דרום איטליה סתו 2022
3.11.2022 רומא – סרקוני
החלטנו לצאת לדרום איטליה. בטיול הקודם טעמנו מהדרום עד כביש אמאלפי. נשאר הרבה דרום להשלמות. ישבנו על המפות ולוחות הזמנים ולבסוף סיכמנו להתרכז בחבל פוליה שזהו עקב המגף האיטלקי. הבעיה היתה נקודת התחלה. יש הרבה טיסות שכר מהארץ לבארי או לנפולי. הבעיה אמינות החברות. שבוע לפני היציאה נכדינו נתקעו ברומא עת חברת השכר ביטלה טיסתם ארצה ולא נתנה פתרון לבעיה שנוצרה. זה שלח אותנו לאל על אבל זו טסה רק לרומא. בכל זאת זו היתה האופציה הסבירה. את הרכב לקחנו בשדה התעופה תוך ידיעה שיש לנו יומיים שלנהיגה ארוכה אל נקודת התחלה ומנקודת סיום. נחתנו ברומא בערב הקודם . את הרכב לקחנו כמה דקות לפני שתחנת ההשכרה נסגרה. יצאנו הישר למלון איביס הנמצא במחלף השני משדה התעופה לכיוון העיר.
קמנו לארוחת בוקר טובה במלון. גיחה מהירה לקארפור שסמוך למלון מילאה הרכב בפירות ונשנושים ולדרך. הכביש המוביל משדה התעופה אל כביש הטבעת המקיף את רומא עמוס ביותר. כל התנועה הנכנסת או יוצאת מרומא עוברת עליו. רגע נוסעים ורגע עומדים. לא ברור למה עוצרים ולא רואים מה שיחרר הלחץ. רק בשעלינו על הכביש המהיר לנפולי התחלנו לנסוע בקצב סביר. הנסיעה חלקה ומהירה. גומאים קילומטרים מבלי להרגיש. בתחילה עדין ערפל כבד עוטה את הנוף. לא רואים דבר מעבר למטרים הקרובים של הכביש. רק ליד קזרטה החל הערפל להתפזר
נוף ליד כביש רומא-נפולי
עקפנו את נפולי ואת כל האזור שמדרום לה והמשכנו עד שירדנו אל כבישי ההרים אל הכביש שיובילנו לסרקוני. זהו כביש הררי. הראות מעולה והנופים נאים. ההרים פסגותיהם קרחות, מעידות על שלגי חורף כבדים. בעמק המישורי חקלאות וירוק. ליד סרקוני אקוודוקט קשתות נאה בסגנון רומי. האקוודוקט הוא רק בן בערך . 200 שנה
האקוודוקט בשדות ליד סרקוני
הנצרות הקתולית פורחת באיטליה. בכל מקום קרה נס שהוליד כנסיה או מנזר. גם מי שאדיש לכנסיות וסיפורי האגדות המלווים אותן לא יכול באיטליה להתעלם מנוכחותן. הגענו למקום הלינה והכל סגור ואין נפש חיה. למזלנו נכנסנו לבר מקומי לברר. היחיד שידע מעט אנגלית היה גם חבר של בעל הפנסיון כך ששיחת טלפון קצרה הזכירה לבעל הפנסיון את התחייבויותיו. עד שהגיע עשינו עוד סבוב בסביבה הקרובה לכפר. פלג מים זכים זורם עליו בנוי גשר רומי עתיק יומין.
גשר רומי על דרך עתיקה
לא ניתן לסיים את חוויות היום הזה מבלי להזכיר את חווית מלוי הדלק בסביבה הכפרית. ירדנו מהכביש המהיר לכבישי הכפרים כשאנחנו על בערך 1/3 מיכל. השעה שעת צהרים ואיטליה נחה. התחנה הראשונה בעיקרון בשרות עצמי אבל מסרבת לשרת. זה לא רק בגלל שיש לנו בעית שפה. גם המקומיים מנסים ומוותרים. בתחנה השניה היתה חגיגה. כל צוות הבעלים לדורותיו התגייס למלחמה בתחנה העיקשת. לבסוף אחרי שעברנו משאבה משאבה האחרונה התרצתה ונעתרה.
4.11.2022 סרקוני – מאטרה
יוצאים בבוקר בכביש שדות לכיוון הכביש עמו באנו אתמול לסרקוני. בכפר צמוד לעיירה קטנה רואים את מחזור הזרעים החדש. פעם שדה זרוע היום מגרש בניה. עדין נותרו וותיקים המעבדים את חלקתם. התירס כבר יבש. קלחים נקטפים ידנית וכנראה גם נדושים ידנית. הכפר די מנומנם. מולנו על כתף ההר עיירה. בתים בני שלוש קומות.
עיירה כפרית על כתף ההר
הנתיב שלנו הוא הכביש 103 בתחילה הוא די ברור. הכפרים לצדו והוא פשוט עוקף אותם. מאוחר יותר בגובה נכנסים לתוך יער אלונים גבוה. היער די דחוס שלכת החלה והכביש מצופה בעלים הנושרים
יער האלונים
טיב הכביש נע ממעולה לאוסף של בורות וסדקים. ביציאה מהיער משתנה הנוף לגבעות אפורות. בשלב כלשהו איבדנו את הכביש ונכנסנו לכביש צדדי. במפה שבידנו לא מופיעים כל הכבישים עם הסימון הקים בשטח. לעיתים מסומן הכביש ללא מספר ולכזה נכנסנו בטעות. הוא הביא אותנו בחזרה אל הכביש הראשי אותו חצינו בבוקר. קצין משטרה שעבר כיוון אותנו בחזרה אל הנתיב הנכון וסימן לנו במפה כיצד להמשיך. לא עשינו חבילת גלישה ולא ניתן להיעזר במפות גוגל. בערב כבר תיקנו הטעות ופתחנו חבילה לאחד הטלפונים. כמו כן הורדנו מילון איטלקי –עברי ובעזרתו מצאנו את בעל המלון במאטרה.
במאטרה אנו מטיילים רגלית. הרכב בחניה יבלה יומיים. ארוחת ערב מעולה סיימה את היום. בערב קבלנו הודעה מבעל הדירה המוזמנת בבארי כי העסקה מבוטלת עקב תקלה בדירה. כשנהיה במקום בו האינטרנט עובד היטב נפתור גם בעיה זו. העונה נגמרה. אין בעיה למצוא מלון מעכשיו לעכשיו.
5.11.2022 מאטרה
היום הרכב נח ואנו הולכים רגלית מאטרה היא עיר עתיקת יומין. נחשבת כעיר השלישית בהיסטוריה האנושית אחרי אלאפו היא חאלב של ימינו ויריחו. האדם הקדמון התיישב כאן במערות ולאט לאט הגדיל את הישוב. מערות נחצבו אל תוך ההר. והישוב לא פסק עד אמצע המאה ה20.
מאטרה מראה כללי
העיר נחשבה לעיר עניה ותושביה לאט לאט עזבו את המערות לבתים שנבנו ליד. בתי המערות נותרו ריקים . בשנות ה80 הבינה לפתע ממשלת איטליה איזה אוצר ארכיאולוגי נשמט מידיה והחלה לשקמו. מבצע שכנוע מלווה בהשקעות כספיות גרם לאנשים לחזור. מחיר דירה היה 1 אירו העיקר שאנשים יחזרו לגור בדירות. כיום זהו אתר בלוי מעולה. תיירים ממלאים את הרחובות העתיקים ומבקרים בכל אתריה. הסתובבנו היום בכייף. השוטטות בסמטאות הצרות בין בתים בני מאות שנים. יש הרבה מדרגות לעלות ולרדת. נכנסנו לבית בו היה יקב קדמון. את הענבים דרכו בקומה העליונה. התירוש ניגר אל מאגרים בקומה מתחת.
מערת מגורים מדגימה כיצד אדם ובהמה חיו יחדיו באותו החלל. המיטה המטבח ונול האריגה שכנים למרבץ הפרד. תנאי מחיה קשים המסבירים היטב למה כל מי שראה ברכה בעמלו מיהר לעזוב.
אדם ובהמה יחדיו במערת מגורים במאטרה
נכנסנו לאתר כנסיה חצובה בהר. הכנסיה בת כ 300 שנים. כדרכן של כנסיות קתוליות הרבה פרסקאות על הקירות .זהו מסדר ציורי הקדושים המקומיים. מזג האויר שיחק לטובתנו. היה מעונן. פה ושם טפטף מעט. האויר היה צלול לאחר גשמי הלילה והטמפרטורה נעימה. ס"ה שוטטנו די הרבה. עלינו וירדנו בסימטאות ולבסוף יצאנו אל כיכר העיר החדשה וממנה חזרה למלון.
העיר העתיקה במאטרה
6.11.2012 מאטרה – גליפולי
היום יורדים מההר אל החוף. עזבנו את מאטרה השמים מעוננים וטפטוף קל מזרזף. נוסעים אל ארץ הזיתים והגפנים. היום יום ראשון והמקומיים הולכים לכנסיה, כך שהכול ריק ושומם. רק הגשם לא מפסיק לטפטף.
בארץ הזיתים בדרך לגליפולי
מגיעים לטרנטו. העיר מוקפת כבישים מכל עבר. כולם מובילים אליה וללצ'ה הסמוכה. לא בטוח שנסעתי על הציר אותו תכננתי אבל כנראה לא טעינו ובסופם של מחלפים מצאנו עצמנו על הכביש אליו התכונתי להגיע. הכביש היורד דרומה לאורך חופי הים הטירני. החוף מפורץ. הים שקט כמו ראי. במפרץ הגדול של טרנטו רואים חוות גידול של פירות ים ,כנראה צדפות. עגורני הנמל נישאים אל על. העיירות אותן עוברים די דומות זו לזו. מגיעים לכביש החוף. מצד אחד הים. מולו בצד השני עשרות בתי חופשה ומלונות. העונה נגמרה והכול סגור. חוצים עיירות רפאים בזו אחר זו.
חופי הים הטירני
רק כשהגענו לגליפולי מצאנו חיים. למלון המוזמן הגענו די בקלות. זהו בית בן כ200 שנים. היה ארמון כיום מלון. שמור היטב ויש הרגשה של נסיכים.
ירדנו לעת ערבית לטיול רגלי בעיר העתיקה באור אחרון. העיר העתיקה יושבת על אי המחובר בגשר ליבשת. על הגשר שומר מבצר. שוטטנו בסמטאות הצרות. המבצר נסגר לציבור עם חשכה וזו עכשיו יורדת מוקדם. ב1700 חושך מוחלט.
מבצר גליפולי לעת ערב
גליפולי נעימה. כיף לטייל בסמטאות העתיקות. הבתים רובם בני 3 קומות. יוצרים מכול רחוב קניון צר. רכבים אינם נכנסים לכאן. רק בכביש ההיקפי שצמוד לים ורק אם הרכב שייך למקומי. ילדי העיר עסוקים במשחק חדש – פיצוץ חזיזים. העיר נשמעת כמו אימון בצאלים. העיר מלאה בבני אדם המטיילים עד מאוחר. זה לא חוכמה אחרי שבילו עד 1700 בסייסטה עמוקה.
גליפולי – מבט מדרום
7.11.2022 גליפולי – לצ'ה
היום גומרים להקיף את העקב של המגף האיטלקי. בבוקר נפרדים בארוחת בוקר מעולה מבעלת הארמון. היא מספרת לנו כי הארמון הוא ירושת בעלה וכי חשדי בדבר התמונות בחדר נכונים. אלה אורגינלים רכוש המשפחה.
יצאנו מגליפולי דרומה תוך ניסיון להיצמד לקו החוף הטירני. מהר מאד הגענו לחסימה ראשונה. זה הזמן לתקן את כביש החוף והצמתים המחברים אותו לכביש העורק המרכזי. נאלצנו לחזור ולהתחבר לכביש הראשי המחבר את עיירות חצי האי. נסענו בו מעט עד שמצאנו ירידה חזרה לכביש החוף. המשכנו לנוע עליו דרומה לעבר עקב המגף. כל החוף מלא וילות נאות ומלונות. העונה נגמרה והכול סגור ושומם. פה ושם מצוי נמל יכטות. כאן כבר יש מעט יותר תנועה אבל בגדול רוב הזמן אנחנו לבד.
נמל היכטות בעיירה בחוף הים הטירני
הגענו לעוד עיירת חוף בשם טורה מוזה. לעיירה נמל יכטות קטן. שומר עליו מגדל מבצר עגול. כעת בשיפוצים. כאן שוב נתקלנו בשיפוץ כביש החוף ונאלצנו לחזור בשנית אל הכביש הראשי העובר בקו הרכס הבונה את עקב המגף. מגיעים למרינה דה לאוקה. זהו קצה העקב. ממזרח הים האדריאטי ממערב הים היוני שניהם חלקים כראי. באתר מגדלור ובנסיה.
מרינה דה לאוקה
כל אזור דרום המגף שימש בתום מלחמת העולם השניה כאזור אליו התנקזו יוצאי מחנות הריכוז וממנו עלו כמעפילים לארץ. תושבי האזור גאים עד היום בעזרתם לשארית הפליטה.
הופכים פנים צפונה ומתחילים לנוע אל עבר אוטרנטו. הכביש עובר ליד החוף. עולה ויורד. כאן כבר יש פחות בתי נופש. התיירות מתרכזת רק במעט הישובים שלאורך הדרך.
החוף האדריאטי
נכנסים לשמורת כף אוטרנטו. היו לנו ציפיות מתיאורי השמורה בספר. בפועל אין כאן דבר השונה מהנוף אותו עברנו בדרך לכאן. ניסינו להיכנס לעיירה אוטרנטו. במרבית ערי איטליה כיום אין כניסה למכוניות זרות. רק כניסה לתושבי המקום המצוידים בתוית רכב מתאימה. לא נותרה לנו ברירה ויתרנו והמשכנו לכיוון לצ'ה. לצ'ה היא בירת החבל הדרומי. כל הדרכים מובילות אליה. העירה נכנסנו מבלי דעת היכן אנו. שכחתי להכין חבילת גלישה לנייד ובאין חבור לרשת אין דרך לדעת היכן אנו נמצאים. אז פשוט נעזרים במקומיים. זקנה חביבה נתנה לנו כיוון ראשוני וכשגילינו ניידת משטרה באה הגאולה. השוטר החביב סימן לו עקוב אחרי והביא אותנו לרחוב המבוקש. הבעיה היתה שבעל המקום לא חיכה לנו ולקח קצת זמן עד שנפגשנו. הדירה חמודה מנוחה קצרה ויצאנו לסבוב ראשון בלצ'ה. אנחנו בפאתי העיר העתיקה.
התיאטרון הרומי בלצ'ה לעת ערבית
7-8.11.2012 לצ'ה
היום הרכב נח ואנחנו מטיילים רגלית בלצ'ה. העיר נחשבת כפירנצה של הדרום. התואר מעט יומרני אבל יש מה לראות בלצ'ה. הדגש הוא בעיקר על כנסיות מפוארות אבל לא רק. יש ארמונות שהפכו למוזיאונים , משרדי ממשלה או בתי מלון.
חזית כנסית סנטה קרוצ'ה בלצ'ה
העיר העתיקה מלאה בסמטאות צרות . הבתים רובם גבוהים. גובה חדר רגיל הוא למעלה מ4 מטרים. הכנסיות נבנו לתפארת ישו ומריה ויתר הקדושים ובאלו הנצרות הקתולית מלאה.
סימטה בלצ'ה
ליד כנסית הצלב הקדוש נמצא המוזיאון היהודי. בלצ'ה, בניגוד ליתר ערי איטליה, לא היה גטו. הישוב היהודי החל כאן הרבה לפני היות הגטו הראשון. כל מרכז העיר העתיקה היה הרובע היהודי של העיר. החלק שהרשים אותי יותר מכל במוזיאון היהודי היה זה המוקדש להעפלה לארץ בתום מלחמת העולם השניה. פעילי עליה ב' הביאו את המעפילים מכל רחבי אירופה החרבה אל נמלי דרום איטליה. האוכלוסייה המקומית שיתפה פעולה מתוך אמונה עמוקה שזה הדבר הנכון לעשותו. אלפי מעפילים יצאו מנמלי דרום איטליה בדרך לארץ ישראל. רובם נעצרו בדרך ע"י הבריטים והוגלו לקפריסין אבל בסופו של דבר כולם עלו לארץ.
מפת הרובע היהודי בלצ'ה
במרכז לצ'ה תיאטרון רומי . נופה של לצ'ה ניצפה היטב ממרומי מגדל הפעמונים של הקתדרלה.
לצ'ה ממרומי מגדל הקתדרלה
חזרנו למלון למנוחת צהרים ולאחריה טיול ערבית בעיר המוארת. העיר מישורית וכיף לשוטט בה. העליה היחידה למגדל הכנסיה היתה גם היתה במעלית.
לצ'ה בלילה
9.11.2022 לצ'ה – ברינדיזי – אוסטוני – בארי
הבוקר נפרדים מלצ'ה. פנינו אל ברינדיזי כנקודת אימות בדרך אל אוסטוני. מקום הלינה בלצ'ה היה מאד נוח. קרוב לעיר העתיקה ועל היציאה לברינדיזי. מהמקום הלינה לכביש לברינדיזי לקח דקות. ברינדיזי עבורנו הוא יעד ביניים לניווט. מרגע שהגענו לכאן פשוט המשכנו הלאה בידיעה שאנו על הציר הנכון. זוהי עיר גדולה בעלת נמל גדול ושדה תעופה אליו מגיעות גם טיסות שכר מהארץ. חפשנו מרכול לקנות אוכל. כל ירידה מהכביש המהיר מייצרת סיפור של איך חוזרים אליו. לעיתים החזרה מצריכה נסיעה במקביל על מה שהיה פעם הכביש הראשי ונזנח לאנחות במקביל לכביש החדש וכרגע אוסף בורות מכל הגדלים. הנוף בעיקרו מטעי עצי זית בכל הגילים. משתילים צעירים ועד עצים עתיקי יומין. היעד היא העיירה אוסטוני המתנשאת מעל מישור החוף מוקפת בעצי הזית.
אוסטוני העיר הלבנה מעל עצי הזית
העיר העתיקה כולה מסוידת בלבן. חונים במגרש חניה מוסדר ומטפסים רגלית דרך הסמטאות אל הקתדרלה שבראש העיר העתיקה. הסמטאות צרות ומרוצפות באבנים. כיכר נאה ובמרכזה פסל של אחד האפיפיורים. הפסל נישא על ראש עמוד גבוה.
אוסטוני-האפיפיור בכיכר העיר
הקתדרלה ענקית. רוכבת על העיר מלמעלה. הטיפוס והשיטוט בין סמטאות העיר העתיקה בעליה וירידה חביבים. הסתובבנו בה כשעתיים.
סימטה באוסטוני
יצאנו מאוסטוני להמשך הדרך. זה לא היה פשוט. הסתובבנו בעקבות השילוט במעגלים עד שחזרנו לגוגל שהוציא אותנו מהסחרור לעבר לוקורוטונדו. זוהי ארץ הטרולי. אלו מבנים שנבנו מהאבנים שסוקלו מהשדות. הננ המסורתי ניתמך בעמוד מרכזי ובתנועה אחת ניתן לערער אותו ולהפיל את כל הגג ארצה. ההיסטוריה מספרת כי מיסים שלמו רק על מבנים בעלי גג קים. עם הגעת השמועה על בוא גובי המס נהגו למוטט הגג ולשקמו בחזרה רק לאחר שסכנת המס חלפה. היום כל האזור מנוקד בטרולי . המבנים משמשים לכול ובעיקר כמחסנים בחוות ואתרי תיירות בערים.
טרולי בחוה
היעד הסופי להיום העיירה אלברובלו. כאן מצויים רחובות הבנויים כולם מטרולי נוגע בטרולי. היום זהו אזור תיירות מפותח. הרחובות הבנויים מבתי טרולי הם מבוך של סמטאות צרות.
אלברובלו – טרולי בטרולי יגע.
לקח לנו זמן למצוא את הטרולי בו נישן. יש לנו טרולי רחב ידיים עם שני חדרי שינה מצויד בכל. תמקמנו ויצאנו לטיול ערבית באזור הטרולי. הכול משמש לתיירות. חנויות מזכרות, חדרי לינה ומסעדות. לעת ערבית הכול מתרוקן וכשהחושך יורד הרחוב ריק. השיר במדינת הגמדים מתקיים מול העיניים. תם עם ערב כל שאון וכולם הולכים לישון. ירדנו לאכול ארוחת ערב במסעדה מעט מרוחקת והלכנו ברחובות דוממים וריקים.
10.11.2022 אלברובלו – מערת הנטיפים בקאסטלנה - בארי
היום הזה בעיקרון מוקדש למערת הנטיפים. הכול מתנהל לפי לוחות הזמנים של הסיור במערה. קמנו בבוקר בנחת. לסיור הראשון בבוקר אין סיכוי שנגיע בזמן ולזה שאחריו אין צורך למהר לקום. אוכלים ארוחת בוקר בנחת ולאחריה מתחילים לנווט לעבר המערה. אלברובלו מייגעת בניווט וכך מצאנו עצמנו נוסעים לדרום מערב במקום למערב. זה האריך לנו את הדרך אבל זמן יש בשפע וכך ראינו עוד קצת מפוליה. האזור חקלאי. מטעים שונים מלווים את עצי הזית שהם הגידול העיקרי. כל כניסה לעיירה בדרך מציבה עוד בעיה של איך יוצאים ממנה. השילוט מצוין אך לעיתים אינו נוקב ביעד אליו אנו מנווטים אלא ביעד מרוחק מאד . כך אנו נוסעים על בערך ומתקנים ברגע במוצאים שילוט ברור. הסיור במערה מתוכנן ל12 בצהרים. בפועל הגענו שעה מוקדם יותר . יושבים ליד הכניסה נחים ומחכים.
נגן הגיטרה ליד המערה
במקום מנסה נגן הגיטרה את מזלו אך הקהל גם מצומצם ובעיקר אדיש. הסיור במערה די ארוך. הולכים הלוך וחזור באותו הנתיב כ 3 ק"מ בכל כיוון. המערה די צעירה יש נטיפים ויש זקיפים אך כמעט ואין עמודים. וילונות הס מלהזכיר. ס"ה סיור די נחמד,
נטיפים במערת קאסטילנה
כשיצאנו מהמערה גילינו כי הכול מסביב נסגר. החורף הגיע והתיירים מסתלקים מוקדם מידי. הסיור מסתיים ב14 ומכאן ועד מחר בבוקר הדממה יורדת על הכפר.
כעת נוסעים לבארי אל מקום הלינה המתוכנן.. בבארי נפגשים לראשונה עם תנועה עירונית ערה. הגענו קרוב למקום הלינה בעיר העתיקה והסתבר לנו שלא ניתן להיכנס ברכבנו לתוכה. לקח קצת זמן למצוא הדירה ועוד קצת זמן למצוא מפתח. הכול מתנהל באיטלקית ועבורנו זו קצת בעיה. למזלנו המקומיים משתפים פעולה ועוזרים. גוגל הוא השליט העליון. בטלפון אחד מדברים בשני מתרגמים ומהמתורגם מקבלים נתיב במפה. כך מצאנו הדירה ואת המפתח לדלת שחיכה לנו.
את הערב אנו מבלים בסמטאות הרובע העתיק של בארי. שוטטנו בן בכיף וקינחנו בארוחת פירות ים במסעדה בה אוכלים המקומיים. זו היתה מלאה ועבדה בשיטת הכיסא החם. לידה מסעדת תיירים מפוארת יותר אך ריקה מלקוחות.
סמטה בבארי העתיקה לעת ערב
11.11.2022 בארי – מנפרדונה
את הבוקר התחלנו בבארי. ארוחת בוקר איטלקית של קרואסון וקפה. לאחר מכן מפנים הציוד אל הרכב החונה די רחוק. מזכיר מסע כומתה מימים עברו. כשזה נגמר מדביקים לרכב עוד תג חניה ל3 שעות ויוצאים לתור את בארי העתיקה.
העיר עטופה בחומה נמוכה. רכב לא נכנס פנימה. רק רכבי התושבים. הסמטאות צרות עיקר התנועה המוטורית בתוכן בקטנועים. היום יום הכביסה בבארי. בכול מרפסת תלויה כביסה. השיטוט בסמטאות הצרות נחמד. לבארי העתיקה שתי קתדרלות מרשימות האחת בסיליקה בעלת תקרה המעוטרת בפאר. השניה בזיליקה בסגנון רומנסקי. הקירות והתקרה אינם מעוטרים בציורים אך היא מלאה תאי וידוי. שוטטנו כשעתיים בעיר העתיקה הגיעה העת לעזוב ולהמשיך הלאה. יצאנו לאורך הנמל. שתי אוניות נוסעים ענקיות עוגנות בו כעת. התנועה בעיר צפופה. מתדלדלת רק ממש ביציאה מהעיר. לאורך הכביש היוצא מבארי צפונה חקלאות הנראית של תושבי העיר. גינות גינות בהן בעיקר ירקות
הכניסה לבארי העתיקה
נוסעים צפונה לכיוון מנפרדוניה. בכוונה לא עלינו על הכביש המהיר אלא נוסעים בכבישי העיירות. לאורך החוף מייצרים מלח. ברכות אידוי ענקיות במקביל לים והכביש עובר בין הברכות לים.
בדרך מבארי למנפרדוניה
הגענו למנפרדוניה ושוב סיפורי המפתח . את ההודעה על מיקומו שלח בעל הדירה כנראה לאחר שכבר הגענו אליה. בעזרת איטלקי נחמד והטלפון הצלחנו לפתור הבעיה. הדירה חמודה ויש אפילו ג'קוזי למהדרין. האזור בו נמצאת הדירה הוא אזור חדש בפאתי הישוב. ארוחת ערב במסעדה קצת מרוחקת. טיול די חשוך לאורך רחוב שעדין לא נבנה.
12.11.2022 מנפרדוניה –חצי האי גראגנו – מלון על הכביש ליד לוסרה
דבר ראשון בבוקר עולים לכפר מונטה סנט אנג'לו. זהו כפר במרומי הרכס הבונה את חצי האי גראגנו. הכפר צמח לעיירה. נכנסים בתחילה דרך החלק הצעיר שבעדינות אינו מרשים במיוחד. נראה כמו קרית אליעזר בכניסה לחיפה. בסוף המעלה לרום הרכס ניצב מבצר שנבנה במאה ה9 לספירה ולידו העיר העתיקה על סמטאותיה הצרות המרופדות בחלוקי נחל. המבצר מאד מרשים ומיקומו צופה אל כל עבר.
חומת המבצר במונטה סנט אנג'לו
בדרך למבצר עוברים דרך סוללת החנויות לתיירים המוכרות את תוצרת האזור. בכניסה למגרש החניה עומדת מוכרת הערמונים. אין כמו שקית ערמונים קלויים וחמים על בטן ריקה כי הבוקר לא נכללה ארוחת בוקר במחיר הלינה. מכאן דרך כביש הררי לפינה הצפונית מזרחית של חצי האי אל עבר העיירה ויסטה שעל החוף. הדרך עוברת ביער ים תיכוני ירוק
במרומי חצי האי גארגנטו
פה ושם צבעי שלכת. דרך נעימה ויפה. אנו לבדנו על הכביש. הנסיעות הללו משרות אוירה של טיול בעולמות אחרים. מגיעים לחוף. העיירה ויסטה מאד מאכזבת. עוצרים לסבוב קצר וממשיכים הלאה. תחילה לאורך החוף אך בכביש הראשון עולים בשנית אל הרכס. הכביש די מהר גולש בחזרה לקו החוף הצפוני של חצי האי. מתגלה חוף מפורץ המשובץ העיירות לאורכו.
עיירה לבנה במרומי החוף הצפוני של חצי האי גראגנטו
הנופים נאים. חצי האי מכוסה במטעי זיתים. מאופק לאופק משתרעים המטעים. עכשיו עונת המסיק ופה ושם רואים מוסקים כמו אצלנו בגליל.
זיתים מאופק עד אופק בחצי האי גארגנטו.
בשלב מסוים פונים דרומה לעבר העיירה סן פדרו. נתיב שיובילנו אל מקום הלינה המוזמן. העיירות אותן עוברים כעת הן תשלובת של חקלאות מפותחת ותעשיה. כבישי איטליה בנויים כך שתמיד יש כביש העוקף את המתחם העירוני. בסופו של יום מגיעים לעיירה לוסרה ומתחילים לחפש את מקום הלינה. בתחילה טעינו ונסענו בכיוון ההפוך. לאחר מספר ק"מ כשלא הגענו למחוז חפצנו הבנו שטעינו והפכנו כיוון תוך שנותנים הכבוד לתכנת הניווט להוביל. אנו נוסעים על הכביש הדו נתיבי החדש. מהכביש הישן נותר בצד כביש רעוע שאינו מופיע במפת תוכנת הניווט אבל קיים בתודעתה. לקח לנו זמן להבין שהתוכנה מנסה להוריד אותנו מהכביש החדש לישן שלצדו. המלון אליו הגענו היה בעבר מלון 5 כוכבים שנותר לצד הכביש המהיר המתעלם ממנו. כך זכינו לישון במלון פאר במחירי מלון רגיל.
13.11.2022 כביש 17 ליד לוסרה – מונטה קסינו – מלון איביס ליד שדה התעופה פיומיצינו רומא
קמים לבוקר רטוב. גשם ירד בלילה וכעת עדין מטפטף. הרכב קיבל שטיפה חיצונית מעולה מידי שמים. ארוחת בוקר מעולה פותחת את היום ולאחריה יוצאים לדרך. היעד הוא מלון איביס ליד שדה התעופה פיומיצינו ממנו נמריא הביתה מחר. ביד מחזיקים אופציה שאם מזג האויר יתרצה והכל ילך כשורה נעפיל אל מנזר מונטה קסינו לפני שנתחבר לאוטוסטרדה בדרך לרומא. התכנית עבדה יפה. הכביש די ריק. נוסעים די מהר. הגשם לא פוסק. הכביש נכנס אל תוך העננים הכבדים. הגשם מתחזק אבל זה לא מפריע. הנוף מיוער. פה ושם צבעי שלכת. קשה לצלם כי אין איך לעצור בצד. הכביש עטוף במעקה בטיחות קשיח שאינו מותיר שולים. ראינו נהג שהתעלם מהמעקה ומצא את רכבו משופד עליו.
בדרך מלוסרה לחוף
לפתע רואים את מנזר מונטה קסינו בראש ההר. הניווט לשם היה לפי החוש . נכנסנו לעיירה שמתחתיו ונסענו בכיוון. בשלב מסוים החלטנו להעזר בתכנת הניווט שהורתה לנו להמשיך עוד 200 מטרים עד הפניה לכביש המטפס למרומי ההר עליו בנוי המנזר. הכביש העולה מעלה מתפתל בסיבובים חדים. למטה העמק מנוקד כולו בעיירות צפופות.
המנזר מונטה קסינו
בעת מלחמת העולם השניה ניטשו קרבות עזים בין בעלות הברית לגרמנים שהתבצרו במקום בניסיון לעצור את התקדמותם לכיוון רומא. קרבות מונטה קסינו היו עתירי נפגעים. בין היחידות שפעלו בקרבות האלה היתה היחידה הפולנית בפיקודו של הגנרל הפולני אנדרס. יחידה זו עברה בזמן המלחמה דרך ארוכה מפולין לסיביר ומשם דרך אירן למזרח התיכון ולקרבות בלוב . הונחתה בנפולי והוטלה לקרבות במונטה קסינו. חלליה בקרבות אלו טמונים על ההר בבית קברות צבאי. ממשלת פולין שלאחר הקומוניזם מפעילה ומתחזקת בית קברות זה כאתר מורשת לאומי. בשורה הראשונה קבורים 18 חללי החטיבה היהודים. דודי שהיה חייל בבריגדה העברית נפצע על ההר עת עסק בפנוי מוקשים. הרגשתי בביקור שסגרתי את החשבון המשפחתי עם ההר.
מונטה קסינו - קברי החיילים היהודים בצבא אנדרס
המנזר הופצץ ונהרס ע"י בעלות הברית שלא עודכנו כי שימש מקלט לנשות וילדי האזור. הם חשבו שחיסלו את מפקדת הכוחות הגרמנים באזור. כיום במקום עומד קומפלקס ענק וחדש. ממונטה קסינו ירדנו אל הכביש המהיר לרומא. למלון הגענו באור אחרון. תדלוק אחרון לידו שוב היה מלחמה עם המשאבות עד שאחת התרצתה וכיבדה את אחד הכרטיסים שבידנו. מחר בבוקר נוסעים היישר לשדה התעופה מחזירים הרכב שהיה מצוין והביתה.
