הטיול לנפאל החל לפני המלחמה. היינו כבר מסודרים עם סוכן נפאלי וכרטיסי טיסה בחברת פלידובאי בידנו. לפתע פרצה מלחתמת חרבות ברזל. בשלב מסוים פלאידובאי צימצמה את מספר טיסותיה לארץ והודיעה לנו כי טיסתנו חזרה מדובאי לארץ מבוטלת. במקום לברר מה ניתן לעשות- ס"ה להזיז לטיסה אחרת קיימת- החלטנו לבטל הכל ולהישאר בארץ. עברה שנה. העניינים לא נגמרו אבל נרגעו מעט והחלטנו לנסוע. ההבטחה לג'וני כי נבוא לבקרה היתה הכח המניע.מכיוון שהיתה לנו שנה לחשוב החלטנו כי אם נוסעים אזי נשלב גם את בהוטן בתכנית. בקשנו מהסוכן עימו היינו בקשר שיתפור לנו טיול חדש המשלב את שני היעדים . לקח קצת זמן וסגרנו ענין.
יצאנו מהארץ לדובאי בטיסת אחה"צ. פלאידובאי היא חברה בת של אמירייטס הידועה כאחת מחברות התעופה המעולות ביותר. רוח הבוס שולטת והטיסה עברה בנעימים. הגענו לדובאי לעת ערב שדה התעופה ענק .נוסעים בו לא מעט באוטובוס עד שמגיעים לטרמינל ותופרים מסדרונות ארוכים עד שמגיעים לבקורת הדרכונים. מרבית נוסעי המטוס עברו ישירות לטיסות המשך למזרח ואוסטרליה. מעטים ממש נכנסו לדובאי. אנחנו החלטנו מראש לישון לילה בדובאי ואז להמשיך כך שנסענו ישר למלון ליד שדה התעופה ללינה לקראת הטיסה לקטמנדו בבוקר המחרת .
5.3.2025 דובאי- קטמנדו
יום של טיסות. קמים השכם בבוקר לטיסה לקטמנדו. מסתבר שההסעה מהמלון אינה מגיעה לטרמינל ממנו אנו טסים. נסענו לטרמינל 3 בהסעה מהמלון. כאן גילינו שטיסתנו אינה מופיעה בלוח הטיסות . המזל שהטרמינל מוצף בעובדים שמטרתם לעזור לנוסעים להסתדר ברחבי שדה התעופה הענק הזה. עובד כזה הציץ בכרטיס ומיד הפנה אותנו למונית שלקחה אותנו לטרמינל 2 הנמצא במרחק רב מהמקום בו היינו. כאן כבר הכל ברור . מצאנו הטיסה והלכנו לשער היציאה. הטיסה ממריאה בזמן ונוחתת בנפאל לעצירת ביינים בשדה התעופה ע"ש בודהה. כאן יורדים הטסים שמטרתם בעיקר פוקרה ומערב נפאל. העצירה מתוכננת לשעה. אנחנו בנפאל בה השעון אינו אומר דבר. האובך כבד וההמראה נדחית . לפתע ממריאים אבל לנחות לא נוחתים כי האובך בקטמנדו כבד ביותר. המטוס מסתובב באויר מעל שדה התעופה עד שלפתע הוא יורד במהירות דרך האובך הכבד ונוחת. ההליכים בשדה התעופה היו מהירים ביותר. דיילת חמודה ממלאת עימנו את פרטינו האישיים במחשב. שולחת הטופס המלא במייל ואנחנו עם הטלפון בו הדף הנדרש מופיע, הולכים לדלפק סמוך מציגים המסך משלמים האגרה ויש ויזה בדרכון. המזודות כבר חיכו לנו וכך יצאנו במהירות החוצה. כאן פגשנו בנציג החברה שחיכה לנו שעות עת הסתובבנו מעליו וכל הזמן הודיעו כי אכן הנחיתה מיידית. קבלת הפנים היתה לבבית. עטרו צוארינו בפרחים וקדימה למלון. הארי בעל החברה עימה עשינו העסקה הגיע וסוף סוף קיבל את שכרו
ירדנו לארוחת ערב בנוסח הודו הזכור לטוב . המשכנו להסתובב קצת בחוצות רובע הטאמל בו נמצא המלון.עת ערבית ולאט לאט הכל מתחיל להיסגר.
6.3.2025 קטמנדו – צ'יטואן
קמים בבוקר לערפל כבד. זה לא בדיוק ערפל אלא אובך שמסתיר את הנוף. מחלון החדר רואים רק את הצד השני של הרחוב. הכל סגור. קטמנדו מתעוררת לאט מאד. התכנית לנסוע למקדש הקופים ומשם הישר לצ'יטואן. הנסיעה למקדש הקופים מדגימה לנו עד כמה קטמנדו צפופה. הרחובות צרים והתנועה רבה. נוהגים די בלחץ כי מכל עבר חותכים ונדחפים. בעיקר הרכב הדוגלגלי שיכול לצוץ מכל פינה.
מקדש הקופים הוא מקדש בודהיסטי המצוי על רכס השולט על העיר. היום האובך סגר על הכל והתצפית די גרועה. במקדש מתרוצצים הקופים כבעלי הבית. לידם חבורות כלבים די אדישים רובצים ולא זזים ממקומם. המאמינים מטפסים למקדש בעשרות מדרגות. התיירים מגיעים עם הרכב עד כמעט שער הכניסה ויש מעט מדרגות לטפס. המקום מאד מענין. שילוב אסייתי של מסחר וקדושה. דוכני הרוכלים ממלאים כל פינה ומעבר.
מכאן התחלנו בנסיעה לעבר שמורת הטבע צ'יטואן. זו מצויה בגבול הודו בשטח מישורי נמוך. הכביש יורד ממרומי קטמנדו אל המישורים בגבול הודו. הירידה ברובה לאורך ערוץ נהר המנקז מים מההימלאיה אל נהר הגנגס בהודו. הנוף כולו אפוף באובך. הכביש רגע מצופה באספלט ורגע דרך חתחתים ללא ציפוי. עובדים על שיפוץ הכביש. הקצב איטי והרבה עבודה ידנית. בעיקר מתמקדים ביצירת חומות הגנה מפני מפולות קרקע. כשהכביש מתקרב לערוץ הנהר מופיעים אתרי העסקים הקורצים למטיילים. בעיקר מסעדות ובתי תה הממוקמים מעל הנהר כשנוף הנהר הוא המתאבן הרציני.
לפתע לצד הדרך תכונה רבה. אנשים במיטב מחלצותיהם מתרכזים ובאויר נישא ריחה של חתונה הינדית. חתן וכלה על כסאות הכבוד. שלל נשים בתלבושת מסורתית כשהצבע השולט הוא אדום עז והעיקר תזמורת מסורתית בשלל כלייה ונגניה מחכה לאות ההתחלה.
הגענו אל בית המלון שבשולי שמורת צ'יטואן.הוא מספק תכנית מלאה לכל הזמן בו נהיה. זה על בסיס הכל כלול-לינה, אוכל וסיורים בשמורה. . המלון מפואר ומבודד מהמקומיים שבתיהם די עלובים..פה ושם יש ניצוץ של קצת יותר מבסיסי. הכפר הסמוך בנוי כולו על התיירות, בתי מלון ומסעדות.התמקמנו בחדר ויצאנו לסיור ערבית ראשון לאורך השמורה שמעבר לכביש המוביל למלון. הלכנו עד גשר הכבלים שמעל הנהר. מחר נטייל ונעמיק אל תוך השמורה. הכפריים והשמורה חיים זה לצד זה כאשר גדר מפרידה בינהם בעיקר כדי למנוע מעבר בעלי חיים אל השדות. כרגע מתחילה פה עונת גידול האורז וראשוני השדות נשתלים.
9.3.2025 שמורת הטבע צ'יטואן
כל היום מטיילים בשמורת הטבע צ'יטואן. זוהי שמורה בגבול נפאל- הודו הכוללת יערות וזרימות איטיות של הנהרות היורדים מההימלאיה. היתה שמורת הצייד של מלכי נפאל. הפכה לשמורה לאומית שבתוכה גרים גם בני שבט הטאו. האזור חקלאי ובשטחים החקלאיים מגדלים בעיקר אורז..
הבוקר נפתח בנסיעה לחוות הפילים. כאן מגדלים פילים אסייתים. מרבים אותם והופכים אותם לבהמות משא הנושאות מטיילים בתוך השמורה.
מהפילים אל מעגן סירות הקאנו עימם מסיירים בנתיבי המים בשמורה. בכל סירה משיט ומדריך. יושבים על דרגשי עץ קטנים בשורה. מילוי הסירה במטיילים בטכניקה מיוחדת . מניחים דרגש, המטייל מתישב ופורס רגליו קדימה. בין רגליו מוצב הדרגש הבא וחוזר חלילה עד שהסירה מלאה.
בשמורה מצויים ברווזים סיביריים החורפים כאן מידי שנה. הם חיים בזוגות יציבים שאינם נפרדים.
השייט מתבצע במורד הזרימה. צופים לכל עבר במטרה לזהות מה שניתן.ראינו תנינים מתחממים לאורך הערוץ.ראינו גם גריאל אחד. זהו תנין יחודי המתמחה בצייד דגים.היום נדיר מאד.
סיימנו השיוט ליד גשר המייתרים. הזמן עדין מוקדם והמדריך מציע סבוב רגלי בשמורה הסמוכה לגשר. למרות העייפות ממשיכים לטייל.בעלי חיים לא ראינו . אבל נוכחותם קיימת. על אחד העצים חריטות של ציפורני טייגר המכריזים כי כאן נחלתו. לידם קיני טרמיטים נישאים .
חזרנו למלון למנוחת צהרים שלאחריה טיול רכוב אל תוך השמורה. המטרה העיקרית לראות קרנפים. כאן חיים קרנפים הודיים השונים מהקרנפים האפריקאים. הקרנף ההודי עורו מלא קפלים כאילו הלבישו לו חליפה הגדולה עליו בכמה מספרים. השוני הבולט ביותר היא הקרן. לקרנף ההודי קרן אחת בלבד בעוד שלאפריקאי יש שתי קרניים. ראשית ראינו את מדור הפעוטות המצוי בחצר המחנה הצבאי. כאן סידרו להם מאגר מים קטן בו הם רובצים בצפיפות ומקררים גופם מחום היום. הקרנף הבוגר הראשון עימו נפגשנו רבץ במים ורק קצה גבו בלט . ההתלהבות למראהו היתה רבה.
עצרנו בחניון בשמורה לשלגון צונן ולאחריו החל מסע לחיפוש קרנפים. כעת חום היום פג והם עולים אל העשב לרעות. האחרון שראינו דפק לנו תצוגה כמו דוגמנית בתצוגת אופנה
התפוגגות החום גרמה להופעת בעלי חיים מכל עבר. צבאי סמבר וחזירי בר רועים באחו. ליבניות וקורמורנים לחופי הנהר.
חזרנו למלון למקלחת והתרעננות לפני מופע קצר של ילידי המקום. להקת צעירים מקומית בליווי מתופף הציגו מופע של ריקודי פולקלור מקומיים.
8.3.2015 צ'וטואן- לומביני
קמים בבוקר לעוד ארוחת בוקר טובה בגן העדן הקטן שליד צ'יטואן .זה היה מלון מפנק ונהנינו מכל רגע שהיה בו ומכל הדרכת טיול של צוות מדריכים מעולה המועסק בו.
יוצאים לדרך אל לומביני. המקום בן נולד הנסיך סידהרטה בודהה. הנסיעה במקביל וקרוב לגבול עם הודו .הכביש עליו נוסעים מוגדר ככביש מהיר. בפועל היכן שמתבצעות עבודות הרחבה הוא דרך חתחתים. וכך נוסעים במהירות בקטעים הדו מסלוליים ומקרטעים בקטעי עבודות העפר. לקח שעות עד שעברנו את קטעי העבודות בכביש.עוקפים משאיות בלי הרף. נהגנו מנצל כל מרווח אפשרי לעקיפת המשאיות. אלו מקושטות כמיטב הדמיון של בעליהן.
המלון ליד הכניסה לאתר המקדשים בלומביני. כאן כל אחת מהמדינות הבודהיסטיות בנתה או בונה מקדש אופייני לה. גם מדינות בעלות קהילה בודהיסטית עשירה כמו גרמניה וארה"ב בנו מקדשים. תאילנד בנתה מקדש גדול מאבן.
המקדש הנפאלי גדול . חזיתו מזכירה את חזית העיר האסורה בביג'ין.כנראה הארכיטקט היה סיני. המקדשים השונים מאפיינים את הארצות שלהן הם שייכים. היפני מיצג יופי פשוט וטהור. לסינגפור למרות עושרה מקדש די צנוע.
הקומפלקס הסיני הוא הגדול מכולם. משתרע על שטח ענק ומכיל מנזר פעיל ואכסניה למבקרים. ליד המנזרים מצוי האתר הקדוש בו לפי המסורת נולד הבודהה. זהו אחד משני האתרים הקדושים ביותר לבודהיסטים. האתר השני נמצא בבודגאיה שבהודו שם הגיע הבודהה להארה שלאחריה פרסם לתלמידיו את עיקרי תורתו שתיקרא לימים האמונה הבודהיסטית. בין אתר הלידה לאתר המקדשים תנועה רבה של נזירים. במבנה המציין את מקום הולדת הבודהה מצויה טביעת רגל בסלע המיוחסת לבודהה. סביב המבנה שרידי מקדשים קדומים. בולט הוא העמוד שבנה אשוק קיסר הודו עת ביקר כאן.
9.3.2025 לומביני - פוקארה
בבוקר קימה בלומביני. מהמלון מספיקים לראות את המוני הבודהיסטים הנוהרים למתחם המקדשים. יוצאים מלומביני חזרה אל הכביש הבא מהודו לפוקארה. כל עוד אנחנו במישור הכביש מצוין. מתחילים לעלות בהרים והכל חוזר לשגרה הנפאלית .מעט סלול והרבה בשלבי עבודה בהם האבק הוא בן לוויה מצוי. הכל שרו בערפל ולא רואים את נופי הדרך. יש מעט מאד מקומות מוסדרים לעצירה אל מול הנופים.עצרנו בכמה גשרים על הנהרות היורדים מההימלאיה לגנגס.
על הנהר גדה אחת משמשת לשרפת גופות הנפטרים ושליחת הנותר עם המים לגנגס הקדוש. בגדה הנגדית מצויה המכבסה האזורית.
מגיעים לפוקארה אל מלון שליד האגם. יוצרים קשר עם ג'וני. היא מגיעה אלינו. זה היה עבורנו שיאו של היום. 7 שנים חלפו מאז שהיא חזרה לנפאל אחרי טיפול מסור בהורים של ליאורה עד יומם האחרון. סיפרה לנו מה עבר עליה ועל משפחתה. כיום היא ובעלה לבד. בן אחד באוסטרליה.הבת לומדת בקנדה ראיית חשבון ואילו בנה הצעיר בעיקרון איתה בעסק. יש לה חנות כלבו מקומי היושבת על כביש ראשי שכמו ביתר הכבישים מצוי בשיפוצים בלתי נגמרים. בעלה עובד מעט ורוב היום בבית. הפרנסה מהחנות וכנראה שזה בסדר. הבן שעימה נשוי ואף הפך אותה לסבתא גאה. ישבנו עימה מספר שעות ובסופן ירדנו למסעדה לחוף האגם לארוחת ערב משותפת שלאחריה ג'וני נסעה חזרה לביתה.
10.3.2025 פוקארה
כל היום מטיילים בפוקארה ואתריה. פוקארה יושבת במרכז נפאל. משמשת עיר מוצא לטרקים בהימלאיה ובעיקר לאלו הסובבים את רכס האנפורנה. בבוקר הערפל דליל והוא מתעבה בהמשך.הראומ אפסית. ההימלאיה היא חלום בלתי מושג למרות הקירבה. ראשית עלינו אל פסגה סמוכה עליו מקדש הינדי לוישנו. וישנו הנפאלי שוה מההודי. כאן הוא דמות אנושית גדולת ממדים היושב בתנוחה סמכותית בניגוד לוישנו ההודי בעל 6 הזרועות שלרוב נמצא בתנוחת ריקוד.
הכביש העולה לפיסגה עליה מצוי המקדש צר ותנועת הרכבים רבה. אבל כאן אין תנועת משאיות כך שעולים די מהר למרות הפיתולים והתנועה הערה. הטכנולוגיה החדשה יצרה מסילה סביב פסלו של וישנו ועליה נע גאנש ,בנו בעל ראש הפיל, הלוך וסובב אביו.ללא הרף. העליה למקדש הומה אדם. ההודים והנפאלים המזהים תייר מערבי ממהרים להצטלם איתו, מה שהפך אותנו לדוגמני צמרת.
מפסגת ההר אמורה להיות תצפית מרהיבה על פוקארה והאגם שלחופו היא יושבת. היום ראינו מעט מאד מבעד לערפל,
מכאן ירדנו אל פסגה נמוכה יותר אל המקדש הבודהיסטי של השלום העולמי. בדרך הפתעה.בית קפה הנושא את שמו של צ'ה גווארה,
עלינו מהצד דרך שביל צדדי וירדנו במדרגות דרך שוק של מזכרות למבקרים. כאן מצפות החנויות לעולי הרגל שיהיו גם הלקוחות. ירדנו העירה אל מפל המים דיוי הקרוי של שם תייר שויצרי שטבע במימיו, המפל הוא סדרת מפלונים היוצרים בעונת המונסונים אשד גועש. כעת סוף העונה היבשה והזרימה די דלה
חוזרים לרכב ועימו נוסעים אל מערה שהיא חלק ממערכת הנהר ומפל דיוי. יורדים אל בטן האדמה עד שלפתע ניצבים מול חזית המפל. צופים הפעם מתחתית המפל כלפי מעלה.
היעד האחרון הוא המעוק של הנהר סתי העובר בפוקארה. הערוץ עמוק וקשה לראות הזרימה. בעונת המונסון עולים המים די גבוה מהמפלס הנוכחי.
חזרנו למלון למנוחה. ירדנו לטיילת האגם. פוקארה שוכנת לחופו של אגם פאווה. הרחוב המקיף האגם הוא מרכז התיירות בעיר. שפע של מלונות, מסעדות וחנויות אל מול קו המים. לחוף האגם גן ומעגן סירות היוצאות לשיט. הסתובבנו שם לא מעט עד שהרעב החל להציק. מצאנו מסעדה משפחתית עם אוכל נאפלי מעולה. חזרנו לתרגולת הודו אוכל צמחוני מעולה עדיף על בשר קשה כסוליה.
11.3.2025 פוקארה – קטמנדו
יום של העברות. קמים בבוקר בפוקארה והערפל עוטף הכל. מתחילים בנסיעה לעבר קטמנדו. את הנוף רואים בקושי. כל הדרך מלאה בעבודות עפר לשיפוץ הכביש. האבק והערפל יוצרים תערובת המסתירה את הדרך. בקושי רואים היכן נוסעים. הדרך עוברת לאורך נהרות. מקור המים היא הפשרת שלגים וקרחונים ממרומי ההימלאיה. את ההימלאיה לא רואים ,למרות הקירבה היא עטופה היטב בענן. כעת העונה היבשה והנהרות מפלסם נמוך. הזרימות איטיות. הנסיעה די איטית כי העבודות מייצרות עומסי תנועה. לא פעם המעבר אפשרי רק לרכב אחד ואז אם אין מזל אנו אלה שעומדים ומחכים שהדרך תתפנה. העצירות היחידות לצילומים הן ליד מעברים בנהר. בחלק מהמקומות התנועה בין גדות הנהר היא על גבי גשרי כבלים. אנשים חוצים רגלית או על גבי הקטנועים.
לקטמנדו הגענו לפנות ערב. שמנו החפצים המלון וקדימה לסמטאות הטאמל. הכל חנויות קטנות של בגדים,חפצי אמנות ותכשיטים . ס"ה הרבה מאותו דבר. שוטטנו בסמטאות. הנוף האנושי כאן הוא תערובת של מקומיים ותיירים זרים בשפע.
כשירד החושך נכנסנו למסעדה סינית. התפריט אינסופי. היה טעים ביותר. המסעדה מסודרת כמו בסין עם חדרים לקבוצה סביב שולחן עגול שעליו פלטה מסתובבת עליה מניחים את המנות השונות. כל סועד יכול לסובב ולקחת אליו ממנה שבחר.
12.3.2025 קאטמנדו - טיסה לפארו – טימפו
היום עברנו לבהוטן. טיסת הבוקר התאחרה כי הערפל מעל קאטמנדו עיכב את נחיתת המטוס שבא מפארו. ס"ה התעכבנו כשעה על הקרקע בצפיה למטוס.
קיווינו לראות בדרך את פסגות ההימאליה, הכל היה עטוף עננים. נחתנו בפארו וכאן העינינים רצו במהירות. יצאנו די מהר אל מחוץ לטרמינל לפגישה עם המדריך והנהג שיהיו בני לוויתנו בכל הטיול בבהוטן. קבלת פנים לבבית וברוכים הבאים לבהוטן,
כבר בעת הנחיתה הופיעו הנופים המרתקים של בהוטן. המטוס ירד והתפתל בעמק הנהר עד לנחיתה על הקרקע. בהוטן כרגע בשיא העונה היבשה. החקלאות כמעט ואינה נראית. שדות המיועדים לאורז כרגע ריקים ומחכים לתחילת עבודה עם ראשית גשמי הקיץ.
נסענו לפארו לאכול צהרים ובדרך קיבלנו רושם ראשוני על העיר וסביבתה. ממשיכים מכאן ליעדנו הראשון בבהוטאן, לטימפו בירת הממלכה. הנופים נאים. הדרך תחילה לאורך הנהר היורד מפארו. עוצרים ומטפסים למנזר בודהיסטי. כאו מתוודעים בפעם הראשונה לבודהיזם בגירסת בהוטאן. את הנהר חוצים בגשר העטור כולו בדגלי תפילה. על הדגלים מודפסות תפילות והרוח המכה בם מפזרת התפילות לכל עבר,
התפילות והמנטרות נישאות ברוח גם כשמסובבים את גלגלי התפילה הסדורים בחצר כל מקדש
ואם כל זה לא יספיק אזי יושבת נזירה ומסובבת בחוט מעין סביבון המפזר אף הוא התפילה והמנטרה ברוח לכל רוחות השמים.
ממשיכים בדרך לטימפו אל מפגש הנהרות. הנהר הבא מפארו נפגש עם זה הבא מטימפו ויחד הם יורדים בעדוץ משותף אל הברהמהפוטרה בהודו. מפגש נהרות הוא מקום בו רוחות טוב ורע נפגשות וכדי שהטוב ינצח נבנו במקום 3 מקדשים בודהיסטים: נפאלי, טיבטי ובהוטני.
ליד מפגש הנהרות צומת כבישים מרכזי. מכאן מסתעפים דרומה כביש להאא וכביש למעבר הגבול היבשתי היחיד בין בהוטן להודו הפתוח לכל.
הגענו לטימפו אל הדזונג שהוא מבנה מרכז השלטון. השעה לקראת ערב. הגיע הזמן להוריד את דגל המדינה מהתורן. הגענו בדיוק לטקס שהוא בעיקרו צבאי אך גם הדרג הדתי מיוצג בו ע"י נזיר ותוקעות בחצוצרה.
מלך בהוטן גר בסמוך. משרדיו ומוקד שלטונו מרוכזים בחלק האזרחי של המתחם. החלק הדתי בתקופה זו די ריק כי קר והנזירים מעדיפים מנזרים באזורים חמים יותר.
הבהוטנים מקפידים על תלבושת לאומית במקומות בעלחי אופי דתי או שלטוני. במקומות אלו על הלבוש הלאומי יתוסף לגבר צעיף לבן העוטף את גופו.
מכאן נסענו למלון שנראה די חדש. בבהוטן אין אפשרות לטיול עצמאי חייבים מדריך ונהג מקומיים . המלך מחייב כל תייר במעין מס יומי גבוה. מהמס הזה ממומן הטיול שכולל הכל-הדרכה, נסיעות,לינה, כלכלה וכניסה לאתרים. למעשה מרגע ששולם המס כמעט הכל מכוסה
13.3.2025 טימפו
היום כולו מוקדש לאתרים בבירת בהוטן טימפו. האתר הראשון פגודה בודהיסטית המוקדשת לאחד ממלכי בהוטן שנפטר צעיר מסרטן. הפגודה במרכז העיר. כל הנכנס מקיף אותה 3 פעמים עם כיוון השעון. זרם ההולכים ומקיפים בלתי פוסק. באחד מצידי הפגודה משטחי עץ עליהם משטתחים ומשתחוים לאל המאמינים האדוקים ביותר. ליד הפגודה מתחם תופים סובבים עליהם כתובות תפילות. ההולך מסובב את התוף והכתוב נישא ברוח למרחק.המאמינים מסובבים התופים ללא הרף.
מכאן לפסל הבודהה המשקיף ממרומי ההר על טימפו. הפסל בגובה נישא. ממנו תצפית אדירה לכל עבר. הבעיה היום היא הערפל. היום הוא דק אבל זה מה שיש.
מסיבובי הקדושה עברנו לחולין. האתר הראשון הוא השוק העירוני. זהו שוק מהודר ונקי בצורה מופתית. אזור לירקות ואזור לפירות . אזור לתוצרת חלב ואזור לדגים מיובשים. הכל מסודר וארוז ומוצג בטוב טעם. הנקיון מופתי.סיירנו הרחנו ובסוף קנינו מעט תבלינים הביתה והמשכנו לשוק הארטסניה שורת דוכנים רצופה המציגה את הארטסניה המקומית.הלכנו לאיטנו צילמנו וכמובן קנינו משהו למרות שאין הרבה בה לקנות. את העין מושכים פסלי אבר מין זכרי. אלו משמשים במסורת המקומית כשומרי הבית ומבריחי שדים ורוחות רעות.
צהרים במסעדה המשרתת את מרבית הטיולים הזרים בטימפו. פה פגשנו את הישראלים המטיילים במאורגן במקביל לנו. הרעש היה בעברית צחה.
בטימפו מצוי מעין גן חיות שהוא בעצם אתר שימור חיות הבר הנדירות של בהוטן ובראשן הטקיל. זהו אחד ממיני כבשי ההרים החי בטבע רק בבהוטן. ליד גם מכלאה לשימור איילי הסמבר המצויים גם בנפאל ובהודו.
סיימנו את היום במנזר נשים. כשבאנו הן היו עסוקות ביצירת פסלים מחימר. עבודת פרך של לישה אינסופית עד לקבלת הרכות המתאימה לעבודה. כל המקדשים בהם ביקרנו עד כה בבהוטן מציגים את הגירסה המקומית לבודהיזם ומה שנילווה אליו ממסורות מקומיות. הבודהה הוא הראשון בין שווים. סביבו ולצידו עוזרים בני כל המסורות המקומיות המכסים את כל תחומי החיים.
4.3.2025 טימפו –גנגטה – פובהיקה
היום נוסעים לנקודה הרחוקה ביותר בטיולנו מפארו. היעד המנזר בגנגטה. הנסיעה מפגישה אותנו עם בהוטן ההררית והירוקה. זו נסיעה ארוכה.מזג האויר בתחילת הדרך בהיר. עד שמגיעים למעבר ההרים דוקלה. כאן במעבר רואים שממולנו מתגלגל ובא ערפל כבד. הגענו בדקה ה 90 כשזזנו משם הערפל כבר כיסה הכל. במעבר ההרים מצבות זכרון לזכר הנספים בפשיטות שנערכו ע"י פולשים מחבל אסאם בהודו, לפני כ 40 שנה.במזג אויר צלול רואים מכאן את פסגות ההימלאיה. אנחנו ראינו רק את מה שקרוב ביותר.
המשכנו בנופים הההריים כאשר העין מחפשת פריחות. ראינו פה ושם עצי מגנוליה במלוא פריחתם.זהו לובן בוהק על רקע הירוק שמסביב.
תוך כדי החיפשים אחרי פריחה גילינו שאנו מול משפחת קופים המדלגים בין העצים ואינם נחים לרגע. צהרים אוכלים במסעדה החביבה על מדריכי הטיולים. רק נכנסנו ומיד אחרינו הגיעו אוטובוסים שמלאו המסעדה .מכאן נפתח מעט הנוף. אנו מעל עמק בו מצוי המנזר שאליו פנינו מועדות. שדות האורז שבו עדין מחכים לתחילת העבודים לקראת שתילה.
גנגטה הוא כפר שעלה על מפת התיירות בזכות המנזר שמעליו. תנועת התיירים הרבה הפכה את כל בתי הכפר לגלריות לאמנות מקומית. במנזר פועל בית ספר לנערים צעירים . סיירנו במינזר ולאחר מכן בכפר עצמו. מכאן למקום הלינה בפובהיקה. כאן הפכו חווה למלון יפה.הערב ירד ובמלון נראה כי אנו לבד.
15.3.2025 פובהיקה –פונאקה
בבוקר עת אכלנו ארוחת בוקר התברר לנו כי עימנו עוד אורחת במלון. הודית צעירה המטיילת לבד. כמובן שבבהוטן לבד זה עם נהג ומדריך צמודים.במקרה שלה היתה לה מדריכה. הזמנו אותה להצטרף אלינו לשולחן וכך העברנו את ארוחת הבוקר בשיחה על הודו ויתר העולם.
האתר הראשון היה ממש סמוך למלון. זהו מרכז המבקרים למען העגור שחור הצואר. זהו מין המקנן בטיבט ואת החורף הוא מעביר בבהוטן מדרום לרכס ההימלאיה. סדר הנדידה שלו קבוע במחצית אוקטובר נודד לבהוטן ובמחצית פברוארחוזר לטיבט. למעשה מרבית האוכלוסיה כבר נדדה חזרה אך שני עופות פצועים בכנפים גדלים בכלוב במרכז המבקרים. עגור זה בעל נוצות צואר וזנב שחורות יתר הגוף אפור.
מכאן נסיעה לכיוון פונאקה. עולים מהעמק בו שוכנת פובהיקה וכשמגיעים לקו הרכס מופיעות מולנו פסגות ההימלאיה הצחורות משלג. המראה מדהים. כל האופק סגור ברכס בוהק משלג צחור. סוף סוף רואים הימלאיה למרות שכל הטיול הוא בצילה.
הדרך מפגישה אותנו עם ראשית הפריחה.שיחי רודודנדרון באדום .עצי בומבקס באדום לוהט ועצי מגנוליה בלבן בוהק פשוט חגיגה לעיינים.
מגיעים לעמק בו שוכנת פונאקה. היעד הראשון הוא מקדש הגברת האלוהית. זהו מקדש בודהיסטי המושך אליו נשים המתקשות להיכנס להריון. הן מגיעות לכאן, עוטות על גבן פאלוס ענק ומקיפות עימו את המקדש . בחנויות המזכרות הסמוכות למקדש מככבים אברי מין זכריים בכל גודל.
מכאן לדזונג של פונאקה. זה נחשב ליפה ביותר מבין הרבים המפוזרים הכל ערי בהוטן.כאן היה מרכז השלטון האזרחי והדתי עת פונאקה היתה בירת בהוטן. הביקור הוא בחלק הדתי בלבד. המבנה מאד מרשים. זהו הדזונג השני שנבנה בבהוטן. סובבנו בו רבות. המצלמה לא פסקה מלצלם.
נחילי דבורים גילו את מרומי חומת הדזונג. חלות דבש פראיות ענקיות מעטרות את משקופי החומה. קדושת המקום חלה גם על הדבורים ואיש אינו נוגע בן ובנחלתם.
14.3.2025 פונאקה – פארו
מתחילים לםזור לנקודת ההתחלה בפארו.נוסעים היום חזרה על ציר מוכר אותו עשינו מתחילת הטיול בבהוטן. הפעם תשומת הלב לפריחות ולנופים שהיום יותר בהירים.עוצרים פה ושם לעוד צילומי נוף ופרחים. מנסים לצוד בעין המצלמה משפחת קופים אבל הם די זריזים ומתחמקים.
המטרה לבגיע לפארו. הנסיעה ארוכה. דרך שעברנו ב 3 ימים נדחסת כעת לכמה שעות. במעבר דוקלה אפילו לא עצרנו. העצירה הראשונה היתה במפגש הנהרות מטימפו ומפארו. כאן עצירה לשרותים ולהתבונן פעם מוספת במראות שמעל הגשר. מגיעים לפארו ישר לארוחת צהרים ולאחריה עליה לתצפית על שדה התעופה. בדיוק המריאו שני מטוסים בזה אחר זה.
היעד הראשון בפארו הוא הדזונג.כאן מצוי מרכז השלטון האזרחי והדתי של האזור. היום יום ראשון בשבוע שהוא יום המנוחה השבועי בבהוטן. המרכז האזרחי סגור. השקט מדהים. עוברים לאזור הדתי. אזור זה נבנה מחדש לאחר שנחרב בשרפה שכילתה את מרביתו. השחזור מאד מדויק והוא ממש העתק של המקור העתיק.המקום מאד מרשים. טיילנו בו בנחת .לא ממהרים לשום מקום.
האתר האחרון הוא מקדש קיוצו להחאנג. זהו מקדש עתיק מהמאה ה-7 לספירה. נוסד בידי מלך טיבט במסעו לגירוש דמונים שאיימו על הבודהיזם בארצו. זכינו לבקר בעת התפילה. הנזירים יושבים במעין ח . הנזיר הבכיר יושב במרכזה וקורא התפילה. בידי כולם כלי נגינה שונים והם מתפללים אחריו ומנגנים במה שבידם בו זמנית. היה די מרתק לעמוד בצד ולהתבונן בנעשה. ברגע שנגמרה התפילה קמו כולם באחת ותוך שניות נעלמו מאולם המקדש.מענין לאן הם ממהרים.
סיומו של היום במלון מפואר הסמוך למקדש. התמקמנו בו שלשני הלילות האחרונים בבהוטן.
17.3.2025 פארו – האא – פארו
בין פארו להאא מבדיל רכס הרים. הדרך הישנה מפארו עוברת במעבר ההרים צ'אלה שהוא הגבוח ביותר בשימוש ברכב בבהוטן. הגובה 3810 מטרים מעל פני הים. הדרך לשם מפארו עוברת ביער מחטני סבוך. בתחילת העליה שטחים חקלאיים של פארו. כעת פורחים כאן עצי הפרי הוורדניים ובראשם הדובדבן. הכביש צר ועולה ביער אל מעבר ההרים צ'אלה.השמים בהירים ורכס ההימלאיה מופיע באופק בוהק בלובן עז.
פסגות ההימלאיה בבחוטן נמוכות בכ1000 מטרים מאלו שבנפאל. אבל עדיין גובה מעל 7000 מטרים מעל פני הים דיו לשלג צחור ובוהק.במעבר צ'ולי רוח עזה וקור בלתי נסבל. במקום יושב רוכל והשתיה החמה שהוא מוכר היא להיט.חוצים את העמק ויורדים להאא.למטה בעמק נראים השדות המיועדים לאורז ומחכים לתחילת העונה. בבהוטן יש רק עונת אורז אחת בשנה עת מתחילים גשמי הקיץ.
בהאא נכנסנו למקדש די חדש. כאן מקבלים הנילודים החדשים את ברכת הבורא..חוזרים לפארו באותה הדרך כי הנתיב השני ארוך ומיגע. הגענו לפארו וכעת המטרה להיפטר ממעט המזומן הבהוטני שבידנו. סובבים מתבוננים וקונים מעט זוטות. פארו מלאה תיירים זרים והמחירים בה גבוהים.
18.3.2025 פארו – קטמנדו
קמנו לבוקר צח. הגענו לשדה התעופה די ראשונים. קבלנו במטוס מקומות מצויינים עם חלונות לכיוון ההימלאיה. התארגנו לצילומים כי היה ברור שזה מה שנעשה במרבית הטיסה.רכס ההימלאיה הופיע במלוא הדרו. לא פסקנו מלצלם. האורסט היה צחור משלג. קבלנו פצוי מושלם על הערפל והעננים בטיסה הלוך.
הגענו לקטמנדו. נואה מדריכנו הגיע לשדה התעופה והעבירנו למלון. כאן נפרדנו ממנו בחום רב.מחר יש לנו מדריך מומחה לאמנות נפאלית שידריכנו בפאטן. עשינו מנוחה קלה במלון ולאחריה יצאנו אל הטאמל ואל הדורבאר של קטמנדו. הדורבאר או כיכר הארמון היא לב העיר העתיקה של קטמנדו. כאן בנו מלכי נפאל לדואותיהם ארמונות ומקדשים בסגנון הקרוןי נואר על שם שבט הנואר שמאכלס את עמק קטמנדו.
המקדשים בדורבאר ברובם מקדשים הינדיים. מרבית הנפאלים הינם הינדים על פי דתם. העיר העתיקה מלאה בתיירים. סובבנו בה כשעתיים . למלון חזרנו בעזרתם החביבה של המקומיים. על כל שאלה היתה תשובה מלווה בחיוך רחב.
לעת ערב ירדנו שוב לסיבוב בטאמל. מהר מאד מבינים שכל הסמטאות דומות זו לזו. הכל בנוי סביב התיירות. מלונות ,מסעדות וחנויות מכל סוג. הסמטאות צרות. תנועת קטנועים רבה. אין מצב שקטנוע יתן זכות קדימה להולך רגל. זה מעין משחק מי חצוף יותר. לפחות אין תאונות.
19.3.2025 קטמנדו – פאטן – דובאי
הבוקר מתחילים באתרי פאטן וקטמנדו. נואה מדריכנו הנאמן מביא לנו מדריך מומחה לערים העתיקות המלך מאחרי ראשו עולה הקוברה והראש הקוברה הציפור.שעימו נסיים הטיול בנפאל. נפרדנו מנואה בחיבוקים ונשיקות .כעת לדרך עם רם מדריכנו החדש. מתחילים הנסיעה לפאטן. פעם עיר מלוכה עצמאית דרומית לקטמנדו. היום הגבולות התאחדו אך עדין לפאטן האופי העצמאי שלה. זוהי עיר מודרנית. הרחובות רחבים וסלולים. רמזורים עובדים וההרגשה היא של עולם אחר מקטמנדו. מגיעים לדורבאר של קטמנדו. כאן העמוד ועליו הציפור עליה שרה גלי עטרי. על העמוד המלך מאחרי צוארו עולה הקוברה ובראש הנחש הציפור. האגדה אומרת כי המלך שומר על ארמונו שממול. ביום שתמריא הציפור אל על ישוב המלך אל ארמונו וטאף הפילים הרובצים בכניסה למקדש הסמוך יקומו מרבצם.
הארמון מענין . חלונותיו הפונים לחצרות הם עבודת תחרה (מושראביה) . סגנון שכנראה הגיע לנפאל מהודו המוגולית. במוזיאון הארמון ראינו מוצג מענין. מפת העולם. סביבה עשרות רבות של עמודים על כותרותיהם. מכל עמוד יוצא קו המחברו לעיר המוצא במפה. סיירנו בדורבאר על שפע מקדשיו ההינדים. הבניה הנוארית היא בעץ לעומת הבניה ההינדית באותו הסגנון שהיא באבן. ההבדל מאד בולט. מכאן נסענו לפשיפאטנת שזהו מקום שרפת גופות הנפטרים ההינדים. חזרנו באחת לואראנסי . אבל כאן השקט מלוה את הטקסים. אין מפריע לצלם ולצפות בנעשה. תיירים ואבלים מעורבבים זה בזה. הגתות ניצבות על נהרבוגאטי ,העובר בקטמנדו. זה הוא יובל של הגנגס. כך מגיע אפר הנפטר אלהגנגס הקדוש שהוא הנתיב למרום. למען האמת הבוגאטי הוא כעת משהו דל ועכור ביותר. אבל בעונת המונסונים הנהר גואה ושוטף הכל אל הגנגס.
סביב גתות השרפה מתנהלים כל הטקסים הנדרשים.כולל קבלת ברכות מהפורשים מכל-הסאדו.
סיימנו את טיולנו בקטמנדו לפגודה הבודהיסטית הענקית של קטמנדו. זוהי תרבות אחרת מההינדית. סביב המקדש כיכר ענקית מלאה בחנויות מזכרות. ממעל הכיכר מסעדות גג . אין כמו כוס לאסי קרה לגמור את מעט הרופיות שבכיס.
מכאן לטיסה לדובאי. לשדה התעופה הגענו מוקדם. שדה התעופה בקטמנדו הוא מהומת אלהים. ישבנו וחיכינו לפתיחת הדלפקים. הבירוקרטיה נגמרה מהר ואפילו העליה למטוס היתה בזמן הנקוב. דלתות המטוס נסגרות וכאן מתחיל הבלגן. איש אינו יודע מדוע אנו תקועים על המסלול ,עומדים ומחכים. מפעם לפעם הטייס מודיע שעוד מחצית השעה ממריאים אבל דבר אינו קורה. לבסוף לאחר 4 שעות המראנו. לדובאי הגענו בחצות הלילה. להפתעתנו הכניסה לדובאי עברה במהירות.הגענו למלון וישר מקלחת ולמיטה לישון מעט לפני הטיסה מחר בבוקר הביתה.
נגמר טיול משגע. ההברקה של החלפת שבוע מנפאל לבהוטן היתה מאד מוצלחת.כך זכינו לטייל בשתי מדינות שכנות השונות זו מזו לחלוטין.
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
