סוף חורף 2026, אנחנו ספונים שוב בבתים, מתגוננים מפני אימת הטילים האיראניים. בין ריצות למקלט השכונתי לבין ניסיונות נואשים לשמור על תפוקה סבירה בעבודה אחרי לילות ללא שינה, אני עסוקה בתכנון מסלול הליכה בשוויץ בקיץ.
באחד הימים, ידידי א׳, שהוא הייקר כשרוני ורב ניסיון, העלה זכרונות ממסלול אלפיני בקבוצה של כמה חברים. תחת צילום של אגם כחול מטריף מוקף הרים א׳ כתב: ״מה אני אגיד לכם חברים.... לפני מספר שנים כשעוד היתי בחור צעיר ומאושר. חציתי את האלפים מניס בים התיכון עד לטרייסטה במפרץ האדריאטי. את התמונה הזו צילמתי בחלק האיטלקי באחד הימים היותר יפים עם נופים מעניינים.״ אחרי שסיפר על חווית לינה במקום נידח, א׳ סיכם: ״אני לא חושב שאפשר לעשות את האלפים המערביים באיטליה שונים יותר ממש שקורה בדולומיטים או באלפים המזרחיים של מערב אוסטריה. כאילו מישהו ויתר עליהם קצת וטוב שכך״.
ככל שהשיחה המשיכה, הלכה ועלתה ההתעניינות שלי לגבי המסלול, עליו כבר שמעתי בעבר. התאורים של א׳ אודות שביל פחות עמוס ו״נגוע״ מרוב המסלולים באלפים, אודות כפרים שהזמן עצר בהם מלכת, אודות טיב הנופים וכן האפשרות ללינת שטח באוהל (wild camping) - משכו את תשומת ליבי.
בימים הבאים, אחרי שרכשתי מדריך דיגיטלי של השביל (של cicerone), הלכו והתחלפו החלומות השוויצריים שלי בחלומות איטלקיים...
אין ספק בכלל: ״החצייה הגדולה של האלפים״- ה- Grande Traversata delle Alpi, להלן GTA, מסלול חוצה מערב איטליה, הינו אחד המסלולים האלפיניים האדירים באירופה.
עם קצת מעל 800 ק״מ ויותר מ- 57,000 מ׳ הפרשי גבהים; מהגבול השוויצרי, באלפים הגבוהים, כל הדרך דרומה אל הים הליגורי (הים התיכון); דרך לא פחות מחמישה אזורים אלפיניים שונים: זהו אחד המסלולים הכי פחות מפותחים-תיירותית, הכי פראיים והכי פחות עמוסים מבין השבילים הארוכים אשר חוצים את האלפים!
מדובר בשביל ותיק שנוצר ב- 1970. המסלול עבר מאז אי אלו גלגולים אך לא זכה לפופולריות דומה לזו של מקבילו מהצד הצרפתי (החלק הדרומי של ה- GR5 המפורסם) ובוודאי לא לזו של שבילים קצרים יותר בדולומיטים ובאלפים (TMB ודומיו).
רבים מהכפרים לאורך ה- GTA נותרו כמעט כשהיו - קטנים ונידחים ומסורתיים באופיים, עם מעט מאוד פיתוח מודרני נראה לעין. בחלקם יש מעט שרותים לתיירים, באחרים אין בכלל - אך הכפרים המרוחקים הללו מעשירים את חווית ההליכה על השביל ומהווים אלמנט ייחודי בו. אין פה אתרי סקי עצומים עם קלאבים ומדרונות חרוכים. יש שבילים שקטים, בקתות מטיילים קטנות ומחסות חרום (Bivacco), עשרות בקתות רועים מבודדות (ב- Alpes, חלקן עדיין פעילות בקיץ, מאחרות נותרו שרידים בלבד), הרבה אינטימיות וטבע שיד האדם נגעה בו קצת פחות מאשר באזורים אחרים.
הגורמים הללו, ביחד עם האפשרות ל- wild campingֿ, אהבתי לאיטליה, וכמובן - טיב הנופים, הביאו אותי לבסוף לזנוח את התכניות השוויצריות שלי ולבחור דווקא ב- GTA.
חשוב לציין כי זהו שביל מאתגר בהחלט. רבים מהמקטעים אינם נגישים בתחבורה ציבורית ואחרים בעלי נגישות מוגבלת. השרותים לאורך הדרך יחסית בסיסיים (אם כי זו עדיין אירופה). השיפועים לרוב תלולים, ארוכים ותכופים. רבים מהמקטעים כוללים עלייה ארוכה ותלולה ואחריה... ירידה ארוכה ותלולה לא פחות.
ישנם הבדלים כאלו ואחרים בתוואי המדויק של המסלול, בהתאם למקור המידע בו בחרתם. התכנית שלי התבססה במלואה על המדריך של cicerone (אם כי ביצעתי כמה שינויים, די קטנים - ליתר דיוק: שני דילוגים, מכיוון שהתכנית כפי שהיא פחות התאימה לי, פרטים בהמשך).
המדריך של סיסרון מחלק את השביל ל-3 חלקים: הצפוני (כ- 240 ק״מ), המרכזי (כ- 280 ק״מ) והדרומי (כ- 280 ק״מ).
החלוקה היא כזו שמאפשרת את הגישה הנוחה ביותר אל ומ- השביל (ע"פ סיסרון).
עמדו לרשותי 14 ימים נטו להליכה, בתחילת יולי.
בחרתי להתמקד בחלק הצפוני של המסלול, גם משום שלמדתי עליו ראשון - והוא הלהיב אותי מאוד. וגם מתוך מחשבה שאוכל להמשיך, מהיכן שהפסקתי, בשנים הבאות ואולי, אולי להשלים את המסלול כולו, בסופו של דבר (אם השביל יעמוד בציפיות הגבוהות שלי, כמובן).
חלוקת הימים שלי היתה גמישה לחלוטין, תודות לעובדה שהלכתי עם ציוד מלא, ונקבעה בשטח ע"פ התנאים (בעיקר מזג אוויר, נפלתי על גל חום קיצוני שפקד את כל אירופה), ההרגשה האישית שלי (פיזית ומנטלית) וכן אפשרויות הלינה (באוהל או חלופה סגורה, לרוב בקתות הרים). לא הזמנתי לינות בכלל כי ידעתי שתמיד אוכל לפתוח אוהל.
החלק הצפוני של ה- GTA, ע״פ החלוקה של סיסרון, הוא בין Nufenen Pass בשוויץ לעיירה Quincinetto שנימצאת כ- 60 ק״מ צפונית לטורינו, בפינה הדרום-מזרחית של עמק אאוסטה.
זו התחלה מלהיבה מאוד לשביל אלפיני!
ברום של 2480 מ׳, Nufenen Pass הוא המעבר הסלול הגבוה ביותר בשוויץ. הוא ממוקם במעלה כביש צר ומתפתל, כ-שעתיים הליכה צפונית מ- Griesspass בגבול שוויץ-איטליה. מי שבוחר להתחיל לצעוד שם, ״נזרק״, ממש תוך כמה צעדים, אל לב-ליבם של רכס האלפים ה׳לפונטינים׳ הגבוהים (Lepontine Alps). אין מקטעי ״הכנה״/גישה, הימים הראשונים של השביל גבוהים, מרובי אגמים, מבודדים ועתירי פסגות.
ההתחלה הזו הייתה גורם משיכה משמעותי מאוד עבורי. חיפשתי מסלול אלפיני קלאסי. אין יותר אלפיני-קלאסי ממקטע פתיחה שכזה.
השביל משתנה מעט בהמשך. הופך מיוער ונמוך יותר. מרובה נחלים אך כולל הרבה פחות אגמים. הגיוון דווקא משך אותי.
מראש ויתרתי על הליכה של כל המקטע הצפוני בחופשה הזו. ב- 14 ימים מדובר באתגר לא פשוט בכלל. הכושר והמצב הגופני הכללי שלי כבר לא מאפשרים לי לרקום תוכניות שאפתניות שכאלו. מכיוון שאני עם ציוד שטח, החלטתי להתייצב בתחילת המסלול ופשוט... להתחיל לצעוד.
בשל מפולת סלעים, המסלול בין Nufenen Pass ל- Griess Pass, נחסם (לפחות באופן רשמי, עיון במפה גרם לי לחשוב שאפשר להתגבר על החסימה אבל החלטתי לא לבדוק את התאוריה). האלטרנטיבה המומלצת היא מ- Alpe Cruina - נקודה קטנה על המפה, על אותו כביש מתפתל, מזרחית ל- Nufenen Pass (שבעצמו נותר פתוח). זה מאריך במעט את המקטע עד לגבול עם איטליה, אבל לא במידה משמעותית.
וכך, ביום שישי, ה- 3.7.2026, לקראת השעה 11, מצאתי עצמי עומדת בפיתול הכביש, נכונה ונרגשת לקראת הרפתקה חדשה ומאתגרת. העמסתי את התרמיל הגדול והכבד שלי על הגב המעט שבור, אחזתי במקלות ה-הליכה הנאמנים שלי (מלווים אותי מהמסלול הראשון - אי שם ב- 2010!) והתחלתי לצעוד דרומה, בדרכי לאיטליה.
לינקים מועילים
מדריך סיסרון לשביל:https://www.cicerone.co.uk/italys-grande-traversata-delle-alpi
אתר המוקדש לשביל; חלוקה מדרום, עד Alpe Devero, ב-52 מקטעים, כולל קבצי gpx
https://gta-trek.eu/index.php/stages/dayhikes_matrixהשביל ב- ׳outdooractive׳, מסלול:https://out.ac/7Rhrx
