השנה חגגנו את ראש השנה בלונדון 
תודה ענקית לכל הכותבים באתר-הטיפים והעצות מאוד עזרו לנו, היה שבוע נהדר.
הקדמה- מנהלות
*הורים ו-3 ילדים גדולים (18,15,11). להלן יקראו "הגדולה" "הנסיכה" ו"ג'וניור"
*טיסות בחברת לואו-קוסט מונארך ללוטון וחזרה (הלוך חמישי אחה"צ, חזור חמישי בבוקר). כרטיסים נקנו לפני כחצי שנה בעלות כ-270 דןלר לכרטיס (כולל מזוודות והושבה). המחירים היו מאוד דומים לאיזיג'ט, העדפתי את מונארך כי שעות הטיסות יותר התאימו לנו. החברה פחות מפורסמת בישראל, אנחנו ממליצים.
*דירה- 7 לילות דרך AIRBNB . פעם ראשונה שמתנסים בהשכרה דרכם. ממליצים- תמונות הדירה שיקפו את המציאות, הקשר עם המשכירה היה במיילים דרך האתר ללא בעיה. כאשר הגענו יצרה קשר ישירות דרך המייל שלה לוודא שהגענו והכל בסדר. אפרט על הדירה בהמשך.
*נסיעות- טרוולכארד. בגלל שגרנו בדירה ב ZONE 2 נסענו כל יום והחזרנו את ההשקעה בגדול. ניצלנו את הטבת 2FOR1 בכמה אתרים לכן היה מאוד משתלם. במאדם טוסו גם הכניסו אותנו ללא תור (למרות שלא הזמנו באינטרנט אלא רק אמרנו שמתכוונים להשתמש ב 2FOR1) כך שהיינו מאוד מרוצים.
*מזג אויר- מושלם! הבאנו את השמש איתנו ללונדון 
רק ביום אחד היה גשם עד הצהריים ואח"כ התבהר. שאר הימים היו בהירים לגמרי, ברובם גם היה די חמים. לכן כמעט לא היינו צריכים לשנות את התכניות והרצונות ולהתאים לימי גשם.
יום חמישי 29/9
הטיסה ללונדון אמורה לצאת בשעה 17:40 ביום העמוס ביותר בנתב"ג מעולם- התחלת "הרכבת האווירית" לאומן. לחששות מצטרף חשש לקשיי תנועה באזור נתב"ג עקב הגעת מכובדים ללוויה של שמעון פרס ז"ל.
יצאנו מוקדם. הגענו 3 שעות לפני הטיסה. אולם היוצאים ממש ריק, הכל רגוע. גם בביקורת הדרכונים ובידוק תיקי היד . רק באזור הדיוטי פרי והמסעדות יש עומס. חיכינו בתור לסלט בארומה- לא נורא, יש הרבה זמן...
טיסת מונרך יוצאת בעיכוב קל ונוחתת בלוטון בדיוק בזמן (21:15). התור לדרכונים ארוך ומעצבן אבל לפחות לא היינו צריכים לחכות למזוודות. הייתי קצת בלחץ כי הזמנתי את הנהג של BA טרנספר ל-45 דקות אחרי הנחיתה (הם ממליצים להזמין ל60 דקות אחרי הנחיתה, כנראה יודעים למה). בסופו של דבר הוא חיכה לנו בקושי 5 דקות. עמד עם שלט עם השם, הילדים מאד התלהבו.
45 דקות נסיעה והגענו לדירה של אלינור שהזמנו ב AIRBNB . הנהג נעזר בוויז (גאווה ישראלית) והגיע לדירה בלי בעיה. הדירה נמצאת בשכונת EAST ACTON 2 דקות הליכה מתחנת טיוב על קו סנטרל (האדום) במרחק 2 תחנות משפרד'ס בוש (קניון ווסטפילד). השכונה שקטה מאוד. בתים משפחתיים עם גינות קטנות. הדירה של אלינור מאוד נחמדה- בקומה התחתונה מטבח גדול מאוד ומאובזר, פינת אוכל+סלון, חדר ילדים עם 2 מיטות וחדר מקלחת קטן. בקומה השניה 2 חדרים גדולים עם מיטה זוגית וחדר אמבטיה. יש שטח דשא קטן ונחמד עם יציאה מפינת האוכל.
שותים תה והולכים לישון.…
יום שישי 30/9
בבוקר נשלחו נציגות לחפש חנות מכולת. מצאנו במרחק קצר מתחנת הטיוב שלנו. אחרי ארוחת בוקר נחמדה יצאנו לדרך.
משימה ראשונה- לעצור בתחנת "שפרד'ס בוש" לעלות לתחנת הרכבת העילית לקנות שם כרטיסי טרוולכארד. הקופאי לא מבין מה רוצים ממנו וטוען שאין אפשרות כזו בתחנה שלהם, רק קניית אויסטר. התעקשתי כי ביררתי מראש במייל של חברת הרכבות וכתבו לי בפירוש שאפשר לעשות את הטרוולכארד גם שם (הרבה יותר קרוב לדירה שלנו, לא רצינו סתם לנסוע לפדינגטון או לתחנה רחוקה אחרת). בסופו של דבר כשהתייאשנו והלכנו צעד אחורה לחשוב מה לעשות, הופיע פתאום עובד אחר, שבכלל לא ישב בקופה, לקח את תמונות הפספורט, הכין בסבלנות את כל הכרטיסים והסביר איך לשלם עליהם במכונה האוטומטית.
היתרון בעצירה בשפרד'ס בוש (בנוסף לטרוולכארד שהצלחנו לקנות)- ראינו שקניון ווסטפילד צמוד לתחנה. עוד נחזור....
חוזרים לטיוב מרוצים מאוד וממשיכים לתחנת "גרין פארק" לכיוון ארמון באקינגהם. יצאנו מהתחנה בשעה 11:00 והלכנו עם זרם האנשים לארמון לראות את החלפת המשמר. כמובן כבר היתה צפיפות נוראית לכן נעמדנו ליד הכיכר במקום שלידו שיערנו ילכו החיילים בתהלוכה לפני שיכנסו לחצר הארמון. אחרי כמה דקות המתנה שמענו את הנגינה וראינו את החיילים מתקרבים ומגיעים כמעט עד למקום שלנו, אבל הם הסתובבו שמאלה בכיכר במקום ימינה (כמובן לפי כיוון התנועה באנגליה, על זה לא חשבנו) ונעלמו מיד.
קצת התבאסנו והלכנו לטייל בפארק סט. ג'יימס. התלבטנו מאיזה כיוון של הפארק ללכת. משום מה החלטנו להתקדם בצד המערבי ואז פתאום ראינו עוד קבוצה של חיילים בתוך חצר גדולה של מבנה צמוד לארמון. התקרבנו וראינו תהלוכה של תזמורת וקבוצת חיילים עושה מצעד והיינו מאוד מרוצים. כנראה מדובר על ארמון המשמר ואלו היו החיילים שסיימו את המשמרת ועשו תרגילים.
פארק סט. ג'יימס יפה מאוד אפילו בסתיו. אכלנו פירות וניסינו לתת לסנאים לחם מארומה שנשאר בתיק מאתמול. הסנאים אוהבים רק אגוזים אבל היונים והברווזים מאוד התלהבו. הילדים זרקו אחד ליד השני לחם כדי שלהקות הציפורים יגיעו לאחר ויבהילו אותו. היה מבדח.
יצאנו מהפארק מול חדרי המלחמה של צ'רצ'יל. בדיוק התחיל לרדת גשם ואנחנו נכנסנו למוזיאון (הנחה 2FOR1 ). יש מדריך קולי בעברית. לכולנו היה מעניין חוץ מלג'וניור שהתעייף די מהר מהמקום. באמצע עצרנו לקפה ומאפה בקפיטריה של המוזיאון.
יצאנו והלכנו דרך מוזיאון הפרשים לכיוון התמזה (לא נכנסנו, רק ראינו שני פרשים עומדים עם הסוסים בכניסה ולא זזים. גם הסוסים לא זזים רק עושים מחר...)
הגענו לנהר, צילמנו במרץ את הביג בן ו"לונדון איי " (אף אחד לא רצה לעלות לסיבוב ולכן לא התעניינו במחירים ו/או בתור). אחרי הפסקת צהרים קצרה (נקניקיה ולחמניה) עשינו שייט בנהר עד תחנת "טאואר" בסירה של חברת "סיטי קרוז" (הנחה 2FOR1). בדרך הלוך הסתכלנו והקשבנו להסברים של המדריך והיה מאוד מעניין. בדרך חזור כולנו ישנו חוץ מהנסיכה שדיווחה שרוב הבדיחות של המדריך (אחר) חזרו על עצמן. בכל אופן שמחנו על זמן המנוחה שהטעין אותנו באנרגיות להמשך היום. אפשר לשוט רק כיוון אחד אבל לא התחשק לנו לעשות את החזרה מהטאואר בטיוב.
נסענו מתחנת ווסטמינסטר ללסטר סקוור ומשם הלכנו דרך פיקדילי סירקוס לריג'נט סטריט עד לתחנת אוקספורד סירקוס. נכנסנו בדרך לחנות M&M והצטיידנו בסוכריות לפי משקל. ראינו הופעות רחוב של אקרובטים ועצרנו בכמה חנויות בריג'נט סטריט עד שהגענו להמלי'ס. שם עשינו הפסקה ארוכה לבדיקת המצאי. נהנינו אבל לא קנינו.
הגענו לדירה תשושים ורצוצים. הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
מרחק הליכה יומי- 14 קילומטר
יום שבת 1/10
גם הבוקר קפצנו למכולת להשלמת מזון. השמיים עדיין כחולים.
יצאנו קצת אחרי 10:00 מהדירה וכבר התחיל לרדת גשם, לא משהו נורא. הצטיידנו במעילים (אח"כ קצת נצטער כי לא עשינו בהם שימוש רציני).
החלטנו להקדיש את הבוקר למוזיאון הטבע כי פחדנו מהגשם. לצערנו עוד אלפי אנשים קיבלו את ההחלטה הזו. היה תור בכניסה בגשם (לא נורא, רק 10 דקות, והגשם אנגלי עדין, לא במטחים). הבעיה שבפנים היה מאוד צפוף בעיקר בתצוגות האטרקטיביות- הפוחלצים והדינוזאורים, והצפיפות הפריעה להתרשם מהמוצגים. בכל מקרה המבנה של המוזיאון מדהים.
אחרי כשעה וחצי התייאשנו מהצפיפות והתלבטנו מה לעשות. החלטנו שלא בא לנו ללכת ברצף גם למוזיאון המדע (קרוב) וצריך לגוון, לכן נסענו לכיכר טרפלגר. אכלנו צהריים ב"פרט-א-מנג'ר" (פעם ראשונה, יהיו עוד). השמש זרחה והתיישבנו על המדרגות בכיכר מול נלסון ונחנו לפני הכניסה ל"נשיונל גלרי". היה כל כך נחמד שהחלטנו להאריך את המנוחה וגם לשתות קפה.
נכנסנו ל"נשיונל גלרי" בעקבות בקשה מפורשת של הנסיכה שלומדת במגמת אומנות. המלצנו לבנים להישאר בחוץ אבל הם החליטו להיכנס איתנו פנימה. במוזיאון ניסינו ללכת לפי רשימת ה"היי לייטס" אבל היה מאוד קשה להתמצא במבוך החדרים. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לציור "החמניות" של ואן גוך, אבל דווקא ציור זה פחות הרשים אותנו, היו באותו חדר ציורים אחרים של ואן גוך יותר יפים לדעתנו. בנוסף ראינו ציורים של דגה, סזאן, פיסארו, גוגן, טולוז-לוטרק ועוד ועוד. גם הבניין הזה מהמם ביופיו ואנחנו ממליצים בחום להיכנס, אפילו לסיור "טעימות". דרך אגב, הבנים היו צריכים הפסקה והתחברו ל-WIFI חינם . דיווחו שיש גם פוקימונים שווים בנשיונל גלרי! בקיצור, מקום מתאים לכולם.
יצאנו מהמוזיאון בסביבות 15:00. השמש עדיין זורחת ולא יורד גשם, לכן שמנו פעמנו לקובנט גרדן. שם הסתובבנו בין החנויות והלהטוטנים למיניהם עד שהתעייפנו וחזרנו למנוחה בדירה.
הגענו "הביתה", נחנו, שתינו קפה ובכוחות מחודשים קפצנו 2 תחנות בטיוב לקניון ווסטפילד. הבנות עשו קצת קניות ובעיקר בדקו וטיילו בין החנויות. היה לנו כח אבל ריחמנו על הבנים וחזרנו לדירה. ארוחת ערב, קצת טלוויזיה אנגלית ולישון.
סיכום מזג האויר- היה בסדר גמור, הגשם לא הפריע. מחר צפוי להיות שמשי.
מרחק הליכה יומי- 15.3 קילומטר
יום ראשון 2/10 ערב ראש השנה
בבוקר קמנו בנינוחות, בידיעה שבימים הבאים נצטרך להיות קצת יותר במשמעת בעניין היציאה מהבית בתחילת היום.
נסענו בטיוב לקמדן מרקט. ברחוב הראשי הדוכנים הזכירו לנו את הבאסטות בטיילת של אילת, אבל אין ספק שחזית החנויות והרחוב הרבה יותר יפים. בקמדן לוק יש הרבה דוכנים קטנים, יפים ומעניינים. נחמד לראות אבל היה צפוף מאוד בגלל הסופ"ש ומזג האויר הנעים. עצרנו לשתיית שייק פירות מרענן באחד מדוכני המזון והלכנו לאורך ריג'נט קאנאל עד לאזור גן החיות בריג'נט פארק. הדרך מאוד נעימה. התרשמנו מבתי הסירה שעוגנים וגם שטים בתעלה.
חצינו את ריג'נט פארק מצפון לדרום והסתובבנו קצת בגני הורדים. אכלנו צהריים ב"פרט-א-מנג'ר" (שוב) ונפגשנו בפארק עם בת הדודה והילדים החמודים שלה. הסתובבנו ביחד באזור האגם, נתנו להם מתנות מישראל ונפרדנו באיחולי "שנה טובה"- היה כייף.
לאחר הפרידה מבני המשפחה הלכנו ברגל לאוקספורד סטריט (כ-10 דק' הליכה). בירכנו את מקדונלד'ס שאפשרו לנו שירותים נורמליים והסתובבנו בין החנוית. רובן כבר נסגרות בשעה זו (יום ראשון). חיפשנו את פריימרק אבל כבר היה מאוחר, עוד נחזור...
נסענו לאזור ווסטפילד לאכול ארוחת חג במסעדת וואגאמאמה. רוב המנות שהזמנו היו מאוד מוצלחות וחזרנו הביתה במצב רוח מרומם. שנה טובה!
מרחק הליכה יומי- 18 (!) קילומטר
יום שני 3/10
הבוקר התארגנו במהירות יחסית ויצאנו קצת לפני 09:00 לכיוון לגולנד. אמנם הילדים גדולים יחסית לקהל היעד של הפארק אבל ג'וניור הוא מעריץ לגו מושבע (יעידו עשרות הדגמים בבית והכסף שהשקענו בהם) והבנות הגדולות זרמו איתו בעניין (אפשרנו לילדים לבחור את הפארק שאליו נלך - הארי פוטר/לגולנד/צ'נסניגטון ואחרי בדיקה מעמיקה הם החליטו ביחד על לגולנד).
תכננו מראש לנסוע לשם ביום שני כדי שלא יהיה עומס. לשמחתנו גם מזג האויר היה לטובתנו, בהיר ושמשי. מיעוט המבקרים והשמש הנעימה תרמו מאוד לכך שהיה יום מוצלח. התרשמתי שהאנגלים לא מאוד יעילים והעומס בסופ"ש ובחופשות היה עלול להעיק. (הנחה 2FOR1 ).
נסענו בטיוב לתחנת פדינגטון הענקית והיינו מרוצים מכך שהסתדרנו ללא בעיות בקניית הכרטיסים במכונה ומציאת הרציף המתאים. משם נסענו ברכבת לווינדזור (עם החלפה קצרה בעיירה סלואו). מווינדזור לפארק עצמו נסענו כ- 10 דקות באוטובוס קומתיים שהיה אטרקציה בפני עצמה (ישבנו בקומה העליונה בספסלים הראשונים).
בלגולנד עשינו קודם כל את האטרקציות (מסלול אבובים משפחתי, ירידה במגלשה מהירה, רכבת הרים לא מאוד מפחידה ועוד כמה דברים נחמדים). אחרי ארוחת צהריים המשכנו את הבילוי בפארק- ראינו הופעה קצת מטופשת אבל מאוד חביבה, סרט 4D, נסיעה בקרוניות עם יריות לייזר , מינילנד המדהים והעיקר מבחינת ג'וניור: אזור star wars מלגו.
לקחנו לנו הרבה זמן לחזור לדירה בעיקר בגלל המתנה ארוכה לאוטובוס מהפארק לווינדזור.
מרחק הליכה יומי- 13.5 קילומטר
יום שלישי 4/10
הבוקר ניסינו לצאת מוקדם אבל לא כל כך הצלחנו. חששנו מהתור הארוך ב"מאדאם טוסו". באופן מפתיע הפנו אותנו ישר לכניסה ללא תור כאשר אמרנו שיש לנו כרטיסי הנחה 2FOR1 למרות שלא הזמנו מקום באינטרנט. חסכו לנו תור ענק!
כולנו מאוד נהנינו. המוזיאון כולל בנוסף לבובות שעווה גם סיור עם שחקנים בעקבות שרלוק הולמס, נסיעה בקרוניות ב"חווית לונדון" וסרט 4D מושקע של גיבורי מרוול (ספיידרמן והחברים שלו שאני כמובן לא ממש מכירה).
יצאנו משם ואחרי התלבטות קצרה החלטנו לנסוע שוב לקובנט גרדן למוזיאון התחבורה. כיוון שאסור להכנס למוזיאון רעבים עשינו קודם הפסקת צהריים- נקניקיה משובחת. בדרך למוזיאון גם ראינו את תאטרון דרורי ליין בו נראה בערב את ההצגה.
מוזיאון התחבורה עצמו מתאים בעיקר לילדים קטנים או ליותר מבוגרים. הילדים שלנו לא התעניינו (הנחה 2FOR1 ).
אחרי המוזיאון התפצלנו- הבנים חזרו הביתה למנוחת צהריים ארוכה והבנות קפצו לפריימרק באוקספורד סטריט (צמודה לתחנת טיוב של טוטנהאם קורט, רחוקה יחסית מהתחנה של אוקספורד סירקוס). אחרי כשעה בחנות וכמה רכישות גם אנחנו הגענו למנוחה ולנחלה בדירה.
בערב יצאנו לתאטרון לראות את ההצגה צ'רלי ומפעל השוקולד. הזמנו מראש כרטיסים לתא פרטי מול הבמה (מקומות זולים יחסית וממש טובים) וזה היה מאוד נחמד.
מרחק הליכה יומי- 13.5 קילומטר
יום רביעי 5/10
הבוקר נסענו נסיעה ארוכה בטיוב עד למצודה "טאואר אוף לונדון". היינו שם כשעתיים ואח"כ הלכנו על גשר טאואר היפה (כצפוי הוא מרשים יותר מרחוק) ועברנו לצד השני של הנהר. לא עצרנו ב"חווית גשר לונדון" כי יש לחלקנו פחד גבהים ומשטחי הזכוכית קצת הלחיצו (כאמור, כאשר נמצאים על הגשר פחות מתרשמים). הלכנו די הרבה עם קצת קיטורים והרבה רכב אבל קיבלנו פיצוי מצוין- הגענו לבורו מרקט!
היו שם הרבה דוכני אוכל והיה קצת קשה לבחור מה לאכול לצהריים, לכן בחרנו הרבה (פלאפל בלאפה, בורקסים אצל ישראלי נחמד, המבורגר, פיש אנד צ'יפס ועוד כמה טעימות קטנות בדוכנים). קינחנו בקפה ובראוניז מעולים ועשינו הפסקת מנוחה. כולנו מאוד אהבנו את השוק.
אחרי התלבטות אם ואיך להגיע ל"סקיי גרדן" הנסיכה החליטה ואנחנו ביצענו- הולכים ברגל. החלטה מצוינת. המרחק היה סביר והביקור היה מאוד מהנה (הגענו לשם כ-45 דקות לפני הזמן שאליו עשיתי את ההזמנה ועשינו הכנה נפשית שלא יתנו להיכנס, אבל לא היתה שום בעיה).
בדרך חזרה הבנים נסעו לדירה והבנות שוב עצרו בווסטפילד לעשות קניות בסופרמרקט וסיבוב חנויות אחרון.
חזרנו לפנות ערב, לאחר מנוחה הכנו ארוחת ערב חגיגית, סידרנו את הדירה וארזנו.
מרחק הליכה יומי- 16 קילומטר
יום חמישי 6/10
הנהג של BA טרנספר הגיע לאסוף אותנו בדיוק בזמן (06:15 בבוקר). 45 דקות נסיעה ללוטון וטיסה סבירה לישראל.
לפני שחזרנו הביתה עצרנו לסופ"ש אצל סבתא למנוחה מהחופשה 
לסיכום- הייתה חופשה משפחתית נהדרת!
מקומות שהיו ב"בנק היעדים" אבל לא הספקנו להיות:
ניל'ס יארדס באזור קובנט גארדן
מוזיאון ויקטוריה ואלברט
סיור באיצדיון של צ'לסי (בימים הפנויים שלנו לא היו סיורים, ג'וניור לא רצה ללכת לאיצטדיון של ארסנל ואנחנו כמובן לא התווכחנו...)
בריטיש מוזיאום
יש לנו סיבות טובות לחזור לביקור נוסף....
