הקדמה:
ההחלטה לעשות את טרק פסגות הבלקן התקבלה די ברגע האחרון. מיהרנו להתחסן, להשלים ציוד טיולים ולשלם עבור פרמיטים דרך האתר "Zbulo" (הכנסנו תאריכי חציית גבול משוערים והיה בסדר). טסנו עם חברת Aegean Airlines עם עצירה באתונה. במהלך המסלול השתמשנו באפליקציה- maps.me אליה הורדנו מראש את המפות של אלבניה, קוסובו ומונטנגרו. הדפסנו מילון אלבני, רוסי, מילון של תמונות בציורים והשתמשנו גם בGoogle translate- אליו הורדנו מראש את השפות אלבנית ורוסית (על מנת שיהיה ניתן להשתמש בהן גם במצב לא מקוון). יצאנו למסלול בלי כושר, עם תיקים של לפחות 15 ק"ג (כולל אוהל, פק"ל ואוכל לטרק). המסלול היה קשה למדי, אבל שווה את המאמץ והקושי. ממליצות לחסוך כמה שאפשר במשקל על הגב, אבל לא לוותר על מעיל גשם טוב וביגוד גם לחום וגם לקור.
29-Aug
משדה התעופה שב- Tirana ל- Shkoder
נחתנו בחמש ורבע (אחה”צ) בטירנה וגילינו שזרקו לנו את בקבוקי המים הריקים. המרנו 100 אירו (אמרו שלא כדאי בשדה, אבל ליתר ביטחון...) וקיבלנו 11,780 לקים (בסופו של דבר זה היה מיותר ובכל מקום שילמנו באירו) רכשנו סים אחד לשבוע בעלות של אלף לקים. הסים קולט רק את אלבניה ולא ממש השתמשנו בו. לקחנו מונית ל- Shkoder. הורדנו מ-55 אירו ל-45. המון פקקים בדרך... הדרך לקחה בערך שעה ושלושת רבעי. Shkoder נראית בהתחלה כמו שילוב של קרית שמונה ודליית אל כרמל.
נסענו להוסטל שסגרנו מראש (Mi casa es Tu casa הוסטל צמחוני ואקולוגי) ב- Shkoder. 30 אירו לשלושה מבוגרים ללילה בבוקינג. ביקשנו בכתב עוד בהזמנה מהארץ הסעה לTheth- למחרת. ההוסטל היה יפה מאוד, (קצת היפי) אבל חדר השינה צפוף מאוד מאוד. קיבלנו מיטת קומותיים, סדין להתכסות ומגבת שהדיפה ריח לא נעים. יש שירותים ומקלחת נקיים ומטבח. בכניסה יש חתולים וכלבים שלא נכנסים לחדר המיטות. יש בערך שש מיטות קומותיים בחדר. הדלפק כל הזמן מאויש. להפתעתנו בעשר כולם הלכו לישון.
30-Aug
מ- Shkoder ל- Theth
קמנו בבוקר וקיבלנו לחם ועגבנייה במקום הבורקס שכולם קיבלו (שומרות כשרות ואמרנו מראש...) בשבע וחצי קראו לנו ואמרו שהמיניבוס ל- Theth הגיע. כל נוסעי המיניבוס היו מההוסטל (הנסיעה עלתה 10 אירו לאדם).
עצרנו פעמיים בדרך - פעם אחת במכולת ופעם נוספת ליד מסעדה ותצפית - בשתי העצירות היו שירותים קרובים. נוף מהמם! בקתות עץ, הרים וירוק. הדרך הייתה מפחידה - מתפתלת ומעל תהום. כמו כל הדרכים באלבניה, הדרך מאפשרת מעבר רק של כלי רכב אחד וכאשר רכב מגיע ממול, אחד מהרכבים באורח פלא מתחיל לנסוע לאחור (עד היום לא הצלחנו להבין איך תמיד ברור מי הוא זה שצריך לנסוע לאחור..)
מסעדה בדרך ל-Shkoder
בעצירה בדרך ל-Shkoder
הגענו לTheth- באחת עשרה והלכנו לבית הארחה Shpella אותו הזמנו בבוקינג מהארץ. בקבלה דוברים אנגלית. קיבלנו ראקי (עראק מקומי חזק מאוד..) וקפה וניהלנו שיחה על הפוליטיקה של אלבניה. קיבלנו חדר פרטי לשלוש עם שירותים וטוש קטן (מקלחת עם דוש), מצעים ומגבות. 16 אירו לאחת כולל ארוחת בוקר. אפשר להוסיף ארוחת ערב תמורת 10.5 אירו. החצר מהממת והנוף מטורף. קצת רחוק ממרכז הכפר, אבל קרוב למפלים ומעיינות אליהם תכננו לקפוץ בשבת. יש כאן בקתות עץ מהממות, תרנגולים והמון ירוק. כולם מסביב תיירים מגרמניה ואין בכלל ישראלים באופק...
את הקניות ערכנו במכולת מקומית שמרוחקת כ- 20 דקות הליכה מהגסטהאוס שלנו ו(להבנתנו) היא מקור האוכל היחיד בטווח של כמה שעות נסיעה מכאן... המבחר די נמוך והמחירים יקרים באופן יחסי. קנינו לחם מקומי (נאפה ללא שומן לדבריי המקומיים), עגבניות ומלפפונים, בצלים, אורז, חלב משומר (זה מה שהיה...). בחנות יש גם סניקרס וגז נקירה קטנטן ממש והיא ממוקמת ליד מרכז מידע שלא ממש ידעו למסור לנו מידע...
התקלחנו וירדנו לחצר לבשל לשבת.
בית הארחה Shpella ב-Theth
בית הארחה Shpella ב-Theth
חזית בית הארחה Shpella ב-Theth
בחצר בית הארחה Shpella ב-Theth
31-Aug
ל- Grunas Waterfall שליד- Theth
ארוחת הבוקר בהוסטל כללה לחם, דבש, גבינות, ירקות, פנקייקים וחביתה.
מסתבר שלבעל ההוסטל יש אח שנשוי לישראלית וחי בישראל... הוא מתנהג קצת כמו איש עסקים אבל נחמד מאוד. ניהלנו איתו שיחות מעניינות וגילינו שאפילו גידי ואהרוני ביקרו שם..
בשבת הלכנו למפל במרחק 20 ד' הליכה מההוסטל שלנו. שווה ללכת. המים קפואים, אבל המפל יפה מאוד! נשארנו עוד לילה תמורת 13 אירו לאחת. הורידו לנו מ-45 אירו ל-38 כי ויתרנו על ארוחת הבוקר. במהלך הישיבה בחצר, בעל ההוסטל ניסה לשדך לאחותי בחורים ואפילו קרוב משפחה - היה נחמד ומחמיא :). בערב התיישבנו לשתות בירה מקומית עם כמה מטיילים נוספים שהתארחו במקום ולמחרת יצאנו ל- Valbona.
01-Sep
מ- Theth ל- Valbona
בעקבות טעות שעשינו, הדרך ל- Valbona היתה לא נעימה (בלשון המעטה)... יצאנו בשבע בבוקר מ- Theth. Maps.me וגם הסימונים האחידים של אלבניה הובילו אותנו לטיפוס בהרים, בסבכים ומעל גדרות, בדרך לא נכונה. הטעות עלתה לנו בשלוש שעות עם משקל כבד על הגב. אחרי שמצאנו את השביל הנכון, ראינו שהדרך מאוד ברורה... הגענו לבית קפה וטיפסנו על שביל עפר. הדרך היתה ארוכה מאוד מאוד והלכנו מעל ל-22 ק"מ (בעקבות הטעות מהבוקר). הגענו בחושך, בשעה 20:00, חוששות וכאובות. Valbona נחבאת בין ההרים ורק ברגע האחרון הצלחנו לאתר אותה בעקבות אורות של מסעדה/מלון. שאלנו במסעדה של המלון לגבי אתר קמפינג והפנו אותנו למקום שנמצא אחרי המלון. בכניסה ל- Valbona צריך ללכת במשך חמש דקות על כביש ומצד שמאל יש גסטהאוס שנקרא: "KROJETERROGAMBIT F E NDOC PLLAMBIT". שילמנו 5 אירו לאוהל+מקלחת חמה ושירותים. הקמנו אוהל בדשא. המקום יפה מאוד.
הדרך ל- Valbona
ישנו על הדשא בגסטהאוס ב- Valbona
חזית הגסטהאוס ב- Valbona
חזית הגסטהאוס ב- Valbona
חצר הגסטהאוס ב- Valbona
חצר הגסטהאוס ב- Valbona
02-Sep
מ- Valbona ל- Dobërdoll
בקשנו מהגסטהאוס טרמפ ב-7:30 בבוקר ל-Cerem. הנסיעה עלתה לנו 35 אירו. באמצע הדרך הג'יפ התחמם ונעצר והעבירו אותנו לרכב אחר בו נסעו פועלים אלבניים. ב- 9:00 התחלנו ללכת. עליה בכלל לא מתונה (כמו שכתוב בסיפורי דרך של ישראלים...לא להאמין להם!). בהמשך הדרך נהייתה די דומה לסיפורי דרך - הולכים באחו, מגיעים לבית קפה, ולאחר מכן מגיעים לשביל עפר.
אחו בדרך ל- Dobërdoll
אחו בדרך ל- Dobërdoll
בדרך ל- Dobërdoll
החלטנו לתפוס טרמפ עם מישהו שעבר באיזור הכפר טורקווי ובכך בעצם שינינו את המסלול, אבל נחשפנו לנוף מהמם ממש. הלכנו בין ההרים עד שהתחברנו לשביל המקורי. בשעה 17:30 הגענו ל- Dobërdoll. יש שם מפל מהמם מהמם! הלכנו עם סיפור דרך באנגלית מהאתר: http://www.peaksofthebalkans.com/Cerem-to-Doberdol שמראה במדיוק זמנים, גובה פני הקרקע ונקודות ציון על הדרך. ב- Dobërdoll הלכנו לישון בצריף שנמצא בשטח של ההוסטל- Bashkimi. היו שם כמה מיטות בתוך הצריף (לא מדובר בהוסטל עצמו...) בגלל מזג האוויר הגשום, (ועצם התכנון המקורי לישון באוהל), בעלי ההוסטל נתנו לנו לישון בחינם והתעקשו לא לקבל תשלום על אף שניסינו לשלם. הכפר ציורי ומהמם! נטול כל קידמה טכנולוגית..
בדרך ל- Dobërdoll
Dobërdoll
המפל ב- Dobërdoll (הרבה יותר יפה במציאות!)
03-Sep
מ- Dobërdoll ל- Babino Polje דרך Heridsko Jezero
יום שלישי - התחלנו בשבע וחצי בבוקר עליה קשוחה למדי שלקחה לנו שעה וחצי. בפס סטינו מהשביל ופנינו ימינה לתצפית לעבר קוסובו. משם חזרנו והמשכנו לאגם Heridsko jezero. האגם מהמם ממש בצבע שחור. היה קר ולכן לא נכנסנו, אבל היו אנשים שנכנסו. כדי להגיע לאגם צריך לרדת דרך אבנים. כשעוזבים אותו אין צורך לעלות מחדש ויש דרך אחרת. משם המשכנו בירידה ארוכה עד בבינו פוליה- Babino Polje. עצרנו בדרך לשעה של שיחה עם זוג ישראלים נחמדים שפגשנו עוד קודם לכן באגם. למרות העיכוב הארוך (אך מהנה) הגענו בשעה 16:50 להוסטל- Triangle. שילמנו 5 אירו לאוהל על דשא+שירותים+מים. תוספת 10 אירו לאחת למקלחת חמה. בשינוי המסלול (שינינו כמה קטעי דרך מהתכנון המקורי, כולל יום זה) נעזרנו במדריך אלבני של קבוצת מטיילים מסקוטלנד (עליו נמליץ בהמשך). המקום נחמד מאוד.
העליה מ- Dobërdoll
תצפית על קוסבו בדרך מ- Dobërdoll
בדרך מ- Dobërdoll לאגם Heridsko jezero
בדרך מ- Dobërdoll לאגם Heridsko jezero
האגם Heridsko jezero
האגם Heridsko jezero
בדרך מ- Dobërdoll ל- Babino Polje
בדרך מ- Dobërdoll ל- Babino Polje
בדרך מ- Dobërdoll ל- Babino Polje
04-Sep
מ- Babino Polje ל- Plav
ערב קודם שיחקנו טאקי עם ישראלי שפגשנו ועם שני מדריכי טיולים אלבניים. קמנו ב- Babino Polje לגשם וערפל. חיכינו קצת עד שהגשם פסק ולכן יצאנו לדרך בתשע ועשרים על הכביש לכיוון Plav. דרך יפה מאוד (ושונה לגמרי מההליכה אליה הינו רגילות בהרים). בדרך עברנו בתחנת המשטרה, מסרנו את הדרכונים שלנו ותוך כמה דקות קיבלנו אישור חתום למעבר מאלבניה למונטנגרו. המשכנו ברגל לתוך העיר עד לבית קפה מוצרט עם ווייפיי חינם. שאלנו את המלצרים על גסטהאוס והם התקשרו לאדם שמארח בבית קטן בחצר שלו. (התקשורת בבית הקפה נעשתה בעזרת גרמנית בסיסית מאחר ורוב המלצרים לא כ"כ דיברו אנגלית). שילמנו 10 אירו לאדם עבור הלינה שכללה ווייפיי חינם, שירותים, מקלחת ומטבח. הגז בקושי עבד.. קצת רחוק מהמרכז, מאוד קרוב לאגם. בעל הבית אמר שאבא שלו יקפיץ אותנו לקניות בסופר וכך אכן עשינו בערב הראשון. משפחה נחמדה מאוד. יש בעיר המון חנויות, אבל היא לא נראית יפה במיוחד והתלבטנו האם להשאר שם בשבת או להמשיך לVusanje -.
בדרך מ- Babino Polje ל- Plav
בדרך מ- Babino Polje ל- Plav
05-Sep
Plav
התפנקנו בארוחת בוקר דשנה שכללה חביתה עם מלא בצל, לחם מקומי, סלט גדול ויוגורט. שילמנו על הלינה חצי תשלום מראש וחצי בסוף. לאחר מכן הלכנו למרכז מידע של Plav כדי לברר על אטרקציות ולהכיר את הסביבה.
בדרך ראינו אתר קמפינג, שם נאמר לנו כי להקים אוהל ברחבת הקמפינג יעלה לנו 5 אירו לאוהל ושמרכז המידע נמצא בצד השני של Plav. התחלנו לטפס ובדרך פגשנו זוג צרפתים חמודים שטיילו עם הישראלי שפגשנו. הם הלכו איתנו למרכז מידע וסיפרו שההוסטל שלהם עלה 6 אירו לאדם, אך בלי ווייפיי. הם הכירו לנו זוג גרמנים מבוגרים שטיילו איתם. הלכנו יחד למרכז מידע, קיבלנו מפה של האיזור והחלטנו להשאר ב- Plav עוד לילה בקמפינג. הצרפתים הצטרכו לחזור לצרפת ואנחנו ישבנו בבית קפה ושתינו אייס קפה. המחיר עלה ברגע שהגיעה החשבונית. זו כבר הפעם השניה שזה קורה במונטנגרו. כדאי לוודא מראש את המחיר עם המלצרים (אולי גם בכתב) כדי שלא יהיו שינויים... זוג הגרמנים שנשאר קנה לנו מאפה מיוחד ממאפיה בסביבה (שלדבריהם נחשבת מאפיה ייחודית – לא קפצנו לבדוק ולטעום, כי לא ידענו אם המאפיה כשרה). עשינו קניות ב- Super IDE שנמצא במרכז. יצא מאוד זול. אין להם חלב רגיל (לא משומר) ואין בטטות. כשהגענו לקמפינג המחיר השתנה ל-5 אירו לאדם (במקום לאוהל כמו שוידאנו מראש..) והשמיים האפירו. החלטנו ללכת להוסטל של הצרפתים. בדרך, ממול לאתר הקמפינג, ראינו הוסטל שנקרא- Lida rooms. שאלנו מה המחיר ללינה ואמרו ש-25 אירו לשלושתנו. אחרי התמקחות ירדנו לעשרים. הווייפיי לא טוב ועובד בעיקר בגינה המטופחת. החדר יפה ונקי ממש, יש שירותים ומקלחת פרטיים, מקרר וחצר נחמדה. הלכנו לאגם של Plav ופגשנו זוג מטיילים גרמנים שראינו במהלך הטיול. האגם מדהים, אבל היה כ"כ קר שלא נכנסנו למים. הצטלמנו שם, ישבנו וחזרנו להוסטל. בהוסטל הכנו פסטה וסלט לארוחת ערב ודיברנו עם זוג הגרמנים על ציוד קל משקל. יש להם ציוד שבקושי שוקל מהאתר- Zpacks. (הציוד יקר מאוד אבל מקל על הגב. לשיקולכם... תרתי משמע :) )
לארוחת הבוקר אכלנו דגני בוקר עם יוגורט. תכננו לנסוע למחרת עם מונית ל-Vusanje , כפר קטן ויפה ליד Plav, שם רצינו להיות בשבת.
הנוף ליד Super IDE ב- Plav
האגם ב- Plav
האגם ב- Plav
האגם ב- Plav
06-Sep
Vusanje
קמנו בבוקר, התארגנו והלכנו לעשות קניות לשבת ב-Super IDE. קבענו עם זוג ישראלים מקסימים שפגשנו בדרך למרכז מידע, שישנו ב-Timm hostel, שניקח ביחד מונית לווסנג'ה. (בסופו של דבר המשכנו לטייל איתם עד לנחיתה בארץ). המונית עלתה לכולנו 15 אירו והוזמנה דרך ההוסטל שבו ישנו הישראלים- Timm hostel. ב- Vusanje הגענו לקולטה גסטהאוס- Kolata, עליו קיבלנו המלצות מראש. מקום ביתי וחמוד ממש. חדר לשלושה עולה 10 אירו לאדם, כולל לינה+חדר גדול לשירותים ומקלחת עם מים חמים. 5 אירו לאדם תוספת לארוחת בוקר. 25 אירו לשלוש ארוחות+ארוחה ארוזה לדרך. בני המשפחה היו מקסימים ממש! אנחנו ממליצות לכל מי שמגיע לסביבה להתארח אצליהם. הם מכינים את כל האוכל בעצמם- קוטפים תפוחי אדמה ועגבניות מהחצר, עושים דבש מהכוורות שלהם, ביצים מהתרנגולים שלהם, חלב וגבינות, לחם, מאפים מקומיים (פלי ובורקה), פלפלים וכו'. הם מאוד איכפתיים ודואגים וממש הרגשנו תחושה משפחתית על אף הפרטיות (הם גרים בבניין ליד, כך שאין תחושה של חדירה לפרטיות).
Vusanje
Vusanje
ב- Kolata Guesthouse שב- Vusanje
ב- Kolata Guesthouse שב- Vusanje
07-Sep
Blue eye, Vusanje
הלכנו בשבת למפל ולעין הכחולה של Vusanje. קרוב מאוד וקסום ממש! גווני כחול מטורפים ומים צלולים! המים קפואים, כך שאי אפשר להכנס, אבל מומלץ לא לוותר וללכת לראות. במוצ"ש עשינו מסיבת ריקודים אלבניים. בעלי ההוסטל הלבישו את אחותי בתלבושת שלובשת כלה אלבנית וכוללת בגדים רבים, איפרו אותה ולימדו אותנו את הריקודים האלבניים. נחמד ממש! נתנו לנו במתנה גם דבש מקומי לדרך…
העין הכחולה שב- Vusanje (הקסם לא עובר במצלמה!)
08-Sep
מ- Vusanje ל- Theth
יצאנו בשבע בבוקר מ-Vusanje והגענו ל- Theth ב-18:10. מדובר בקטע דרך יפה מאוד והררי מאוד! בתחילת המסלול יש אדם שגובה כסף (1 אירו לאדם) עבור כניסה לשמורה. הוא חובש כובע מצחיה ומגיש גלויה עבור כל אדם ששילם. בתחילת המסלול, הדרך מיוערת ומלאה בגזעי עצם דקים וגבוהים. התחלנו לטפס ועם הזמן היער הפך להרים מסולעים. בשלב זה יש כמה מסלולים מקבילים וכדאי לא להתבלבל. (אנחנו מצאנו את עצמנו מטפסות על סוג של בולדרינג כשהשמיים מאפירים..) באמצע המסלול יש אגמון נחמד- Pejes lake. לקראת סוף ההליכה, יש ירידה ארוכה מאוד עם נוף מרהיב. כמה קילומטרים לקראת סוף הדרך יש בית קפה שמציע טרמפ ל- Theth בתשלום למעוניינים.
תחילת המסלול מ- Vusanje ל- Theth
צועדים ביער בדרך מ- Vusanje ל- Theth
בדרך מ- Vusanje ל- Theth
בדרך מ- Vusanje ל- Theth
הגבול בין מונטנגרו לאלבניה, בדרך מ- Vusanje ל- Theth
אגם Pejes במסלול מ- Vusanje ל- Theth
Pejёs Pass במסלול מ- Vusanje ל- Theth
בירידה במסלול מ- Vusanje ל- Theth
הירידה בסוף המסלול מ- Vusanje ל- Theth
הגענו לTheth - לקמפינג ב-5 אירו ללילה, אצל אריון ב- Guesthouse Gjin Thana. נחמד מאוד! יש גז לבישול, שירותים ומקלחת. מרפסת עץ מרחפת, גפנים ונוף מהמם. אריון נתן לנו חמאה ולחם תירס שהכינו בגסטהאוס בחינם.
09-Sep
Blue eye, Theth
קמנו באוהל לגשם שוטף. ממתינים... הגשם פסק ויצאנו אל עבר העין הכחולה של Theth. מדובר באגם מהמם ממש שנמצא באיזור. קוראים לו העין הכחולה, כי הוא נראה כמו עין ענקית בגווני טורקיז. מחזה מהמם! קצת לפניי יש בריכות מדהימות שחשבנו שהן העין הכחולה, אך צריך לחצות את הגשר כדי להגיע לעין האמיתית.. אל תפספסו! אפשר לבקש מאריון הקפצה בתשלום מהגסטהאוס לתחילת העליה לעין, שחוסכת כמה ק"מ של הליכה יחסית מישורית. ג'יפ יכול להגיע ולחנות ליד תחילת העליה. לאחר שהקטע המישורי מסתיים, רוב הדרך הלוך דורש טיפוס ומדי פעם גם כמה ירידות. (המסלול הוא חד כיווני ועל כן הדרך חזור רובה בירידה) קרוב לעין הכחולה היה אדם שהציע בקבוקי שתיה קרים למכירה. גם בעין הכחולה עצמה יש שתיה קרה בתשלום למעוניינים וספסל נחמד לשבת. (אנחנו קפאנו מקור, אז ויתרנו על השתיה הקרה והכנו קפה בפק"ל..)
שתיה קרה בדרך לעין הכחולה שב- Theth
בריכות בדרך לעין הכחולה שב- Theth. לא להתבלבל עם העין עצמה!
העין הכחולה שב- Theth (כרגיל – התמונה לא משקפת את היופי...)
העין הכחולה שב- Theth (שתיה קרה למעוניינים)
10-Sep
Kruje
נסענו ל- Shkoder לאגם ולקרויה- Kruje שתי ערים שקרובות לשדה התעופה. באמצעות מיניבוס שאירגנו לנו מההוסטל. מ- Theth ל- Shkoder עלה לנו 10 אירו. עוד אוטובוס לKruje - עלה 100 לק לאדם. הגענו ל- Kaloshi villa שנמצאת ממש בתוך המבצר. קיבלנו חדר לשלוש בתוך דירה בעלות של אחת עשרה אירו לאדם. הדירה כוללת גם חדר אמבטיה ושירותים שמשותפים לחדר נוסף בדירה (בו ישנו הישראלים שטיילו איתנו). בעל המקום סיפק לנו בלון גז לבקשתנו. החדר נראה כמו מלון מבפנים. בבוקר לא היו מים בברזים. וכשהגענו לא היה אינטרנט. בעל המקום מאוד נחמד, אבל התנאים פחות… ב- Kruje יש שוק נחמד מאוד (בין זכרון יעקב לדלית אל כרמל) שאפשר לקנות בו מזכרות- כלי נגינה מקומיים מעץ, בגדים, בדים ועוד. יש מסעדות, חנויות ותיירים… מרגישים שחזרנו לציווליזציה.
הנוף מהעיר העתיקה שב- Kruje
הנוף מהעיר העתיקה שב- Kruje
Kruje. שימו לב למספר שלוש מלמעלה!
השוק ב- Kruje
11-Sep
מ- Kruje לשדה התעופה שב- Tirana
סידרו לנו מונית מהוילה לשדה התעופה בעלות של 25 אירו לחמישתנו. לדברי הנהג, הנסיעה אמורה לקחת שלושת רבעי שעה או שעה אם יהיו פקקים. הנהג קיצר והנסיעה נמשכה 45 דקות עד שדה התעופה...
בשדה התעופה בטירנה זרקו לנו את גז הבישול והגפרורים (שרדו את הכיוון הלוך ומסתבר שהישראלים תמיד מנסים להעביר. לדברי האבטחה: "כנראה שיש לכם חוקים שונים שם בארץ..."), אבל נתנו לאחותי להעלות את המצית. מקלות הליכה מותר להעלות רק בתיק שנשלח לבטן המטוס, אחרת תאלצו להשאיר אותם באלבניה...
תוספת המלצה - במהלך הטיול נעזרנו במדריך טיולים אלבני שהדריך קבוצה שטיילה לידנו. אף על פי שלא שכרנו את שירותיו, הוא ישב איתנו כמה שעות על תכנוני מפות ועזר לנו המון גם בהמשך. הוא יליד אלבניה, דובר אנגלית ומכיר את ההיסטוריה של המקום, הצמחיה וכו'. (קטף לנו פירות מקומיים מצידי הדרך..) הוא נחמד וקשוב ואנחנו ממליצות בחום לשכור את שירותיו לטיול! קוראים לו ארינד וניתן ליצור איתו קשר בפייסבוק- Erind Zalli, אל תהססו לפנות אליו!
