כנראה בגלל המרחק או אולי בגלל ריבוי “המתחרים” לא מופיע הגליישר פארק שבמונטנה ברשימת פארקי “החובה” שבספרי המטיילים בעברית ובהמלצות של אתרי האינטרנט - וחבל. לטובת המטיילים בארה”ב מצאתי לנכון לעשות צדק עם הפארק המדהים הזה ולספר בשבחו.
כמי שמתקרבים לגיל 60 ושמזמן לא מתלהבים מלגמוע מרחקים בשעות נהיגה ארוכות ברכב, מצאנו שההוזלה במחירי הטיסות בעולם בכלל ובתוך ארה”ב בפרט מאפשרת לנו להגיע לגליישר פארק בטיסה במחיר סביר גם בסוף חודש יולי.
לפארק הזה המהווה המשך להרי הרוקיז הקנדיים שלושה חלקים: החלק המערבי, החלק המזרחי והחלק הצפוני שנמצא רובו בתוך קנדה. כמי שזמנו אינו בידו החלטנו להקדיש לפארק רק שלושה ימים. טסנו במטוס בוכנה (כן יש עדיין כאלה...) בטיסה קצרה ומצוינת של חב' Alaska שבקיץ מוציאה בכל יום מס' רב של טיסות בקו מסיאטל לעיירה Kalispell. לאחר הנחיתה בשדה התעופה הקטן הנושא את השם הגדול Glacier park international airport בשעות אחה”צ של היום הראשון וקבלת הרכב השכור, יצאנו צפונה אל העיירה columbia falls לצורך הצטיידות בסופרמרקט ענק בשם super 1 foods. נקודות ההצטיידות שבתוך הפארק מועטות והמחירים בהן גבוהים. את הלילה הראשון העברנו במלון קטן ומצוין בשם glacier guides lodge הנמצא ממש ליד הכניסה המערבית לפארק מבלי לוותר על ארוחת ערב מצוינת במסעדה הנמצאת במרחק הליכה מהמלון במקום לינה נוסף בשם belton chalet. (ראו טיפ בנפרד)
את היום השני הקדשנו לחלקו המערבי של הפארק שעיקרו חציית הפארק ממערב למזרח בדרך הנוף המרהיבה הנקראת going to the sun road. עוצמתו של הנוף, ההרים הגבוהים שפסגותיהם מכוסות שלג והאגמים הרבים גרמו לנו להבין שאכן הגענו ל”דבר האמיתי”. כאן אולי כדאי לציין שאין קליטה סלולרית בתוך הפארק ומלבד השילוט המצוין נעזרנו בתכנת Here שמאפשרת הורדת מפות off line וניווט נוח. לאורכה של הדרך מס' נקודות עצירה בהן ניתן לצאת למסלולי הליכה בדרגות קושי שונות. כאן נתקלנו לראשונה בעובדה שלהבדיל מהישראלים, אצל האמריקאים הגליישר פארק נמצא ועוד איך על מפת התיירות. עונת הטיול בפארק היא רק בת כ-3 חודשים ועל כן מקומות החניה שבנקודות העצירה שלאורך הדרך מלאות עד אפס מקום במכוניות של מטיילים. המתנה ארוכה מאד לפינוי של מקום חניה שליד מרכז המבקרים בlogan pass אפשרה לנו להחנות את הרכב על מנת לצאת למסלול הליכה אל ה-hidden lake.
הגדרת המסלול באתר האינטרנט של הפארק כ“קל” הטעתה אותנו ולהערכתי גם רבים מהמטיילים האחרים שפגשנו לאורכו. נכון שהשביל נוח להליכה אך מאחר ומדובר בעליה משמעותית הוא לא היה “קל” גם לנו הרגילים לחרוש את שבילי ישראל בקבוצות של אוהבי לכת.
אבל המראה של האגם הנסתר פיצה ועוד איך על העליה אליו.
עצרנו בנקודה הנקראת sunruft gorge כידי לצפות בזרם המים הפורץ בעצמה בתוך נקיק סלעי צר והמשכנו ממנו בדרך היורדת אל המפל הנקרא st Mary falls . פגישות עם מטיילים שחזרו מהמסלול הבהירה שמפלי סט מרי הם רק הקדימון לדבר האמתי שהוא מפלי virginia falls המרוחקים הרבה יותר. כמטילים מנוסים ידענו שהסיפוק מהקושי שבדרך שמור תמיד למה שמחכה בסופה, ואכן שמענו להמלצות והמשכנו בדרך המעט ארוכה אבל הלא קשה אל מפלי ורג'יניה.
הדרך חזרה לרכב שכללה אמנם עליה הייתה פחות קשה ממה שחששנו כשירדנו אותה וכך הימשכנו ברכב בדרך העולה אל השמש כשהיא חולפת ליד אגם סט מרי וסביבו אלפי עצים ערומים שנותרו לאחר השרפה הגדולה שהייתה שם לפני מספר שנים. עצרנו לקפה קר במקום הנקרא rising sun שליד האגם ונסענו לsaint mary הנקודה בה מסתיימת במזרח “הדרך אל השמש”.
נסיעה של כ-45 דק' הביאה אותנו אל האזור המזרחי של הפארק הנקרא many glacier בו תכננו לישון וגם לטייל למחרת. החוסר במקומות לינה בצידו המזרחי של הפארק היא עובדה “ידועה”. ומציאת מקום לינה “נורמלי” דהיינו נוח ונקי ובמחיר סביר היא כמעט בלתי אפשרית. כידי ללכת על בטוח הזמנו (עם אפשרות ביטול) זמן רב מראש חדר במלון של רשת הולידיי אין אקספרס הנמצא בעיירה בשם browning המרוחקת כשעת נסיעה מאזור מני גליישר במחיר של 220$ ללילה + מיסים. בתוך הפארק באזור של מני גליישר קיימים שני מקומות לינה המנוהלים ע”י חב' xanterra שלה הזיכיון להפעלת מלונות בפארקים www.glaciernationalparklodges.com מלון היסטורי שאמור להיות ברמה גבוהה בשם many glacier hotel שהיה בשיפוצים ומלון ברמת מוטל בשם swiftcurrent motor inn שלו חדרים ברמות שונות. שני מקומות לינה אלה מוזמנים חודשים רבים מראש והסיכוי להשיג בהם חדר כמעט אפסי. בגלל ההמלצות השליליות על המלון והמחיר הגבוה העדפתי לנסות בכל זאת להזמין חדר במוטל. מאחר והזמנות שבוצעו ניתן לבטל עד 3 ימים לפני מועד הלינה, הצלחתי כנראה בגלל ביטולים של הרגע האחרון, להשיג כשבוע ימים לפני המועד חדר ברמה גבוהה במוטל (במחיר של 165$ ללילה). הבחירה לישון שני לילות באותו מוטל התבררה כמוצלחת ביותר. החדר היה גדול, נקי, המיטות היו נוחות מאד וגם ארוחות הערב והבוקר שאכלנו במסעדה שלו, היו בהחלט משביעות רצון. (אין מקום אחר לאכול באזור וגם מקום קליטת הוויי פיי היחידי הוא הלובי של המוטל) וכמובן ההנאה של היציאה למסלול מ”פתח החדר” והחזרה “ישר למקלחת” בסופו...
מאחר ומבחר המסלולים הקצרים באזור הזה הוא קטן ההחלטה הייתה לעשות מסלול של יום שלם. הבחירה הייתה בין שני מסלולים: מסלול שנקרא grinnell glacier שהיה ארוך מעט יותר ונקודת היציאה אליו חייבה נסיעה קצרה ברכב. ניתן לקצר את המסלול ע”י הפלגה בסירה שיוצאת מרציף שמתחת למלון many glacier, אבל מאחר ולא דאגתי להזמין מקום בסירה זמן רב מראש, לא הצלחתי גם 10 ימים קודם לכן לשריין מקום בהפלגות הבוקר. בחרנו במסלול השני שנקרא Icberg lake אליו יצאנו מצוידים במקלות הליכה באוכל ושתייה לכל היום, מפתחו של חדרנו במוטל. למסלול שאורכו 16 ק”מ יצאנו בשעה 9 בבוקר וחזרנו ממנו בשעה חמש. הכמות הגדולה של המטיילים במסלול הפתיעה אותנו, אבל הסירה כל חשש שנפגוש דובים בדרך שלהבדיל מאיתנו מעדיפים להתרחק מחברתם של בני האדם. המסלול המוגדר בדרגת קושי “בינונית”, אך בגלל אורכו היה מעט קשה יותר מ”בינוני”, מטפס באופן מאד מתון בדרך יפהפיה עד להפתעה המחכה בסופו, הקרחון והאגם שלשפתו.
עשרות רבות של תמונות שצולמו באותו היום יכולות לשקף רק במעט את עוצמת החוויה.
את היום השלישי פתחנו בנסיעה קצרה אל האגם הקרוב swiftcurrent lake שלשפתו נמצא המלון many glacier לא רק כידי לראות את האגם היפה הזה, אלא גם כידי לצלם את התמונה הכי מפורסמת של הגליישר פארק.
