טיול לצפון מזרח ארה"ב ספטמבר 2010

הטיול שלנו מתחיל בחלום. למעשה, החלום האישי שלי להגיע לאמריקה, בה לא הייתי מעולם. שאר בני המשפחה פשוט זרמו איתי ...

לאחר שהחלטנו שחלומות יש להגשים, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר, החל התכנון הראשוני, כשנה וחצי מראש.

היה ויכוח קל במשפחה איזה צד של ארה"ב בוחרים לדגום, והוחלט פה אחד ( שלי) שהצד המזרחי הוא זה שייבחר, משתי סיבות עיקריות- ניו יורק ואורלנדו. גם כאן כולם הנהנו בהסכמה. מה אכפת להם בעצם? העיקר נוסעים לאמריקה...!

על המועד החלטנו ברגע שקלטנו כמה החגים השנה יוצאים נוחים למשתמש, ולנוסעים עם ילדים בעיקר, כך שהפסד ניכר של ימי לימודים ועבודה לא היה כאן.

עכשיו ניגשים למלאכה המהנה של קריאה מרובה.

ספרים - בעיקר "ארה"ב" של לונלי פלנט ו- "ארה"ב למשפחות " של סיגלית בר ובניו יורק השתמשנו בספר עיר הממוקד של לונלי פלנט .

וכמובן גם חיפוש מדוקדק באתר למטייל שהניב טיפים רבים, סיפורים, כתבות ועצות טובות של אנשי פורום צפון אמריקה הנהדרים.

כשהסתיימה ההתלבטות איזה מסלול אנחנו בוחרים, התחלנו במשימת ההזמנות .

כרטיסי טיסה - הלוך חזור באל על, וטיסות פנים דרך ג'ט בלו- ( זולים יחסית, שעות נוחות ומתאימות ואי גביית כסף על מזוודה ראשונה לנוסע),

רכבים שכורים- מיני ואן של 7 מקומות כמובן, אחד בצפון מזרח ( דרך חברת הרץ) והשני באורלנדו ( דרך אלאמו).

מקומות לינה, אשר כללו 8 בתי מלון שונים. את כל בתי המלון והמוטלים בחרנו לאחר שקראנו המלצות בפורומים השונים או בטריפ אדוויזר. אפשר לומר שלא התאכזבנו כמעט אף פעם ואפילו הופתענו לטובה. תמיד בחרנו מלון או מוטל שמאפשר לנו להכניס 5 אנשים בחדר אחד בפורמט של שתי מיטות גדולות וספה נפתחת או מיטה נוספת שביקשנו להוסיף כשהגענו. הבחירות נבעו גם משיקולי מחיר- הסתפקנו במקומות פשוטים יחסית שלא הצריכו הוצאות ניכרות. בסך הכול הרי מדובר במלון ללילה, מה שחשוב זו מיטה נקייה ומקלחת נעימה.

את פירוט המלונות וקישורים אוסיף בסוף הסיפור.

תקשורת ומיפוי- קנינו בניו יורק, ברשת חנויות פארם הנקראת דואן ריד, טלפון מקומי פשוט אשר ניתן לרכוש במגוון תכניות. אנחנו בחרנו בתכנית של 300 דקות שיחה, או חודשיים ימי שימוש, בעלות של 30 דולר, ואיתו השתמשנו לצרכי תקשורת מקומית ובינלאומית גם יחד, מאחר ועלות השיחות לנו ולמי שהתקשר אלינו מישראל הייתה הרבה יותר זולה מאשר באמצעות הניידים הרגילים שלנו.

לקחנו איתנו גם GPS שהיה יעיל ביותר. עוד בארץ הכנסנו לתוכו מראש את כל הכתובות של כל בתי המלון המוזמנים, ואתרים מרכזיים, וכך יכולנו לתכנת אותו במהירות למיקום הרצוי.

כמובן שהייתה לנו מפה טובה ותמיד ידענו מראש פחות או יותר מה הכיוון הרצוי כדי לשמור על הנווט שלא יתבלבל חלילה...

הכנתי את המסלול מראש, וידעתי עד לרמת הפרט איך מגיעים, מתי פתוח ובאילו ימים. הייתה לי חוברת מסודרת לפי ימים ומקומות וכל יום הוצאתי את הדף המתאים. בחרתי במודע אתרים מסוימים וידעתי שתמיד צריך גם לוותר על אחרים בלית ברירה. (תמיד תהיה הרי עוד נסיעה...)

ידענו שאנו נוסעים בעונה שאינה תיירותית כבר בחלק מהמקומות, מה שהניב ויתור על אטרקציות מסוימות לאחר בדיקה מראש של שעות פתיחה, והיו גם מקומות להם דאגנו להזמין כרטיסים מראש כמו הצגה בברודווי או כרטיסים לפארקים של דיסני.

וכעת , יוצאים לדרך.

המשתתפים- אימא ואבא, נורית ואילון ו-3 יורשי העצר- בת ה-17, להלן "הגדולה",

בן ה-13.5, להלן "הבן", ובת ה-9, להלן " הצעירה" .

5/9/10- יום א'- בחרנו לטוס בטיסת אל על אשר יוצאת בשעה 10:40 בבוקר, וזאת על מנת לישון היטב בבית בלילה שלפני ולהגיע לניו יורק בשעת אחר צהריים , אשר תאפשר לנו למשוך עד הלילה, בתקווה שלא נסבול יותר מדי מיעפת.

הטיסה הייתה אמנם ממושכת, אך עברה בניחותא, והודות לקשרים משפחתיים מסוימים, זכינו לבקר בתא הטייס והילדים זכו להיות נוכחים בהמראה ובנחיתה- חוויה נהדרת ומרגשת.

הגענו לניו יורק , לשדה התעופה קנדי, ולאחר ביקורת גבולות זריזה, יצאנו החוצה למזג אויר חמים ונעים. את פנינו קיבלה דודתי הטובה, אשר דאגה לנו לאירוח 5 כוכבים בביתה אשר בקווינס. תוך 15 דקות הגענו לביתה ולאחר מנוחה והתארגנות, כדי שלא נתחיל להתעייף יותר מדי, היא בחרה לקחת אותנו לבילוי של ארוחת ערב במסעדה אשר שייכת לחתן שלה. מסעדה מצוינת, בסגנון אסיאתי, שם אכלנו סושי נפלא ומנות מדהימות נוספות. שם המסעדה- MITZUIA והיא נמצאת בעיירה גרייט נק בלונג איילנד ( למי שיזדמן פעם...)

בסוף הארוחה, מאחר והשעה מבחינתנו הייתה כבר 4:00 לפנות בוקר, שמנו את פעמינו בחזרה הביתה, וסוף סוף לישון!

6/9/10- יום ב'- להפתעתנו ולשמחתנו, כל בני המשפחה הצליחו לישון לילה ארוך ושלם, כך שקמנו כולם רעננים ומרוצים, ונרגשים בהחלט לקראת הבאות.

אחיו של אילון, המבקר בניו יורק לעיתים קרובות, דאג לנו מראש לכרטיס מטרוכארד טעון

ב-50 דולר ואשר מיועד לנסיעה בתחבורה הציבורית בניו יורק. את הכרטיס רוכשים במכונות אוטומטיות בתחנות הרכבת התחתית וניתן לטעון אותו בכל סכום. מראש למדנו אילו רכבות מגיעות למנהטן והיכן רצוי לנו לרדת או לעלות. מפת הסאבווי נראית בהתחלה מבלבלת אך תוך יום מסתדרים איתה.

מביתה של הדודה לקחנו אוטובוס אל הסאבווי , ושם עלינו על רכבת שסימנה E, אשר לקחה אותנו לדאון טאון מנהטן. יצאנו בתחנה אשר נמצאת ממש ליד הגראונד זירו ושם בפעם הראשונה חשנו את משמעות העיר מנהטן. בניינים שראשם בשמיים, המוני אנשים זורמים ברחובות, מוניות צהובות- זו ממש ניו יורק של הסרטים!

מול אתר הגראונד זירו, שהוא אתר בנייה לכל דבר נמצאת כנסיית סנט פול היפה והצנועה. כנסייה עתיקה מאוד אשר בה הושבע וושינגטון לנשיאות, ומאחר וב-11/9 היא לא נפגעה כלל, המקום היווה אתר אליו פינו את הנפגעים ושם נפשו המחלצים. היום יש בה אתר זיכרון מרגש ומיוחד לכל אנשי כוחות ההצלה שנהרגו בפיגוע.

המשכנו לטייל ונכנסנו גם לכנסיית טריניטי הסמוכה למקום- גבוהה ומרשימה בסגנון גותי מעט אפל.

סמוך לשם נמצא בית העירייה- הסיטי הול היפה ולידו גינה קטנה וחמודה, שם פגשנו לראשונה סנאים מתוקים שהסכימו לעמוד ולהצטלם עבורנו בשמחה.

צעדנו בנחת דרך שדרת ברודווי המרשימה והמשכנו להתפעל מהבניינים הגבוהים והרחובות הרחבים והיפים, עד לבאטרי פארק. פארק יפה הנמצא בקצה של מנהטן וממנו יוצאות המעבורות לפסל החירות. ישבנו למנוחה קלה על הספסל עם פרעצל טעים והשקפנו מרחוק על פסל החירות ועל התיירים המטורפים שמוכנים לעמוד 4 שעות בתור כדי לעלות לספינה הלוקחת אל הפסל.

אנחנו לא התלבטנו הרבה, חצינו את הפארק לצידו השני, שם נמצאת המעבורת החינמית לסטטן איילנד, ותוך זמן קצר היינו עליה ללא תור מיותר. המעבורת ענקית ונוצרה לטובת תושבי האי העובדים במנהטן וגם לטובת תיירים המעוניינים לטייל מעט באי. יתרונה הגדול- ממנה יש תצפית נהדרת על מנהטן וברוקלין וקו החוף היפיפה שלהן, וכמובן- מראה נהדר של פסל החירות. אמנם לא מגיעים ממש עד לפסל, אבל זה בהחלט מספק ומרשים דיו. מומלץ לעמוד בצידה הימני של המעבורת לתצפית טובה יותר של הפסל.

בירידה מן המעבורת ניתן לטייל בסטטן איילנד ולחזור במעבורת אחרת, מדי חצי שעה, או לחזור איתה מייד בחזרה, כפי שעשינו אנו. והפעם עמדנו בקצה המעבורת כך שמראה מנהטן הקרבה אלינו היה מרשים ביותר!

מהמעבורת הלכנו לוול סטריט, הלב הפועם של העסקים בניו יורק. רחוב צר וקטן אך מלא בניינים מרשימים ביותר ומשמעותיים. ומשם צעדנו לכיוון פולטון סטריט, שבקצהו מדרחוב יפה, עם חנויות, גלריות ומסעדות, ובהמשך שלו נמצא פיר 17- מתחם היושב על המים, שבעברו היו בו מחסנים ישנים של נמל עתיק וכיום שופע פעילות של מסעדות, חנויות ואטרקציות שונות. ניתן לבקר באניות עתיקות העוגנות במזח ולנוח מול הנוף היפה של גשר ברוקלין והצד השני של הנהר. אכלנו ארוחת צהריים ונתנו מנוח לרגלינו העייפות.

ברחוב פולטון יש גלריה ובה מוצגת תערוכת ה-BODIS , אותה לא יצא לנו לראות בארץ, ולכן התפצלנו- אני והגדולה לתערוכה המדהימה והמרשימה ( 59 דולר) , ושאר בני המשפחה נותרו לנוח מול הנוף . לאחר כשעה נפגשנו שוב, לא לפני שהגדולה בחרה לבדוק כמה חנויות יוקרה , והייתי צריכה להזכיר לה שקניות עושים באורלנדו...

השעה הייתה כבר 17:30 ולא רצינו לפספס את שקיעת השמש מעל העיר , לפיכך הלכנו לכיוון העלייה לגשר ברוקלין, הנמצאת ממזרח לבית העירייה . הגשר גדול ומרשים, בעל כבלי פלדה הנראים כמיתרים ויש לו מסלול מיוחד להולכי רגל. לא היינו לבד על הגשר, המונים צועדים, רצים או רוכבים על אופניים עד ברוקלין ובחזרה. הגענו לצד השני והלכנו אל הפארק היפה של הטיילת בברוקלין הייטס, שם ישבנו מול מנהטן וצפינו בעיר המדליקה אורותיה לאט על רקע השמיים האדומים. מראה מרהיב ביופיו!

עייפים ורצוצים צעדנו לכיוון תחנת הסאבווי הקרובה בברוקלין ,שהייתה קצת רחוקה...

(אמא, מתי נגיע? ) ונסענו בחזרה לקווינס. היה יום מדהים!

 

 

7/9/10- יום ג'- בחרנו להתחיל את היום במוזיאון ה- Natural history, ולאחר החלפת רכבות יצאנו בתחנה שממנה ניתן להיכנס ישירות אל המוזיאון. מחיר הכניסה לכולם- 100 דולר. המוזיאון גדול מאוד ומרשים, התערוכות והמוצגים מאוד מעניינים ויפים וערוכים בצורה מרשימה מאוד. צפינו בסרט איימקס על החלל וטלסקופ האבל , ולאחר כשעתיים וחצי של סיור, כשיותר ממחצית בני המשפחה החלו לאבד עניין, הוחלט על סיום. יצאנו מותשים ומייד נכנסנו לסנטרל פארק הסמוך למנוחה קלה ולא שכחנו לקנות את הפרעצל המסורתי.

המשכנו ללכת בפארק המקסים והירוק. פינות חמד, שבילים נסתרים, מדשאות ענקיות וכמובן סנאים בשפע. הלכנו לאורך האגם היפה ועברנו דרך אתר ההנצחה לג'ון לנון ודרך השיפ מדו- מדשאה ענקית בה משתזפים המוני אנשים. במיוחד ביום חם כמו זה.

נפרדנו מהפארק ומייד נכנסנו לשדרה החמישית ההומה והמדהימה. ממש מול הפארק נמצאות שתי חנויות נפלאות- חנות הצעצועים שוורץ, הזכורה לטוב מהסרט "ביג" עם הפסנתר הענק, והחנות של חברת "אפל". בשתיהן בילינו זמן איכות ניכר, אבל למה הכל כך יקר?

הלכנו הליכה רגועה לאורך השדרה החמישית, והעיניים יצאו למראה חלונות הראוה המרשימים וחנויות היוקרה הרבות. מאוד יפה לגלות גם בין שלל גורדי השחקים כנסיות עתיקות ויפות כמו כנסית סנט פטריק המרשימה, הנמצאת מול הרוקפלר סנטר, מרכז ענק של משרדים וחנויות , אשר במרכזו יש כיכר נחמדה המוכרת מהסרטים, ובה שדרת דגלים מכל העולם ובה מחליקים על קרח בחורף ובקיץ היא משמשת לריקודים. בכניסה למרכז פסל ענק של אטלס, הנושא את העולם על כתפיו.

עצרנו שם כדי לעלות על ה-טופ אוף דה רוק, תצפית מדהימה על העיר. לא היו תורים כלל ותמורת 82 דולר לכולנו עלינו במעלית עד לקומה ה-67, שם יכולנו לצפות בעיר כולה מכל צד, כולל הסנטרל פארק והאמפייר סטייט בילדינג . במקום יש 3 קומות של תצפית -; חלקן עם חלונות זכוכית והקומה העליונה פתוחה לגמרי- מאוד מוצלח והנוף -; אין מילים!

לא הצטערנו כלל שלא הלכנו לעמוד בתורים של התצפית באמפייר סטייט.

ירדנו והלכנו אל הטיימס סקוור- אין ספק, מרכז העולם! שלטי ענק בשלל צבעים ואורות, חנויות מדהימות ומיליוני אנשים. כאן ממש מרגישים את ליבה הפועם של העיר!

ישבנו לנוח ולאכול ב"הארד רוק קפה" ואכלנו ארוחה טעימה מאוד על רקע מוסיקה רועשת אבל התפאורה והאווירה נחמדות מאוד.

את יומנו סיימנו בצפייה בהצגה "מלך האריות" בברודווי, בתיאטרון המינסקוף. אין מה להגיד, פשוט מדהים! למרות שישבנו במעלה היציע, ראינו, שמענו ונהנו מאוד. מומלץ מאוד מאוד! את הכרטיסים הזמנתי כמה חודשים קודם לכן דרך אתר הטיקטמאסטר, והם חיכו לנו בקופה. עלות- 400 דולר לכולנו.

ועוד יום ניו יורקי מדהים וממצה הסתיים לו בנסיעה חזרה לקווינס.

מאחר וידענו שבסוף היום ממתינה לנו ארוחת ערב חג משפחתית, מראש תכננו יום קצר יחסית.

התחלנו בסיור בגריניץ ויליג'- אזור נחמד ומקסים עם בתים נמוכים יחסית, בעלי מראה אופייני שמוכר לכולם עם מדרגות חיצוניות . יש ברים קטנים, חנויות חמודות וגלריות חביבות. גינות קטנות ועצים מצלים. הייתי עוברת לגור שם...

טעמנו מיני מאפה איטלקיים ולא שכחנו להאכיל גם את היונים בגינה. שיטוט נוסף ברחובות הנעימים הביא אותנו לאוניברסיטת ניו יורק ולכיכר וושינגטון הנחמדה, שם נתנו מנוחה לרגלינו העייפות. ומשם, חלפנו על פני מאות הסטודנטים, ועשינו דרכנו על שדרת ברודווי היפה. הגענו לבסוף אל ליטל איטלי הנחמדה והמקושטת בצבעי הדגל האיטלקי, בתים נחמדים והמון מסעדות איטלקיות- הבן והצעירה בדקו איזה טעם יש לפיצה איטלקית , והמשכנו בדרכנו לצ'יינה טאון, הרובע הסיני. מייד הרחנו את הריחות האופייניים של השוק, ובעיקר של השרצים למיניהם... הרובע עמוס בחנויות זולות של מזכרות וקשקושים ומסעדות סיניות כמובן, כשכל שלטי הרחובות כתובים בסינית.

מאחר וזמננו היה קצר, הלכנו דרך רחוב קאנאל העמוס ועשינו סיבוב קטן ברחובות הסוהו הסמוכים, ואפילו ראינו כיצד מצלמים סרט פרסומת.

חזרנו לדירת הדודה בקווינס והתארגנו לקראת ארוחת הערב המשפחתית, אצל בת דודתי בלונג איילנד. תמיד כיף לפגוש את המשפחה הרחוקה ולבלות ערב נעים בבית מדהים, הממוקם בשכונה ירוקה ויפה, שלא לדבר על האוכל המצוין של השף המשפחתי.

נפרדנו לצערנו מכולם לאחר ערב מהנה, וחזרנו לדירה להתחיל להתארגן לקראת העזיבה למחרת.

קמנו לבוקר האחרון שלנו בניו יורק ברגשות מעורבים, עצובים להיפרד ומצפים נרגשים לחלק הבא של הטיול. התחושה הייתה שלא הספיק לנו, ובטוח עוד נחזור בעתיד.

עזבנו את השכונה הנחמדה בקווינס, שכבר התרגלנו לראות בה בית, והדודה הנפלאה שלי לקחה אותנו לשדה התעופה לה גוורדיה, מרחק קצר מביתה, שם לקחנו את הרכב השכור שלנו, מחברת הרץ.

נפרדנו בדמעות מהדודה עם הבטחה להתראות בארץ בקרוב. (מי יכול היה לנחש מה יקרה 3 שבועות אחר כך...)

במהרה התיישבנו ברכב שקיבלנו- מיני ואן בעל 7 מקומות של חברת קרייזלר, עם שפע של מקום- כסאות מרווחים, תא מטען גדול, נוחות בנהיגה- יופי של אוטו! (למתעניינים- הרכב המקביל לו בארץ נקרא גרנד וויאג'ר)

הGPS מכוון ללינה הבאה שלנו באית'קה- ויצאנו לדרך! היה קצת מסובך וקצת מפחיד לעבור בכל הגשרים והמחלפים האימתניים ביציאה מניו יורק, מבלי לדעת בוודאות שהGPS מוביל אותנו בצורה נכונה. היו קצת פקקים, שני גשרים גבוהים שהחסירו לנו פעימה, שני כבישי אגרה, ניו יורק התרחקה לאיטה, ובסופו של דבר יצאנו החוצה על האוטוסטראדות המהירות בדרך צפונה.

הדרך ארכה כ-4.5 שעות שכללו גם עצירות למנוחה מדי פעם ותהיות האם הכיוון נכון...

( אמא, מתי מגיעים?) הנוף השתנה -; המון ירוק לכל אורך הדרך, וגם מזג האוויר החל להתקרר, וגשם החל לטפטף.

בסופו של דבר הגענו בשלום לאזור מקסים ויפה הנקרא אגמי האצבעות- finger lakes, במעלה מדינת ניו יורק. האגמים נקראים כך מאחר ועל המפה הם נראים ככפות ידיים הפורשות אצבעות ארוכות מצפון לדרום. האזור שופע בטבע, אגמים, מפלים והמון נופש פעיל. אית'קה הציורית היא עיירה מקסימה שהזכירה לנו קצת את העיירות הקטנות באוסטריה. היא שוכנת בקצה אגם קיוגה, הארוך מבין כל האגמים, ונמצאת בה אוניברסיטת קורנל היוקרתית.

מאחר וה-GPS עשה עבודה נאמנה הילדים החליטו שמגיע לו שם עברי כשר וברוב קולות נבחר השם איריס, אשר מאותו רגע הפכה חברה נאמנה במשפחה.

התמקמנו במוטל SUPER 8 הנמצא בקצה העיירה, במיקום לא רע, סמוך למרכז קניות גדול, ויצאנו לתור את העיר. נסענו לאוניברסיטת קורנל היפיפייה, שבה בניינים עתיקים ונהדרים, וכולה טובלת בירק ומים ומשקיפה על נוף נהדר. את הרכב החנינו באחד החניונים מבלי לקרוא מה כתוב על השלטים, עניין שהיה בעוכרינו , תיכף תדעו למה...

בעודנו משוטטים ברחבי האוניברסיטה שמענו לפתע קול מוכר של תקיעת שופר. התקרבנו וגילינו להפתעתנו במרכז הרחבה 3 חסידי חב"ד נחמדים, אשר דואגים שאף יהודי לא יעבור במקום ללא קיום מצוות ברכה לראש השנה. שמחנו לברך בעברית ולקיים מצווה, והגברים שלנו אפילו קיבלו כיפה במתנה!

לאחר שעת טיול חביב, החל לרדת גשם ואנו חזרנו לאוטו, רק כדי לגלות שיש עליו דו"ח חניה במקום אסור, ממש לא נעים! מסקנה- לקרוא היטב את השלטים, ולשים לב איפה חונים...

חזרנו למרכז העיירה וטיילנו במדרחוב הנחמד, אשר בגשם נראה קצת נטוש וריק. אכלנו משהו מהיר וחזרנו למוטל , לא לפני שבדקנו את הסופרמרקט הסמוך והצטיידנו במצרכים נחוצים.

אגב, חווית הקניה בסופרמרקטים האמריקאיים הייתה נהדרת - שפע מכל דבר, מבחר עצום, ומחירים נוחים. נהנינו לקנות גם מוצרי פארם וקוסמטיקה זולים, ואפשר למצוא בסופרים הגדולים גם ביגוד והנעלה שווים לכל נפש.

10/9/10- יום ו'- קמנו בבוקר למזג אויר גשום וקריר. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה מאוד וכללה פירות , דגנים שונים, לחמים, ריבות וגבינות.

עניין דו"ח החניה הציק לנו מאוד ולכן, קודם כל נסענו שוב לאוניברסיטה ולאחר מספר בירורים הגענו למקום בו גובים את התשלום עבור קנסות. שילמנו והרגשנו הרבה יותר טוב. הדבר האחרון שרצינו הוא שהעניין ירדוף אחרינו לאורך הטיול כולו או שנקבל כפל קנס דרך חברת ההשכרה.

נפרדנו מאית'קה היפה, לא לפני שדאגתי לצלם המון בתים מקסימים, ולספוג קיתונות לעג מהמושב האחורי כמו "מה את מצלמת?" ... מה לעשות, כל אחד והפטיש שלו...

נסענו בדרכים מקסימות ונוף מהמם לכיוון ווטקינס גלן, עיירה חמודה השוכנת לצד אגם גדול ומרשים הנקרא סנקה לייק, אחד מאגמי האצבעות, שם נמצא פארק המדינה באותו שם.

שם גילינו לשמחתנו שבעיר מתקיים מרוץ מכוניות מיוחדות . לאורך הכביש הראשי עמדו או נסעו מכוניות מקסימות, קטנות וגדולות וכל העיר הומה ושוקקת. ממש כיף להיקלע לחוויה מקומית כזו!

עקב המרוץ הכניסה התחתונה של הפארק הייתה סגורה ואנחנו נסענו לכניסה האמצעית.

בהתאם להמלצות , התחלנו ללכת במעלה הנחל כדי להתרשם כיאות מהמראות. ערוץ הנחל מקסים עם שפע מפלונים קטנים בצורת יפיפיות. אמנם לא היו הרבה מים, אך עדיין מספיק כדי ליהנות מהנוף ומהמקום כולו. לשמחתנו מזג האוויר השתפר והגשם פסק, ואנו עלינו להנאתנו עד לגשר נקודת המייל פוינט. משם המסלול מתרחק מהנחל ולכן בחרנו לחזור ושבנו בדרך אחרת, דרך היער המקסים בשביל האינדיאני.

מאוד נהנינו מהשמורה היפה והילדים אפילו לא הספיקו לקטר... כשעלינו לחניה, גילינו להפתעתנו את כל המכוניות מהמרוץ, על נהגיהן, חונות בצורה מסודרת בחניה של השמורה ומחכות לנו שנעשה סיבוב ונצלם אותן. חבל שאי אפשר היה לקחת אחת ולצאת לנהיגה בשטח...

יצאנו לאיטנו מהעיר הפקוקה , ונסענו לאורכו של האגם המוארך, דרך "דרך היין" , איזור יפיפה ובו יקבים קטנים ומקסימים ונוף מדהים.

התחברנו לכביש המהיר ולאחר 3 שעות הגענו לניאגרה פולס. חצינו את הגבול לקנדה במהירות ללא המתנה מיותרת , והגענו בקלות למלון שלנו- DAYS INN NEAR THE FALLS, מלון חביב שקראנו עליו המלצות באתר, ובהחלט היה נחמד מאוד. הוא ממוקם קרוב מאוד לרחוב הראשי ולכל האטרקציות המרכזיות. אמנם ללא נוף של המפלים מהחדר, אבל כידוע בשביל נוף צריך לשלם, והרבה...

התמקמנו והתארגנו כדי לצאת לרחוב קליפטון היל, ולהגיע למפלים בידיעה שבעונה זו, יש ביום שישי זיקוקי דינור מעל המפלים בשעה 22:00. בעודנו צועדים לאיטנו דרך הרחובות ההומים והסואנים, שמענו לפתע קול מוכר- זיקוקים! סליחה??!!! אבל השעה רק 21:00!!התחלנו לרוץ - אולי נספיק... לצערנו עד שהגענו למקום צפייה סביר- החגיגה הסתיימה- ואנחנו הפסדנו את המחזה! מסתבר שבאותו יום, מבלי להודיע, הוקדמה שעת הזיקוקים לשעה 21:00, ואיש לא ידע על כך. גם בקבלה במלון התפלאו מאוד על האירוע והתנצלו עמוקות ( כאילו שהם אשמים).

שקלנו פניה רשמית לממשלת קנדה, אך הסתפקנו בארוחת ערב וגלידה...

אחר כך הלכנו במורד הרחוב הראשי כדי לצפות במפלים בלילה (בלי זיקוקים) , והם אפילו לא היו מוארים! הייתה תחושה קלה של אכזבה...

התרשמנו שמרכז העניינים בניאגרה פולס נמצא בשעות הלילה בקליפטון היל, הרחוב הראשי הממוסחר לעייפה בשלל אטרקציות, אורות צבעוניים, מוסיקה רועשת, חנויות מזכרות , מסעדות ובארים. עצרנו בחנות ממתקים נחמדה בה מוכרים מיני פאדג' , שהוא הממתק הרשמי של קנדה, ושם גם ניתן לראות כיצד מכינים אותו- אטרקציה מעניינת וחביבה.

מלבד זאת העדפנו לא להיגרר לאף אטרקציה מסחרית וחזרנו לאיטנו למלון .

11/9/10- יום שבת- השמש זרחה ליום יפה ונעים, ואנו יצאנו ליום גדוש פעילות. בהליכה של 15 דקות מהמלון היינו בטיילת היפה שמעל המפלים וסוף סוף ראינו אותם .

אכן מרשימים ביותר, אין מה לדבר! אפילו מרחוק ...

ויתרנו מראש על הכרטיס המשולב והסתפקנו בשתי אטרקציות עיקריות. התחלנו בשיט בספינה "עלמת הערפל" (71 דולר לכולנו) שהייתה חוויה נהדרת- מקבלים מעילים כחולים שאמורים להגן מפני הרטיבות , אך לא ממש עושים זאת ( טיפ שלנו- אם חם- מומלץ להגיע בסנדלים או כפכפים ומכנסים קצרים) , השיט אורך כחצי שעה, מתקרבים למפלים האמריקאיים ואחר כך הספינה מתקרבת מאוד למפל הפרסה, כך שהתחושה מלאת עוצמה! הנוף מדהים והחוויה בהחלט טובה ומומלצת.

יצאנו מעט רטובים אך מרוצים והלכנו לאורך הטיילת , מרחק של 20 דקות עד לאטרקציה הבאה- המסע מאחורי המפלים. כמובן שהיו קצת קיטורים מצד הנוער , "אוף, כמה הולכים", "אוף, כמה חם", "אוף, יש רסס של מים..." עד שהגענו למזגן בשעה טובה וחלה רגיעה...

במסע מאחורי המפלים ( 62 דולר) יורדים במעלית לבטן האדמה וצועדים במנהרה קצרה עד למרפסת תצפית רחבה, שם ניתן לעמוד ולחוש את המפלים בעוצמה כבירה ביותר, וכמובן להירטב לגמרי!

יתכן שאחרי הספינה העניין קצת מיותר אך בהחלט ממחיש את החוויה במלוא עוצמתה.

רטובים מעט חזרנו למלון בהליכה קצרה, אך בעליה ( אמא, מתי מגיעים...)

עד שהגענו למלון כבר התייבשנו- היה כל כך חם!

לאחר התרעננות וארוחה קלה יצאנו לנסיעה קצרה ליעד הבא - ניאגרה און דה לייק. בדרך עצרנו בשעון הפרחים הנמצא ביציאה מן העיר. שעון המורכב מאלפי פרחים היוצרים צורות מקסימות. בכל שנה מוחלפת התצוגה, ואני זכרתי את המלצות פורום צפון אמריקה וניגשתי אל אחורי השעון, שם נמצא המנגנון ושם גם מוצגות תמונות השעון מכל עשרות השנים שחלפו. בהחלט גימיק נחמד.

לניאגרה און דה לייק, הנמצאת מרחק של כ-20 דקות מהמפלים, נסענו דרך עיירות מקסימות, בתים מדהימים על הדרך ונוף מקסים.

העיירה עצמה מתוקה וציורית, הומה תיירים והרחוב הראשי שלה עמוס בבתים מיוחדים, גלריות, מסעדות וחנויות יקרות למדי אך יפיפיות. טיילנו מעט ברחוב הראשי וברחובות הסמוכים, קינאנו בחיים הפסטורליים ובשלווה הנעימה וחזרנו לרכב.

יש במקום מצודה גדולה שניתן לבקר בה, אך אנו העדפנו לנסוע מרחק קצר לתעלת וולאנד המחברת בין אגם אונטריו לאגם אירי. למזלנו, בדיוק הגיעה אנייה ענקית והתקרבה אלינו לאורך התעלה. מצאנו את לוק 3, שם יש תצפית מצוינת על התעלה וזכינו לראות כיצד האנייה עוברת בלוקים המתרוקנים ומתמלאים בהתאם לגובה. המראה מרשים ומעניין מאוד.

בנסיעה קצרה חזרנו אל הניאגרה פולס,ובמעלה רחוב קליפטון היל מצאנו מסעדה סינית גדולה בשם "מסעדת ניו יורק", שם אכלנו ארוחה מצוינת וטעימה מאוד . אין מה לדבר, הארוחות הסיניות לוקחות בגדול- שפע ירקות, מבחר גדול, טעים וממש לא יקר!

לאחר הארוחה, כבדים ושבעים, יצאנו ושקלנו את צעדינו- היה רעיון ללכת עד מגדל הסקיילון, ממנו יש תצפית יפה על המפלים וסרט תלת מימד, אך מאחר והמרחק היה ארוך מדי ( 20 דק') הרעיון נגנז מייד ברוב קולות של הנוער העצלן, והאטרקציה שנבחרה הייתה גלגל ענק, אשר נמצא במרכז הרחוב הראשי, ממנו ניתן לראות את המפלים ואת כל העיר המוארת. נחמד מאוד, אך לא מדהים... ( 42 דולר, לאחר הנחת קופון)

אגב קופונים- בכל מקום ניתן למצוא חוברות שונות עם שפע קופונים של הנחות למסעדות ואטרקציות שונות. שווה בדיקה!

לאחר הירידה מהגלגל, ניסינו לשכנע את הילדים ללכת לטיילת ולראות שוב את המפלים בלילה, אך הם העדיפו ללכת למלון ולצפות בתכניות נבובות בטלביזיה.

שמחנו מאוד על ההחלטה הנבונה של הילדים, והלכנו לבדנו כמו זוג צעיר, לטיול רומנטי מול המפלים והפעם גם זכינו לראות אותם בשלל צבעים כמו שצריך...

מסתבר שגם בטיול משפחתי יש רגעים קטנים של חסד...!

לאחר הרומנטיקה בערב הקודם, קמנו לבוקר גשום ואפרורי ושמחנו שאתמול נהנינו ממזג אויר נפלא. אכלנו ארוחת בוקר נעימה ועזבנו את המלון ואת קנדה, רק כדי לגלות שמעבר הגבול לוקח הרבה יותר זמן ממה שחשבנו.

בכניסה לארה"ב עצר אותנו שוטר, הורה לנו לעצור בצד ולעלות לבניין הסמוך. שם נלקחו מאיתנו הדרכונים ונאמר לנו להמתין. מאחר וראינו שאנו לא הזרים היחידים בחדר ההמתנה, לא דאגנו, אבל העניין ארך מעל שעה וזה קצת עיכב אותנו. עובדה מעט מעצבנת כי המתינה לנו נסיעה ממושכת עד לאלף האיים, שם היינו אמורים לעשות שיט.

בסופו של דבר, ובאדיבות רבה הוחזרו לנו הדרכונים, ושוחררנו לדרכנו. מסקנה- תמיד לקחת בחשבון עיכובים בלתי צפויים!

בדרך חלפנו על פני העיירה האמריקאית ניאגרה פולס, והתרשמנו שהיא נראית קצת ישנונית והרבה פחות אטרקטיבית מאחותה הקנדית.

איריס עשתה לנו קצת משחקים ומשום מה מדי פעם ניסתה להוריד אותנו מהדרך המהירה, אך אנחנו סירבנו להקשיב, והכרחנו אותה להתיישר איתנו...

הדרך לאלף האיים הייתה ארוכה מאוד , ועצירות בלתי מתוכננות עיכבו אותנו עוד יותר. החבר'ה בספסלים האחוריים היו כבר עצבניים למדי. שלל המכשירים האלקטרוניים שפוזרו בשטח הרכב לא הספיקו להרגיע, והאווירה הפכה להיות מעיקה מעט...

שלושה בני תשחורת דעתניים, הסגורים יחד במרחב אחד קטן, מרווח ככל שיהיה, יכולים לעורר מהומה לא קטנה, ובודאי לדאוג לעצבן כראוי את ההורים הדואגים שהביאום עד הלום...

5 שעות עברו ולפתע היינו בפאתי אלכסנדריה ביי, עיירת נופש זעירה וישנונית שנדהמה לקבל את הקרייזלר שלנו, שועט ברחובות עד למזח, שם שוכנת חברת Uncle Sam Boat Tours. הצלחנו להגיע בזמן!

לקחנו שיט שנקרא2 nation tour , אשר ארך שעה ו-3/4 ( 64 דולר לכולנו) . שטים בספינה די גדולה בין האיים הקטנים הפזורים בשטח וחולפים לסירוגין בין קנדה וארה"ב. ניתן לשבת על ספסלים בקומה העליונה של הספינה, או במקרה של גשם ליד שולחנות בפנים.

השיט היה מהנה מאוד, וכלל הסברים מפי מדריך המספר בצורה מעניינת ומשעשעת על אורח החיים באיים.

הנוף מדהים, והאיים מקסימים! הם יודעים לחיות, אין ספק! חלק ניכר מהבתים על האיים הם בתי קיץ, וחיים בהם רק מספר חודשים בשנה. לא בזבוז?

ישנה אפשרות לעצור ולרדת בטירת בולט, טירה ענקית שבנה איש עשיר למשפחתו, אך מעולם לא גר בה, וכיום ניתן לסייר בה ובגנים מסביב תמורת תשלום נוסף.

עייפות בני המשפחה והגשם הדק שירד לאורך כל הדרך הכריעו את הכף לטובת חזרה מיידית ליבשה , ואנחנו יצאנו מהעיירה, אשר נראה שידעה זמנים טובים יותר בעבר, לכיוון העיר ווטרטאון, 35 מייל משם.

איריס הובילה אותנו בבטחה לכתובת המלון הבא, אך כאן חיכתה לנו הפתעה. אנחנו הזמנו לינה במלון days inn forth drum, אך לפנינו עמד מלון comfort inn and suits!!! לרגע חשבנו שמישהו מהתל בנו אך לא היה ספק בקשר לכתובת . נכנסתי ופניתי לקבלה מעט בחשש, אך הסתבר לנו שאין סיבה לדאגה, המלון החליף בעלות חודשיים קודם לכן, אך ההזמנות נותרו בתוקף, וכך גם המחירים. המלון וחדריו נראו חדשים ונעימים ואכן גילינו שהחדר יפה, מרווח ונקי, כך שמסתבר שהשדרוג הצליח.

יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה מרשת פונדרוסה, אותה ראינו במרחק קצר מהמלון. מדובר במסעדת בופה בה ניתן לבחור מנות קבועות או לחילופין מנת בופה חופשית. יש מבחר גדול והיה טעים ומשביע. הצטיידות שגרתית בסופרמרקט סמוך וחזרנו למלון ללינת לילה ערבה.

ארוחת הבוקר במלון התגלתה אף היא כמוצלחת מאוד יחסית למלונות קודמים וכללה גם מכונת ופלים להכנה במקום, ואפילו ביצים קשות. היה לנו נעים מאוד לשבת שם והצטערנו שצריך לעזוב. מזג האוויר היה גשום וקריר, אך מאחר וידענו שמרבית הדרך תהיה בנסיעה, זה לא הפריע.

יצאנו לדרך במטרה לחלוף על פני פארק המדינה היפיפה אדירונדאק ולהגיע בסופו של היום למדינת ורמונט.

נסענו לאיטנו בכבישים קטנים, וזכינו לראות התחלת שלכת מדהימה. המון ירוק שמנוקד מדי פעם בעצים אדמדמים וצהבהבים, אגמים קטנים , נחלים ונהרות. איזה יופי!!!

בעיירה המתוקה טאפר לייק עצרנו לחילוץ עצמות בטיילת חביבה ליד האגם. שם פגשו אותנו מספר שחפים שמאוד התעניינו בצ'יפס שאכלנו. בהתחלה ניסינו להאכיל אותם אבל אז הם קראו לחבר'ה...

תוך שניות היינו מוקפים בהמוני ציפורים, שכבר לא נראו חביבות כל כך...! הרגשנו כמו בסרט היצ'קוקי במיטבו!

ניסינו להגן על הצ'יפס בחירוף נפש וביצענו הטעיה, אחורה פנה זריז, וחזרנו לרכב המוגן.

ניצלנו! ( וגם הצ'יפס...)

המשכנו לנסוע לאורך הדרכים הקסומות ואני כמובן לא הפסקתי לצלם כל עץ רענן ובדל שלכת, ושוב זכיתי ללעג הרגיל מהנוער שטענו " שכל העצים אותו דבר".

מה הם מבינים?

הגשם המשיך ואנו החלטנו לוותר על הגעה לוייטפיס מאונטיין , וכיוונו את איריס ידידתנו הטובה לעיירה לייק פלאסיד. העיירה היפיפייה שוכנת לצדו של "אגם המראה" המדהים וכל כולה רחוב ראשי מצועצע, עם חנויות נחמדות, בתי מלון יפים, גלריות ומסעדות, והכל סובב סביב האטרקציה העיקרית במקום- ספורט החורף, ואולימפיאדות החורף שהתקיימו במקום בעבר.

לשמחתנו הגשם פסק, ואנחנו החנינו את הרכב בחניה מורשית כחוק ( לא לוקחים סיכון)

ועשינו סיבוב קצר שכלל ארוחה קלה בדלי נחמד ומנוחה על קו המים מול אגם המראה הצלול, שכשמו כן הוא- שטוח וחלק ומלא בהשתקפויות מקסימות.

לא שכחנו לבדוק טעמה של גלידה מה הוא והחלטנו לנסוע לכיוון המקפצות האולימפיות, אך לצערנו, עקב השעה המאוחרת, כבר לא ניתן היה לעלות להר ואנו הסתפקנו בצילום מרחוק.

המשכנו הלאה לפורט קנט, על אגם שמפליין, שם עלינו על המעבורת אל ברלינגטון אשר בוורמונט. השיט ארך כ-50 דקות בנוף מרהיב של אגם כחול ושקיעה נהדרת. הנוער העדיף לשבת בפנים, בחסות החמימה של הקפטריה ואנו יצאנו לגיחות צילום מדי פעם, שלא נפספס את היופי.

הגענו לברלינגטון ומייד המשכנו בנסיעה למלון הבא שלנו- days inn Colchester, אשר נמצא בפרבר לא רחוק ממרכז העיר. הסתבר לנו שהמוטל אמנם שייך לרשת דייז אין החביבה עלינו אבל הרבה פחות מוצלח מקודמיו. ריח חזק של כלור נודף מהבריכה הקטנה שנמצאת במרכז המלון, החדר היה קטן יחסית , מיושן ולא סימפטי במיוחד.

לא נורא, זה לא שמבלים פה את כל היום...

לאיש לא היה חשק לצאת ולחפש מסעדה ולכן בעזרת פקידת הקבלה הזמנו לחדר פיצה גדולה ולא רעה, ובינתיים, עסקנו במלאכה חשובה מאין כמוה- כביסה!

קמנו לבוקר נעים ויפה. ארוחת הבוקר הייתה מאכזבת מעט ביחס לבתי מלון קודמים, אבל לא זה מה שיעצור אותנו!

נסענו לעיירה שלבורן, הסמוכה לברלינגטון, שם נמצא מוזיאון שלבורן ( 50 דולר לכל המשפחה). מוזיאון פתוח ומקסים, אשר מכיל בתוכו מבנים ואטרקציות מכל רחבי ניו אינגלנד. בכל המבנים יש תערוכות שונות ומיוחדות או הפעלות שונות- קרקס מקסים ובו קרוסלה אמיתית משנת 1920, תהלוכת בובות קרקס מיניאטוריות מדהימה, רכבת עם קרונות שינה, תחנת רכבת, ספינת נהר ענקית בה ניתן לראות כיצד שייטו בעבר, בתי חווה מקוריים, חדרי טוויה, דפוס, בי"ס, ועוד ועוד. המקום מטופח מאוד, והכל פסטורלי וירוק. הילדים נהנו מאוד לשמחתנו, בניגוד למוזיאונים פתוחים אחרים שהיינו בהם בהולנד או גרמניה. הכל היה מעניין מאוד ומדהים. מומלץ בחום!

בסמוך למוזיאון, בהמשך הדרך נמצאת חוות דאקין, שהיא בעיקר חנות גדולה, בה ראינו כיצד מכינים נקניקים וגבינות אבל בעיקר טעמנו אותם... וכמובן יצאנו עם שלל טעים ומוצלח.

בעודנו בחווה החל לרדת גשם סוחף ואנו שמנו פעמינו להמשך סיור הטעימות שלנו- מה שנקרא בעגה המקומית "סיור מפעלים".

נסיעה של כ-20 דקות הביאה אותנו לירידה לכביש 100, ליד העיירה ווטרברי, שם נמצאים מספר מפעלים בהם ניתן לבקר ולהתרשם ובעיקר לטעום.

ראש וראשון כמובן מפעל הגלידות "בן אנד ג'ריס". המקום חביב מאוד וצבעוני והסיור נחמד מאוד. לשמחתנו היה ייצור באותו יום כך שיכולנו להתרשם מההכנה והאריזה. קיבלנו לטעום גלידת שוקולד מנטה (לא רע) ויצאנו לחנות המפעל הצבעונית. שם קנינו מספר מזכרות וכמובן גלון של גלידה ב-4 דולר, אותו חיסלנו להנאתנו כולם ביחד.

המשכנו למפעל הסיידר cold hollow cider, שם ראינו ייצור של סיידר אמיתי, טעמנו ממנו (חמצמץ) וכמובן- טעמנו מיני מטבלים. לא יצאנו מבלי לרכוש מתנות של אריזות תה נחמדות והמשכנו לחנות מפעל הבאה- חוות קאבוט, בה טעמנו עשרות סוגים של גבינות צ'דר מצוינות, אבל כבר לא קנינו כלום... ליד החווה נמצאת חנות מפעל של שוקולד

LAKE CHAMPLAIN CHOCOLATES- . בה ניתן לעשות סיור או סתם להתבשם מהניחוחות . שם טעמנו את הקינוח...

בקיצור- אחרי יום שלם של טעימות מה נשאר? לחפש מקום לאכול ארוחת ערב...

החלטנו לחזור ולנסוע לטייל קצת בברלינגטון, ושם בודאי נמצא מקום לאכול.

העיר יפה ונעימה, יש בה מדרחוב ראשי עם חנויות, בתי קפה והרבה פאבים. לא היה מאוד הומה כפי שחשבנו שיהיה, אולי בגלל הגשם שירד כל הזמן. הסתובבנו קצת אך לא הצלחנו למצוא מקום שיענה על דרישותינו הצנועות לארוחה סבירה, כך שלאחר מספר חיפושים שמנו פעמינו לאזור המסחרי של דרום ברלינגטון, שם הצלחנו למצוא מסעדת גורמה יוקרתית...

מקדונלד'ס! אי אפשר להגיד שאין לנו דרישות...

הבוקר האיר, בהיר ויפה ואנחנו נפרדנו בשמחה מהמוטל העלוב ויצאנו אל העיירה סטואו. מרחק של כחצי שעה מברלינגטון . בדרך נסענו שוב על כביש 100 הידוע וחלפנו על פני המפעלים המוכרים מאתמול, אבל, תאמינו או לא- לא נכנסנו לטעימות נוספות!!

העיירה סטואו החמודה והנעימה מהווה נקודת לינה ואטרקציות לנופש פעיל . בחורף לכל סוגי ספורט החורף למיניו ובקיץ יש רכבל, מגלשות אלפיניות, קירות טיפוס, שיט וטיולים רגליים בסביבה היפה. אבל אנחנו היינו מכוונים למטרה עיקרית- רכיבת אופניים. לפי הטיפים שקיבלנו נכנסנו קודם כל ללשכת התיירות ברחוב הראשי, שם לקחנו מפות מצוירות ומידע ואז נסענו לרחוב הסמוך- תחילתו של כביש 108, והגענו לחנות האופניים הגדולה AJ'S, עליה המליצו, שם ניתן לשכור אופניים לרכיבה בשטח. מאחר ומזג האוויר התענן ונעשה קר, הבנו שלא נוכל לממש את רעיון הפיקניק על הדרך, לכן החלטנו לשכור אופניים רק לשעה אחת ( 40 דולר לכל המשפחה). יצאנו לרכוב במסלול המיוחד והמקסים העובר ליד נחל ולאורך היער בשיפולי העיירה. היה ממש כיף! נהנינו מאוד מהחוויה, במיוחד הילדים, שבשגרה בדרך כלל לא מוכנים לעלות על אופניים. ניתן לשכור אופניים לחצי יום או לפי שעה, כפי שאנו עשינו.

חזרנו לחנות בדיוק בזמן שהחל לרדת גשם זלעפות! איזה מזל!

 

נכנסנו לרכב החמים שהמתין לנו ונסענו לטיול בכביש הנופי 108 עד למעבר המבריחים- הסמוגלר נוטש- דרך יפיפייה, מעוטרת בעצים שמכסים את הכביש , סלעים דרמטיים ונופים מדהימים. חזרנו בכביש שוב עד להתפצלות שהובילה אותנו לריזורט של משפחת פון טראפ. כן, אלו מהסרט "צלילי המוסיקה". המשפחה ברחה מאוסטריה לפני מלה"ע השנייה והגיעה עד לוורמונט אשר הזכירה להם בנופיה את המולדת הישנה. הם בנו בראש ההר על שטח ענקי, מלון מפואר בסגנון אוסטרי עם משטחי דשא עצומים ומטופחים, וילות יוקרתיות ונוף מהמם.

התחלנו לנסוע לניו המפשייר, ובדרך עוד עברנו בעיר מונטפלייה, עיר הבירה של וורמונט, רק כדי להתרשם ממבנה הקפיטול המוזהב והמרשים שלה.

בחלק מהזמן נסענו לאורך כביש 302 העובר לאיטו בין עיירות מקסימות ודרכים יפיפיות, עם הרבה שלכת כמובן, אך לאור דרישת הקהל מהמושב האחורי, עלינו בשלב מסוים על הכביש המהיר, שלא נופל ביופיו. הגענו לאזור ההרים הלבנים וראינו כיצד הנוף משתנה והופך להיות דרמטי והררי יותר. שוב נסענו לאורך דרכים יפות משובצות עיירות קטנות ( בתים יפים, שלכת...) עד אשר הגענו לעיירה נורת' קונווי, למלון : Hampton inn and suites north conway .

שם חיכתה לנו הפתעה נהדרת- המלון הפתיע בגודלו ובאיכותו. הזמנו וקיבלנו סוויטה משפחתית ענקית, עם מיטות גדולות, מטבחון גדול, שולחן עבודה ושפע של מקום. הכל היה נקי, יפה ואיכותי ויותר מכך- בבריכה גילינו פארק מים קטן ששימח את הילדים מאוד.

ארוחת ערב אכלנו במסעדה תאילנדית מצוינת ברחוב הראשי, ואת שארית הערב בילינו בבריכה המהנה, מלבד הגדולה, שניצלה את רגעי השקט הנדירים בחדר, והתחברה לפייסבוק, לצורך עדכונים חמים מהשטח.

בבוקר שמחנו לגלות שגם ארוחת הבוקר מעל הציפיות והייתה עשירה וטעימה. אין ספק שהמלון התגלה כמלון המוצלח ביותר עד כה!

רבים וטובים חשבו כמונו, כי המלון היה מלא ואפילו פגשנו מספר משפחות ישראליות.

שבעים ומרוצים יצאנו לדרך. נסענו לאורך כביש 112 המקסים, הידוע בשם קנקנאגוס הייויי, כביש נופי החוצה את ההרים הלבנים בין קונווי ללינקולן. בדרך ניתן לעצור במספר מקומות ולטייל בשטח. יש שם שיטת תשלום מעניינת לחנייה -; באמצעות מעטפה צהובה אותה ניתן לקחת באזור החניה, מכניסים 3 דולר ומכניסים לתיבה, ואת החלק המתאים תולשים ושמים על חלון הרכב. כך ניתן לחנות בכל אחד מהחניונים הפזורים בשטח ולטייל בסביבה תמורת תשלום חד פעמי ליום אחד.

עצרנו ב-LOWER FALL , וקיפצנו לנו בינות למפלונים קטנים על בולדרים לבנים להנאת הילדים ומשם המשכנו לאורך הכביש היפה והנופים המקסימים . המצלמה שלי הייתה בפעולה כל הזמן כמובן , וכל עץ אדמדם או זהוב זכה לפורטרט אישי...

ליד העיירה לינקולן השקפנו מלמטה על הר לון, עם קרוניות הרכבל הקטנות המטפסות אליו, מקום המהווה אתר אטרקטיבי לגולשים בחורף ואטרקציות פעילות בקיץ, אך אנו נסענו להר קנון, פסגה מרשימה בלב פארק המדינה פראנקוניה נוטש. שם רכשנו כרטיסים משולבים לעליה לפסגה ברכבל וכניסה לאתר הפלום גורג' ( 24 דולר למבוגר ו-18 לילד).

עלינו ברכבל לפסגה הגבוהה במעלה 2000 מטר וקיבלנו הסברים מעניינים ממפעיל הקרונית. בדרך למעלה הצלחנו לראות את תצורת הסלע הקרויה " הזקן מההר" הנראית כצדודית של אינדיאני זקן המשקיפה על השטח ועל אגם אקו לייק מתחתינו.

על הפסגה עשינו טיול מעגלי נחמד והשקפנו על נוף מרשים ביותר. היה קר למעלה ופתאום נזקקנו לכל שכבות ההגנה האפשריות, אך היופי והשלווה במקום פיצו על הכול.

ירדנו מההר, ביקרנו ביקור בזק במוזיאון הסקי הסמוך, ומשם נסענו מרחק דקות ספורות אל ערוץ הנהר פלום, FLUME GORGE , אתר מקסים בו טיילנו במסלול מעגלי דרך היער היפה עד לערוץ הנהר ההולך וצר והמפלים שוצפים בו בצורה יפה ומרשימה. צעדנו דרך שביל נעים בתוך היער, על גשר מקורה האופייני לאזור, מעל הנהר המקסים, ומסביבנו לשמחתי- עלי שלכת במגוון צבעים! הצעירה שלנו אספה במרץ ובהתמדה עשרות עלים בצבעים ובצורות שונות, וכולנו נהנינו מאוד מהחוויה היפה בטבע.

אבל היום הטבעי שלנו עוד לא נגמר- בדרכנו חזרה נסענו שוב דרך כביש 112, עצרנו לצילומי נוף מרהיבים בתצפיות הפזורות בשטח וגם ביקרנו ב"מפל סאבאדי", הקרוי כך על שם יום השבת, היום בו נחו הפועלים אשר סללו את הדרך ואז גילו את המפל החבוי ביער. הליכה של 10 דקות הובילה אותנו למפל מקסים הזורם אל בריכה עתיקת יומין ומרהיבה.

חזרנו מרוצים מאוד מהיום הירוק שעבר עלינו, היישר לטבילה ובילוי מהנה בבריכה ובמגלשות המלון. לארוחת הערב יצאנו לפיצה האט, לארוחה טעימה ונעימה ואפילו זולה.

קמנו מוקדם לקראת יום ארוך שמחכה לנו לקראת הגעה לבוסטון בערב.

בצער רב נפרדנו מהמלון המקסים והמומלץ , ארזנו את הרכב ו... חצינו את הכביש למרכז הקניות הסמוך SETLER GREEN. כידוע ניו המפשייר היא מדינה ללא מיסי קניה ולכן שווה לערוך בה קניות. המרכז החמוד בנוי ככפר ירוק וקטן עם הרבה מאוד אאוטלטים וחנויות גדולות. הבן חיפש נעליים בכל חנויות המפעל האפשריות אך לצערנו לא נמצאה הנעל שתתאים לסינדרל שלנו... קיווינו שבאורלנדו יהיו בשורות טובות יותר! מצאנו מספר מציאות אך לא התעכבנו יותר מדי, ויצאנו לכיוון הנהר הנעלם.

שוב נסענו בכביש 112 והפעם יכולנו להתרשם ממראה הנופים בגשם הסוחף שהחל לרדת.

האתר של הנהר הנעלם נמצא מעט אחרי לינקולן ונורת' וודסטוק. אמנם היה קר וגשום, אך החלטנו שאנחנו לא מוותרים על האטרקציה המומלצת ואכן לא התאכזבנו! המסלול פשוט מקסים! השביל עובר לאורך נהר הנכנס ויוצא מנקרות ומערות, בין עצים עבותים, גשרונים מעץ התלויים על הנהר השוצף, מפלונים ושיא החוויה- מחילות ומערות אליהן ניתן להיכנס ולחפש אחר עקבות הנהר שנעלם לו מדי פעם. אמנם היה מעט רטוב בגלל הגשם ולא בכל מנהרה ניתן היה לזחול, אבל המקום פשוט מקסים ומהנה! חוויה נהדרת לילדים וגם להורים!

(52 דולר לכולם).

שוב יצאנו לדרך ונפרדנו מנופי ניו המפשייר המדהימים, שאותי באופן אישי הקסימו ביותר. כולם סיכמו שהיומיים האחרונים היו נהדרים ונרשמו במקום גבוה במצעד החוויות הכללי.

הכביש המהיר הוביל אותנו לכיוון מסצ'וסטס והנוף השתנה בהדרגה, וכך גם מזג האוויר שהתבהר לאיטו. הכניסה לאזור בוסטון הייתה עמוסה ביותר במחלפים מסובכים וכלי רכב רבים, אך איריס הובילה אותנו בבטחה למלון שלנו, Doubletree guest suites Boston Waltham בעיירה וולטהאם הסמוכה לבוסטון. מאחר ומלונות במרכז בוסטון יקרים מאוד, חיפשתי מלון בסביבה הקרובה.

בחרתי במלון זה מאחר וידעתי שנשהה כאן 3 לילות וחיפשתי מקום שיאפשר מרווח מחיה סביר לכל המשפחה. מדובר במלון סוויטות מרשת בת של הילטון המאפשר לינת משפחה ברווחה בשני חדרים גדולים עם מטבחון ומקלחת גדולה, המחיר היה נוח יחסית והמיקום בקרבת מקום לירידה לכביש המהיר.

המלון מרשים והחדרים יפים וגדולים, אם כי מעט מיושנים וניכר שהמקום ידע ימים טובים יותר.

זה המלון היחיד בו לא קיבלנו ארוחת בוקר הכלולה במחיר ולכן, יצאנו לסופר מרקט הסמוך בתקווה לערוך מעט קניות לימים הבאים. צעדנו בשמחה פנימה ואז גילינו להפתעתנו שמדובר ברשת סופרמרקטים למנויים בלבד! לא מצאנו סופר אחר אז החלטנו לחפש מקום לאכול ארוחת ערב. הרבה אפשרויות אין בסביבה, מלבד שתי מסעדות שבאחת מהן הזמנו פיצה גדולה לכולם וחזרנו לחדר כדי לאכול אותה.

למזלנו קיבלנו גם לחמניות ששימשו אותנו גם לארוחה קלה בבוקר שלמחרת.

צחקנו על עצמנו שאנחנו עניים במלון של עשירים. מי בא להילטון ואוכל פיצה קרה בחדר כמו מסכן?....

קמנו ליום שמשי ונפלא והחלטנו לאכול שאריות בחדר ולא לבזבז זמן על חיפוש מסעדה, בוסטון הרי מחכה לנו!

מאחר וידענו שלא מומלץ להיכנס עם רכב למרכז בוסטון, קיבלנו תדריך מפקיד הקבלה ונסענו אל תחנת הרכבת של ריברסייד. שם החנינו את הרכב לכל היום ב-6 דולר ועלינו על הקו הירוק אל העיר. הרכבת בבוסטון, ה-"טי" היא התחתית הותיקה ביותר בארה"ב, וכך גם נראית... זו הייתה חוויה נחמדה לנסוע בה, במיוחד לאור העובדה שבחלק מהדרך החולפת בפרברים, נוסעים מעל האדמה וניתן להתרשם מהעיר ונופיה, ורק לקראת מרכז העיר נכנסים לתוך האדמה.

החלטנו שנלך לאורך שביל החירות - ה-freedom trail. אורכו של הנתיב כ - 4 ק"מ והוא חולף בין 16 אתרים חשובים בהיסטוריה של בוסטון ושל מלחמת העצמאות האמריקאית. המסלול מסומן על ידי קו אדום או מרצפות אדומות על המדרכה, מתחיל במרכז המבקרים בבוסטון קומון במרכז העיר, ומסתיים בשכונת צ'רלסטאון.

אנחנו החלטנו שנתחיל את המסלול מהסוף כדי שנסיים אותו במרכז העיר. נסענו עם התחתית עד לתחנה הקרובה לנמל ולגשר צ'רלסטאון, חצינו אותו והלכנו לבקר בספינת הקרב קונסטיטיושן המרשימה, שהיא ספינת הקרב העתיקה ביותר בעולם שעדיין צפה במים, והיא ידועה בכך שמהיותה כל כך חזקה, מעולם לא נוצחה.

על אנדרטת באנקר היל, המשקיפה אל העיר ויתרנו, וחצינו בחזרה את הגשר כדי להמשיך ללכת על הנתיב האדום. זו הייתה חוויה נחמדה מאוד וצעירת המשפחה נהנתה במיוחד לעקוב אחרי המסלול ולבדוק האם אנו צועדים בהתאם למפה.

עברנו ברחובות העיר היפה דרך אתרים נוספים כמו בתי קברות עתיקים ביותר, כנסיית אולד נורת' בה הפעמונים העתיקים ביותר באמריקה, בית פול ריביר, הפטריוט המפורסם, שביתו הוא הבית העתיק ביותר בבוסטון ( 1680- ושמור היטב כמובן) ועוד ועוד. העיר שוקקת חיים והמוני תיירים. התרשמנו ממראה הבתים היפים, הגנים המטופחים והשווקים התוססים. נכנסנו בדרך לקווינסי מרקט ההומה ומרוב שנדהמנו למראה האפשרויות -; לא אכלנו כלום!

בסופה של הדרך הגענו אל הבוסטון קומון- פארק ציבורי ענק ויפה ובמרכזו בריכת הצפרדעים הידועה . הגן הגדול היה עמוס אנשים והסתבר לנו שנקלענו לפסטיבל של שוחרי אהבה, שלום ועישון סמים חופשי. היה הרבה רעש, מוסיקה ולהקות ראפ שהופיעו על הבמה המרכזית, ולפתע קלטנו שאנו מוקפים סטלנים מעשנים לרוב, כך שהחלטנו לעזוב את המקום שלא נתמסטל גם אנחנו...

חצינו את הכביש ונכנסנו לגן הסמוך, הפאבליק גארדן, גן עדן בוטאני המקיף אגם קסום ושליו, סנאים מדגמנים על הדשא, כלות וחתנים מצטלמים, והמון ברווזים וברבורים מקסימים.

ישבנו לנוח בשלווה וברוגע ואחר כך טיילנו מעט ברחוב ניוברי הסמוך, והבטנו בחלונות הראווה היוקרתיות, ובבניינים היפים והמיוחדים. שמנו לב שהחנויות בנויות בשתי קומות וכל המראה מיוחד ומרשים. היה משהו במראה הכללי שהזכיר לנו את ניו יורק, אבל הכל קצת יותר קטן...

העייפות והרעב נתנו את סימניהם ואיש לא הסכים להגיע עד לבניין הפרודנשל לצורך תצפית על העיר ("זה דומה לניו יורק, לא? אז כבר ראינו..." )

החלטנו לאכול במסעדה אותנטית ולפיכך שמנו פעמינו אל הצ'יינטאון, מתחם קטן יחסית לזה של ניו יורק, ולא מרשים במיוחד. את המסעדה בחרנו לפי אמות המידה המקומיות - ראינו מקום בו יושבות ונהנות משפחות גדולות של סינים וידענו שזה סימן לאיכותה של המסעדה. ואכן כך היה- אכלנו הרבה, טעים וזול! (אל תשאלו איך קוראים למסעדה, הכול היה כתוב בסינית...)

בדרך אל תחנת הרכבת עצרנו בסופרמרקט וקנינו מספר מצרכים, אותם סחבנו עמנו בשעות העומס של הרכבת התחתית עד שהגענו בחזרה אל הרכב שלנו ואל המלון.

היינו גמורים אבל החלטנו לסיים את היום הנפלא בטבילה בבריכה המחוממת ובג'קוזי שהיה מרענן מאוד.

יש עוד הרבה מה לעשות בעיר, ושפע של אטרקציות לימים שלמים , אבל הבחירה הייתה חייבת להיעשות, וידענו שפעם עוד נגיע לכאן שוב...

יום נפלא של שמש ומזג אוויר נהדר העיר אותנו ואנו קמנו נרגשים לקראת הצפוי לנו.

יצאנו ליעד הראשון של אותו יום שהיה עבורי מרגש במיוחד. העיירה קונקורד, בה גדלה וחייתה הסופרת לואיזה מיי אלקוט, ובה התרחש סיפורה "נשים קטנות" האהוב עלי מילדותי.

בדרך לשם, מרחק של 15 דק' נסיעה, סיפרתי לילדים את הסיפור והופתעתי לגלות שהם התעניינו מאוד. במיוחד חלה התפעלות מהעובדה שאני זוכרת הכל לפרטי פרטים, כולל שמות ואירועים. ( זה מה שקורה למי שקורא ספר אהוב אחד עשרות פעמים...)

העיירה קונקורד היא חלק מהפארק הלאומי ההיסטורי הנקרא Minute man, הכולל את שדה הקרב המשוחזר בלקסינגטון ואת שביל דרך הקרב, ויש בו פעילויות רבות, סיורים, הסברים ושחזורים של סצנות היסטוריות רבות.

אך אותי עניינה קונקורד, שבמהלך המאה ה-19 פעלה בה סצנה ספרותית תוססת שהיו חברים בה סופרים כמו נתנאל הות'ורן, וולדו אמרסון, אמילי דיקינסון ועוד.

במיוחד עניין אותי הבית הספציפי הזה,Orchard house"" הנמצא ברחוב צנוע ושליו במרכז העיירה. נרגשת יצאתי לצלם את הבית והגינה וכמובן להצטלם לידו. לצערי לא היה סיור בזמן בו היינו, אך הצלחנו לצלם את הבית דרך החלונות ואני הראיתי לבתי הצעירה את כל פינות החמד, והתרגשתי כמו ילדה שפוגשת את גיבורי ילדותה הכמוסים...

הבית הסמוך נקרא "בית ווייסייד" ובו חיו במהלך השנים משפחת אלקוט המורחבת, שהייתה משפחה של פילוסופים וסופרים ועוד סופרים ויוצרים רבים.

יש שם תערוכה נחמדה המשחזרת את הפעילות הספרותית ונותנת כבוד לכל מי שפעל וחי שם. כמובן שהייתי חייבת לקנות מזכרת במחיר מופקע, אך לא היה לי אכפת... והביקור הנוסטלגי הסתיים לו בסיפוק רב.

הביקור ההיסטורי הבא שלנו היה בעיירה סיילם, הידועה כעיר המכשפות, בה התרחש בשנת 1692 סיפור הידוע היום בשם ציד המכשפות. כמה ילדות החלו להעליל על מספר נשים שהן מכשפות, והעניין התרחב כשכל אישה שהואשמה האשימה אחרות כדי להציל את עצמה. 20 נשים הוצאו להורג על ידי בית דין שהאדיקות הדתית הקיצונית העבירה אותו על דעתו, והעניין הסתיים רק לאחר שהחלו להאשים אנשים חשובים ואנשי כמורה. האיום על ראשי הקהילה הביא לביטול המשפטים והאשמים שוחררו.

מאז ועד היום עושים בעיירה הרבה כסף מהסיפור, ויש בה הרבה חנויות מזכרות, מוזיאונים ואתרים הקשורים למכשפות. עשינו בעיירה סיבוב קצר והתרשמנו מעיר יפה עם בתים עתיקים מאוד אך שמורים היטב, והמשכנו בדרכנו לחלק העיקרי של היום- שיט הלווייתנים שהיה חוויה נפלאה ונהדרת!

נסענו לאורך החוף עד לעיירה גלוסטר, שם יש 3 חברות העוסקות בשיט ואנחנו בחרנו באחת מהן באופן אקראי. עוד בבוקר התקשרנו והזמנו מקום לשיט של 13:30, דרך חברת seas-whalewatch 7. 

רגע לפני שעלינו לשיט זכרנו לקחת פראמין, נגד בחילות. הספינה לא גדולה, אך עמוסה אנשים וניתן לשבת בה בפנים בקפטריה או בחוץ, באוויר הפתוח, כאשר מדריכות נחמדות נותנות הסברים לאורך כל השיט. ההתחלה לא בישרה טובות, שטנו כשעתיים עד שהגענו למקום בו אמורים לראות את הלווייתנים ובינתיים הצעירה חטפה בחילה, למרות הכדורים ולמרות שהים היה שקט מאוד ומזג האוויר היה מצוין.

לפתע קיבלנו הודעה שמתחילים לראות לווייתנים במים, ואז הם הגיעו - יפים, מרשימים וגדולים! הצלחנו לראות הרבה מאוד לווייתנים השטים בקבוצות או בבודדים, קופצים, מתיזים ומרימים זנב. הצעירה שכחה את הבחילה וכולנו רצנו מצד לצד של הספינה כדי לצפות בחיות המדהימות הללו.

מדובר בחוויה יוצאת מן הכלל ומומלצת ביותר! לא לשכוח לקחת כדורים נגד בחילה (אנחנו הבאנו מהבית, אך ניתן לקנות שם) מומלץ להצטייד בבגדים חמים וכדאי גם מעילים נגד המים הניתזים. כדאי גם לקחת קצת משחקים וספרים כדי להעביר את הזמן עד שמגיעים ללווייתנים, רצוי גם להצטייד במזון, כי השיט עלול להיות ארוך מאוד. לנו לקח 5.5 שעות בסה"כ עד שחזרנו בחזרה לחוף.

כשירדנו מהספינה כבר החל להחשיך ואנחנו חיפשנו מקום לאכול. זכרתי שקראתי על העיירה הסמוכה רוקפורט, שהיא מומלצת לביקור מהיותה עיירת אמנים יפה והחלטנו לנסוע לשם. כשהגענו גילינו שרוב המקומות ברחוב הראשי סגורים והכל נראה חשוך למדי. הצלחנו להתרשם שאכן העיירה, השוכנת על קו החוף נראית נחמדה מאוד, אבל כנראה שבשעות היום יותר הומה שם...

בקיצור, הצלה ליצורים הרעבים במושב האחורי לא נמצאה שם...

בסופו של דבר שמנו פעמינו בחזרה לכיוון המלון ובאחת היציאות מכביש 95 נמצאה הישועה בדמות הברגר קינג... מה לעשות- יש פשרות בחיים!

השכמה מוקדמת לצורך עזיבת המלון ולקראת יום הטיול האחרון באזור.

בחשבון שקיבלנו מהמלון נדהמנו לגלות חיוב על האינטרנט- 10 דולר ליום! סליחה?! זו פעם ראשונה שראינו שמחייבים אותנו על שימוש ברשת. זה ממש היה מוזר!

אחרי ההלם הראשוני שעשעה אותנו העובדה שדווקא מלון כזה גדול , לוקח כסף על שימוש באינטרנט, בעוד בכל מקום זה חופשי.

עזבנו את בוסטון וירדנו לכיוון רוד איילנד, המדינה הקטנה ביותר בארה"ב, אך לא פחות יפה משכנותיה. היעד- העיר ניופורט השוכנת על אי, לחופים יפיפיים ומאופיינת בבתי מידות מפוארים, שנבנו על ידי אנשי החברה הגבוהה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 . בתים אלו שימשו כבתי קיץ ונערכו בהם נשפים רבים ואירועים חברתיים נוצצים.

חלקם של הבתים שמורים היטב עד היום על ידי אגודת השימור המקומית וניתן לערוך בהם סיורים בתשלום.

לפני הכניסה לניופורט עצרנו בפורטסמות', באחוזה קטנה הנקראת " GREEN ANIMALE". המבנה של האחוזה אינו מרשים במיוחד, אך הגן מקסים ופזורים בו שיחים הגזורים בצורות שונות, בעיקר של חיות. הגן מאוד מטופח ויפה ומאוד נעים להסתובב בו. קיבלנו מפה של המקום והמשימה הייתה לאתר את כל החיות וכמובן להצטלם לידם!

המשכנו לניופורט המקסימה ונסענו ישירות לאחוזה הגדולה ביותר- "הברייקרס". מדובר בטירה ענקית ומדהימה בסגנון הרנסנס שנבנתה על ידי האיש העשיר ביותר באמריקה בשנת 1895, קורנליוס ונדרבליט. ערכנו באחוזה סיור של כשעה בתוך המבנה הענק והתרשמנו כיאות מהמקום המפואר שמזכיר את ורסאי ודומיה. האחוזה נקראת כך על שם הגלים המתנפצים אל הצוקים הגבוהים הגובלים במקום.

משם יצאנו לסיור קצר על קו החוף על הטיילת הנקראת cliff walk, שביל של 3 מייל הנמצא על צוק כאשר מצד אחר נוף יפה של סלעים וים, ומצידו האחר בתים מפוארים ומרשימים. השביל אינו נוח במיוחד לטיול וחלקו מורכב מסלעים תלולים, כך שהחלטנו לשוב ולהמשיך בטיול רכוב ברחובות השלווים של העיר. חלפנו על פני אחוזות נוספות , בהן "רוזקליף", בה צולם הסרט "גטסבי הגדול" בכיכובו של רוברט רדפורד ( מישהו זוכר?), ועוד טירות מרשימות נוספות. נסענו להנאתנו לאורך בלוויו אבניו ואושנוויו אבניו ושזפנו עיניים ירוקות מקנאה בחיים היפים...

בסופו של מסלול מעגלי הגענו לעיר התחתית וחיפשנו את בית הכנסת טורו. בית כנסת קטן הניצב ברחוב שקט והוא העתיק ביותר בארה"ב - נבנה ב-1763! לא ניתן להיכנס לתוכו אך הצלחנו לצלמו מבחוץ .

עזבנו את ניופורט , על גבי גשרים גבוהים ומרשימים המחברים את האי אל היבשה, ויצאנו לדרך לכיוון קונטיקט השכנה, מרחק של שעת נסיעה לאורך האוקיינוס, הגענו לעיירה מיסטיק, אך לצערנו לא מוקדם מספיק כדי להגיע למוזיאון מיסטיק סיפורט, שהוא מוזיאון פתוח השוכן בנמל ובו מבנים עתיקים, ספינות ופעילויות רבות.

מה לעשות- יש דברים שכנראה צריך לוותר עליהם!

הגענו למוטל החמוד DAYS INN MYSTIC , הממוקם בכניסה לעיירה ושוכן בינות לכרי דשא מוריקים. מאוד נחמד ומרענן.

התמקמנו במהירות בחדר ויצאנו לטייל בעיירה המקסימה. השם מיסטיק מוכר בודאי לכל מי שראה את הסרט
 "מיסטיק פיצה" עם ג'וליה רוברטס ואנו יצאנו לחפש את הפיצרייה המפורסמת והמומלצת. טיילנו מעט ברחוב הראשי הנחמד, מעל הנהר ואפילו זכינו לראות את הגשר מתרומם והסירות עוברות.

מסעדת "מיסטיק פיצה" נחמדה מאוד, עמוסה בתמונות מהסרט המוכר ותמונות כוכבי קולנוע נוספים. האווירה נעימה ומלבבת והארוחה הייתה טעימה מאוד וכלל לא יקרה- הופתענו לגלות שלמרות הפרסום- הם לא מנצלים זאת לרעה.

חזרנו למלון והתארגנו לקראת ההשכמה המוקדמת למחרת. הזמנו טיסה לאורלנדו בשעת צהריים משדה התעופה לה גוורדיה בניו יורק והיינו צריכים לארגן את התיקים והמזוודות לקראת הטיסה, ולהשכים קום לאחר שהוזהרנו מראש שיש פקקים רבים בכניסה לניו יורק בבוקר.

ארוחת הבוקר הייתה נעימה ונחמדה וכבר ב-8:00 בבוקר היינו על הרכב בדרכנו לניו יורק.

הדרך ארכה כ- 3 שעות והכבישים אכן היו עמוסים למדי. בסופו של דבר הגענו ללה גוורדיה, איריס מצאה בקלות את "מרין אייר טרמינל" שם שוכנת חברת "הרץ", נפרדנו מהרכב החביב שלנו ונלקחנו בשאטל לשדה התעופה עצמו.

מאחר והקדמנו להגיע לטיסה, וטוב שכך, המתנו בשדה התעופה כשעתיים עד להמראה, והיה לנו מספיק זמן לסכם את החלק הצפוני של הטיול ( היה יפה מאוד, נופים מקסימים, לא מספיק שופינג, לא מספיק ניו יורק...) ולהתרגש לקראת הבאות...

הטיסה, בחברת ג'ט בלו, הייתה נעימה מאוד וכללה חלוקת חטיפים ושתייה. היו גם מסכים אישיים לצפייה, אך עבור אוזניות צריך לשלם. הילדים הסתדרו יפה עם אוזניות האייפוד ואני ניצלתי את הזמן לקריאת ספר.

וסוף סוף- אורלנדו!!!  בשדה התעופה קיבלנו רכב זהה לזה שהיה לנו בצפון, אך הפעם קראו לו דודג' גרנד קרוון. ויצאנו לכיוון המלון.

כאן אני עוצרת לדיון בסוגיה שמטרידה רבים הנוסעים לאורלנדו- מלון או וילה.

כאשר תכננו את הנסיעה, היה ברור לנו שניקח וילה- התמונות באינטרנט כל כך מפתות, הוילות נראות מרשימות ונהדרות ועניין הפרטיות של כל ילד בהחלט נלקח בחשבון לאחר נסיעה של שבועיים, צפופים ודחוסים ברכב אחד ובחדרי מלון קטנים.

אך לאחר שהתחלנו לבדוק ולהבין את עניין ההזמנה, ובעיקר את עניין התשלום הנדרש מראש, החלטנו לבדוק במקביל גם את בתי המלון ופנינו להמלצות שמצאנו באתר למטייל. בדקנו וגילינו להפתעתנו שניתן למצוא בתי מלון נהדרים בעלויות השוות למחיר הוילות ולקבל יותר! וכמובן ללא צורך בתשלום מראש. וילה הרי יש לנו בבית...

בסופו של דבר , נבחר המלון Staybridge suites "" ב- Lake Buena.vista. ולא הצטערנו לרגע! המחיר- 99 דולר ללילה עם הנחת AAA .

המלון המקסים ממוקם בקרבה גדולה מאוד לכביש המהיר המוליך אל אזור הדיסני לכיוון אחד ולאזור היוניברסל ועולם המים לכיוון השני. בקרבת מקום -; סופרמרקט גדול, מסעדות וחנויות. הכול נגיש ונוח מאוד.

קיבלנו סוויטה גדולה מאוד ומפנקת של 2 חדרי שינה, שני חדרי אמבטיה, סלון מרווח, מטבח מאובזר ופינת אוכל. מקסים, נוח ויפיפה! מבנה המלון בנוי כריבוע גדול של 3 קומות ( אין מעלית) ובמרכזו בריכה נחמדה מאוד המאובזרת במזרונים, גלגלי ים ומשחקים שונים וג'קוזי גדול. לשמחתנו קיבלנו חדר פינתי בקומה שנייה, שאינו צופה לבריכה, כך שהיה שקט יותר.

לאחר ההתמקמות ירדנו ללובי המלון לעשות סיבוב היכרות ושמחנו לגלות שכמעט כל יום מוגשת ארוחה קלה אחר הצהריים לטבת אורחי המלון. חטיפי העוף והסלט בהחלט השביעו את רעבוננו ולאחר שבילינו בסופרמרקט הגדול הסמוך למלון והצטיידנו לכל השבוע, חזרנו מותשים ללינת לילה ונרגשים לקראת מחר.

השכמה מוקדמת ליום נעים וחמים, בחדר האוכל נהנינו מארוחת בוקר מפנקת ומלאה, וקדימה לפארק הנבחר הראשון- יוניברסל סטודיוס.

בדרך מהחניה המסודרת והמקורה חולפים ברחוב הסיטי ווק- השופע חנויות, מקומות בילוי ואטרקציות.

מראש החלטנו להתרכז בפארק אחד מבין השניים של יוניברסל, וויתרנו על אי ההרפתקאות (islands of adventurer ) למרות הארי פוטר ולצערו של הבן, אשר רכבות ההרים הענקיות קרצו לו מעברו השני של המתחם. המטרה הייתה ליהנות בנחת ושכל אחד יוכל למצוא את האטרקציה המתאימה לו, וסברנו שהסטודיוס הוא פארק מתאים יותר ( ולא הצטערנו!)

הפארק מקסים ושופע אטרקציות מעניינות ומהנות ביותר. לשמחתנו לא היו הרבה אנשים כך שלא נקלענו ליותר מדי תורים .

נהנינו מאוד מהיופי של הפארק- מאוד מושקע מבחינת תפאורה, מאוד יפה ויזואלית ומרבית המתקנים היו מיוחדים ומקסימים.

פירוט קצר לגבי המתקנים שעשינו -;

ג'ימי ניוטרון- נחמד מאוד, שרק- מקסים וכיפי, טוויסטר- חביב, המומיה- כיף אדיר! - רכבת הרים בחושך- חוויה אקסטרימית!

דיזסטר- מאכזב, המתנה ממושכת שלא הצדיקה את ההמשך. מלתעות- שיט נחמד ומהנה- קצת נרטבים. גברים בשחור- אחד המגניבים והמוצלחים ביותר! סימפסון- נפלא!- סרט אנימציה המדמה רכבת הרים מטורפת עם ההומור של הסדרה המצוירת, אי-טי- נוסטלגי ומהנה- תפאורה מהממת .

מופעים- חיות שחקניות- מהנה ונחמד מאוד, ביטלג'וס- מופע רוק מגניב!

המופעים מהווים הזדמנות מצוינת לשבת ולנוח בין לבין, לתת מנוחה לרגליים העייפות ולאוורר את הזיעה. מי היה מאמין שיומיים קודם קפאנו מקור במיסטיק...

לסיכום- הפארק מקסים ומהנה ומומלץ ביותר!

יצאנו ממנו עם הסגירה ב-18:00 עם טעם של עוד ועם תחושת רעב שהוליכה אותנו לחפש מקום לאכול. חיפשנו ומצאנו את מסעדת "גולדן קוראל", מסעדת בופה, שקראתי עליה מספר המלצות ( נמצאת ברחוב אינטרנשיונאל דרייב). משלמים פר אדם סכום קבוע והיידה- לאכול! המגוון רחב ביותר ואפשר לאכול בכמויות ללא הגבלה. מבחינת הטעם- סביר- לא יותר.

לנו מקום כזה פחות מתאים כי בסיכומו של דבר אנחנו לא אכלנים גדולים והתרגלנו לאכול בסכומים קטנים יותר, אבל האמריקאים חוגגים שם...!

חזרנו למלון כבדים ביותר והלכנו לנוח בבריכה ובג'קוזי הנעים, תחת ירח מלא- איזו שלווה!

הגענו לשם מעט מאוחר מהמתוכנן, בסביבות 10:00, ומאחר ולא קנינו כרטיסים מראש, שמחנו לגלות שבקופה מכבדים את כרטיס ה-AAA כך שקיבלנו הנחה של 3 דולר לכל מבוגר, כלומר 76 דולר במקום 79 .

הפארק מקסים ויפיפה! חשוב לקחת את המפה ותכנית המופעים כדי לתכנן מראש מה רוצים לראות ולהגיע למופע כחצי שעה מראש לתפוס מקום.

קודם כל, שני הבוגרים שלי ניגשו לבצע רכיבת בוקר ברכבת ההרים "מנטה", רכבת חדישה ומדהימה, בה שוכבים במצב מאוזן עם הפנים למטה כמו הדג המפורסם.

לאחר שחזרו מרוצים ומלאי אדרנלין הבטחתי להם שאחזור איתם לשם בהמשך...

שוטטנו בין האקווריומים, התצוגות והבריכות השונות, ראינו האכלת דולפינים חמודים, בהינו בפרות ים שמנות ומוזרות והגענו לאטרקציה כיפית שנקראת המסע לאטלנטיס"- שטים בסירה דרך מנהרה, מתגלשים בחדות לתוך המים, ואם לא נזהרים- בסוף נרטבים מאוד! המתקן מושקע ומדהים והיה כיף להתרענן בחום הכבד. מייד אחר כך הגדולים בדקו את רכבת ההרים "הקראקן" המפחידה ומשם נפגשנו באולם המופעים הגדול כדי לצפות בהופעת הלווייתנים שאמו. הופעה מעולה ומקסימה!

יצאנו משם למתחם הילדים החמוד והצעירה נהנתה משפע המתקנים המותאמים לגילה.

באזור הארקטי, המדמה באופן מושקע ביותר תחנת מחקר בקוטב, צפינו בתצוגה מרשימה של לווייתני בלוגה, דובי קוטב ואריות ים .

משם- הלכנו לצפות בהופעה מדהימה ששילבה דולפינים, לווייתנים, ציפורים ואקרובטים מעופפים עם המון צבע, מוסיקה ותנועה, הופעה נהדרת, מרגשת וקסומה!

"המנטה" חיכתה לי ואני עליתי מעט בחשש, אך לבסוף נהניתי מאוד. אחר כך היה לי כבר יותר אומץ לעלות על הקראקן... וגם משימה זו הוכתרה בהצלחה ( ובסחרחורת... )

המשכנו לבלות בפארק בין התצוגות והמתקנים עד הסגירה ב-18:00 וסיכמנו יום מוצלח ומהנה ביותר.

חזרנו למלון לארוחת חינם טעימה של רביולי, סלט ולחמניות , סיבוב קניות קצר בחנויות הסמוכות למלון וזהו- לישון, כי מחר- המג'יק קינדום מחכה לנו!!!

בוקר של התרגשות גדולה, במיוחד עבור בתי הגדולה אשר חיכתה מילדות לפגוש את מיקי ומיני, ושאר גיבורי ילדותה. השכמה מוקדמת, ארוחה מהירה והגעה לחנייה בפארק ב-9:15. מהחניון הענק, המסומן בדמויות של דיסני (חשוב לזכור באיזה אזור חונים) נוסעים בטראם אל רחבת הכניסה והקופות.

את הכרטיסים לפארקים של דיסני הזמנתי דרך האתר של חב"ד- דרום אורלנדו.

מומלץ מאוד, מאחר ומדובר בהוזלה ניכרת לעומת כל שאר אתרי הכרטיסים. מאחר וידענו מראש שנהיה רק בשני פארקים של דיסני, לא מצאנו שום עסקת חבילה שתתאים לנו ודרך אתר זה גילינו אפשרות לרכוש כרטיסים במחיר מציאה ממש. אמנם רשום שם שהכרטיסים מיועדים לבחורי ישיבה, אך הם ממש לא בודקים בציציות... ניתן להזמין בכרטיס אשראי דרך האתר והכרטיסים יכולים לחכות בכל פארק של דיסני שתבחרו תמורת תשלום סמלי נוסף של 7דולר, או שניתן לאסוף אותם ממשרדי חב"ד ליד היוניברסל סטודיוס בשעות הפעילות. חשוב לציין שאם מבקשים שהכרטיסים יחכו בקופה, צריך לוודא שיש בידיכם את מספר ההזמנה והאישור בבואכםלקופת הפארק, כי הכרטיסים רשומים לא על פי שם המזמין, אלא לפי מספר ההזמנה. עלינו עברו מספר רגעי חרדה כאשר לא מצאו בתחילה את ההזמנה שלנו, עד שהכל הסתדר לאחר שהקופאית האדיבה יצרה קשר עם משרדי חב"ד ווידאה מה מספר ההזמנה שלנו.

לאחר שנכנסנו סוף סוף, עלינו על ה"מונורייל"- הרכבת שמובילה אל הכניסה הראשית של הפארק.

זרמנו עם המוני האדם פנימה, התרגשנו מאוד ונהנינו לראות כמה הכל יפה ומקושט, במיוחד לקראת ההלואין. עברנו דרך הרחוב הראשי המקסים והתפעלנו מהאווירה הנהדרת והצבעונית. שמנו לב שהאנשים מקפידים ללבוש חולצות של דיסני, חובשים כובעים תואמים, והכל נראה מאוד עליז.

לא רכשנו מראש את תוכנת רייד מקס כי הנחנו שבספטמבר לא יהיו עומסים בלתי אפשריים וכך אכן היה. התורים היו סבירים בהחלט ובשימוש מושכל בפאסט-פאס, הצלחנו להגיע כמעט לכל המתקנים שרצינו ללא המתנה מיותרת.

הסבר קצר על שימוש בפאסט-פאס- צריך להגיע למתקן מבוקש, ובאמצעות כרטיסי הכניסה לקחת שם את הפאסט פאס. בינתיים לעשות מסביבו מתקנים אחרים, ואז לחזור בזמן הנקוב על הכרטיס. אם המתקן מוצא חן בעינינו - לקחת מייד עוד FP כשיוצאים. בעיקרון אפשר שרק אחד מבני המשפחה ילך להוציא FP עבור כולם. מותר להגיע למתקן לאחר טווח השעות שניתן בFP , אך אי אפשר לפני. בתחתית הכרטיס נקובה השעה בה אפשר להוציא FP חדש ללא קשר אם עשינו שימוש בנוכחי. שעה זו תהיה אחרי השעה בה הוצאנו את הנוכחי. למשל אם הוצאנו ב-10:00 FP גם אם לא השתמשנו עדיין, אפשר יהיה להוציא עוד אחד כבר ב-12:00.

בקצרה, חשוב לבדוק באלו אטרקציות יש FP, בדרך כלל אלו הפופולאריות ביותר. מייד כשמגיעים לפארק להוציא את הFP הראשון , גם אם לא נשתמש בו מייד, אפשר להוציא FP נוסף ברגע שמותר ואז אפשר לאסוף מספר FP לכמה אטרקציות ולעלות עליהן תוך זמן קצר ללא המתנה כמעט.

הפארק מחולק ל-4 חלקים, ואנחנו בחרנו להתחיל מ"עולם המחר" הסמוך לכניסה- שם נכנסנו ללא המתנה למתקנים שרצינו- "באז שנות אור" ו-"ספייס מאונטיין" שהיו מלהיבים מאוד.המתקנים הבאים- מרוץ מכוניות ואסטרו אורבייטר היו פחות מוצלחים ולא הצדיקו את ההמתנה בשמש.

המשכנו לחלק הבא של הפארק- "פנטזי לנד" המדהים וקודם כל לקחנו FP למתקן של

פיטר פן. בינתיים נכנסנולסרט 3D מקסים ומהנה שנקרא התזמורת של מיקי ואחר כך הצטרפנו לשלגיה במסע נחמד מאוד. המתקן של פיטר פן היה מקסים ומהנה מאוד אם כי קצת קצר.

היה כיף להיכנס למתקנים ו"לחטוף" מכת קור מרעננת בחום הגדול...

לאחר מנוחה קצרה המשכנו ל"ארץ החלוצים" ולקחנו FP למתקן המבוקש ספלאש מאונטיין

בינתיים החלטנו לנוח בנסיעה ברכבת החולפת על פני כל הפארק ולרדת ב"טונטאון- ארץ המצויירים שם ניתן לבקר בבתים של מיקי ומיני ולהיפגש איתם באופן אישי לגמרי!

עמדנו כמו ילדים טובים בתור כדי להצטלם איתם ולקבל חתימות. הגדולה שלי התרגשה מאוד והייתה מאושרת שסוף סוף חלומה התגשם!

גשם חזק ופתאומי הבריח אותנו לסיור בחנות המזכרות הקרובה, ואחר כך חזרנו לרכבת ונסענו שוב ל"ארץ החלוצים" כדי לנצל את הFP. נהנינו לחלוף במהירות על פני הממתינים ועוד יותר נהנינו מהנסיעה במתקן המקסים השופע דמויות מתוך הסרט שירת הדרום.

הוצאנו FP לרכבת ההרים הסמוכה " ביג טאנדר" והגענו בזמן לצפות בתהלוכת הצהריים המקסימה. כאשר הגענו למתקן התאכזבנו לגלות שעקב הגשם והחשש מסופת ברקים עצרו את הפעילות בכל המתקנים העלולים להיות מסוכנים, כך שנאלצנו לרדת ללא ביצוע ואפילו לאבד את הFP שלנו...

הוצאנו עוד אחד ליתר ביטחון לאחר כך, והחלטנו ללכת ל"ארץ ההרפתקאות" שם נכנסנו למתקן שודדי הקאריביים שהיה נחמד מאוד, כייפי ומושקע מאוד, וחשוב לא פחות - מקורה ומקורר...

חזרנו לרכבת ההרים שפספסנו קודם לכן ולשמחתנו הפעם הכל פעל ונהנינו מאוד מהרכבת המגניבה. לאחר ארוחה ומנוחה פנינו ל"ג''ונגל קרוז" -; שיט נחמד בנהר עם מדריכה מצחיקה מאוד, בתפאורה מושקעת ומעניינת.

עלינו על העץ של "משפחת רובינסון השוויצרית" ונזכרתי בערגה בסרט הישן והנחמד ומשם צעדנו שוב לארץ המחר כדי לעשות השלמות. נכנסנו למתקן של סטיץ והתאכזבנו מאוד- לטעמנו המתקן הגרוע ביותר שהיינו בו.

נכנסנו למופע של מפלצות בע"מ - סוג של סטנד אפ מצוייר בשיתוף הקהל. הרעיון מגניב ונחמד, עם המון בדיחות, אבל קצת ארוך מדי ולדוברי אנגלית טובה בלבד…

חזרנו שוב לספייס מאונטיין שהוכתרה כאחת האטרקציות הטובות ביותר בפארק- רכבת הרים מהירה וסוחפת בתוך מתקן המדמה טיסת חלל. ממש כיף!

יצאנו בזמן כדי להספיק ולראות את תהלוכת החשמל הלילית המוארת והמדהימה, והלכנו להמתין לאטרקציה האחרונה של היום שהחלה בשעה 21:00- הזיקוקים מעל הטירה שהיו מדהימים ומרשימים במיוחד, מלווים בשירים מוכרים ובנעימות מהסרטים. 10 דקות של חוויה מלאת יופי שסיימו בצורה מרגשת במיוחד את היום המדהים שעבר עלינו!

יום שישי 25/9 יום קניות

מראש תוכנן יום זה להיות יום מנוחה רגוע לאחר שהיינו ב-3 פארקים ברצף, כך שקמנו לאיטנו מאוחר יחסית, ובעצלתיים יצאנו אל הפריים אאוטלט היפה והמעוצב, ושם, להאמין או לא בילינו את כל היום בקניות...

יום שבת 26/9- מרכז החלל - כייפ קאנבראל

בבוקר בהיר ויפה יצאנו לכיוון מרכז החלל של נאס"א ע"ש קנדי, מרחק של קצת פחות משעה מאורלנדו, על כביש 528. בדרך נסענו לאורך הנוף האופייני לאזור והצלחנו להתרשם מהביצות בסביבה ומשלל החרקים המעופפים שנדבקו לחלונות הרכב בצורה מרשימה מאוד…

הגענו בשעה 11:00 ונכנסנו מייד. המקום מחולק לשני חלקים עיקריים- מרכז המבקרים וסיור באוטובוס.

במרכז המבקרים יש מספר אטרקציות- גן של טילים, תערוכות מיוחדות, סרטי IMAX ומופע נחמד המשתף את הקהל ומשלב מעט אפקטים, ומבוסס על "סדרת מסע בין כוכבים" המיתולוגית. יצאנו לסיור באוטובוס, הלוקח את המבקרים ברחבי המרכז, כאשר בדרך מוקרנים סרטונים הקשורים לנושא. עצרנו בשני מקומות- תצפית על האזור ממנה ניתן לראות את כל תחנות השיגור השונות, והתחנה השניה- אתר המוקדש כולו לתכנית אפולו. מאוד מרגש ומעניין. הייתה זו חוויה לראות טיל בגודל אמיתי ואבנים מן הירח.

כאשר חזרנו מהסיור ביקרנו במעבורת קולומביה הנמצאת במקום והתרגשנו לראות תמונות של אילן רמון שלנו. אחר כך נכנסנו לאטרקציה נחמדה המדמה שיגור בחלל.

לאחר היציאה ממרכז החלל נכנסנו להיכל התהילה של האסטרונאוטים, הנמצא במרחק מייל אחד. המקום מרשים ומעניין מאוד וכולל תמונות של כל האסטרונאוטים, תערוכות שונות, תמונות זיכרון לזכר חללי כל האסונות, משחקים אינטראקטיביים וחנות מזכרות גדולה שבה אילון סוף סוף קנה לעצמו מזכרת...

נהנינו מאוד מהביקור -; חשוב ומעניין מאוד!

הגענו בחזרה לעיר ומאחר ועמד לרשותנו זמן, החלטנו שחייבים לבדוק כיצד נראה הפריים אאוטלט , אכן מקום מרשים...

את ארוחת הערב אכלנו בבופה איטלקי נחמד בשם "סיסי בופה" ואפילו הספקנו לחזור למלון לטבילת לילה בבריכה ובג'קוזי.

יום ראשון 27/9- אפקוט

הבוקר החל בנעימות לקראת הפארק האחרון שלנו. והפעם החלטנו לנצל את שירות השאטלים של המלון .

אפקוט הוא פארק ענק, מרשים מאוד, מטופח להפליא, ירוק ופורח. הוא מחולק לשני חלקים עיקריים - עולם העתיד בו מרוכזות כל האטרקציות ואיזור האגם, הנקרא חלון הראווה העולמי בו מוצגות 11 מדינות שונות מרחבי העולם.

התחלנו מייד באטרקציה הראשונה מסע לחלל, בה ניתן לבחור שני מסלולים- קל או אקסטרימי. נהנינו מהדמיה של טיסה למאדים בשיתוף פעולה שלנו על רקע תפאורה מרשימה וסרט תלת מימדי. יצאנו עם תחושת סחרחורת קלה אך מייד המשכנו ל טסט טראק המדמה בצורה כיפית מאוד מסלול מבחן למכוניות. נהנינו מאוד, והבטחנו לעצמנו לחזור לכאן שוב אחר כך.

הלכנו לחוויות האנרגיה של אלן בכיכובה של אלן דג'נרס . אטרקציה מעניינת ומרתקת. שילוב של סרט תלת מימדי, נסיעה בקרוניות ותפאורות מרשימות מאוד. הכל סובב סביב השימוש באנרגיה מתחילת הקיום ועד היום. הביקור במתקן אורך זמן ממושך, אך שווה מאוד.

משם ניגשנו להוציא FP למתקן הפופולארי ביותר soarin' (דאייה) וקיבלנו לעוד 3 שעות...כך שהיה לנו הרבה זמן למנוחת צהריים ולהיכנס למתקן נוסף בסביבה- לחיות עם האדמה נסיעה בקרוניות לאורך מסלול של חממות מיוחדות ותצוגות המראות שיטות של עיבוד אדמה וניסויים שעורכים במקום בגידולים ייחודיים. מאוד מרשים!

המשכנו למבנה הנקרא מסע אל הדמיון ובו נכנסנו אל מסע בדמיון עם פיגמנט רעיון מקסים המשלב דמויות מצוירות, תפאורה מקסימה, אפקטים וצלילים תוך הסברים על כל החושים.

עברנו דרך מעבדת הדמיון- מתקן אינטראקטיבי להפעלת החושים ונכנסנו לסרט הנקרא קפטן EO (הנמצא במקום בו היה הסרט מותק כיווצתי את הילדים)

הסרט בכיכובו של מייקל ג'קסון בתלת מימד משנות ה-80 ( !) המראה כיצד קפטן EO וחבריו המשונים מצילים את העולם דרך מוסיקה,שירה וריקודים כמובן. האמת- חוויה רטרו לחלוטין...!

המשכנו לעולם החיים בים, שם חיפשנו את נמו- נחמד, אך לא מצדיק המתנה ממושכת ונכנסנו למופע פטפוטים עם קראש ,סוג של סטנד אפ בשיתוף הקהל עם הצב קראש. מתאים לילדים אך רצוי שידעו אנגלית...

שבנו לאזור הLAND ונכנסנו לסרט מעגל החיים בכיכובם של גיבורי מלך האריות המסביר על חשיבות האיזון בטבע. מאוד נחמד, והמנוחה במזגן הייתה חיונית במיוחד...

סוף סוף הגענו אל ה- SOARIN, מתקן המדמה דאייה באוויר מעל נופי קליפורניה. התחושה של הריחוף אמיתית לגמרי ומהנה מאוד, אם כי ציפינו למשהו מעט יותר אקסטרימי.

בדרך אל האגם הוצאנו FP נוסף לטסט טראק ואחר כך המשכנו לבקר בארצות השונות. לכל מדינה מבנה משלה ובו היא מציגה את הנופים, המנהגים, המזכרות וכמובן את המאכלים האופייניים לה ובכל מדינה יש אטרקציה כלשהיא, סרט או מופע.

במכסיקו שטנו בקרוניות וראינו סרטון מצחיק, בנורווגיה שטנו בסירת ויקינגים בים הצפוני דרך מפלים קטנים, בסין הצטלמנו עם מולאן וראינו מופע מקסים של אקרובאטיקה סינית. בגרמניה הספקנו להצטלם עם שלגיה עד שהתחיל לרדת גשם ואז ברחנו ליפן , שם אכלנו במסעדה חביבה ( לא משהו) וטעמנו גם שווארמה במרוקו . טיילנו בתפאורות היפות של צרפת, אנגליה וקנדה שבה נכחנו בהופעה נחמדה של להקה מקומית חביבה.

בסופו של דבר תפסנו מקום טוב מול האגם, נחנו וחיכינו למופע הלייזרים שהחל בשעה 21:00. המופע illumination היה מרשים מאוד- מוסיקה, זיקוקים, לייזרים, כדור כסף ענק במרכז האגם עליו מוקרנות תמונות לייזר מדהימות והכל יפה להפליא!

בסיום המופע עוד הספקנו לבקר בחנות המזכרות האחרונה שהייתה פתוחה ויצאנו להמתין לשאטל של המלון . חזרנו עייפים מאוד אך גם מאוד מאוד מרוצים!

יום שני 28/9-

היום האחרון באורלנדו הגיע לצערנו הרב , ואנו החלטנו לנצל את מחצית היום שנותרה לנו עד הטיסה בהשלמת קניות אחרונות. לאחר עזיבת המלון ערכנו ביקור בזק בוולמארט הסמוך ורכשנו ממתקים בסיטונות ומשם בדרך לשדה התעופה נכנסנו שוב לפריים אאוטלט והצלחנו למצוא מציאות נוספות עד הרגע האחרון...

הגענו לשדה התעופה, מסרנו את הרכב ומיהרנו לבצע צ'ק אין לטיסת ג'ט בלו שאמורה לקחת אותנו לניו יורק. בחוץ השתנה מזג האוויר במהירות ונעשה גשום וקודר. ליד שער המטוס גילינו שיש עיכוב קל בטיסה, אך מייד אחר כך ביצענו בורדינג והתיישבנו במטוס בשעה 16:00, אבל אז החל הבלגן - קיבלנו הודעה שעקב הסופה בחוץ ולכל אורך החוף המזרחי, אי אפשר להמריא עד להודעה חדשה כשההערכה מדברת על 3 שעות לפחות!

הבטנו זה בזו והבנו שיש סיכוי רע מאוד שלא נספיק להגיע בזמן לטיסה הבאה שלנו מניו יורק שאמורה להמריא בשעה 23:00 לישראל.
מייד התחלנו בטלפונים לאל-על ולבני המשפחה המקושרים, כדי לבדוק מה ניתן לעשות. נאמר לנו שאם לא נגיע עד 22:00לשער של אל-על, לא נעלה על הטיסה.

התחלנו להתפלל, מה שלא ממש עזר, והטיסהשלנו יצאה לבסוף רק ב-19:30 ..

הדרך לניו יורק עברה עלינו בלחץ נוראי, אם כי ידענו ששום דבר לא תלוי בנו. סמוך אלינו ישב טייס נחמד של ג'ט בלו אשר שוחח איתנו, הסביר לנו מדוע חל העיכוב , השתתף בצערנו לגבי הפספוס הצפוי ואף דאג לאספקה שוטפת של ממתקים לילדים...
נחתנו בניו יורק ב-21:30, אך עד שירדנו מהמטוס ועד שהמזוודות שלנו הגיעו כבר היה אחרי 22:00. בכל זאת החלטנו לנסות, בטלפון לא ענו לנו ולכן רצנו לטרמינל הסמוך עם המזוודות , מרחק של 5 דקות ריצה, והגענו לדלפק של אל על, רק כדי לראות איך הדיילת סוגרת אותו ואת כל האזור ריק מאדם... חוץ כמובן מכל המאחרים כמונו, שנתקעו בסופה בפלורידה...

לא עזר שם דבר- שיחות, שכנועים והפעלת קשרים- המקומות שלנו כבר נמכרו והמטוס היה מלא ובדרך החוצה!
אמרו לנו שאין ברירה ומאחר וניצבנו בפתחו של חג, אנחנו יכולים להזמין כרטיסים חדשים למטוס הבא שיוצא במוצאי החג, בלי להבטיח כמובן שיהיו לנו מקומות...

היינו די בשוק מכל מה שקרה- כל כך לא מתאים לנו לפספס משהו, הכל היה כל כך מסודר ומושלם, אבל אחרי התדהמה הגדולה עשינו שינוי מחשבתי והתחלנו להפנים שמה שקרה- קרה לטובה. התקשרנו לדודה מלכה שאירחה אותנו בתחילת הטיול בניו יורק, והפתענו אותה לאמור "אנחנו באים".

כאשר הגענו אליה ערכנו עוד מספר שיחות עם הארץ כדי לנסות ולמצוא מקום על טיסה אחרת והבנו שכנראה נוכל לחזור במוצאי החג, ואז קלטנו שיש לנו יום שלם של ניו יורק שמחכה לנו, מעברו השני של הלילה.

ולא רק זאת, אלא שידענו שבבוקר נוכל להיפגש עם אחיו של אילון ומשפחתו, אשר היו בדרך לניו יורק לביקור קצר, שלחנו להם הודעה שנתאם פגישה בבוקר וצנחנו למיטות מותשים ומלאי תחושות מעורבות.

יום שלישי, 29/9 ניו יורק

ושוב בוקר בניו יורק בדירה מוכרת ואהובה ומזג האוויר שמשי ונפלא. איזה כיף!

יצאנו לדרך המוכרת למנהטן והגענו אל הברייאנט פארק, שם נפגשנו בהתרגשות רבה עם בני המשפחה. הילדים נהנו לפגוש את בנות הדוד וכולנו ישבנו בפארק המקסים והחלפנו חוויות. מסתבר שהגיסים שלי החליטו לצ'פר אותנו ומאחר וניו יורק מוכרת להם היטב, הם החליט לקחת אותנו לכמה מקומות בהם לא הספקנו להיות ואפילו כבר הזמינו מקום במסעדה בערב. ניצלנו את כישורי ההדרכה שלהם ולא טרחנו הפעם לפתוח את המפה או הספרים. וכך, לאחר מנוחה קצרה נכנסנו אל הספרייה הציבורית הגדולה והיפה, והמיוחדת כל כך, סיירנו והתרשמנו מהגודל והיופי ואחר כך צעדנו אל תחנת הרכבת "הגרנד סנטרל", המדהימה בגודלה וביופיה. סיירנו בשוק האוכל החביב ואחר כך, תוך טיול ברחובות הניו יורקיים המרשימים הגענו אל בניין האו"ם הגדול. מול הבניין עמדה סוכה של חב"ד וכאשר נכנסנו אליה, הצלחנו להתכבד בברכה על 4 המינים- בהחלט חוויה מרגשת!

חזרנו אל השדרה החמישית וצעדנו לאורכה, הפעם הצלחנו להגיע עד בניין האמפייר סטייט בילדינג הגבוה והמדהים וממנו המשכנו לבניין הפלאטירון המיוחד במינו. בגן הסמוך נחנו שוב והמשכנו אל היוניון סקוור- בכיכר מצאנו הפגנות רבות ודוכנים של תומכי שלום, אהבה, חופש וטבע וכן שוק של דברי מזון טבעיים של חקלאים מהסביבה.

הסאבווי לקחה אותנו אל הטיימס סקוור, שם טיילנו מעט ונכנסנו אל חנויות בהן לא הצלחנו לבקר בפעם הקודמת- M&M ו- טויס אר אס- הענקיות והמדהימות.

אחר כך ישבנו על המדרגות האדומות בכיכר ופשוט בהינו במתרחש. אין יותר ניו יורק מזה!!!

את היום היפה קינחנו בארוחת ערב במסעדת קרמניי'ס האיטלקית והיוקרתית. האווירה במסעדה מאוד מיוחדת - שפע תמונות של מאפיונרים וסתם חמולות איטלקיות, יש המון רעש ובלגן, המנות ענקיות וטעימות במיוחד והבילוי היה כייפי ומהנה.

נפרדנו מבני המשפחה בהנחה שנתראה למחרת וחזרנו לדירת הדודה ללינת הלילה האחרון שלנו על אדמת ארה"ב, והפעם כנראה באופן סופי ומוחלט.

יום רביעי 30/9 ניו יורק

בלילה החל לרדת גשם זלעפות והבוקר לא בישר טובות - קר אפרורי וגשום.

מאחר וידענו שנצטרך לצאת בשעה מוקדמת יחסית אל שדה התעופה בניו ארק המרוחק מאוד מקווינס, הבנו שאפשרויות הבילוי שעומדות לפנינו אינן רבות. חשבנו בהתחלה לצאת לאחד המוזיאונים בקווינס, אך כל בני המשפחה הביעו עייפות ואי רצון וכך קרה שנשארנו בדירה, נחנו, ערכנו השלמות כתיבה, כביסה ואריזה.

הזמנו מונית גדולה ונפרדנו שוב מהדודה הנהדרת שלנו, וזהו - יצאנו לדרך הארוכה לכיוון ניו ארק. מאחר וחששנו מפקקים יצאנו מוקדם, אך הפחדים לא היו מוצדקים והגענו לשדה מוקדם מהצפוי. עברו עלינו מספר שעות של המתנה בשדה תעופה ללא דיוטי פרי ( מה זה הדבר הזה?) אך בסופו של דבר מצאנו את עצמנו ממוקמים וישובים במטוס אל-על בדרך הארוכה הביתה בטיסת לילה של מוצאי שמחת תורה.

זהו זה, תם ונשלם!

אין הרבה מילים לסכם את הטיול- היה מדהים, מעולה ושופע חוויות.

 אנחנו עוד נחזור!!!

בבחירת בתי המלון התמקדנו במספר פרמטרים - מיקום נוח שיהיה קרוב לאטרקציות העיקריות אותן רצינו לראות בסביבה, עלות סבירה, חדר מרווח דיו להכיל 5 איש ואפשרות להזמין חדר באינטרנט ללא התחייבות מראש. את כל בתי המלון בדקתי בטריפ אדוויזר לקבלת מידע נוסף והמלצות, והשתדלתי לקבל הנחת AAA אם הייתה אפשרות.

איתקה: super 8 ithaca.

108 דולר ללילה. מוטל קטן וחביב, חדר לא גדול אבל נקי ונעים. ארוחת בוקר סימפטית ומפתיעה לטובה. ממוקם בשולי העיירה, במרחק נסיעה קצר מכל האטרקציות באזור. בסמוך- סופרמרקט גדול.

מומלץ.

ניאגרה פולס: days inn near the falls

279 דולר לשני לילות. המלון הומלץ רבות על ידי מטיילים רבים, ואכן הצדיק את ההמלצות שניתנו לו. ממוקם בצד הקנדי של המפלים במרכז העיר. אמנם לא בקו המלונות הראשון ולא רואים ממנו את המפלים, אך לא חשבנו שיש צורך בכך. במרחק הליכה קצר מאוד הגענו לכל האטרקציות שרצינו. החדר היה נעים ומרווח וארוחת הבוקר הייתה נחמדה מאוד.

מומלץ מאוד.

ווטרטאון ( ליד אלף האיים) comfort inn

המלון שהוזמן מראש היה מרשת days inn, אך כשהגענו חיכתה לנו הפתעה נעימה של שדרוג לרשת קומפורט אין. המחיר נשאר 109 דולר ללילה. מלון נקי, נעים, חדר מרווח ויפה מאוד. ארוחת בוקר טובה. לא רחוק- מסעדות וסופרמרקט גדול.

מומלץ.

ורמונט- ברלינגטון : days inn Colchester Burlington

189 דולר לשני לילות.

באזור זה של ורמונט הייתה בעיה למצוא מלון סביר במחיר טוב ולכן נבחר מוטל זה, שמראש ידענו שלא יהיה הבטחה גדולה ואכן- החדר היה קטן מאוד וצפוף, ארוחת הבוקר לא הייתה משהו מיוחד, והמיקום- בלב שכונת מגורים צפופה בעיירה הסמוכה לעיר הגדולה.

זה המלון היחיד שאפשר להגיד עליו באופן מוחלט שאינו מומלץ.

ניו המפשייר - נורת' קונווי- Hampton inn and suites north conway

289 דולר לשני לילות.

אחד המלונות הטובים שהיינו בהם. מראש הזמנו סוויטה גדולה וקיבלנו חדר ענקי ומקסים. מיטות ענקיות ונוחות, חדר מטופח ונקי להפליא, מטבחון מצויד וחדר אמבטיה נעים. המלון עצמו היה יפיפה, ארוחת הבוקר הייתה מצוינת והאטרקציה העיקרית- בריכה נהדרת עם מגלשות כייפיות הפתוחה עד 22:00 . נמצא ברחוב הראשי, בקרבת מקום למסעדות רבות ולאאוטלט גדול.

בוסטון -Doubletree guest suites Boston Waltham

400 דולר לשלושה לילות.

בבוסטון קשה למצוא מלון זול וסביר ולכן נאלצנו להתרחק ממרכז העיר, אבל עדיין רצינו מלון באיכות טובה ומרווח דיו כדי שיהיה נעים לשהות בו 3 לילות. מדובר במלון סוויטות משפחתיות ששייך לחברת בת של הילטון. שני חדרים, מטבחון ואמבטיה גדולה, מרווח יחסית אך לא מלהיב. הכל נראה ישן למדי, קצת חורק ולא נקי במיוחד. קצת מאכזב.

ארוחת בוקר לא כלולה במחיר. בקרבת מקום- מספר מסעדות . מיקום לא רע, עם גישה לכביש המהיר לכיוון בוסטון. המקום היחיד בו חויבנו על שימוש ברשת האינטרנט.

קונטיקט- מיסטיק - Ddys inn mystic

100 דולר ללילה.

מוטל חמוד ונעים, בכניסה לעיירה. הזמנו מראש חדר משפחתי שכלל שתי מיטות גדולות וספה נפתחת, והיה מרווח למדי. נעים ונחמד, עם ארוחת בוקר חביבה. ממוקם בינות לכרי דשא פסטורליים. בהחלט מומלץ.

אורלנדו- Staybridge suites lake Buena vista

99 דולר ללילה לאחר הנחת AAA. סה"כ בתוספת מס- 787 דולר ל-7 לילות.

המלון המקסים ממוקם בקרבה גדולה מאוד לכביש המהיר המוליך אל אזור הדיסני לכיוון אחד ולאזור היוניברסל ועולם המים לכיוון השני. בקרבת מקום -; סופרמרקט גדול, מסעדות וחנויות. הכול נגיש ונוח מאוד. לא רחוק משם- הפריים אאוטלט.

קיבלנו סוויטה גדולה מאוד ומפנקת של 2 חדרי שינה, שני חדרי אמבטיה, סלון מרווח, מטבח מאובזר ופינת אוכל. מקסים, נוח ויפיפה! מבנה המלון בנוי כריבוע גדול של 3 קומות ( אין מעלית) ובמרכזו בריכה נחמדה מאוד המאובזרת במזרונים, גלגלי ים ומשחקים שונים וג'קוזי גדול. ארוחות בוקר מצוינות וכל יומיים יש ארוחה קלה בשעות אחר הצהריים.

מהמלון יש שאטלים לפארקים של דיסני וכמובן שיש שירותי כביסה וחדר משחקי מחשב לילדים. הרגשנו כמו בוילה אבל עם שירותי מלון. מאוד מאוד מומלץ!