תרמילאות בזגוריה (+תוספת למטאורה וקורפו)

הרעיון הכללי בטיול שלנו היה לעשות תרמילאות בשמורת זגוריה (אני ועוד חבר, צפון יוון, הרי הפינדוס).
על הדרך החלטנו גם לבקר יום אחד (בהתחלה) במטאורה ועוד יומיים וחצי באי קורפו (בסוף, משם חזרנו לארץ).
את הטיול עשינו בסוף מאי, ככה שזה ממש ממש תחילת עונת התיירות באור וביוון בכלל, ועל כן המחירים היו נמוכים במיוחד.
כדאי מאוד לקנות מפות טופוגרפיות יווניות, הן באיכות טובה ומאוד מאוד שימושיות).
באופן יחסית אקראי (או אולי בגלל זרצינו לראות את נהר הויקוס) החלטנו שהטיול שלנו יתמקד בהר tymfi.
בשביל לתכנן את הטיול נעזרנו בספר שך michal cullen. מפרט מאוד את המסולים שהוא עשה. הוא באמת חרש שם את האזור.
רוב השבילים בזגוריה מסומנים, או הסימון ספריי וחציצים אדומים על אבנים במסלול או בשילוט קטן לשביילים גדולים (כמו O3) או בשילוט של צרות שונות לשבילים שונים.

נחתנו ביום שני בבוקר באתונה ועד הרכבת שלנו לקלמבקה (kalambaka, העיר הסמוכה למטאורה) היו לנו כמה שעות טובות. ניצלנו אותן להסתובבות במרכז העיר וקניה של מצרכים ובלון גז (היה קשה להפליא למצוא בלון גז הברגה, רצוי לקחת ניקוב או אפילו כאלה שנסגרים בקליק שהם נפוצים בהרבה מהברגה, בכל מקרה ביואננינה ניתן למצוא הכל, פרטים בהמשך...). אכלנו ארוחת צהריים ממצרכים מהשוק, אח,כ התעפצנו באיזה בית קפה ליד התחנת רכבת (בתוך אתונה התניידנו בMETRO, מאור נח).
ב15:50 (רצוי לבדוק רכבות מראש, אין הרבה) עלינו על הרכבת לקלמבקה שלקחה יותר מ4 שעות... (כ27 יורו לכרטיס).
הגענו לקלמבקה בערב, מצאנו חדר ובישלנו ארוחת ערב (כמו שאמרתי, הצטיידנו באתונה, בקלמבקה הכל נסגר ב9).

למחרת, על הבוקר הלכנו לטוריסט אינפורמיישן (ביררנו את מיקומו מבעוד מועד) שם קיבלנו מפה של האזור ויצאנו לסיבוב רגלי (נראה שהיה יכול להיו נחמד גם לשכור רכב או טוסטוס ולהספיק יותר מנזרים אבל אז מפספסים את ההליכה ביער). התחלנו ללכת בשביל שיוצא ישר מקלמבקה. באיזשהו מקום השביל מתפצל (לא מסומן במפה) ובחרנו בשביל הלא מסומן. הייתה בחירה מאוד וצלחת השביל לקח אותנו לנופים מאוד יפים והרבה נקודות תצפית. בדיעבד מסתבר שיש לא מעט שבילים כאלה, ככה שאם אתם מרגישים מספיק בטוחים לכו חופשי ואל תצמדו דווקא לשבילי שמופיעם במפה. כשהגענו לכביש למעלה ירדנו לאחד המנזרים הקרובים ומשם בעוד שביל לא מסומן עד לכפר למטה.
ארוחת צהריים בטברנה (מפתיע שגם במקום כזה תיירותי המקומיים מאוד מתקשים באנגללית), הצטיידות נוספת בסופר ואוטובוס ליואנינה.

אחרי שעה וחצי נסיעה בערך, הגענו ליואנינה (שהיא העיר הסמוכה לשמורת זגוריה). קצת בירורים באינטרנט קפה ובמודיעים של התחנה המרכזית על ההמשך.
סתבר שאוטובוס לכפרי זגוריה יש רק פעמיים בשבוע (שני ושישי אם אני לא טועה...) וכל הזדמנות אחרת זה טרמפים או במונית (כמו שאנחנו לקחנו, יצא לא זול בכלל...). את המונית לקחנו לטספלובו (tsepelovo) שהוא הכפר הגדול מבין הכפרים שנבקר בהם בימים הבאים ועל כן גם היו לנו צפיות גבוהות...

ישנו במלון זול יחסית (רק בגלל שזה מחוץ לעונה).
בלילה יצאנו לאחת הטברנות בכיכר המרכזית ושתינו בירה יוונית (FIX בדיוק בטעם של גולדסטאר). למחרת יצאנו בשביל לכיוון הכפר השכן וארדטו (vradehto). השביל מתחיל בעלייה מערבה, משם הוא מתפתל קצת בהרים ומגיע דרך תצפית BELOI על נהר הויקוס (השביל של מחר) לכפר ורדטו. מורדטו יורדים במדרגות הכפר העתיקות (vradehto skala) כל הדרך למטה ואז שוב למעלה לכפר קפסובו (kapesovo). משם לקוקולי (מחירי הלינה שם יקרים להפליא) ובלחץ של זמן יורדים ועולים לכפר ויטסה Vitsa. מגיעים יחסית מאוחר. זה כפר קטן שכל מה שיש בו זה טברנה שנסגרת מוקדם ושני בתי מלון, אחד יקר ואחד יקר יותר. בכפר (כמו ברוב הכפרים) אין לא מכולת ואפילו לא מאפייה. הכפר הכי קרוב עם מקום שניתן לקנות בו מצרכים הוא KIPI ככה שאל תבנו על קניות במשך הטיול אלא אם אתם בטוחים שהכפר שאתם הולכים אליו יש מכולת או מאפיה.



למחרת הלכנו את נהר הויקוס, שהוא קניון עמוק שכל צוק בו מתקרב ל800 מטר גובה. זה יום מאוד יפה ונוח, השהיל טוב והולך ברובות בצל, אם כי הוא יחסית ארוך- המטרה שלנו הייתה להגיע עד לכפר megalo papingo ולא עד לכפר היותר קרוב (Vikos) היות ושם יש מכולת והוא גם יותר קרוב ליעד הבא שלנו.
לקראת סוף המסלול יש את מעיינות viohdomati ששוים כניסה, אלו הם המעיינות שמזינים את המשך הנחל (שברובו אכזב). זו נקודה טובה לציין שאפשר לשתות מכל המעיינות בזגוריה ולכן מים הם לא כל כך דאגה. רק צריך לוודא איפה יש מעיין בדרך ולהצטייד בבקבוקים בהתאם למרחקים בין המעיינות.
המשך העלייה לפפינגו גם מאוד יפה, אך בשעה זו של היום כבר יש גשם (כל יום בסביבות 4-5 מתחיל גשם בעונה זו).
פפינגו (הגדול, מגאלו פפינגו) הוא כפר תיירותי ולכן יש בו מספר בתי מלון ומכולת קטנטנה ודלה ששם אפשר להצטייד בעיקר בשימורים ולחם (סתם, זו הגזמה...) לעומת זאת אפשר למצוא שם כמה מסעדות וטברנות נחמדות.

בבוקר מתחילים את העלייה להרים. היעדד לסוף היום הוא בקתת מטיילים על אוכף גבוה (1950 מטר). העלייה רשומה בספר שלקחנו ובשילוט ב3 וחצי שעות אבל לנו היא לקחה קצת יותר עם התיקים הגדולים. במסלול זה מתברר שהבחירה בעונה שלנו הייתה מוצלחת ביותר, הכל נורא נורא ירוק ופורח ומזג האוויר מעולה לטיפוס כזה בגובה.
מתחת להר האסטרקה (astraka) אנחנו משאירים את התיקים הגדולים ועולים קלים לפסגה. העלייה לפסגה לקחת כ3-3.5 שעות בהליכה סבירה + עם תיקים קטנים. זה מסלול לא קל היות והשיפוע חד והוא ארוך משנדמה. למעלה נהנים מהנוף לזמן קצר אך מייד מתחיל גשם ואנחנו ממהרים לרדת למטה (השעה כבר אחרי 4 ולכן זה לא מפתיע).
מגיעים לאסטרקה רפיוג' (astraka refuge, בקתת המטיילים) בסביבות השעה 1800.
לינה בבקתה עולה 12 יורורל אדם ואפשר לאכול שם ארוחות, יש שם אוכל לא רע. אי אפשר לעשות שם קניות או לזרוק שם זבל, קחו לתשומת לבכם.



היום למחרת מוגדר יום חפשנות ולכן אנו רק עולים מהבקתה לאגם הקרוב drakolimni שמאוד יפה (אגם מהפשרת שלגים) ממולץ להביא וסדין לצל אם אתם מתכוונים לבלות שם חלק נכבד מהיום. ארחי צהריים חוזרים לבקתה ומספיקים לאכול ולהכנס לפני 4ז מתחילה סופ גשמים רצינית (לא מונעת מהאירפוים המקומיים להמשיך לטייל).

היום האחרון של הטיול מוקדש לירידה מההרים- המטרה היא הכפר קוניטצה konitsa. אנחנו יורדים בשביל שמסומן ע"י שלטים צהובים עם ריבוע שחור (לרוב עושים את המסלול הזה הפוך ולכן כדי לעקוב אחרי הסמונים צריך להסתכל אחורה). זהו יום לא קל בכלל עם תיקים גדולים, יורדים 1600 מטר לטווח של 5 ק" בקו אווירי. הירידות מאוד מאוד תלולות. הולכים צפונה לכיוון מעבר הdavalitsa שנצמא בהמשך הנחל שמתחת לרפיוג'. זהו היום היחידי בטיול שקשה גם מבחינה טכנית ולא רק בגלל העליות או המרחק. ם יש לכם ברכיים רגישות- מאוד רצוי להביא מקלות הליכה (אני ממש לא חסיד של מקלות אבל אני מודה שהן היו מאוד עוזרות לי באותו יום...).
בכל אופן הירידה מדהימה ומאתגרת. קחו את הזמן, זה לא יום ארוך אבל בכל זאת כדאי לצאת מוקדם על כל צרה שלא תבוא...
בתחתית הירידה יש מנזר שאפשר לישון בו (אני לא יודע כמה זה עולה) אבל גם אם אתם ממשיכים הלאה כדאי לעצור ולהעיף מבט (הצוות מאוד נחמד, אירחו אותנו בגבינה לחם וזיתים). מהמנזר יש עוד הליכה של כ2 שעות עד לקוניטצה אבל אפשר לתפוס טרמפים.
בקוניטצה התחנה המרכזית נמצאת החלק הכי גבוהה של הכפר משום מה, אבל אם אתם מכירים את הלו"ז אתם יכולים לחכות לאוטובוס ביציאה מהכפר ולחסוך את העלייה הנוספת (לא מעט זמן).

לקחנו אוטובוס ליואנינה, שם ישנו במלון MATSA ע"פ המלצות מאתר למטייל. בערב יצאנו להסתובב כדי להתרשם (אכן התרשמנו) זו עיר מאוד תוססת ויש בה הרבה מה לעשות גם ביום וגם בלילה, ככה שאפשר אפילו להשאר כאן יותר מלילה ולהינות מאוד.

היעד הבא- קורפו!
הרעיון היה לסיים את הטיול בנופש באי יוונה, לקחנו אוטובוס לעיר הנמל איגואמיניטצה ומשם מעבורת לאי.
העיר קורפו עצמה מאוד יפה ואירופית, הרבה שופינג ואטרקציות. אנחנו בעצמנו נסענו לעיירת חוף AG. Gordios. שם היה קשה נורא למצוא שלטים ביוונית (הכל באנגלית) ולכן למחרת יצאנו לסיבוב בכפר השכן pendati. זהו כפר מאוד חביב ויווני יותר מהקודם.
קורפו הוא מקום מאוד תיירותי אז אל תצפו למצוא דברים יותר מדי אותנטיים (כמו שאני משום מה ציפיתי) בכל מקרה אפשר להינות שם מהחופים היפים.
שווה לשכור אוטו וכך אפשר להתנייד ביניהם בקלות.
בקורפו ישנו שני לילות- יום אחד בילינו בסיבוב רגלי באזור שבו ישנו ויום שני בילינו בעיר הגדולה שהיא מאוד אטרקטיבית כפי שכבר ציינתי.

הטיסה חזרה לארץ הייתה מקורפו דרך אתונה- סידור די נוח.

 מקווה שהפירוט יעזור לכם, מוזמנים ליצור איתי קשר אם תרצו עצות או עזרה.