סין – חבל יונאן, שייט על היאנג צ'ה, אוואטר, ההר הצהוב, שנחאי ומה שביניהם..

תאריך: 3 שבועות, מרץ 2016

המטיילים – זוג.

יום 1 : הגעה לקונמינג. נחיתה ב-21:30. השדה ריק. מונית למלון 120 יואן.

יום 2 : היעד: טרסות האורז בחבל יואןיאנג.

נסיעה מתחנת האוטובוס דרום בקונמינג ליואן יאנג. איחרנו את האוטובוס המוקדם שיוצא ב-10:20 עקב אי הבנת הנקרא בהוראות ההגעה...האוטובוס בשעה 12:20. כ-7 שעות נסיעה.

האוטובוס מגיע לעיר הישנה. מכאן, ישנם ואנים הלוקחים לכפרי הסביבה. ככלל- 10-20 יואן לאדם. היינו צריכים להגיע לישוב PugaoLaozhai

מכיוון שהיה כבר מאוחר והיינו לבד, הנהג ביקש 100יואן לרכב. לא הסכמנו. חיכינו לעוד נוסעים שלא הגיעו. ואז הנהג הגיע בהצעה מפתה שנשלם 100 יואן כל אחד עבור "טיקטי לאו" שלאחר ניסיונות להבין מה הנהג אומר, הבנו שזה לפי החוק 100 יואן כניסה לאזור (קראנו כל כך)ועוד 20 יואן עבור הנסיעה.

הסכמנו. נתתי לו 200 יואן והשאר אמרתי בסוף הנסיעה. היה מבסוט. השעה היתה אחרי 7 בערב כשיצאנו לדרך. הנסיעה היתה כבר בחושך מוחלט וערכה כ-50 דקות. עברנו ליד שלט גדול המצביע על כניסה לאזור הטרסות ושם גובים את ה-100 יואן דמי כניסה. אלא שבגלל השעה המאוחרת, המקום כבר סגור ולא גובים את הדמי כניסה.

ועכשו קלטנו, שה-200 יואן נכנסים לכיסו של הנהג...

הגענו ליעד. אמר לנו לרדת והסביר לנו שמכאן הולכים ברגל ליוסהוסטל. לא הסכמתי לרדת מהאוטו ואמרתי לו שיחזיר 100 יואן. הוא עושה עצמו לא מבין. או שבאמת לא הבין. אמר לנו לרדת וללכת ברגל. אני אומרת לו בעברית /אנגלית שיחזיר 100. הוא מתחיל להתעצבן ואני לא מוכנה שיגזול אותנו. עבר שם צעיר שדיבר אנגלית והפך להיות הדובר שופט בנינו. כשראיתי שזה לא מוביל לשום מקום, לקחתי המצלמה והתכוונתי לצלם המספר הרישוי של האוטו ואמרתי לו ל"פוליס". באותו רגע אמר לי NO NO NO...אמרתי לו תחזיר 100. והוא – החזיר. כמובן עם לא מעט קללות בסינית....

זה היה המפגש הראשון עם ניסיון ל"תחמנות". סה"כ – עסקים....

לקחנו החפצים והתחלנו לחפש את ה- YOUTHHOSTEL TIMELESS . היה כבר סביב 21:30 בערב. היה קר והיינו עייפים אחרי יום נסיעה...ביקשנו ממישהו שעבר שיתקשר ליוס הוסטל ותוך דקה הגיע ריצ'רד, סיני גבוה ומרשים למדי, בעל המקום.

היוס הוסטל קרוב מאד לטרסות. מקום חביב מאד. קבלנו החדר שעל הגג. היה קר מאד אבל יש מלא שמיכות וסדין חשמלי.

יום 3 – ביקור בטרסות ובשוק המקומי השבועי.

קמנו בבקר וממרפסת הגג נשקף נוף הטרסות המדהים.

באותו בקר היה שוק מקומי לכל כפרי האזור בכפר סמוך שאליו מגיעים אנשי השבטים המקומיים. לאחר תשקיף על הטרסות מהמצפה שבראש הכפר (בכביש הראשי, כנראה שיש לשלם 100 יואן כניסה לתצפית. אנחנו לא שילמנו כי לא ביקשו מאתנו...) כולל מלא צילומים, תפסנו ואן לכפר עם השוק. 5 יואן. השוק מאד אוטנטי. מוכרים בו הכל מכל, בשר, ירקות, פירות, טופו, עוגיות, נעלים, בגדים, סידקית וכו וכמובן מלא מאכלי רחוב. אני טעמתי משהו שלא היה לי ברור מה זה. משהו שנראה כמו שישליק על שיפוד מטופו. חריף.

לאחר מיצוי השוק, לקחנו ואן והפעם לתצפית על הטרסות באתר BA DA. אתר נוסף לתצפית על הטרסות אלא שכל העמק היה מכוסה בערפל ולאחר כשעה וחצי, כשמדי פעם הבליח חלק מיופי העמק, החלטנו לפרוש.

ואן נוסף שתפסנו במקום החזיר אותנו לכפר שלנו. א. צהריים ביוס הוסטל. פגשנו במקום זוג צרפתי. ריצרד מנהל האכסניה, הציע לנו לנסע ביחד לאתר הטרסות השלישי. CAOHUZUI. הזמין לנו אוטו עם נהג . הטיול לשם לצפייה על הטרסות לעת שקיעה כשעה נסיעה, סה"כ ערך כ-3 שעות. כל הדרך יפה מאד והאתר מקסים ביופיו. כניסה מסודרת לתצפית, עולה 100 יואן. אנחנו המשכנו קצת לאחר הכניסה והשקפנו על הטרסות מבלי לשלם. מהמם!!!! למרות שלא היתה שקיעה כמו בתמונות.

יום 4: בתוכנית המקורית היה לנסע לכיוון לופינג, אלא שריצרד הסביר לנו שיהיה קשה לנו כלא דוברי סינית, נסתבך בדרכים והכי טוב שנחזור לקונמינג ומשם ניסע ללופינג. שמענו בהצעתו. בבקר תפסנו ואן עם עוד תרמילאים לעיר המחוז יואןיאנג. ידענו שיש אוטובוס סביב 10 בבקר חזרה לקונמינג. כשהגענו לתחנה קפצה עלינו מקומית ומשכה אותנו לאוטובוס לקונמינג שיוצא ממש עכשו. כמובן ששמחנו. אך הסתבר שזה אוטובוס למקומיים. אוטובוס כמו שהיה בארץ לפני 50 שנה. אוטנטי. האוטובוס הזה נסע בדרך אחרת. כעבור כשעתיים, ירדנו מהאוטו ועברנו לאוטובוס אחר וכעבור כשעתיים נוספות שוב החלפנו אוטובוס. בסה"כ שילמנו אותו דבר, הדרך ערכה כשעה וחצי יותר, אך היתה אוטנטית, רק מקומיים שנסעו בין הישובים וחזרו מקניות וכן הדרך עצמה ברובה היתה יפה מאד. הגענו בשעה טובה לקונמינג עדיין באור יום. ועכשו למשימה נוספת, נסיעה ברכבת התחתית שלהם ישירות לעיר. יש לקנות כרטיס במכונה. ביקשנו עזרה מאחד העובדים בתחנה והוא בא ונעמד בתור ורכש עבורנו הכרטיסים. לאורך כל הטיול, קיבלנו עזרה מלאה וממש נהדרת מעובדי תחנות הרכבת המקומיים דוברי אנגלית.

הגענו ליוס הוסטל. התארגנו, והלכנו לטיול בערב ב-GREEN PARK, 5 דקות הליכה מהיוס הוסטל. מאד יפה בלילה.

יום 5 – יום מלא בקונמינג.

מכיוון שהיינו בקונמינג בטיול הראשון שלנו, עשינו "השלמות". סיבוב נוסך ב-GREEN PARK אלא שהפעם בבקר עם כל חבורות הטאי צי, הריקודים וכו. ממש יפה. הליכה ברגל של כ-20 דקות לביקור במקדש Yuantong - זהו המקדש הבודהיסטי הגדול ביותר במחוז יונאן. משם נסענו למקדש הזהב. אחה"צ הלכנו לפי המלצות מהאתר "למטייל", לשוק האכל. לא מצאנו כלום. יתכן שבאנו מוקדם מדי.

יום 6- היעד שדות הליפתית בלופינג.

נסענו לתחנת הרכבת לקחת רכבת ללופינג אלא שהיה מקום רק לרכבת בשעה 3. היה חבל על הזמן, ונסענו מיד לתחנת האוטובוס המזרחית לתפס אוטובוס. כללית – מחירי הרכבת הרבה יותר זולים מהאוטובוס. שווה לקנות מראש. אוטובוס בשעה 11:40. נסיעה של כ-3.5 שעות. ככל שהתקרבנו ללופינג, שדות הליפתית התגלו במלא יופיים. התמקמנו במלון ומונית לגבעת התרנגול. מונית 50 יואן. מראה מרהיב. מלא תיירים סינים ממלאים האזור ואנחנו. באסטות של אכל, מכירת דבש, כרכרות עם שוורים לטיול בשדות הליפתית. די חגיגה.

כל אחה"צ בילינו באזור. חזרנו ללופינג בואן 5 יואן.

יום 7- ועוד שדות ליפתית ופארק 9 מפלי הדרקון.

בבקר נסיעה בואן מקומי לשדה החילזון. היציאה מתחנת האוטובוס הצפונית שליד תחנת הרכבת. נסיעה בואן – 10 יואן. בעיני, יפה אף יותר מהתרנגול אלא שההבדל שכאן הסתכלות מתצפית שעל הכביש לעמק למטה ולא הסתובבות בתוך השדות. שווה לבקר ב-2 הנקודות. חזרה לעיר ומאותה תחנת אוטובוס, תפסנו אוטובוס בשעה 12:00 שנוסע לכיוון פארק מפלי 9 הדרקונים. עלות נסיעה באוטובוס 10 יואן. הכניסה לפארק 95 יואן. הטיול בפארק למפלים מאד יפה. גם כאן כל הדרך למפלים, מכירת אכל ע"י מקומיות, צילומים של זוגות לקראת חתונתם, עושים בוק לחתונה.

לקראת 15:30 יצאנו מהפארק ע"מ לתפס אוטובוס חזרה ללופינג. מחוץ לפארק חיכו מוניות ב-100 יואן. לא רצינו. אמרו לנו ללכת כ-500 מטר לכיוון הישוב הקרוב ולחכות שם לאוטובוס. בעוד אנו מחכים, עצרה לנו מכונית עם זוג סיניים צחקניים והציעו לנו טרמפ לעיר. עלינו בלי שנבין אם זה בכסף או חינם. הנהג צחקק כל הדרך, הצטלמנו סלפי עם הזוג והיה מאד חביב. ממש בפתח המלון שלנו נפרדנו בחיוכים וב"שי שה"...

אחה"צ שוטטות בעיר עצמה, כולל תספורת + מסג' לראש ליוסי.

סיכום לופינג – מוצלח וחביב מאד.

יום 8: יום שכולו נסיעה, התחלה ברכבת, טיסה וסיומו בעלייה לספינה לשיט על היאנג צה.

רכבת בשעה 6:50 בבקר חזרה לקונמינג. מונית לשדה התעופה וטיסה לצ'ונגקינג. מונית לנמל והגעה לספינה לשיט על היאנג צה. הגענו לספינה בשעה 18:30 קנינו מנה חמה לארוחת ערב ואכלנו במרפסת החדר המשקיף לנהר ולאורות העיר.

יום 9 -11 : שיט על היאנג צ'ה. חביב מאד וכייף. רב הספינה תיירים מקומיים. היינו 10 מערביים.

יום 11 – סיום השיט ורכבת לפארק אוואטר. שמורת ווּלִינְגְיוּ'אָן (Wulingyuan, בסינית: 武陵源)

השיט הסתיים על אחד הסכרים הענקיים שעל היאנג צ'ה בקירבת העיר איכנאי. נסיעה ברכבת מאיכניי ל- Zhangjiajie. שמורת ווּלִינְגְיוּ'אָן שם צולם הרקע לסרט אוטאר. לקחנו מדריכה ליומיים בפארק. המדריכה לינדה חיכתה לנו בתחנת הרכבת וישר נסענו באוטובוס מקומי לעיירה שליד השמורה. הביאה אותנו למלון. דאגה עד לקבלת המפתח לחדר וקבענו למחרת השעה 9 בבקר.

שמנו הדברים בחדר ויצאנו לסיור ראשון בעיירה שיש בה הרבה מסימני התיירות. מסעדות, חניות וכו.

יום 12: טיול בפארק שלא ממש ראינו...

לינדה מגיעה ומזג האוויר ממש לא לטובתנו. הכל ערפילי וגשום למדי. באסה אמיתית. קנינו מעילי גשם ועלינו על ההר ברכבל. מטיילים כשמדי פעם הבליח לנו פיסה מיופיו של הפארק. בכללית, פיספוס.

חזרנו חזרה לעיירה והיה לנו מלא זמן. שאלתי מה עוד אפשר לראות והציעה לנו לטייל באגם שנמצא בצמוד לעיירה. הפלגה נחמדה באגם קטן וסגור מכל קצותיו בהרים. פינת חמד אמיתית. אלא שגם אותו כמעט ולא ראינו עקב הערפל שכיסה אותו. שווה מאד. חזרה מהאגם לעיירה, הזמנו את לינדה לארוחה. הביאה אותנו למסעדה סינית, הזמינה עבורנו כמה מנות. היה טעים.

יום 13 : המשך טיול בפארק. הפעם בעמק יפהפה.

הליכה בעמק שיש אומרים שמן היפים בעולם. גם כאן התחלנו עם מעילי גשם ומטריות. 7 ק"מ הליכה ברגל. מאד יפה. בסיום הטיול נסענו בתחבורה ציבורית עם המדריכה לעיר Zhangjiajie.

הזמנו מלון ערב לפני בבוקינג ב- Zhangjiajie אך כשהגענו אליו, היה מבאס מאד. לינדה באה אתנו ודי מהר מצאנו מלון חמוד ללילה עם מיטה אדומה בצורת לב. נפרדנו מהמדריכה עם טיפ מכובד... התמקמנו ושוב יצאנו לגיחה ראשונית להכרת הסביבה. היה גשום ודי מבאס. קיווינו שלמחרת יהיה לנו יום יפה ואז תכננו לעלות על הר טיאנמן.

יום 14 : הבקר יותר גשום ומעורפל מאתמול. עלייה על ההר, מיותרת לחלוטין. טיילנו בעיר בין השלוליות, החנויות וכו. בצהרים נסיעה לשדה התעופה לטיסה לשנחאי. הגעה לשנחאי ב-22:00 בלילה. אוטובוס מהשדה בעלות של 20 יואן קרוב למלון שלנו שהיה באזור הבונד. (מונית 300 יואן).

יום 15: שנחאי.

3 דקות הליכה לבונד. סבוב ראשון להכרת המקום. 15 דקות משם הליכה לגני יו. כל האזור מאד יפה. סביב גני יו מלא חנויות יפות למזכרות וכו. לאחר ביקור במקום, מטרו לשכונת שְה-קוּ-מֶן נחמד. לא מעבר. שוטטות באחד המולים.

אחה"צ – לקראת השקיעה – הליכה לאורך הבונד עם כל האורות. ממש יפה. טיול במדרחוב נאנג'ינג

יום 16 : נסיעה לעיירת המים Zhouzhuang. המיני ואן יוצא מתחנת האוטובוס שליד האיצטדיון. מגיעים לאיצטדיון במטרו ומשם הליכה של כ-10 דקות ישירות על אותו הרחוב לתחנת האוטובוס. הואן יצא בשעה 10:40 ולמזלנו היה מקום בואן. המחיר 150 יואן כולל נסיעה וכניסה לעיירה. הנהג הסביר בסינית מה רואים, חילק מפות, סימן מה לראות ואיפה נפגשים בשעה 16:00. הלכנו אחרי כולם בלי להבין. הנהג הביאאותנו למעגן סירות, לשיט של כ-חצי שעה. 50 יואן. אפשר לוותר.

שוטטות לאורך התעלות. העיירה מאד מאד תיירות, מלאת אומנים, דברי אומנות, פנינים, מסעדות וכו.

בדרך לנקודת המפגש, ישבה סבתא סינית ומכרה תה. חשבתי למה לא להשקיע בה?? סבתא...שקית תה מכרה ב-5 יואן ותה באריזה יפה יותר ב-10 יואן. תה יסמין ועוד סוג. קניתי ב-5 יואן ואז הציעה לי גם את היסמין באריזה היפה ב-5. שמחתי. למה לא? חשבתי איך הצלחתי להוריד מחיר... (כשהגענו לארץ וחשקה נפשנו בתה יסמין, הסתבר שמתחת לשכבה דקה מאד של יסמין, יש פרחי תה רגיל. ואני חשבתי שסידרתי את הסינים....)

חזרנו לשנחאי וסגרנו הערב בסיבוב סביב הבאזאר של גני יו. ממש יפה. בניינים מסורתיים, מוארים, הכל אסטטי מאד. שווה.

יום 17: היעד הנגזו.

רכבת בבקר להנגזו. קיווינו להגיע בצהרים ולהספיק לטייל כחצי יום. אבל – מונית מתחנת הרכבת למלון שלנו ליד האגם המערבי לקח כשעה וחצי במקום חצי שעה. הגענו בשבת והפקקים סביב האגם היו עצומים. מיליוני סינים. התמקמנו במלון. לא מבינים מילה באנגלית. רצינו מידע על תחבורה למחרת להר הצהוב. בזבזנו זמן יקר....כ-5 דקות הליכה ואנחנו באגם שלשמו באנו. כמו שאמרנו מיליוני סינים גודשים את האגם. כדאי מאד להמנע מסופי שבוע. טיול בפארק, כניסה לפגודה שצמודה לפארק. פגשנו סיני חמוד מאד דובר אנגלית שיצא מגדרו להסביר לנו מאיזו תחנת אוטובוס לקחת להר הצהוב כולל מספר טלפון שיסביר לנהג המונית (למחרת) לאן לקחת אותנו אם לא יבין. ברגיל, רצינו לקנות כרטיסים להר הצהוב עבור היום למחרת אבל הפקקים הכריעו שנוותר על נסיעה לתחנת האוטובוס בתקווה שיהיו מקומות.

ככלל – האגם מאד נחמד אבל החצי יום שלנו עם כל הפקקים לא סיפקו הסחורה. בשורה התחתונה, היה אפשר לוותר....

יום 18: היעד הונגשן. ההר הצהוב.

בבקר מונית לתחנת האוטובוס מערב. כרטיסים לרכבת ב-9:40. 3 שעות נסיעה, רובה בערפל ואנחנו בהונגשן. כרטיס 87 יואן.

לינה ב-OLD CITY YoUTH HOSTEL בחדר דלקס . מיקום מצוין. על המדרחוב טונסי. בתכנית לנסע לכפרים העתיקים בסביבה סידי והוֹנְגְצוּן. אבל היה כבר מאוחר. חבל.

שוטטנו במדרחוב ובסביבה. המדרחוב מאד יפה, מלא תיירים מקומיים וחנויות עם מאכלים שנעשים ממש במקוום, מזכרות , וכו. מאד מאד חביב. יורד קצת גשם. חשש ליום למחרת...

יום 19: יום טיול להר הצהוב.

רכשנו בהוסטל כרטיסי אוטובוס לעירה שלמרגלות ההר הצהוב. 22 יואן. מהעיירה שליד הפארק, אוטובוסים לרכבלים. יש 2 תורים ל-2 הרכבלים. אנחנו עלינו ברכבל MERCY LIGHT STETION . מהרכבל (כל רכבל כ-90 יואן) הליכה של כ-4-5 שעות לרכבל WHITH GOOS ROGE STATION. החזרה: רכבל מגיע למטה ומשם מיניבוס – 20 יואן לתחנת האוטובוס בעירה שלמרגלות הפארק. מתחנת האוטובוס לקחנו אוטובוס חזרה להונגשן. כשעה נסיעה. 28 יואן. היה לנו כשעה לחכות לאוטובוס להונגשן. טיילנו קצת בסביבה והגענו למתחם שבכולו מוכרים תה ופטריות יבשות בכמויות. כנראה ספקים. היה מאד נחמד והתייחסו אלינו מאד בחביבות. בדיעבד הצטערתי למה לא רכשהו במקום תה ופטריות.

כניסה לפארק- 230 יואן.

התחלנו את היום בנסיעה בערפל וממש פחדנו לסיפור אווטאר נוסף, שלא נראה כלום. ככל שהתקרבנו להר, השמש בצבצה יותר ויותר וקבלנו יום מושלם מבחינת מזג אוויר.

חזרנו עייפים ומרוצים. סיום היום בשוטטות נוספת במדרחוב הנפלא ובחניות סביבו. קצת קניות, יש שם סוג של עוגיות מקומיות שנעשים ממש בחניות. מאד טעימות קנינו קצת. תקנו יותר. שווה.

מההוסטל ישנם טיולים גם לכפרים וגם להנגזו. אילו ידענו מראש, שווה היה להגיע ישירות להונגשן משנחאי. לקחת מכאן תור יומי להנגזו למי שרוצה רק לבלות כמה שעות בהנגזו ליד האגם.

שווה לעשות כאן לפחות יום נוסף לביקור בכפרים העתיקים שלצערנו – לא הספקנו.

יום 20 : עוד קצת שוטטות לאור היום, ונסיעה לתחנת הרכבת. רכבת מהירה לבייג'ין. כ-5 שעות נסיעה ואנחנו בביג'נג. ברכבת ישב לידינו סיני צעיר שראה סרטים בלאפטופ וצחק והציע לנו חטיפי במבוק (שהיו מאד טעימים) רגלי תרנגלות(שסרבנו בנימוס) והשאיר לנו בוטנים וגרעינים. בתמורה קיבל שקית במבה.

יום 21-22: בייג'ן

מכיוון שהיינו כבר בביג'ינג בטיול קודם, עשינו עכשו השלמות.

יום 22: לילה. רכבת מהירה מהעיר לשדה התעופה. טיסה הביתה. תם ונשלם עוד טיול.

טיפים ומסקנות

• האנשים מאד חביבים. כל מי שפגשנו וידעו אנגלית, יצאו מגדם ע"מ לעזור. עובדי תחנת הרכבות היו לעזר רב במיוחד דוברי אנגלית ויכלו לתקשר.

• המרחקים עצומים. לכן כדאי לא לדחס יותר מדי..."תפסת מרובה לא תפסת".

• עדיף לקנות כרטיסים מראש ולא להסתמך על המזל.

• התחבורה הציבורית בערים מאד זולה. 1-2 יואן. צריך כסף מדויק לשלשל בקופסא.

• בכל עיר יש מצב ליותר מתחנת אוטובוס / רכבת אחת. ההגיון מאד פשוט. ישובים שנמצאים מזרחית לעיר, אוטובוסים יוצאים מהתחנה המזרחית, ישובים הנמצאים דרומית לעיר, האוטובוסים יוצאים מהתחנה הדרומית וכנ"ל השאר.

• סין מרתקת. אין בעיה להסתדר ואנחנו מעל 60.