אין ספק שמבחינת נופים - האגמים והדולומיטים לוקחים מקום ראשון - הדרמטיות של ההרים הגבוהים והמושלגים, העמקים הירוקים, השילוב של הרים ואגמים, ירוק וכחול.
אנחנו לא חובבי סקי וגם לא ספורט אתגרי. לא עושים הליכות בהרים או רוכבים על אופנים או סוסים. אנחנו נהנים מהנוף, קצת הולכים בעיירות או במסלול קצרצר בטבע, קצת כנסיות, קצת מוזיאונים (בעיקר מיוחדים וקטנים) נהנים מהאוכל האיטלקי הנהדר ובעיקר נהנים להיות יחד.
נקודת ההתחלה והסיום היתה מילנו, אליה לא נכנסנו כלל (עקרון "בלי ערים גדולות"). לקחנו את המכונית ונסענו ישר לאגם הראשון - אגם אורטה, לעיירה סן ג'וליו.
האי אורטה סן ג'וליו בים סוער
שם אכלנו פיצה ראשונה, וגם הכי טובה. טיילנו בעיירה החמודה וויתרנו על שיט לאי כי היה אפור וגשום.
בצפון האגם נתקלנו בפסלים האלה
נסענו לאגם הבא, מג'ורה, שהזמנו מקום לישון בחווה על הר לידו. המקום היה יפה, גבוה ועם נוף נהדר אבל הדרך... אוי הדרך. סרפנטינות שקשה לתאר. סבובים של כמעט 180 מעלות שנלקחו בפעמיים. לא ממליצה על המקום ולו בגלל הדרך...
ביום השני ירדנו לאגם ושטנו, כמו כולם, לאיזולה בלה. לא התעלפנו. יפה אבל ההתלהבות ממנו מוגזמת לדעתי. הארמון ממש לא מענין והגנים יפים. כולם מצלמים שם את הטווס הלבן שבטוח שהוא היחיד בעולם... העיירה סטרסה לעומת זאת, חמודה להפליא.
הטווס הכי שוויצר
סטרסה שהאירה לנו פנים
ביום למחרת, שהיה יום שמש נהדר, לקחנו מעבורת (דבר נפלא המעבורות האלה עם המכונית, פשוט כיף) ועברנו לצד השני של האגם, למנזר סנטה קתרינה דל סאסו שתלוי מעל המים. הירידה אליו היתה תלולה וקשה ורק בסוף גילינו שיש מעלית.. טוב, לפחות ניצלנו אותה בדרך חזרה. המנזר עצמו יפה מאוד ואפשר להגיע אליו גם עם סירה. התברכנו שם בתפילה באיטלקית עם כומר ועדת מאמינים…
תפילה לא מזיקה
באגם קומו, עברנו במעבורת (וזו לא היתה האחרונה) לבלג'יו והמשכנו למקום הלינה שלנו, קצת דרומה יותר. לכבודנו יצאה קשת כפולה בשמים. גרנו בחדרים בבית פרטי, חמודים חמודים. בערב ירדנו לשפת האגם למסעדה מעולה שהכינה לנו דגי אגם נפלאים. בצאתנו, הירח והאורות צבעו לכבודנו שבילי אור על המים. קסום.
קשת כפולה
האורות של קומו עם תיגבור מהלבנה
למחרת טיילנו לעיירה וארנה בה עלינו למבצר קסטלו די ווציו ממנו יש נוף פנורמי מרהיב על אגם קומו. במבצר עצמו כלובים עם ינשופים ענקיים.
לאיטלקים יש משהו עם ינשופים. רואים את זה בכל חנויות הפיצ'פקס והמזכרות. מכל החומרים, בכל הגדלים. לשאלתי ענו לי שהם מביאים מזל. שיהיה. קניתי.
המראה מהמבצר למעלה
הגנים של וילה קרלוטה (אל תבזבזו זמן על הארמון)
עברנו ביום גשום במיוחד בברגמו ולא נשארנו בה כי אי אפשר היה להסתובב בחוץ וגם הכנסיה כמעט סגרה לנו את הדלת בפנים.
תקרת הכנסיה בברגמו (אם לא בלבלתי עם כנסיה אחרת)
אז נסענו לחווה שלנו ליד אגם גרדה, ליד עיירה בשם לייצזה. עיירה מקסימה עם נמל קטן בו עוגנות ספינות תיירים שמשייטות על האגם.
השער ללייצזה – כולם יבואו בו
הכנסיה בלייצזה … כנראה שגם שם אין הרבה דתיים
כמו כולם עלינו ברכבל למונטה בלדו להשקיף על אגם גרדה וכמובן שזה יפה, כל הכחול והירוק הזה עם בונוס של לבן מהשלג שירד ערב קודם.
הרכבל למונטה באלדו
והשלג למעלה… על ההר
דלגנו על צפון האגם, דרך ריבה דל גרדה ואגם טנו ישר לאגם לדרו. בבוקר אחרי הארוחה, עשינו סבוב רגלי לאורך האגם השקט והשליו.
אני חושבת שאולי חללית חייזרים ליוותה אותנו
מפלים שאני לא זוכרת איך קוראים להם
סובבנו את אגם טובל (שהוא כבר לא אדום כמו שהיה כתוב בכמה טיפים ישנים מאוד כנראה), עצרנו לסבוב קצר בבולצנו כשהיעד שלנו להגיע בערב לקאנזיי למלון. בדרך עצרנו ליד עוד אגם יפה עם שאריות שלג סביבו, אגם קארצה. בקאנזיי מצאנו מלון חמוד ביותר ומסעדה עם מלצר שמבין עברית ואפילו מדבר קצת. היו לו הרבה מורים כנראה. למרמולדה לא עלינו כי הרכבלים לא פעלו עדיין אבל קפצנו לראות את האגם המלאכותי, היפה, פאדיה שזכינו לראות בהר לידו מפולת שלג... בקרנו גם בקורטינה ד'אמפצו ואורטיסיי ועוד ועוד.
עבודות מתכת ועץ באורטיזיי
עברנו בהרבה עיירות יפות, אגמים בכל גווני הכחול, שלגים והרים גבוהים ומרשימים. כששואלים אותי אם יש לי טיפים לטיול בצפון אני תמיד עונה - הכל יפה. איפה שתהיו, תהנו.
המרפסת של איטליה – צופה על אגם לוגנו והעיר לוגנו
זה לא עף, זה לא זוחל, זו מרמיטה!
תערוכת עבודות ביער, עבודות מעץ, אבן וחבלים. המקום נקרא Arte Sella
עצרנו במנטובה, מצאנו כלה באדום ואת זה
בוגרטו החמודה
ומשהו לאכול
נוף אופייני בדולומיטים
מקומות הלינה שלנו:
בזרוע המזרחית של אגם קומו מדרום לבלג'יו .b&b l'erica
Hotel cima d'oro ליד אגם לדרו
http://www.hotelcimadoro.com/eng/rooms
בקאנזיי El Ciasel
Agriturismo Bortolino מדרום לאגם גארדה
