הפוסט המקורי נכתב ב-17.3.19
 מאז נערך כל פעם מחדש לאחר ביקורים נוספים באיטליה

.

.

הפוסט יתאר בקצרה ובאריכות את החוויה האיטלקית שלי והצילומים שצילמתי שם (כל התמונות בעמוד זה צולמו על ידי). הפוסט הזה לא "יגלה לכם את אמריקה", אין כאן המלצות מיוחדות אלא כל מיני משפטים קצרים על המקומות אשר ביקרתי בהם באיטליה.

.

.

לפני כעשור טסתי עם חברה לאיטליה (רומא, טוסקנה וקצת צפונה), מאד אהבתי אבל המשכתי הלאה בחיי.

.

מאז הפעם הזאת עם מצלמת הפוקט והצילומים העקומים עברו הרבה מים בונציה והפכתי להיות צלמת חובבנית. בסביבות אוגוסט 2018 צפיתי בתוכנית על אוכל באיטליה ובער לי לטוס לשם עם המצלמה ועם תיאבון גדול. טסתי במהלך חופש סוכות בטיול מאורגן במשך כ-7 ימים לצפון איטליה, אגם גארדה ועיירות נוספות באזור. כשחזרתי משם הייתי מסוממת מהמדינה הזו עד כדי כך שהתחלתי ללמוד איטלקית. במרץ 2019 מצאתי את עצמי ברומא ונאפולי לכמה ימים בודדים וטעימים. חודש לאחר בחופשת הפסח חזרתי לטוסקנה ונתתי גיחה לאמיליה רומאניה וליגוריה. בספטמבר ואוקטובר 2019 שוב שם...

.

.

איטליה היא לא גן עדן, המדינה הזו מלאה בחסרונות, רבים מתושביה לא מפסיקים להתלונן על המדינה, תושבים רבים מהגרים לחו"ל ויש לא מעט איבה בין הצפון העשיר לדרום הפחות מושקע.

חסרונות עבור תיירים: המון מקומות מתוירים מדיי, קל יותר ליפול על מסעדות שהן מלכודת תיירים מאשר למצוא אוכל "אותנטי", בקיץ ממש ממש חם ולא כל המקומות מאמינים במיזוג אוויר.

.

.

מבחוץ איטליה היא כביכול מקשה אחת ומדינה אחת, אבל באיטליה השאלה הראשונה שאיטלקי ישאל איטלקי אחר היא "מאיפה את/ה". הפוליטיקה של המקומות מאד חזקה שם.
 מכיוון שאני רק תיירת, הפוליטיקה בין המחוזות לא מעניינת אותי אלא אני רק לוקחת את הטעמים והיופי של כל מקום.

המדינה הזו כ"כ יפה מהקצה של המגף ועד ראשו. היופי, המגוון והצבעוניות שיש שם לא נגמרים.

.

.

במצטבר הייתי באיטליה במהלך חיי כ-42 ימים בלבד. כל מה שכתוב בפוסט הזה הוא רק על קצה המזלג...

אתחיל מרומא וצפונה, ואז אחזור חזרה לדרום - המקומות שביקרתי בהם בלבד, אני לא מתיימרת להציג חידושים או מקומות אותנטיים, בסה"כ הייתי במקומות המוכרים ולזמן קצר.

.

רומא - מחוז לאציו

.

מרכז איטליה. לפי כמה שנים כשהייתי ברומא, פחות התלהבתי ממנה יחסית לשאר המקומות שהייתי בהם, אבל לאחרונה נתתי לה עוד הזדמנות. לא הצטערתי, גיליתי את רומא מחדש, היא אמנם מלאה במלכודות תיירים, הומה מדיי, אני מניחה שבקיץ חמה מדיי בשביל ליהנות, קשה למצוא שירותים ציבוריים, שומעים שם יותר ספרדית ואנגלית מרוב תיירים אבל עד כאן החסרונות. רומא מלאה במונומנטים יפהפיים ויש שם מקומות עם הקפוצ'ינו הכי מרגש בעולם (וגם מקומות עם קפה ממש גרוע). בסה"כ זו עיר אירופאית אולטימטיבית עם כל היתרונות והחסרונות הקלאסיים. האותנטיות האיטלקית פחות באה שם לידיי ביטוי כי מן הסתם אין ממש אותנטיות במקומות מתויירים מדיי. מה שכן יש מלא עיירות יפות הצמודות לרומא אשר לשם אפשר לברוח כשמחפשים משהו רגוע וירוק. אם לא קר מדיי פשוט אפשר להסתובב בעיר בשעות הזריחה וליהנות מרומא כמעט אקסלוסיבית.

.

.

כמובן שהלכתי לרובע היהודי ברומא. בהמלצת יוטיוב אכלתי מנה יהודית של ארטישוק מטוגן העונה לשם " carciofi alla giudia" , אבל לא אהבתי אותה בכלל למרות שהיה מדובר במקום מומלץ. שכונה מומלצת ברומא היא ה-trastevere, שילוב של פלורנטין של ת"א עם אזור ירמיהו של ת"א. יש שם מלא ברים ואוכל טוב ובנוסף גם בוטיקים נחמדים לקניות.

אני ממש אוהבת מקומות עם מים, אז בהחלט נהניתי ללכת לאורך נהר ה-tevere.

איפה האנשים בחלק מהתמונות שצילמתי אם העיר כ"כ מתויירת? הקמתי את עצמי בחמש בבוקר בשביל לצלם את המקומות ללא הפרעות של אנשים.

פיאצה נאבונה:

.

פיצה רומאית:

.

טרפזינו- מאכל טרנדי באיטליה שאיך לא, גם הוא מורכב ממעטפת של בצק בסופו ש דבר:

.

tevere:

הפנתיאון נמצא קרוב מאד ל-2 מבתי הקפה שמוכרים את הקפה הכי מעולה מכל האזורים התיירותיים : Sant' Eustachio Il Caffè ו-Tazza d'Oro:

.

קאצ'ו אה פפה:.

.

.

קנולי ובאבא (לא קשור בכלל לבעבע תמרים ;) את הקאנולי ממש אהבתי, את הבאבא פחות

.

אזור TRASTEVERE מגניב ומלא בברים

.

פשוט כיף סתם להסתובב ברומא ואיכשהו תמצאו את עצמכם מגיעים למקומות מוכרים.

.

האוכל הכי טוב ברומא במחירים נגישים נמצא בשווקים, מרקטו צ'נטרלה טרמיני שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת טרמיני, ו"מרקטו טסטצ'יו" שקצת מרוחק מהמרכז אבל שווה ממש, מקומיים אוכלים שם וגם תיירים שחיפשו בגוגל "מקומות פחות מתויירים".
 בשני המקומות האלו יש דוכנים שכל אחד מהם מומחה בסוג אחר, וכל מה שאכלתי שם היה מצוין!

אני תמיד עטה על פירות יער טריים באירופה, המחיר שלהם ממש זול לעומת הארץ.

.

תחנת הרכבת המרכזית של רומא "טרמיני" יכולה לעשות מיגרנה מרוב פיצוץ של אנשים, אבל בקצה שלה נמצא השוק המקורה שאכלתי בו בפעמים שונות ואף פעם לא התאכזבתי.
 בתמונה מנה של המון פטריות שאותן מכסה ביצה רכה. באותו המקום אכלתי גם בצל ממולא טעים ממש, אבל לא צילמתי.

.

.

שוב פיצה רומאית נהדרת בכניסה לשוק האוכל

.

.

.

מרקטו טסטצ'יו: זה השוק המקורה המרוחק מעט מהמרכז, אבל ה-קארצ'ופי אלה רומאנה שאכלתי שם (למרות שלא פוטוגני) היה מ-ו-ש-ל-ם. רומא זה המקום לאכול ארטישוק.

.

.

בכניסה ובדרך למרקטו טסטצ'ו

.

.

.

.

.

המלצה לאנשים שטסים עצמאית לרומא בלבד: יש כל מיני חברות עם מדריכים באנגלית שמפעילות טיולים יומיים מאורגנים מהבוקר עד הערב למקומות מחוץ לרומא וגם ברומא, שווה לנסות..

אם אתם רוצים טיול עצמאי ואתם בלי רכב, אפשר לקחת רכבת של שעה מרומא לנאפולי למשל או לעיר אורבייטו הקסומה שנמצאת במחוז אומבריה, ועוד ועוד מקומות במרחק של עד שעתיים ברכבת.

חשוב רק לשים לב לשעות של הרכבת כי לא כל הרכבות עוברות בתדירות גבוהה.

.

נעלה קצת צפונה!

טוסקנה

פסח 2019, אמנם יקר בפסח, אבל זה בערך הזמן היחידי לקחת חופש מהעבודה חוץ מסוכות, אז לא נטוס לאיטליה?

נחתנו ברומא אבל הטיול כוון לאזור טוסקנה, רק שעה וחצי ברכבת מנמל תעופה fiumicino לפירנצה! יש לשים לב שהרכבת לא עובדת החל משעות מסוימות בערב.

כמובן שכל היום הלך על טיסה והגעה, אז היום הזה לא נחשב.

היום הראשון: טיול בטוסקנה דרך אוטובוס מאורגן שיצא מפירנצה.

ההרשמה לטיול היא דרך האינטרנט, פשוט מחפשים בגוגל daytrip to tuscany from florence, ישנן כל מיני חברות שמפעילות. חשוב להגיע בזמן.

התחלנו במונטה רג'ינו - כפר יפה ומקסים

.

.

.

סיינה - עיר יפה שבנויה בסגנון ימי הביניים. המון תיירים והרבה דברים טעימים. קניתי שם שמן כמהין ומאד נהניתי לאכול את הפאנפורטה.

.

.

צפון דרום זה לא משנה, בכל מקום תראו מקומיים עם כלבים

.

בחנות מוצרי הכמהין בסיינה

.

טעימות יין בקיאנטי - הנוף בקיאנטי מעלף, היינו ביקב יינות, השתכרנו בטעימות, מומלץ מאד.

.

.

.

סאן ג'ימיניאנו- אם הייתם בטוסקנה קרוב לוודאי שהייתם במקום החמוד והתיירותי הזה. כולם מדברים על הגלידה של דונדולי , אבל גם בהמשך יש גלידות טעימות :)

יום של טיול מאורגן שבו כל שאר האנשים מגיעים ממקומות אחרים בעולם, מומלץ לכל אלו שמגיעים לפירנצה ולא משכירים רכב.

אמנם היינו שם ביום אפור עם גשם, אבל עדיין היה אפשר לראות 100 גוונים של ירוק.

.

.

פירנצה:

.

בירת טוסקנה - פירנצה היפהפיה. אמנות אמנות ואמנות, גם אם לא הולכים למוזיאון - מריחים שם אמנות. ואוכל. מאד נהניתי לאכול שם, בין אם זה בשוק האוכל המקסים (זה שבנוי משתי קומות), בין אם זה כריך הסקיאצ'טה המפורסם שנמצא באזור התיירותי ובין אם זה סתם בית קפה נחמד. הזכרתי כבר את נהר הארנו המקסים?

בכל מקרה גם העיר הזאת מפוצצת באנשים, לא כזה זול שם, אבל הקסם של העיר הזאת מרגש, למרות הקיטשיות האירופאית.

מי שרוצה להביט על פירנצה מלמעלה פשוט שילך ל"פיאצלה מיכאלנג'לו", הנוף המשקיף על העיר מושלם. העלייה לשם קצת מעייפת, אז למי שקשה ללכת שיקח מונית או אוטובוס.

.

הכריך המושלם נמצא במקום שנקרא all'antico vinaio, זה רק נראה תמים. את התור הארוך נצלו בשביל למחוק תמונות מיותרות שיש לכם בסמארטפון..

.

.

גם בשוק Mercato Centrale Firenze יש דברים מטריפים, שתי קומות ענקיות של קולינריה משובחת, מאד מומלץ לאכול שם. באופן כללי השווקים שבהם יש דוכנים שכל אחד מהם מתמחה במשהו אחר- הכי מומלצים.

.

.

.

.

ביסטקה אלה פיורנטינה - חובה לחובבי הבשר. אכלתי אותו כמו האדם הקדמון.
 .

.

.

מכאן נכנסים לגני בובולי היפים ולמוזיאון:

.

.

גני בובולי

.

.

.

.הנוף שרואים מגני בובולי

.

פירנצה.....

.

לא הצלחתי לצלם תמונה טובה מפיאצלה מיכאלנג'לו, אבל זה המקום להשקיף על פירנצה בחינם

.

.

ועוד קצת פירנצה

.

.

.

פסלים, הם בכל מקום

.

פיזה - בה יש נהר מקסים המזכיר קצת את פירנצה:

.

וכמובן המבנה העקום שפרסם את העיר, כן, גם בשנת 2019 אנשים עושים את אותה התמונה עם כף היד....

.

.

אם כבר נמצאים באזור מגדל פיזה, מומלץ לטייל בסמטאות הצבעוניות הסמוכות למגדל, שם מרגישים כמו בתוכנית של פינוקיו.

.

.

.

ושוב בטוסקנה בספטמבר 2019.

.

.

העיר לוקה יושבת בפרובינציית לוקה שבה הנוף הטוסקני משכר את הנשמה.
 התמונה הזו היא חלק מ-Serchio Valley. אם עוברים עם הרכב או אוטובוס באזור הזה מתחרפנים מהיופי של הנוף. בתים מבודדים שמוקפים בשטחים ירוקים ענקיים, טוסקנה נותנת כבוד לטבע והטבע מחזיר לה ביופיו המושלם.

.

.

העיר לוקה עצמה הפכה להיות תיירותית אך עם זאת היא לא מפוצצת בתיירים, מאד נהניתי בה, יש בה אותנטיות, אחלה רחובות לשופינג, שוק פשפשים מדהים, ואיטלקים שלא יודעים אנגלית :)

.

מלאה ברוכבי אופניים

.

.

.

סמטאות איטלקיות קלאסיות..

.

.

עיירת מונטקיני טרמה:
 עיירת ספא מקסימה ממש, יש שם הרבה תיירים מגרמניה אך המקום לא מפוצץ באנשים. לא הייתי ממליצה לטייל שם ביולי אוגוסט. העיירה הזו סוג של מזכירה את אילת מבחינת הוייב וממש התלהבתי ממנה..

.

.

יש שם רחוב שופינג גדול עם אופנה מקומית, וגם פארק מגניב ממש לשבת ולהרגע. זו בהחלט עיר נופש.

.

.

אכלתי שם ריבוליטה ופאפא אל פומודורו טעימים ומושלמים. שתי מנות אלו הן מנות מאד מפורסמות מהמטבח הטוסקני.

.

.

.

הקינוחים טעימים בטירוף

.

.

מתוך העיירה יש רכבת שעולה על ההר אל "מונטקטיני אלטו" -

.

.

גם כן מקום מקסים שניתן להשקיף בו על טוסקנה המהממת.

.
 .

.

.

.
 לעצור לגלידה זו מצווה לנפש:

.

.

.

.

בקר משובח וזול יחסית
 .

.

לארי - עוד עיירה קטנטנה ומקסימה בטוסקנה

.

.

.

.

.

אף פעם לא נמאס לי להסתכל על המראות של הבתים המבודדים בטבע שלם.

.

.

טיפ לטוסקנה: לא ביולי אוגוסט :) חם שם לא פחות מהארץ
 תזונה: אני מאד מתחברת למטבח הטוסקני, הרבה בשר והרבה כבוד לירקות כמו שאנו הישראלים אוהבים.

.

.

.

.


מחוז אומבריה

.

במחוז אומבריה הייתי באוקטובר 2019 וזו היתה הפעם השישית שלי באיטליה. זה היה בטיול שהוקדש למחוז פוליה ואז עליתי צפונה למרכז איטליה לעוד יומיים מלאים באומבריה. יומיים כמובן לא מספיקים בשביל אומבריה, אבל זה מה יש, You can't always get what you want

תמיד כשמדברים על אומבריה מזכירים את השכנה המפורסמת שלה טוסקנה. מחוז אומבריה יפה לא פחות מטוסקנה אך פחות מוכר לתייר הממוצע.
 נסעתי לשם גם בשביל לצלם קצת וגם בשביל "לסמן וי" על עוד מחוז באיטליה. אומבריה היא לא עוד מחוז, היא עומדת בפני עצמה ומפיצה קסם סוריאליסטי משלה. מבין כל 20 המחוזות באיטליה היא היחידה שאין לה גישה לים, מה שאומר שהיא עטופה בכל כולה באיטלקיות ירוקה.

.

.

באומבריה טיילתי רק בעיר פרוג'ה ובעיירה אורבייטו, שני המקומות האלו והנסיעה היפה בדרך אליהן הספיקו לי בשביל להתאהב גם במחוז זה.
 שעתיים וחצי נסיעה ברכבת מרומא אל העיר פרוג'ה, בדרך עוברים למרגלות כל מיני עיירות מפורסמות באומבריה כמו אסיזי, ספלו, ספולטו וכו'.

כמובן שההמלצה הנכונה היא להגיע לשם עם רכב וכל יום לטייל במקום אחר, אבל גם אם אין אפשרות, הרכבות מגיעות להרבה עיירות מקסימות. כמו כן בעיר פרוג'ה למשל יש טיולים יומיים מאורגנים לאומבריה שניתן להירשם אליהם בתשלום. פשוט כותבים בגוגל daytrip to umbria from perugia, וישנן כל מיני חברות שמפעילות טיולים / סיורי אוכל וכו'.

.

.

העיירה אורבייטו

.

מבחינתי 2 התמונות הבאות מבטאות את ההצצה שלי לאורבייטו, נוף מדהים שמקיף את העיירה, וסמטאות קסומות עם פרחים על הקירות בתוך העיירה:

.


 .

.

.

לפרוג'ה ידעתי שאני רוצה להגיע, לאורבייטו נסעתי כי זה היה במסלול של תחנת הרכבת, כשעה וחצי נסיעה מרומא.
 החוויה שלי מאורבייטו היתה מוצלחת כי מדובר פשוט במקום כמו באגדות. זו עיירה מתויירת אבל לא מתויירת מדיי, תיירות יתר מבחינתי מעיבה על הכיף.

מול תחנת הרכבת של אורבייטו יש פוניקולאר (רכבת שמעלה לראש ההר) שעובר כל 10 דקות. אז עליתי בפוניקולאר ומשם יש שאטל ישיר למרכז העיר.

מה נגיד מה נאמר, עיירה קלאסית איטלקית, סמטאות קטנות עם פרחים על הקירות, שם אכלתי את הגלידה הכי טעימה שאכלתי באיטליה.

.

המוקד התיירותי הוא הקתדרלה הזאת:

.

.

הסמטאות שם מלאות בצמחיה וקסם

.

.

.

הנוף מקיף את העיירה מכמה כיוונים וממנו אפשר לראות חלק מאומבריה בכל תפארתה.

.

.

מהמקום שאליו מגיע הפוניקולר לא חייבים לקחת שאטל ישר למרכז העיר, אפשר לפנות שמאלה לכיוון המבצר וליהנות מהשפע האינסופי של הטבע. יש שם גם פארק מקסים.

.

.

אם כי גם מאזור העיר יש מקום שבו אפשר להשקיף על הנוף

.

.

אני חושבת שבאורבייאטו אכלתי את הגלידה הכי טעימה שאכלתי, גלידה בטעם ריקוטה מנדרין במקום בשם Il Gelato di Pasqualetti

.

.

אורבייטו זהו בדיוק המקום להשקיף ולהירגע

.

.

.

.

חזרתי בחזרה עם הפוניקולר אל תחנת הרכבת ואז רכבת ישירות למלון ברומא.

.

ועכשיו לבירת חבל אומבריה, העיר פרוג'ה

פרוג'ה

..

.

אל פרוג'ה כאמור הגעתי בבוקר למחרת דרך רכבת מרומא, בדרך נוף סוריאליטי שממש שימח את המצלמה שלי:

.

.

אסיזי גם נשקפה לי

.

.

ואז לאחר הנסיעה ברכבת הגעתי לפרוג'ה.

העיר פרוג'ה היא עוד פנינה בפאזל האיטלקי, הבירה של מחוז אומבריה. פרוג'ה היא עיר גדולה שגם מסביבה יש נוף עוצר נשימה ומרכז צבעוני קלאסי איטלקי.
 בפרוג'ה גם כן יש אוניברסיטה גדולה מה שאומר עיר תוססת ושוקקת.

.

מסביב לפרוג'ה יש נוף נהדר גם כן, כיאה לחבל אומבריה. הנוף ממש שימח את המצלמה שלי. למי שלא ראה את הפוסטים הקודמים שלי, אני צלמת חובבנית וכל התמונות פה צולמו על ידי כמובן.

.

.

.

.

אממה? הגעתי לפרוג'ה בלי לדעת שמתקיים שם פסטיבל השוקולד השנתי. העיר היתה מפוצצת באיטלקים ודוכני שוקולד מגניבים, טעימים ואיכותיים.
 אם עמי ותמי היו בחיים, הם ללא ספק היו רוצים ללכת לשם ואך ורק לשם. זהו פסטיבל השוקולד הגדול בעולם מסתבר, ומה יותר טוב מאשר איטלקים שכ"כ קנאים לאיכות של המוצרים שלהם, בשביל שיתקיים שם פסטיבל שכזה? הפסטיבל מתקיים במשך שבועיים באוקטובר פעם בשנה

.

.

.

.

.

.

.

.

טיילתי בין הדוכנים ואז עשיתי אתנחתא והלכתי לטריטוריה לאכול אומבריצ'לי שזה סוג של פסטה. מנה מפורסמת באומבריה היא "סטרנגוצי אל טארטופו", אני אכלתי אומבריצ'לי אל טרטופו, זו מנה אדירה.
 חובה לאכול את זה שם, חובה!

.

.

.

.

נהניתי מאד מהשפע של השוקולד והמראות של הפסטיבל, אך בהמשך היום הותשתי כבר מכמות האנשים הלא נגמרת שהייתה שם. והגעתי סחוטה לתחנת הרכבת

.

.

עזבתי את פרוג'ה במחשבה ששאני חייבת לחזור לשם ביום בהיר אחר שאין בו פסטיבל, ריבוי האנשים לא אפשר לי לראות את העיר ממש, אלא רק אנשים ושוקולד (לא שיש תלונות :) )

.

ככה נראה החזור ברכבת...
 .

.

אומבריה היא ללא ספק ה-אלטרנטיבה לטוסקנה, בדיוק למי שרוצה טוסקנה אבל עם פחות תיירים.

.

שלא תטעו, אני לא מפארת את אומבריה על חשבון טוסקנה, להפך, אני פשוט אומרת שיש לטוסקנה עוד חברה יפהפיה ששווה להכיר :)

.

.

.

.

מחוז אמיליה רומאניה:

המחוז שהביא לנו את הפרמג'אנו רג'אנו ויש האומרים שזהו המחוז עם האוכל הכי משובח באיטליה.

.

.

בולוניה - קפצתי לעיר הזו דרך תחנת הרכבת של פירנצה בנסיעה של כחצי שעה.
 בהתחלה הלכתי לשוק האוכל הגדול בעולם העונה לשם "פיקו איטלי". מה אני אגיד? זה כמו קניון אוכל גדול עם מסעדת פרמג'יאנו רג'אנו מדהימה, אבל לא הייתי אומרת שהנסיעה לשם חובה, אלא אם כן יש לכם הרבה זמן פנוי. לטעמי זה היה סוג של מקום מלאכותי (אבל מן הסתם נהניתי כי האוכל היה טעים :). עדיף כבר ללכת לשוק הותיק בבולוניה.

.

.

.

.

.

פרמג'אנו רג'אנו אמיתי איכותי, וכל מילה נוספת מיותרת

.

.

בולוניה עצמה ממש חמודה ואירופאית, היא לא מתויירת יותר מדיי ולכן מי שרוצה עיר אירופאית רגילה בלי ההמולה, שיסתובב במרכז בולוניה. גם שופינג אפשר לעשות במרכז העיר, יש שם את כל החנויות האהובות ושאר בוטיקים.
 לאחר ביקור חוזר בבולוניה בספ' 2019, החלטתי שבולוניה היא אחת הערים המושלמות באיטליה. מאד נהניתי באזור השוק ליד פיאצה מאג'ורה. בולוניה הצליחה לשמור על אותנטיות אך בו זמנית היא מאד מודרנית וכיפית. זו עיר כיפית במיוחד אם אתם חובבי אוכל. אם אתם טבעונים, חפשו עיר אחרת :). העיר מלאה בסטודנטים והיא מאד מגניבה, למזלה של בולוניה אין בה מקומות שגורמים לפיצוץ תיירותי, מה שמותיר אותה ממש כיפית.

.

ספרים באיטלקית הפכו לאהבה שלי

.

.

מודנה - ספט' 2019
 עיר קולינרית נוספת במחוז אמיליה רומאניה שהביאה לעולם את החומץ הבלסמי ומשתייכת לאחד המקומות שבהם מייצרים פרמג'אנו רג'אנו אמיתי.

וכמו כמעט בכל מקום, איפה שנמצא השוק זה איפה שצריך לטייל :)

השוק מלא בדברים טובים:
 .

.

.

טעימות חומץ בלסמי מיושן 100 שנה במודנה

.

חוות הפרמג'ינו רג'אנו הומברה:

.

.

.

.

.

.

העיירה דוצה
 למי שאוהב ציורי קיר זו הבירה של ציורי הקיר. עיירה ממש יפה שטרם התגלתה ע"י המוני התיירים המגיעים לאיטליה מדיי חודש.

.

.

.

הטורטליני מיוחס למחוז אמיליה רומאניה, אך למעשה הומצא במחוז ונטו הסמוך
 .

.


מחוז ליגוריה ("הריביירה האיטלקית"):

לא רחוק מאיפה שהגיע לעולם מרקו רוסי (הילדון שהלך לחפש את אמא שלו בארגנטינה), נמצאת צ'ינקווה טרה המפורסמת והצבעונית.

לקחנו רכבת מפירנצה לפיזה (כן, חוץ ממגדל יש שם גם עיר נאה מאד) ומשם רכבת לעיר "לה ספציה". בלה ספציה לוקחים רכבת לאחד הכפרים בצ'ינקווה טרה. שם יש חמישה כפרים, כל אחד יפה מהשני. אי אפשר להתנייד שם ברכב, אפשר לעשות מסלולי הליכה או שאפשר להגיע ברכבת מכפר לכפר.

יתרונות: מקום יפה בצורה כואבת. חסרונות: ההגעה לשם קצת מעייפת בעיקר בגלל עומס האנשים שיש שם, לא הייתי מתקרבת לשם בקיץ. (כאילו כן, אבל רק בחינם).

לה ספציה:

.

.

ומשם רכבת לצ'ינקווה טרה....

.

.

ומקרוב זה נראה ככה:

.

.

הבוקר התחיל נאה אבל לאט לאט נהיה גשום וסוער

.

.

אם אתם קצרים בזמן ויש לכם רק כמה שעות לצ'ינקווה טרה, לא מומלץ ללכת ליותר מ-2 כפרים, אחרת המקום הזה יתיש אתכם. עדיף ליהנות ברגוע במקום אחד מאשר לראות כמה מקומות בלחץ.

בכל מקרה אני רוצה גם לבקר בגנואה, לא מיציתי את מחוז ליגוריה

.

צפון צפונה

.

.

.

.

צפון איטליה - הטיול שהכניס לי את איטליה עמוק לנשמה (ולא בגלל שהצפון יפה יותר מהדרום, שניהם יפים באותה המידה), פשוט לצפון איטליה הגעתי כבר עם המצלמה והחצובה לאחר שכבר נכנסתי לתחביב הצילום, המקומות שם רק חיכו שאצלם אותם (אם כי קשה לי להוציא תמונות שאני אוהבת במקומות שאני מכירה רק במשך יום). it's all about the photography eventually.

בצפון הייתי בספטמבר 2018 (לפני המקומות שתיארתי למעלה).

בטיול הזה קודם כל התוודעתי לכמה יפות הן העיירות סביב אדם גארדה, כמה צבעוניות, כמה נקיות, כמה טעימות.

פסקיירה דל גארדה:

.

.

סירמיונה:

.

.

.

ריבה דל גארדה:

.

.

.

.

לימונה סול גארדה - עיר הלימונים:

.

.

.

מלצ'יזנה:

.

.

לאציזה:

.

.

התמונות כמובן פה לא יכולות להמחיש כמה יפהפיים המקומות סביב אגם גארדה, אבל מי שלא היה שם - תאמינו לי, מהמם שם כמו באגדות.

לא משנה באיזו עיר באיטליה, גלידה כל 5 שעות זה פק"ל :)

.

.

לא רחוק מצפון אגם גארדה נמצא Lago di tenno

אגם לאגו מהמם ביופיו וצבע האגם טורקיז יפהפה

.

.

מים מדהימים

.

מפלי וארונה

.

.

טורבולה Torbole:

.

.

טיול באגמי צפון איטליה הוא ללא ספק טיול קסום.

.

מילאנו - בפעם הראשונה הייתי בה כולה כמה שעות בודדות והייתי כבר עייפה מהטיול, אז לא כ"כ הבנתי אותה. בפעם השניה בספטמבר 2019 התאהבתי בה מחדש.
 שכונת navigli במילאנו היא פוטוגנית, צבעונית וכיפית במיוחד. גם ביום וגם בלילה

.

.

.

.

אזור הדואומו, לא יודעת אם יש שם יותר יונים או יותר תיירים...מילאנו היא הרבה יותר מהמקום הזה שתמיד עוצרים בו תיירים.

.

.

אגם קומו:
 אגם יפה מאד אך תיירותי בהתאם, גם שם הנוף בדרך עוצר נשימה

.

.

.


מחוז ונטו

בורגאטו:
 עיירה קטנה, תיירותית ויפה במחוז ונטו

.

.

בין גארדה לונציה נמצאת בסאנו דל גראפה שסיממה אותי ואין לי מושג למה, מקום חמוד לאללה

.

.

.

.

דרומית לשם נמצאת העיר פאדובה המגניבה:

.

.

.

.

ונציה:

.

.

ונציה, או ונציה, כמה יש לי לומר על ונציה

נתחיל בחסרונות: הייתי שם יומיים באמצע ספטמבר '18 - היה ממש ממש חם ובהרבה מקומות אין בכלל מזגן. בנוסף, יותר מדיי תיירים. הונציאנים הם האנשים הכי פחות נחמדים שנתקלתי בהם באיטליה. בכל שאר המקומות האיטלקים היו מאד נחמדים אבל בונציה.. פחות.

אמנם מדובר בצפון איטליה אבל העיר קצת מוזנחת ולא נקיה בעליל למרות המיליונים שהם מרוויחים מתיירות.

יחד עם זאת? זאת אחת הערים המיוחדת בעולם. כבר הזכרתי שאני אוהבת מים, כן? אז ונציה היא על המים ואם נמצאים בה ב-off season ובמזג אויר טוב, זוכים לקבל ממנה את המיטב. הקינוחים שם נפלאים, באמת שהמתוקים באיטליה לא נופלים מאלו הצרפתיים בטעם, פשוט בצרפת הקינוחים יותר דוגמניים ומדוגמים.

בונציה יש גטו יהודי, סמטאות מקסימות, גונדולות, תיירים, תיירים ותיירים.

היינו גם בבוראנו, אי צבעוני ליד ונציה, יפה לא פחות.

בגטו היהודי:

.

.

האי בוראנו ליד ונציה

.

קינוחים נפלאים בכל מקום, שלמות של מתוקים

.

כביסה בכל מקום

.

הפתעות בכל מקום

.

צפון איטליה מלאה בתושבים עם כלבים

.

למרות שאת קשה להשגה, עמוסה, קולנית ולא תמיד נעימה, חולה עלייך ונציה

.

על מונית ונציאנית או אוטובוס ונציאני עליתם? ככה זה נראה:

.

טיפ: ונציה ממש חמה ביולי - אוגוסט, לא מומלץ להתקרב אליה בתקופה הזו.

.

.


מחוז טרנטינו-אלטו אדיג'ה

צפון צפונה - דולומיטים:

גם שם יש עניין פוליטי שלא אכנס אליו פה, מדובר בכלל באזורים אוסטריים שסופחו לאיטליה. התושבים שם בכלל אוסטרים ולא איטלקיים. הנופים משם הרריים ירוקים ומעלפים, המקומות שם גם כן צבעוניים ויפים. אפילו יצא לי לב בתמונה עם התזוזה של העננים ליד ההרים :)

.

.

.

אורטיזיי הציוריות

.

פאסו סלה

.

.

אגם קארצה:

.

.


.

ועכשיו בחזרה לדרום - אתחיל בנאפולי שבחבל קמפניה ולאחר מכן חבל פוליה.

אחת הערים הכי משוגעות באיטליה - נאפולי.

.

.

נאפולי מזכירה לי במעט את ת"א- יפה, מכוערת, מסריחה, צבעונית ורועשת. הכבישים מזעזעים וישנה חוסר תרבות נהיגה.

הנאפוליטנים ממש ממש נחמדים, איתי הם אמנם דיברו באיטלקית כי הם יודעים בסה"כ איטלקית, אבל בינם לבין עצמם הדיבור הוא בשפה שלהם - נאפוליטנית.

יש בנאפולי שכונה שהיא העתק הדבק של שוק הכרמל, בעיר ישנן כמה שכונות צבעוניות ומלוכלכות והאנשים שם כ"כ נחמדים ומקסימים, יש שיגידו שהם גם ערסים :).

נאפולי היא לא מקשה אחת, היא מחולקת לאזורים עניים ומלוכלכים יותר לעומת אזורים ציוריים גבוה גבוה על מפרץ הים, שם הכל נקי ואסתטי. בין האזורים העשירים לעניים יש סוג של "קרע".

סה"כ נאפולי יפהפיה. מטונפת במקומות מסויימים, אבל הקסם נמצא שם בכל מקום.

הייתי ברובע העתיק, ברובע הספרדי, ב-via toledo, שתיתי את קפה גמברינוס ההורס ועשיתי סיבוב על הטיילת המדהימה. מהטיילת עשיתי הליכה לא קצרה לאזורים העשירים והאסתטיים של העיר.

שופינג: אמנם לא עשיתי שם שופינג כי לא היה לי זמן, אבל המחירים מאד זולים לעומת מרכז וצפון איטליה. ברחוב VIA TOLEDO יש שפע של חנויות לקניות.

חסרונות: לא כולם מתחברים ללכלוך ולאופי של העיר, בנוסף לכך חשוב להדגיש שבנאפולי חייבים לגלות עירנות לתיק ולסמארטפונים, העיר מלאה בכייסים. בקיץ חם שם מדיי מה שיכול להרוס את ההנאה.

תזונה: העיר שהמציאה את הפיצה היא נאפולי, אז לא נאכל שם פיצות? אכלתי ב-2 מקומות שנחשבים כאלו שמכינים פיצה אמיתית, אהבתי אבל אני מעדיפה את הפיצה הרומאית, בנאפולי היא מאד דקה וברומא היא עבה וקריספית.

קפה: קפה זה אהבת חיי ובנאפולי נותנים לקפה כבוד של מלכים. האספרסו שלהם כ"כ חזק ששלוק אחד ותקפצו לעננים.

קינוח הספוליאטלה: מאפה טעים מאד מאד מאד.

האזורים השובבים יותר:

.

.

.

.

.

פיצה נאפוליטנית אמיתית

.

.

קפה גמברינוס, משם מתחילים את הסיור על הטיילת

.

.

ספוליאטלה - קינוח נאפוליטני מטורף

.

גם קינוחים מפונפנים יש בשפע:

.

.

תחבורה ציבורית מרומא: בתחנת הרכבת טרמיני של רומא יש אופציה להגיע לנאפולי ברכבת המהירה במשך של כ-50 דקות נסיעה, אבל המחיר יקר- 48 יורו רק לכיוון אחד. ישנה אפשרות כמובן גם של נסיעה ברכבת במשך שעתיים וחצי עם עצירות, המחיר בערך 20 יורו לכיוון אחד. מרומא מגיעים לתחנת נאפולי centrale. באזור תחנת הרכבת יש לשמור טוב על החפצים.
 יש הסעות לנאפולי גם לבודדים שרוצים לנסוע לאזור האמלפי ופומפיי, פוזיטנו או סלרנו -אלו גם כן מקומות מעלפים עם בתים צבעוניים על הים אשר נמצאים בסמיכות לנאפולי.

.

.

מחוז פוליה

.

.

הטיול הזה הוא הפעם השישית שלי באיטליה ופעם ראשונה דרומית לנאפולי. החלטתי לבקר בחבל פוליה בשביל "לסמן וי" אבל בסופו של דבר התאהבתי קשות בעיר אחת במחוז הזה - בארי. יתר המקומות במחוז היו חביבים מאד אבל הם לא סחפו אותי כמו בארי.

בטיול זה הייתי במהלך אוקטובר 2019, בטיול שכלל 3 ימים בחבל פוליה שבדרום ו-3 ימים ברומא ובמחוז אומבריה.

התניידתי באמצעות רכבות. המקומות שביקרתי בהם במחוז פוליה הם העיר בארי, העיר לצ'ה, העיירה אלברובלו והעיירה פוליניאנו אה מארה. שלושה ימים לא מספיקים בכלל, אבל הם מספקים אחלה הצצה וטעימה למחוז חמוד זה.
לפני שטסתי צפיתי במלא סרטונים ביוטיוב באיטלקית ובאנגלית של מטיילים שצילמו חלקים מהטיול שלהם בכל מיני עיירות בפוליה.
 מקומות רבים במחוז מזכירים את יוון יותר מאשר את איטליה, ואפילו קצת את עכו :)

בארי

.

.

העיר בארי שווה פוסט בפני עצמה, היא ההפתעה הכי גדולה שלי באיטליה, משום מה המידע עליה ביוטיוב דל מאד וחסר סופרלטיבים אשר ראויים לעיר המקסימה הזאת.


 הגעתי לבארי בלילה לאחר נסיעה ארוכה ברכבת שגם איחרה וגם נתקעה באמצע, היה זה יום ארוך של טיסה ונסיעה.

הגעתי למלון הממוקם במרכז העיר, המרכז נמצא 2 דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית של בארי ואחרי יום מתיש עשיתי סוף סוף מקלחת, אין כמו שינה שלאחר יום מתיש.
 מוקדם בבוקר שתיתי קפה מצוין באחד מבתי הקפה הנהדרים שיש בעיר (רובם לא נפתחים מוקדם) ולאחר מכן התהלכתי ברחובות העיר החדשה והצבעונית. הלוך התהלכתי ואז פניתי אל הים שהסתכל מקרוב.

התהלכתי לאורך הטיילת היפה, היו שם דייגים ושחפים שהתעופפו בהנאה. שלפתי את המצלמה וצילמתי אותם.

.

.

.

.

.

.
האנשים בעיר בארי מזכירים את האנשים בישראל מבחינת טמפרמנט, בבארי יש אזור עתיק עם סמטאות ישנות ואנשים חמים ו"עממיים" כביכול.
 עוד מעט ארחיב לגבי שתי הנשים הנחמדות שבתמונה

.

.

הסמטאות של העיר העתיקה צבעוניות גם ביום וגם בערב.

.

.

צמוד לאזור העתיק במרחק של מעבר חציה נמצא האזור החדש המטופח והצבעוני. מלא בשיק, מלא מלא שופינג, מלא בתי קפה עם קפה מעולה, חלק מבתי הקפה עם עיצוב חדשני המזכיר את אזור הסוהו בלונדון, וחלק מבתי הקפה עם עיצוב מסורתי.

.

.

.

.

.

יש בעיר אוניברסיטה גדולה מה שאומר הרבה צעירים וחיי חברה שוקקים.

.


 בארי מלאה במקומות הנכונים ובכמויות הנכונות- יש הרבה אנשים אבל ברמה הכיפית, לא מפוצץ בתיירים כמו בערים מפורסמות אחרות באיטליה. אולי זו אחת הסיבות שאפשרו לי להתאהב בעיר הזאת, פיצוץ תיירים עלול להתיש אותי לעתים.

.

.


 והאוכל... הו האוכל. כמה טעים כמה זול. הרבה יותר זול מנאפולי הדרומית המפורסמת יותר. לדעתי האישית בארי הרבה יותר כיפית מנאפולי, אין בבארי פוזות. אולי זה בגלל שהיא גם לא מפוצצת בתיירים שגורמים לערים מסוימות להיות קריקטורה של עצמן.

.

אחד המקומות התיירותיים המפורסמים הוא רחוב האורקייטות, כבר ארחיב עליו.

.

.

לתושבי בארי יש שפה משל עצמם, השפה נקראת "בארזית" והיא שונה לגמרי מאיטלקית. איתי הם דיברו באיטלקית כמובן.

.


 בבארי יש תחנת רכבת מרכזית שמשם אפשר לקחת רכבת לכל מיני מקומות בחבל פוליה, ועם אפליקציה כמו "omio" למשל אפשר בקלות לקנות כרטיס דרך הטלפון הנייד מבלי להזדקק למכונת כרטיסים. גם לרומא יש רכבת אבל הנסיעה היא בערך כ-4 שעות ולפעמים הרכבות מאחרות.

.


בארי היא כל החבילה, יש בה שופינג, עיר עתיקה ואותנטית, עיר חדשה ומגניבה ו-vibe כיפי.
 הדבר הכי הכי חשוב מבחינתי - האוכל בבארי מצוין. לא הייתי אומרת שאכלתי שם בריא, רציתי לנסות כל דבר שזז מבחינת אוכל (מחירי האוכל שם ממש ממש זולים ואפשרו לי לנסות הכל).

.

אבל יש גם חסרונות-
1. הנהגים בדרום נוהגים כמו בישראל ואפילו יותר בפזיזות.
2. בקיץ ממש ממש חם שם ויש כנראה הרבה תיירים (אני הייתי באוקטובר עם מזג אויר מעולה). פחות כיף לטייל כשחם.
 3. ממה שידוע לי אין טיסות ישירות לחבל פוליה מישראל, אז בשביל להגיע לשם צריך או טיסת קונקשן או נחיתה ברומא או נאפולי, ומשם רכבת ארוכה לבארי. הרכבות נוטות לאחר לא מעט. נסיעה של 4 שעות מרומא לקחה לי 6 שעות כי הרכבת איחרה וגם נתקעה באמצע הנסיעה...

בבארי שבפוליה הייתי באוקטובר 2019, בזמן זה כבר הגעתי לרמה שאני מבינה איטלקית ויכולה לנהל שיחה (תמיד הבינו אותי למרות שגיאות הדקדוק האינסופיות שעשיתי).


אחת החוויות הגדולות של כל תייר בבארי היא לראות את המאמות ברחוב המיוחד מכינות את הפסטה בשם "אורקייטה". לרחוב קוראים Strada delle Orecchiette או Arco Basso
 הייתי שם מוקדם בבוקר בו הייתה אישה אחת רק שהכינה את האורקייטות, צילמתי והמשכתי בדרכי. (מומלץ לצפות בסרטונים הקצרצים ששמתי פה).

.

.

.

בערב שוב ביקרתי שם ואז התחילה חוויה שלמה עם מאמא נונציה ונונה פרנקה. הן תפסו אותי לשיחה מעל חצי שעה ולא נתנו ללכת. לא דיברנו על דברים ברומו של עולם, אבל הן לא הפסיקו לשאול שאלות ולהתעניין בי ובישראל (מי לא אוהב לדבר על עצמו :)
 באתי לשם עם גלידה ואז פשוט פרנקה ביקשה ממני את הגלידה ואכלה אותה.

למחרת בערב קפצתי לשם שוב ונונציה שמחה לראותי ואמרה לי שהיא חיכתה לי, לא יודעת אם זה נכון אבל גם אם לא, זה היה נחמד, נשארתי אצלם לשיחה של שעה נוספת.

.

צילמתי אותן קצת בוידאו- סליחה על האיכות, אני לא טובה בצילום סרטונים :)

.

.

מסתבר שנונציה היא דמות ידועה באיטליה ואף הופיעה בתוכניות בישול מפורסמות שם. למרות כל זה היא קמה כל יום לעבודה שהיא עושה הכי טוב מכולם, הכנת אורקייטות כמו מכונה אנושית.

.

בארי ידועה בפוקאצ'ות המפורסמות שלה, פשוט נפלאות. אני אוהבת את זה שרוב האיטלקים לוקחים ברצינות את נושא האוכל (אם כי יש גם נפילות באוכל באיטליה, בבארי זה לא קרה לי).

.

.

.

כמו בהרבה מקומות באיטליה, גם בבארי ממש אוהבים כלבים

.

.

.

הים והטיילת מקיפים את העיר העתיקה והעיר המודרנית הצמודה לה... הכל במרחק הליכה

.

.

כשמזג האויר לא חם או קר מדיי סיבוב על הטיילת של בארי זו הכי תרופה לנפש

.

.

.

.

דייגים פרושים לאורך החוף

.

.

בלילה הטיילת קסומה לא פחות

.

.

יכול להיות שהתאהבתי בעיר כי הייתי שם במזג אויר אידאלי, אך מצד שני הייתי בעוד מקומות במזג אויר אידאלי ולא נפלתי באהבה אליהם כמו לבארי.

.

.

.

.

.

.

ושוב בסמטאות הצבעוניות של העיר

.

.

בארי מלאה במקומות עם כריכים מיוחדים ונפלאים, המחירים ממש ממש זולים, במיוחד לעומת רומא וצפונה

.

.

דוכן אוכל רחוב מפורסם נוסף הוא של מריה שמכינה חתיכות פולנטה מטוגנות אלוהיות. זה נקרא "סגליוצה" או באיטלקית sgagliozze.
 6 חתיכות עולות יורו אחד בלבד! אמרתי לעצמי שאטעם רק אחד כי הגזמתי עם המטוגנים והמתוקים שם, אבל פשוט לא יכולתי להפסיק לאכול את זה.

.

.

.

רציתי לכתוב שהגלידה של בארי היא הכי טעימה בעולם, אבל שלושה ימים לאחר שאכלתי את הגלידה הזו הייתי כבר במחוז אומבריה ושם אכלתי את הגלידה הכי טעימה ;)

.

בקצה של בארי העתיקה יש גלידה נהדרת בשם Gelateria Gentile

.

.

.

.


.

כ"כ נחמד לטייל בסמטאות בארי העתיקה

.

.

.

גם בבארי החדשה כיף לטייל. חובבי השופינג יקבלו שם את כל החנויות האהובות + חנויות ייחודיות

.

.

קפה זה אחד הדברים האהובים עליי בעולם וגם בבארי הוא טעים. אזור בארי החדשה מלא בבתי קפה מעוצבים

.

.

.

.


 בארי זה מקום שאפשר להישאר בו כמה ימים בשביל לנקות את הראש, ליהנות בו זמנית מתרבות עכשווית בעיר החדשה, וגם מתרבות "עתיקה". בארי היא גם טרנדית וגם מסורתית. שילוב נדיר ומוצלח של חדש וישן. היופי בבארי שהכל בערך במרחק הליכה. אני ללא ספק חייבת לחזור לשם.

.

העיירה אלברובלו:


 .

.

עיירת בתי הטרולים היפה אך המתוירת מאד - אלברובלו.

הגעה: אין לשם רכבת ישירה מבארי אבל יש אוטובוסים מאחורי תחנת הרכבת של בארי, האוטובוסים לפעמים מאחרים כפי שקרה לי וחיכינו שעה לאוטובוס. כרטיסים לאוטובוס אפשר להזמין גם דרך האפליקציה / סמארטפון. כמובן שאפשר להגיע גם באוטו, כשעה ורבע נסיעה מבארי. מי שמגיע עם רכב חשוב שילמד את הכללים של האזור, אני כל הזמן שומעת על ישראלים שחזרו עם קנסות מאיטליה כי נכנסו לכבישי אגרה ולתוך ערים בתשלום ללא ידיעתם.

בדרך לאלברובלו רואים מלא מלא עצי זית בלי הפסקה וכשמתקרבים לאלברובלו כבר מתחילים לראות את בתי הטרולי היפים. האזור שבו יש ריכוז של בתי טרולי הוא האזור התיירותי ששם לא ממש גרים אנשים, אלא יותר מוזיאון פתוח שבו יש הרבה תיירים. בתוך בתי הטרולי ישנן מסעדות ובוטיקים.

.

בדרך לאלברובלו, מחוז פוליה עשה חתונה קתולית עם עצי זית, המחוז מלא בעצי זית.

.

.

מחוץ לאזור התיירותי באלברובלו יש גם בתי טרולי,אבל הם לא מרוכזים אחד ליד השני. אלברובלו זה מקום מקסים ומשעשע, אבל אם אתם קצרים בזמן - מספיק להקדיש למקום שעתיים וחצי ולא יותר. עדיף לאכול בבארי מאשר במקומות התיירותיים באלברובלו. מה שכן גם שם יש סניף של הגלידריה המעולה "מרטינוצ'י", חובה לטעום!

אכלתי שם את קינוח הפסטיצ'וטו המפורסם שרק נראה תמים, אבל מדובר בקינוח ממזרי מושלם. מבחוץ בצק רך ופריך בו זמנית, בתוכו שוכן קרם אלוהי בטעמים שונים בשילוב עם ריקוטה. גם את זה חובה לטעום.

.

.

אני ממש מממש ממש אוהבת לראות פרחים על הקירות, לא יודעת למה

.

.

.

בהחלט מקום ייחודי - למרות הקיטשיות ולמרות שהוא סוג של "מתחם מסחרי" בתוך בתי טרולים מגניבים.
 .

.

על חלק מבתי הטרולי יש סמלים שכל אחד מסמל משהו

.

.

.

חזור לבארי- מתחנת הרכבת של אלברובלו רכבת קצרה לעיר Putignano (פוטיניאנו), ומשם אוטובוס ישיר לבארי במשך כשעה ורבע. הרכבת יוצאת כל שעתיים בערך אז חשוב להיות ערוכים ומתוזמנים מראש.

לסיכום: מקום מקסים אבל תיירותי מדיי.

.

.

פוליניאנו אה מארה:

מקום תיירותי ויפה שנראה יותר כמו יוון מאשר איטליה. אכלתי שם כריכים וסלט סלמון מדהים.
אם אתם רוצים יוון אז סעו ליוון כי יותר זול לטוס לשם, אבל זה בהחלט מקום יפהפה לעבור בו. מומלץ ללכת לשם בכל חודש שהוא לא יוני יולי אוגוסט ספטמבר, כי בחודשים אלו מפוצץ ממש בתיירים.

 הגעה: רכבת נוחה מאד של חצי שעה נסיעה מבארי שעוברת בתדירות גבוהה.

.

.

חייבת לציין שאני מאד אוהבת את יוון, אבל זו איטליה שרק נראית כמו יוון

.

.

הפינה הזו היא הכי מפורסמת בעיירה, בקיץ יש שם יותר אנשים מאשר גרגירי חול במדבר.

.

.

כמובן שגם שם יש סמטאות ובוטיקים צבעוניים לתיירים

.


.

פעם ראשונה שאכלתי בריא בפוליה - סלט סלמון נפלא ברשת מזון בשם pescaria. הכל שם טרי

.

.

גם הכריכונים תענוג

.

.

שתיתי אספרסו באחת הסמטאות וצעדתי לכיוון תחנת הרכבת חזרה לבארי. בטיול שכזה חייבים להיות מתוזמנים לגבי זמני הרכבות, לפעמים הן עוברות בתדירות גבוהה ולפעמים צריך לחכות הרבה זמן, בטיול קצר אין זמן לבזבז זמן...

.


העיר לצ'ה:

.

.

גם ללצ'ה יש רכבות מבארי בתדירות גבוהה יחסית, נסיעה של כשעה וחצי בערך. המרכז של לצ'ה במרחק של כ-5 דקות הליכה מתחנת הרכבת.

לצ'ה מכונה "פירנצה של הדרום" בשל מבני הבארוק היפים שיש בה, ביחד עם זאת יש לה גם מאפיינים יווניים.

העיר מאד יפה עם סמטאות ומבנים בצבע פנינה, אך בו זמנית לא מטופחת, הרבה מבנים מאד מלוכלכים. העיר מקסימה ומאד מתויירת, יש בה אוכל נפלא וזול.

גם שם כמובן סמטאות יפות וצבעוניות. היה לי נחמד מאד בלצ'ה, אבל אהבתי את העיר בארי הרבה יותר. אכלתי שם גלידות נהדרות וקלצונה מטוגן משגע. דרך האינטרנט אפשר למצוא פעילויות כמו סיור טעימות אוכל, סדנת הכנת פסטה, טעימות שמן זית ועוד כל מיני אטרקציות בתשלום. זה שווה אם יש לכם יום שלם בלצ'ה.

.

הטעמים של הגלידות כ"כ יצירתיים וטעימים.

.

.

כמובן שגם בלצ'ה יש חנויות לשופינג (אם כי בארי יותר אולטימטיבית לשופינג).

.

.

דוגמא לאחד ממבני הבארוק שיש שם

.

.

קפה זה אושר, כל השאר זה בולשיט

.

.

בית קפה שחושב שהוא שעון קוקיה

.

.

סמטאות סמטאות סמטאות

.

.

.

.

אחד המקומות המפורסמים בלצ'ה היא של הבחור הזה שמייצר עבודות אמנות

.

.

.

אני מאד מקווה בשביל העיר לצ'ה שישפצו וינקו אותה, חבל לראות מבנים כ"כ יפים לא משומרים.

.

.

חזרתי מלצ'ה ברכבת לבארי, העיר שבה הרגשתי הכי כיף,כמו בבית אבל לא בבית.

.

.

לסיכום: איטליה היא גן עדן לשטיפת עיניים כל עוד נמצאים שם כשמזג האויר נוח (אפילו בצפון ממש ממש חם בקיץ) וכל עוד לא נופלים על גל מתוייר מדיי. איטליה היא אמנם מדינה אחת אבל כל מחוז שם נבדל מהשני. כל מחוז שם פטריוט למקום ולחומרי הגלם הייחודיים שלו. מקווה שאשוב במהרה :)

.

.

.

.

.

האינסטגרם שלי:

www.instagram.com/chen1mm

.

.

.

.

.

עמוד האינסטגרם שלי:

https://www.instagram.com/chen1mm

עמוד האינסטגרם שלי שמוקדש אך ורק לאיטליה:

https://www.instagram.com/chen1mm_italia