יום ה' – 21 אוג' – מחזירים את הקרוואן ונוגעים בניו יורק
7:30 בבוקר קמים. התוכנית להיום: יעל נטע ואני מחזירים את הקרוואן ומשם למנהטן. הגדולות עם הדודה, שבמקצועה – קנינית ביגוד, לשריפת שארית המזומנים שלהן.
מפה לשם, יוצאים קצת מאוחר מהבית. צריכים להחזיר עד 11 את הקרוואן. ה GPS מראה 45 דק'. פאשלה ראשונה – מעלה אותנו על דרך עפר. צלחנו אותה. 5 דק' ואנחנו שוב על הכביש מאתמול – ה Parkway עם הגשרים הנמוכים. נו נמשיך. שוב מצפצפים לי החוצפנים, מדליקים אורות אזהרה – אני לא מבין. עד ש.... צ'קלקות במראה הצדדית. נצמד לידי רכב מלא אורות – לא שוטר, משהו של ה HIGHWAY. "עצור מייד ביציאה הבאה", אני צועק לא בחלון "למה?" צועק בחזרה “because I said so…”, נו עוצרים.
מגיע הבחור ומסביר – parkway אסורה לקרוואנים. פשוט וקל. אתה יכול להתנגש בכל גשר אפשרי. הסברתי לו שאתמול עברתי את כולם בחוסר ידיעה מוחלט וגם היום – מאין לי שזה בכלל parkway?
למזלינו, האיש היה מה road side assistance של רשות הכבישים המקומית. יכולנו לגמור גם עם קנס גדול אם זה היה שוטר. הבחור הסביר לנו איך לצאת מהכביש ולעלות על דרכים חליפיות. נסענו משם, רק שהזמן בינתיים רץ לו, והכבישים הם בעצם רחובות קטנים שחוצים עיירה אחרי עיירה. ורובם בשיפוצים. בעייה נוספת להגדלת הלחץ – אני עדיין על רבע טנק הדלק מאתמול ליד הפארק. השעון מראה – "אדים". אני צריך להחזיר טנק מלא. ה GPS מכוון לתחנת דלק כרבע מייל מתחנת ההחזרה. למה שם – כי ברבע המייל הזה חוצים לניו ג'רסי ושם המחיר צונח. על כזה טנק גדול – החסכון משמעותי..
לבסוף הגענו, ליעל כמעט פרחה הנשמה, אבל גם מילינו דלק בניו ג'רסי, גם עצרנו לפיפי לנטע (כבר אסור בקרוואן) וגם הזדכינו על הקרוואן צ'יק צאק ללא שום בעיות ועם 400 מייל מעבר לתכנון...
הבחור הנחמד הקפיץ אותנו לתחנת האוטובוס ממש ליד התחנה, וב-11:05 כבר דהרנו אל העיר.
הגענו ל port authority, לאחר שעה. ישר לתוך ה times square, שנטע כל כך רצתה לבקר בה (לא זכרה הרבה מהפעם הקודמת). הסתובבנו לנו באזור, ביקור בחנויות שביקשה (M&M, דיסני ועוד), ובשעה 4 כבר עלינו על הרכבת חזרה למשפחה של יעל להפגש עם הבנות + ביקור במסעדה איטלקית שכונתית.
