושאלנו גם אותה. היא אמרה שהיא אף פעם לא החמיצה את השאטל ושהוא תמיד מגיע. היא אמרה שאנחנו יכולות לחכות חצי שעה עד שיבוא השאטל הבא, או ללכת חצי שעה עד לפארק ואז... היא נזכרה שזהו יום שני ושהגן סגור בימי שני. כמה מאכזב!!! אז היא המליצה לנו על הפארק שראינו בהתחלה ואמרה שאמנם אין בו פרחים, אבל גם הוא יפה מאוד. אז חזרנו לפארק והתחלנו להתעמק בו יותר. הפארק מהמם ביופיו!!! עם עצים בכל הגוונים והצבעים ועם אגם מרהיב, ללא ספק אחד הימים המהנים שחווינו בטיול, במיוחד במזג האוויר הנאה. משם חזרנו חזרה למרכז העיר וניצלנו את ההזדמנות לטייל עוד קצת בטיימס סקוור וחזרה לדירה.

אתרי אינטרנט:

פארק ואן קורטלנד- http://www.vcpark.org/

10.11- את היום העשירי הקדשנו לקניות בג׳רזי גרדנס (בכוונה תכננו את זה ליום גשום, כי הקניון סגור ומקורה). הקניון פתוח בימים א' בין השעות 11:00-19:00 ובימים ב'-שבת בין השעות 10:00-21:00, לכן לדעתי עדיף שלא ללכת בימי ראשון. נסענו באוטובוס מספר 111 מרציף 223 בתחנת פורט אוטוריטי (רחוב 42 והשדרה השמינית), מחיר נסיעה הלוך ושוב 14$. מקבלים מהנציג בתחנה דף עם השעות של האוטובוס לשני הכיוונים. אוטובוס אחרון יוצא מהקניון ב22:30. לקחנו איתנו שני תיקי גב, כמו שאנשים המליצו כדי להעמיס את הקניות. אז אני אודה שבהתחלה הייתי קצת סקפטית מה אמצא שם וכמה זה יהיה באמת זול, כי אני לא אחת שמבזבזת הרבה על מותגים יקרים... אבל הופתעתי בהחלט לטובה! היו פריטים יחסית די זולים לעובדה שאלה מותגים בעלי שם עולמי, במיוחד עזרו ההנחות של תחילת הסיילים (לפני החגים) וההנחות מחוברת הקופונים, שבהצגת דרכון מקבלים בכניסה. אז לצורך ההמחשה לטובת אנשים כמוני שרוצים לדעת מחירים ולא רק ״זול״ או ״בינוני״ (משהו שהתקשיתי למצוא באינטרנט) אתן כמה דוגמאות:

1. H&M חולצה לעונת מעבר (שרוול ארוך) ב11$ לאחר הנחת סייל והנחת קופון (אגב, בארץ ראיתי אותה ב100 ₪).

2. תיק ליציאה בקלווין קליין מחיר רגיל 60$, בסייל 50% הנחה.

3. סריג דק בטומי הילפיגר ב30$ לאחר הנחה של 20%.

4. כל הבשמים והקרמים בויקטוריה׳ס סיקרט ב4$ כל אחד (בארץ ראיתי במבצע ב60 ₪).

5. כל המגפיים באלדו עד 99$.

אז כמו שהרבה אמרו, הזמן לא מספיק בשביל לעבור בכל החנויות, לכן רצוי לתכנן מראש לאיזה חנויות רוצים להיכנס, אני אישית מרגישה פספוס שלא ניצלתי יותר. בשעה 19:00 כבר היינו גמורות וגם הקשבנו לכל ההמלצות לא לחכות לאוטובוסים האחרונים, לכן הלכנו לכיוון התחנה (אותה תחנה שבה ירדנו) ותוך כמה דקות הגיע אוטובוס שהתמלא די מהר. כשהגענו למרכז מנהטן ירד גשם חזק ולכן לקחנו מונית לדירה מרחוב 53 לרחוב 58 שעלתה 10$.

אתרי אינטרנט:

ג'רזי גרדנס- http://www.simon.com/mall/the-mills-at-jersey-gardens

ג'רזי טרנזיט- https://www.njtransit.com/pdf/bus/T0111.pdf

11.11- ביום האחד עשר נסענו שוב לגן בברונקס והפעם השאטל הגיע בדיוק בזמן. מחיר למבוגר 8$ ולסטודנט או לאדם מגיל 65 ומעלה 4$. הגן עצמו מורכב ברובו מגינות פרחים ו2 חממות. בנוסף יש שביל קצר מיוער ונוף לעבר נהר ההדסון. הגן עצמו נחמד מאוד ויש בו כמה פרחים מיוחדים שלא נתקלתי בהם בעבר. יש גם מוזיאון קטן וחדר בו אפשר להרכיב כל מיני תרכובות כימיות. בקיצור מומלץ, וגם המחיר שווה. בחזור יש שאטל שיוצא בכל שעה עגולה בין השעות 10:00-17:00. בימי שלישי יש שעות שבהן הכניסה חינם.

משם הלכנו לבניין האו״ם שנמצא בשדרה הראשונה ורחוב 46. יש להכין דרכון של אחד מהקבוצה שנבדק על ידי המאבטחים והשאר מקבלים צמיד ליד. בנוסף, יש לעבור בידוק בטחוני. אנחנו סיירנו בעיקר בלובי בחינם, אך יש אפשרות למי שרוצה להזמין סיור מקיף יותר, בתשלום. בתוך הבניין יש wifi חינם. לקינוח הלכנו שוב לפיצה סבא׳ס. בסיום, רצינו לחזור לדירה, אבל אדם קפץ היישר לרכבת התחתית ולכן התחנה נסגרה, אך מהר הביאו אוטובוס שאטל שלקח את הנוסעים בחינם דרך התחנות של אותה רכבת עד לתחנת גרנד סנטרל ומשם כבר הייתה רכבת.

אתרי אינטרנט:

וויב היל- https://www.wavehill.org/

האו”ם- http://visit.un.org/

12.11- ביום השניים עשר, היום האחרון, שמנו פעמנו לאוניברסיטת ניו יורק וחשבנו שנוכל לסייר בה קצת, אבל מסתבר שאין אפשרות כזו, אלא אם כן אתה נרשם לסיור של התרשמות מהקמפוס (לצורך לימודים). אז ניסינו את זה, אבל הבחור שעומד בראש הקבלה לאוניברסיטה מסר הרצאה לפני הסיור וראינו שזה הולך לקחת לנו חצי יום לפחות, אז בחוסר נעימות יצאנו מהאולם והמשכנו לעבר רחוב 34 והשדרה השביעית והלכנו לאורכו במטרה לנצל עוד קצת זמן לשופינג. מצאתי סריג עבה באולד נייבי ב30$ לאחר הנחה. בסוף קינחנו בסופגניות מדאנקין דונטס הכשר וחזרנו לדירה ולהתארגנות אחרונה. ירדנו לתפוס מונית ונסענו לשדה התעופה JFK. שאלנו לפני כן את הנהג כמה יעלה והוא אמר 52$. מזל שלא הפעלנו מונה כי היו פקקים והנסיעה ארכה מעל המצופה. למזלי עשיתי צ'ק אין באינטרנט אז חסכנו את התור הארוך, אבל ההעלאה למטוס החלה באיחור של חצי שעה, והטיסה עצמה בכלל הייתה סיוט. כיס המושב שמלפני היה קרוע והפריע לרגליים, והדיילת הייתה חוצפנית וענתה מגעיל כל הטיסה... אבל ב״ה עבר בשלום ונחתנו בארץ. אך מהר מאוד נאלצתי לשוב ולהתרגל להתנהגות הישראלית הטיפוסית, השונה כל כך מההתנהגות האמריקאית. בניגוד לצעיר האמריקאי החמוד שעזר לי להרים 2 מזוודות 2 קומות, בארץ כשניסיתי לאסוף את המזוודה שלי מהמסוע אף אחד לא עזר. גם המראה שלי נגררת אחרי המסוע כשאני אוחזת במזוודה וצועקת לעזרה, לא ממש גרם לאנשים לעזור לי, רק אדם אחד חמוד עזר לי בסופו של דבר ואמר לי לחכות עד שהיא תגיע מחדש והוא יעזור לי להוריד אותה.

כמה הערות אחרונות לסיום, השנה השלכת קצת התאחרה ולכן הספקנו ליהנות ממנה למרות שהגענו בנובמבר והשיא הוא בד"כ באוקטובר. גם מזג האוויר היה די נוח, בשבוע הראשון היו לנו בין 19 ל-23 מעלות. בשבוע השני היה קצת יותר קר עם טמפרטורות של 14-17 מעלות. בנוסף, מאוד רציתי להגיע לפני חג ההאלווין שלהם, אך מסיבות טכניות זה לא התאפשר והגענו בסופו (בערב ה-1 לנובמבר). שמחתי לראות שעדיין נשארו בכמה מקומות/בתים קישוטים של החג, גם שבוע אחרי... ובמקביל, כבר החלו בקישוטי הכריסמס, אז אפשר לומר שלמרות שלא באנו בשיא של אף אחד מהם, הצלחנו עדיין לחוות קצת מכל חג.

לסיכום, אמנם הטיול לא היה מתוכנן כל כך בקפידה והיה ניתן לנצל אותו יותר ואולי אפילו להרחיב קצת אופקים בפרק הזמן הזה, אבל אנחנו לא הטיפוס שישכור רכב וינהג לבד, אז הייתה הגבלה. בכל מקרה, היה טיול מהנה מאוד והאמריקאים מאוד נחמדים ועוזרים בכזאת אדיבות וסבלנות...

אין ספק שהגעגועים החלו כבר מעכשיו :)