פורטוגל

מסלול הטיול

יום חמישי 04/09/14

יציאה מהארץ ביום חמישי ה- 04/09/14 ב- 5.00 בבקר. הטיסה עם חברת לופטהנזה עצירת ביניים בפרנקפורט לכמה שעות. הגעה לליסבון 15.00 שעון מקומי (17.00 שעון ישראל).

בשדה התעופה – קניית סים מקומי ב 10 יורו ונסיעה במונית לליסבון (15 יורו).

מגיעים למלון tejo hotel – המלון היחידי שהוזמן מהארץ ב – 90 יורו ללילה. מלון קטן , ממוקם במרכז רובע baixa ליד כיכר Figuera. קל ונוח להגיע ממנו לכל מקום בליסבון בחשמלית או באוטובוס ואף ללכת ברגל לביירו אלטו ולכיכר קומרסיו.

המלון קטן ונחמד אך החדר שקיבלנו קטן מאד,עבש וללא חלון (ביקשנו חדר עורפי ושקט). מאחר ולא ניתן להחליף את החדר (רק למחרת) , אנחנו מייד יוצאים לטייל בעיר( השעה 18.00). בכיכר פיגארה קונים כרטיס משולב לכל אמצעי התחבורה ל 24 שעות ( ראה המלצה) .

הדרך הטובה והנעימה ביותר להכיר את ליסבון היא ללכת לאיבוד ברגל ובנסיעה בחשמליות.

ליסבון בנויה ממקבץ של רובעים צפופי סמטאות , בתים ישנים מחופים אריחי קרמיקה צבעוניים, חשמליות ציוריות מטפסות בין הסמטאות הצרות והרחובות המרוצפות אבן.

אנחנו עולים על חשמלית מס' 28 המפורסמת. תור ארוך ארוך של אנשים ונוסעים למבצר סן ז'ורז' החולש על ליסבון. יורדים מהחשמלית ליד תצפית יפה של העיר והנהר ומשם עולים ברגל למבצר.
 (ניתן לעלות כל הדרך ברגל , אך זוהי עלייה די תלולה ומעייפת והנסיעה בחשמלית חוויתית בין הסמטאות הצרות והפתלתלות של רובע אלפמה).

מגיעים למבצר בשעה 19.30. הכניסה למבצר – 5 יורו לפנסיונר ו8.5 יורו למבוגר. נוף עוצר נשימה. שעת שקיעה. הולכים על החומות ובתוך החצרות ובשעה 21.00 לוקחים את האוטובוס האחרון שיורד מהמבצר לכיכר פיגארה (737). התכנון היה לרדת ברגל – כדאי מאד להסתובב בין הסמטאות אך אנחנו בגלל בעיות רגליים זמניות – נאלצנו לוותר.
 מסתובבים בכיכר פיגארה ובמדרחוב ואוכלים שם באחת המסעדות ( לא טעים ולא מומלץ) ב 30 יורו.

יום שישי – 05/09/14

קמים בנחת בשעה 7.00 . מאחר ויש לנו יום ורבע בליסבון מתכננים ניצול מירבי.
ב – 8.00 ארוחת בקר מעולה במלון ( הכל חוץ מירקות) ויציאה לכיכר פיגרה. מטיילים בכיכר אותה ראינו ערב קודם בלילה ומשם דרך שדרות אוגוסטה ( מדרחוב מקסים המוביל לנהר) מגיעים למעלית ההיסטורית העולה לרובע באיירו אלטו – elevador da gloria.(משתמשים בכרטיס שרכשנו יום קודם שתקף לכל אמצעי התחבורה). מטיילים ברובע המקסים .גם שם נקודת תצפית מדהימה על העיר ועל נהר הטז'ו. רובע היסטורי יפה , הרבה ברים ובתי קפה קטנים וציוריים. משם אנחנו יורדים במדרגות לכיכר רוסיו (פדרו) .במרכז הכיכר הפסל של דון פדרו הרביעי, התיאטרון הלאומי דונה מריה,מזרקות, יונים, שחפים, הבתים מסביב הכיכר עם גילופים מעל החלונות ומרפסות צרות.
לכיכר רוסיו גם קוראים הכיכר המתגלגלת בשל הפסיפס הגלי שעל מדרכותיה כשהאבנים בגווני לבן , אפור ושחור.
 חוזרים שוב לשדרות אוגוסטה – למדרחוב והולכים ברגל דרך שער הניצחון המרהיב עד כיכר קומרסיו והנהר. כיכר גדולה ומרשימה כשבמרכזה פסלו של הפרש דון ז'וז'ה. יושבים על המדרגות מול הנהר ונהנים מהנוף המרגיע ומהשחפים .

משם לוקחים את חשמלית מס' 15 (עשרים דקות נסיעה) לרובע בלם. יורדים בתחנה הראשונה של הרובע – מנזר ז'רונימוש. מנזר מרהיב ביופיו שנבנה על ידי המלך מנואל הראשון לכבוד מסעו להודו של ואסקו דה גמה שגם קבור בכנסיית המנזר. המנזר - אתר מורשת לאומית של אונסקו. מול המנזר בדרך לאנדרטת המגלים עוברים פארק יפה גנים מטופחים ומזרקה מרשימה, את מרכז התרבות החדש של ליסבון והמוזיאון לתרבות מודרנית. אנדרטת המגלים – מונומנט אבן ענק ומרשים ביותר (למעלה מחמישים מ') מעוצב בצורת סירה עמוסה בשלל אישים חשובים ומגלי עולם.ניתן לעלות במעלית לראש האנדרטה לתצפית יפה על הנהר והרובע. בקצה הטיילת כקילומטר מהאנדרטה – מגדל בלם – מגדל מבוצר שנבנה על גדות הנהר לצרכי הגנה וכשער הכניסה הרשמי לעיר.

בדרך חזרה החלטנו להיכנס ל Pasties de Belem –קונדיטוריה ובית הקפה המפורסמים ביותר בליסבון . עמדנו בתור ארוך ביותר וחיכינו בסבלנות לתורנו .
 שם אוכלים את ה –pateies de belem – בצק עלים ממולא קרם וניל ( 1 יורו) המוגש עם אבקת סוכר וקינמון. מאכל הדגל הפורטוגלי שעליו גאוותם – נחמד ולא יותר.

מפאת מחסור בזמן – לא נכנסנו לאף אחד מהאתרים ברובע בלם וחבל.

לוקחים אוטובוס מס' 728 עד ככר קומרסיו ומשם לכיכר פיגרה בחשמלית מס' 15 למלון. הועברנו מהקומה השנייה לחדר בקומה השלישית קצת יותר מרווח עם חלון ואוויר.(חדר - 302
 לעומת חדר מס' 202 הוא מצויין)

מתארגנים במהירות ויוצאים בשעה 18.00למופע פאדו ברובע אלפמה. ( עשינו הזמנה טלפונית לפי המלצת פקידת הקבלה ומזל שכך – אחרת לא היה לנו מקום)

שירת הפאדו היא שירה עצובה ומלנכולית מלווה בגיטרה /גיטרות. השירים הם על אהבה בדידות ואי צדק חברתי.
קיבלנו המלצה מחברים על מקום בשם chico de fado (כרטיס ביקור מצורף) - מומלץ
הפעם משתרך תור ארור במיוחד בחשמלית מס' 28 ( יש לקחת בחשבון שהחשמלית הזו עמוסה באופן מיוחד).
יורדים ברובע אך קצת מתברברים. בזכות ה –wase הגאוני – מוצאים את המקום. ( קרוב מאד למוזיאון הפאדו)
המופע מתחיל בשעה 20.30 . מאחר וקצת הקדמנו , אנחנו מטיילים בסמטאות הציוריות והצרות
 של רובע אלפמה – פשוט מקסים!!

חוזרים ב – .20.30 המקום קטן מאד (8 שולחנות), עממי פשוט ושמח. הנגנים צעירים אך הזמרים מבוגרים.

הקהל ברובו מקומי. מי שמעוניין לשיר מהקהל עולה אף הוא .
בקיצור – חוויה מוצלחת. מאחר וממלאים שולחנות, אנחנו ישבנו עם אח ואחות מאיטליה והיה מאד מעניין
לשוחח איתם.
שילמנו על המופע והאכל – 45 יורו (משלמים רק על האכל שמזמינים ואין מחיר מינימום לאדם עבור ההופעה .
(כמו שברב המסעדות שיש בהם מופעי פאדו).
המבחר מצומצם ביותר – צ'וריסוס, סטייק פרה מבושל בחתיכות וג'ינג'ינה – ליקר דובדבנים.
המופע מסתיים ב – 23.00. אין תחבורה ציבורית לרובע באישה (התחבורה הציבורית מסתיימת בשעה 21.00.
 אנחנו עומדים שוב בתור והפעם למונית (4.5 יורו).

יום שבת ה – 06/09/14

היום תכננו לקום מוקדם שכן ב – 12.00 אנחנו אמורים להיות ליד שדה התעופה לקחת את הרכב ורצינו להספיק להגיע שוב לביירו אלטו לסיבוב נוסף ברובע וגם לקנות מגנטים קטנים למתנות.

לא יאומן – אנחנו מתעוררים בשעה 9.30. מתארגנים במהירות לארוחת בקר וב 10.30 יוצאים לכיכר פיגרה לקנות מגנטים ( שישה מגנטים בעשרה יורו). אין זמן להגיע לביירו אלטו.

ב – 11.00 מזמינים מונית לשדה התעופה – נאמר לנו במלון 15 יורו ובפועל גבו ( עם מונה) 22 יורו. יכולנו להתווכח אך העדפנו שלא.

מקבלים את האוטו שהזמנו – פולסוואגן פולו דיזל. נחמד מאד

למרות שבהזמנה מהארץ צויין שעל כל יום של ביטול השתתפות עצמית נשלם 10 יורו אנחנו משלמים בסה"כ 94 יורו במקום 80 ( הם מסבירים לנו שהפער בין הסכומים הוא בגין מיסים) ועוד צ'יפ בעלות 9 יורו – כניסה לכבישי אגרה ללא עצירה. בסופו של דבר הביטוח כולל ביטול השתתפות עצמית כולל הציפ – לא היה כל כך זול כמו שחשבנו.

השעה 13.00 – סוף סוף יוצאים לדרך. היינו בליסבון כמעט יומיים – מעט מידי.
 למרות שלא היה בתוכנית, מחליטים להתחיל את הטיול בקאבו דה רוקה – cabo da roca שהוא צוק תלול המתנשא לגובה של כ – 150 מ' מעל הים הגועש וזוהי הנקודה המערבית ביותר באירופה. מקום די נידח , לא ממוסחר, פראי ועם המון רוח – אך יפה מאד . לא הצטערנו שנסענו!!

בשעה 14.30 מתחילים לנסוע לכוון העיר סינטרה אך בדרך רואים שלט לארמון פנה ומחליטים לפנות לשם.
הכניסה לארמון ולפארק 14 יורו למבוגר ו – 13 יורו לפנסיונר.הארמון ממוקם בפסגת ההר.
אנחנו נסענו עם הרכב שלנו עד לנקודה האחרונה בה ניתן לחנות ולרכוש כרטיסים
( אפשר לעלות גם בהסעה בתשלום נוסף וגם ללכת ברגל – עליה דיי תלולה ).
אנחנו מטיילים רק בארמון – שעות הפתיחה משעה 10.00 עד 18.00.
הארמון הממוקם בלב פארק נהדר נראה כארמון מהאגדות בעל צריחים וביצורים בגוונים של סגול ורוד וצהוב .
ממנו ניתן להשקיף ולראות את כל סינטרה והיערות הצפופים סביבה ואת המבצר castelo dos mouros.
 הארמון שימש כמעון הקיץ של מלכי פורטוגל במאה ה - 19

למרות מראו הקיטשי והמצועצע– נהנינו מאד מהסיור בו – הפסלים, התמונות, כלי הפורצלן, הקרמיקה
והנחושת ,החדרים המעוצבים והמרוהטים ועוד.אנחנו טיילנו רק בארמון זה למרות שיש בסינטרה עוד
ארמונות רבים ויפים ושוב בגלל אילוצים בריאותיים לא עשינו טיול בפארק המקסים שסביב הארמון – מומלץ לטייל גם בו.
השעה 17.00 ומאחר ועדיין אין לנו מקום לינה ( תכננו בפניש אך בטלפון שעשינו בבקר הסתבר שאין מקום) וסינטרה יקרה מאד, החלטנו לחפש בפאתיי סינטרה פנסיון.
מקום קרוב לא מצאנו , אך חצי שעה משם בעיירת הנופש Ericeira אנחנו מוצאים פנסיון קטן בבעלות משפחתית בשם residencial fortunato (ראה המלצות)ב – 50 יורו ללילה.קשה מאד למצוא חנייה – חנינו דיי רחוק והלכנו לחפש מלון בהמלצת בעל המקום אנחנו יוצאים בערב למסעדה מקומית זולה, ומומלצת בשם .O Gafanhoto לפי התור שמשתרך בחוץ, אנחנו מבינים שהמקום טוב ומבוקש. מצטרפים לממתינים ולבסוף לאחר כשעה נכנסים. לא הצטערנו לרגע על ההמתנה.
אכל מקומי טעים. יענקלה אוכל דג ואני סטייק – 35 יורו.
יוצאים מהמסעדה ובדרך למלון שומעים מוזיקה יפה. הולכים לפי המוסיקה ומגיעים לכיכר ובה נגנים וזמרת ששרה והקהל
רוקד בכיף. אנחנו מצטרפים ונהנים עד מאד.גשם מתחיל לרדת – הזוי . רוקדים בגשם סוחף .
 נרטבים מאד והולכים לאכול גלידה ב – 4.5 יורו.טעים טעים!!

יום ראשון – ה – 07/09/14

קימה נינוחה בשבע בבקר וירידה לארוחת בקר ב8.30. חדר אכל קטן ונעים . ארוחת בקר טעימה . מאחר ולא הגענו יום קודם לסינטרה ( רק לארמון פנה) ולא מיצינו את הביקור בה אנחנו מתכננים להגיע אליה
בשעה 9.30 מתחילים לנסוע לכוון סינטרה. האיזור יפהפה והעיירה שוכנת בלב יער עבות, מסביב הרים עם נוף מרהיב קצת פראי, עצים ושיחים ירוקים , וביניהם מבצבצים ארמונות, מנזרים עתיקים, בתי אחוזה וגנים פורחים יפהפיים.אנחנו מגיעים מוקדם – ב10.00 , עדיין אין המוני תיירים.מוצאים חנייה בקלות בכניסה לסינטרה וילה.מטיילים בסמטאות הצרות משקיפים על הנוף הקסום ועל הארמונות והמבצר המרשימים ,נכנסים לחנויות הקטנות והמעוצבות ואפילו קונים ליענקלה שעון עם רצועה צהובה ב – 12 יורו.
אם יש זמן ,באיזור של סינטרה ניתן לשהות בכיף יותר מיום אחד לטייל במצודה ובארמון נסיונל (עם שתי הארובות) ולעשות טיולים רגליים בפארק.בשעה 12.30 מתחילים לסוע לכוון העיירה אובידוש.
אובידוש – obidos עיירה קטנה ויפהפיה ששבתה את ליבנו באחת. הגענו בשעה 14.30 וחנינו במגרש החניה הגדול שבכניסה
( לא העיירה לא ניתן להיכנס עם הרכב).
העיירה מקסימה וציורית. חומה גבוהה מימי הביניים מקיפה בתים בלבן,כחול וצהוב. שפע של עצי הדר, בונגוויליות ועציצים. הסמטאות צרות ומרוצפות אבנים וחנויות קטנות בצידן. מידי פעם רואים קיר מחופה בציורים של קרמיקה פורטוגלית בצבע כחול. מסתובבים בסמטאות, שותים את הגינגינ'ה (שרי הדובדבנים) מתוך כוס שוקולד – טעים!!
הולכים מהרחוב הראשי של העירה עד המצודה. עולים גם על החומות וצופים באמת המים הארוכה והיפה, קונים מזכרות קטנות וגם זר פרחים יבשים שמכינים במיוחד לפי הזמנתי .(מתמחים בהכנת הזרים במיוחד לכלות המגיעות למקום לקנות זרים).
השעה 16.30 ואנו מחליטים לקפוץ ולבקר ב"פניש" ולהתרשם מהמקום.
פניש – penis פנינת טבע – מפגש של האוקינוס עם סלעי היבשה . המקום הומלץ לנו על ידי חברים וניסינו להגיע אליו ערב קודם ולישון שם אך לא היה מקום. מגיעים לצימר - casa das maresומנסים מזלנו ובודקים אם במקרה יש מקום.
באופן מפתיע התפנה חדר ואנחנו זכינו. (ראה פרטים בהמלצות).הצימר מקסים ממוקם על מצוק מוקף בים וממנו נשקף נוף נהדר לים ומהצד האחורי לשמורת הטבע היפהפיה של איי ברלנגה הסלעיים. מתארגנים במהירות ויוצאים לטייל על המצוק. עדיין יש
זמן ואנחנו יורדים למפרץ ויענקלה שוחה בים .מים קרים מאד - פשוט מדהים.
מחכים לשקיעה ואכן – עוצר נשימה. המקום קסום ומומלץ להגיע אליו מוקדם ולנצל לפחות יום אחד לשהיה בו. בערב
 יוצאים לאכול בהמלצת בעלת הצימר במסעדה קטנה על החוף. טעים ונעים (35 יורו).

יום שני - 08/09/14

קימה מוקדמת וטיול על החוף ולאחריו ארוחת בקר נהדרת ומושקעת. בשעה 9.30 נוסעים לכוון עיר הקיט נאזארה. זוהי עיירה שוקקת חיים ועליזה, רחובותיה הצרים גובלים ברצועת חוף רחבה ומעליה מצוק תלול ממש קיר סלע.
המאפיין של העיירה שהנשים מסתובבות עם בגדים המסורתיים - אלמנות לבושות השחורים וזקנות בבגדים מסורתיים (חצאיות בשבע שכבות). תכננו לעלות ברכבל לראש הצוק משם יש נוף מדהים אך לצערנו הרכבל לא עבד. החלטנו לנסות לעלות עם הרכב ונקלענו לאירוע דתי לכבוד הקדושה מריה מנצרת ( שעל שמה קרויה העיר. המוני אנשים מתכנסים ליד הכנסיה לתפילה , שירה , תהלוכה וברכות של הארכיבישוף.(גם לי הוא רצה לתת מלחם הקודש אך התחמקתי).
לאורך מסלול התהלוכה – שלל פרחים על הכביש.אנחנו מתמזגים בקהל , מתרשמים נהנים ובשעה 13.00 עוזבים את נאזארה והפעם לעיר תומר ( החלטנו לוותר על העיירה פאטימה מפאת אילוצי זמן).
העיר תומר היא משכנו של convento de cristo - מנזר מרשים הממוקם במעלה הגבעה בלב חורשה ושימש מרכז ומפקדה למסדר הטמפלרים .
הכניסה למבצר – 6 יורו למבוגר 3 יורו לפנסיונר. במבצר חצרות פנימיים,בתי תפילה , חדרי התכנסות בסגנונות אדריכליים מגוונים להפליא. המבצר הטמפלרי הגדול והמרשים משקף בעוצמתו את היכולת לשלוט בסביבתם ולתמוך ולממן את מסעי התגליות הגדולים. ניתן לראות את הקשר בין המבצר והתגליות הבאים לידי ביטוי בפיסול שבו נראים חבלים, צדפים ועוגנים וכו'. מטיילים בגנים היפים שבמרכז העיר
ומשם מבררים בלשכת התיירות היכן בית הכנסת ולאחר טיול בעיר העתיקה והיפה של תומר , מגיעים לסמטה צרה, מרוצפת וקסומה בה ניצב בית הכנסת עוד מתקופת ימי הביניים שהשתמר יותר מכל בית כנסת אחר בפורטוגל. נמצא בסמטה Rua de jadino 73.
 בגלגוליו השונים המקום שימש גם בית כלא, בית תפילה, מתבן ומחסן . כיום שוחזר הבניין הקטן והמקום מתוחזק בהתנדבות עלי "טרזה" שהיא יהודיה מבאטאליה. בפנים יש כמה מצבות עם כתובות עבריות מהמאות ה – 13/14 והכדים המופנים מעלה בחלקם העליון של הקירות נועדו לשיפור התהודה במקום. הפרוכת וארון הקודש נתרמו על ידי יהודים מכל רחבי העולם.

בשעה 17.00 מתחילים לסוע כשהיעד הוא העיר קוימברה. הממוקמת באמצע הדרך בין ליסבון לפורטו והייתה בעבר עיר הבירה של פורטוגל. השעה 18.30 מחפשים מלון ולבסוף מגיעים לibis מלון הממוקם בשדרה הראשית על יד המדרחוב
ועל יד מרכז התירות. ( בדיעבד אין צורך לבזבז זמן ולחפש מלון – ללכת ישר לibis מלון מקסים ( ראה המלצות).
מתארגנים ויוצאים למופע פאדו בקפה סנטה קרוז (הומלץ לנו) נמצא בסוף המדרחוב ליד הכנסיה.
אין תשלום מינימום – משלמים רק על מה שאוכלים.(שילמנו 20 יורו)
מוסיקת הפאדו בקוימברה שונה מליסבון. יותר מונוטונית ומלנכולית ( אנחנו פחות אהבנו). מטיילים במדרחוב
 וחוזרים למלון

יום שלישי 09/09/14

קימה מאוחרת בשעה 8.00. התארגנות וארוחת בקר דשנה וטובה . בשעה 9.30 יוצאים לעיר העתיקה של קוימברה. מטפסים בסמטאות הצדדיות העתיקות והמתפתלות נכנסים לקתדרלה המרשימה ומגיעים אל פסגת העיר שם נמצאת האוניברסיטה שהיא האוניברסיטה הכי עתיקה באירופה ונוסדה ב 1290. הכניסה – 9 יורו למבוגר ו 7 יורו לפנסיונר.
מטיילים במבנים היפהפיים של האוניברסיטה כשגולת הכותרת - הספרייה העתיקה במקום, צופים על כל העיר כולל נהר ה – mondego והגשר התלוי המקסים מעליו. בחזרה מתלווה אלינו סטודנטית מתוקה ששאלנו אותה איך להגיע לקתדרלה והיא מוצאת לנכון להדריך אותנו ולספר לנו על ההיסטוריה של העיר, על האוניברסיטה ועל פורטוגל בכלל.
 לקראת השעה 14.30 עוזבים את קוימברה לכוון יער Busaco כשבמרכזו ארמון . אנחנו עוצרים בדרך מטיילים ביער ומגיעים לאגם . נוסעים לארמון שהפך למלון יוקרה, מבקרים בגני הארמון הפורחים המרהיבים עולים לתצפית יפה על כל האיזור ובשעה 18.30 יוצאים לכוון העיר Aviero( לוקחים זוג טרמפיסטים נחמדים מגרמניה) ומזמינים מקום בגסטהאוז שהומלץ בלונלי פלנט. המקום נמצא ליד תחנות הרכבת המעוטרת כולה באריחי אזולז'וס כחולים(ראה המלצה) מתארגנים ויוצאים למרכז העיר ברגל (הליכה של 15 דקות) ואוכלים במסעדה מקומית עמוסת סועדים שהגענו אליה באקראי ושם פגשנו שוב זוג ישראלים נחמד מאד שגם פגשנו בקוימברה ובבוסאקו ( איתן ורחל מחיפה) והצטרפנו אליהם לארוחת ערב מעולה וטובה – הרבה יין,דגים ובשר ב – 30 יורו.

יום רביעי – 10/09/14

קמים בבקר מוקדם לשם שינוי ונוסעים לעיר. זוהי עיר שחוצות אותה תעלות מים בדומה לאמסטרדם והיא יפהפיה. פותחים את הבקר ב – pateceria נחמדה - שותים קפה, לחמניות חמות עם גבינה ועוגת תפוחים , מטיילים לאורך התעלות וליד מזח הסירות, מבקרים במרכז העיר ובמדרחוב , מוותרים על שייט בגונדולה קונים קופסאות סרדינים,מולים ועוד לילדים (22 יורו) ולקראת 11.00 נוסעים לכוון חוף הים – paraia del berra ( מיותר).
משם ממשיכים לכוון פורטו. התכנון להגיע מוקדם ולנצל את כל היום לטיול בעיר. לצערנו לא מצליחים מהדרך להזמין מלון ( הכל מלא), יש בעיות חניה רבות וקשות בעיר ולאחר כמה שעות של חיפושים ובזבוז זמן, מוצאים פנסיון קטן במערב פורטו . מחנים את הרכב בחניון מסודר ב – 15 יורו עד למחרת בבקר ונוסעים באוטובוס למרכז העיר.השעה 17.00 ואנחנו בוחרים לעשות את מסלול הטיול לפי המלצת לונלי פלנט. מתחילים באבינדה דוש אליאדוש שדרה יפהפיה בסגנון האר נובו הצרפתי דרך תחנת הרכבת המרשימה המעוטרת באז'ולוש ועד לרובע ריביירה שלגדת הנהר. יושבים בבית קפה, משקיפים על הנהר שומעים מוסיקה חיה בפורטוגזית ונהנים. מזמינים מקום במסעדה מומלצת בשם la grande , חוצים את הנהר על הגשר הגדול לווילה נובה דה גאיה שם אנחנו קונים שישה בקבוקי פורט מתנות לילדים.
 המסעדה טובה אך יקרה מאד לטעמנו – 68 יורו. חווית גשם סוחף שיורד לפתע ללא התראה והגמר באחת ושתיה מרובה ומוגזמת של יענקלה. חוזרים במונית למלון. שם מסתבר שקרתה תקלה ואין חשמל. משתמשים בפנסים ובנרות.

יום חמישי – 11/09/14

בגלל טעות תכנונית שלנו ובזבוז זמן רב, לא חווינו את פורטו כפי שצריך ולמחרת בבקר כבר עזבנו אותה והצפנו לכוון העיירה ברסלוש לשוק המפורסם שמתקיים בה כל יום חמישי. למרות השעה המוקדמת יחסית (10.00) המקום הומה אדם ותיירים ושוב בעיות חנייה. זהו שוק איכרים ענק ומוכרים בו הכל החל מתוצרת חקלאית , בגדים ונעליים , מזכרות , ציוד לבית ולגן ועוד.
התרנגול הגאה – סמל העיר בראסלוש ( סיפור התרנגול הצלוי שקם לתחייה) – מככב בכל פינה
 שוק נחמד לא מומלץ באופן מיוחד - לבוא רק אם יש זמן פנוי.

בשעה 13.00 חוזרים לכוון פורטו ופונים מזרחה במקביל לנהר הדורו. נוסעים לכוון העיר פזו דה רגואה.
 שטים בספינה על נהר הדורו למשך 50 דקות (10 יורו לאדם – לא מומלץ סתמי ביותר).

השעה 18.00 ואנחנו ממשיכים לכוון העיירה פינאו. הדרך יפהפיה. המסלול מתרחק במספר מקומות מאפיק הנהר אבל תמיד חוזר אליו. טועים בדרך ונוסעים בכביש n313 במקום בכביש n222 . מקומי ששאלנו החזיר אותנו על עקבותינו ונסענו בדרך צדדית מפותלת עד מאד מדהימה ביופיה כשני ק"מ כשבסיומה נהר הדואורו במלוא הדרו. טוב שטעינו היה כל כך יפה.
 מגיעים לpinhoo ואפילו יש מקום ב hotel doro המקסים (ראה המלצה) שמחלונו נשקף נוף מרהיב של הנהר. בהמלצת בעל הבית הנחמד הולכים לאכול במסעדה מקומית , זולה ומומלצת cais da joz– הממוקמת בצד השני של הנהר.אכל טעים ביותר כולל עוגת הבית הרוויה ביין פורט ב - 22 יורו בלבד. בנוסף,אם אומרים שהגענו אליהם דרך מלון דורו – מקבלים קנקן של יין הבית בחינם .חוזרים מהמסעדה, עושים טיול בכפר הקטן לאורך הנהר ( הכל מואר) וחוזרים למלון.

יום שישי - 12/09/14

קימה בשעה 7.00 ארוחת בקר מצויינת ויציאה לדרך.פינהו ממוקמת באיזור עתיר גפנים המכסים את מדרונות ההרים שבשתי גדות הנהר. בינות לטראסות של הכרמים ניתן להבחין ב "קינטות" – אחוזות חקלאיות קטנות שבהן מטפלים בעבים ובחלקן מייצרים יין. איזור הכרמים נקרא alto doro. עוצרים בquinta de portal קונים שני בקבוקי פורט גדולים (לבן ואדום ב – 7 יורו כל אחד) עוצרים ליד כרם שבו בוצרים ידנית את הענבים ומשוחחים עם הכורמים ומשם נוסעים לכוון העיירה לאמגו. זוהי עיירה יפה שבמרכזה גרם מדרגות נפלא בסגנון הבארוק המגיע עד לכנסיה. עולים ב – 600 מדרגות ברגל- (לא קל אבל שווה) כשכל 50 מדרגות יש טרסה ובה פסלים, מזרקות, אריחי קרמיקה כחולים ויפים(אז'ולוש). את הירידה אנו עושים דרך היער ולא במדרגות.קונים נקניקים מעושנים ובשעה 13.30 ממשיכים בנסיעה לרכס הכוכב – serra da estrela.זהו רכס ההרים הגבוה ביותר בפורטוגל הר טור – torre - 1993 מ'. הגבהים מתאפיינים בנוף אלפיני פסגות מעוגלת ומיוערות , כרי דשא שבהם סלעים ענקיים ובאגמים קפואים. הפארק הוא שמורת הטבע הגדולה ביותר בפורטוגל.הדרך אורכת כ – 3 שעות נסיעהמפאת השעה המאוחרת מחליטים לעצור ב – castelo de vide – עיירה קטנה ומקסימה – בתים לבנים, פרחים ברחובות בשלל צבעים, רחובות מרוצפי אבן תלולים מאד,מזרקות יפות, זקנות יושבות בפתחי הבתים – סורגות ומקשקשות וליד פתחי הבתים – בקבוקי מים מינרלים הנובעים ממזרקות ציבוריות רבות. במעלה העיירה – המבצר המרשים. ליד המבצר – רובע יהודי לשעבר . נוף מקסים ומרשים.אנחנו מתמקמים בגסטהאוז המומלץ של melanie ( ראה המלצות לינה) ויוצאים לטיול בסמטאות העיירה הציורית הזו. הולכים לאכול במסעדת don pedro – הבנו בטעות שזוהי מסעדה עממית - אך לא. זוהי מסעדה יקרה ולא מצדיקה את המחיר (50 יורו)

יום שבת – 13/09/14 יום אחרון לטיול.

קימה מוקדמת ב – 6.00 בבקר . רוצים להספיק להגיע עד 9.00 לעיר אבורה. מאחר וצריכים להגיע עד 12.00 לליסבון להחזיר את הרכב.
מגיעים ב – 9.00 חונים מחוץ לחומה בחניה חופשית. זוהי עיר עתיקה, מוקפת חומה מימי הביניים, עיר יפהפיה שההיסטוריה מבצבצת מכל פינה – במגדלים בחומות, בכיכרות ,כנסיות ועוד. העיר הוכרזה על ידי אונסקו כאתר מורשת.
 את העיר הזו ממש לא ראינו עברנו בחטף בכיכרות התרשמנו רק באופן כללי .ישבנו בבית קפה ליד הכיכר והצטערנו שלא הספקנו יותר. כדאי מאד בתכנון הטיול להקדיש לה זמן.

מאבורה אנו עולים על האוטוסטראדה ונוסעים על גשר אגרה ענקי החוצה את המפרץ – לכוון ליסבון .בהחלט חוויה. נוסעים לשדה התעופה ומגיעים בזמן להחזיר את הרכב.
 משם בהסעה לשדה התעופה. הטיסה יוצאת ב - 16.00 – מגיעים ארצה ב – 14/09/14 בשתיים לפנות בקר.

לסיכום:

פורטוגל מדינה מעניינת וידידותית ביותר - תושביה חמים, אדיבים, רחבי לב ומסבירי פנים.
 אין חשש לטייל שם (אין תחושה שמנסים לסדר/לרמות)ואין כל בעיה לתייר הישראלי .
ארץ זולה מאד יחסית לאירופה – במיוחד באוכל ובלינה.
משלבת בחובה תרבות, אתרים היסטוריים מעניינים מחד ומאידך – טבע ונופים – חופי ים חוליים, הרים מיוערים, שמורות טבע ועוד.
למרות שזו מדינה קטנה , כדאי להקדיש לה לא פחות משבועיים – יש הרבה מה לראות .
 בקיצור יעד מומלץ ביותר!!

לצורך שאלות ניתן ליצור קשר למייל [email protected] או לפלאפון – 050-7227382