טיול זוגי עצמאי ולא תרמילאי בדרומה של סין

הקדמה

השתדלתי בכתיבה לא להרבות במתן מידע, שכבר קיים ב”למטייל” אלא בעיקר להוסיף מידע שיועיל למי שמתכנן טיול עצמאי. (כשהקושי העיקרי היה לא להכביד עם כמות התמונות...). ההחלטה שלי (בן 63) ושל אשתי (בת 59) לטייל עצמאית בסין בלבטים לא מעטים, למרות היותנו בוגרי טיולים עצמאיים שכאלה בהודו וביפן. בדיעבד ניתן לומר, שלא היה מקום לחששות. כמו בכל טיול לא קצר המורכב ממס' יעדים, גם טיול בסין כרוך בלוגיסטיקה שאותה יש לארגן כמו: טיסות פנים, רכבות, ומאחר ואין אפשרות למערביים בסין לשכור רכב ולנהוג לבד – גם בארגון של מדריכים, נהגים והסעות. למי שלא נהנה כמוני מהשקעת הזמן הרב שיש להשקיע בהכנת הטיול מומלץ להיעזר בשרותי סוכנויות התיירות הישראליים שעל שתיים ישנן המלצות שחוזרות ב “למטייל” (מה שכמובן מייקר את העלות הכוללת של הטיול). אחד החששות שהיו לי, היה שהמודרניזציה כבשה את סין כך שכבר לא נוכל לראות את “סין האמיתית” סין עם המראות של פעם והתמונה הזו אחת מרבות כמוה מראה שזה לא כך.

אזורי הטיול – שנגחאי, חבל יונאן, שנגרילה בטיבט, אזור גווילין ויאנגשו וטרסות האורז של longji.

המועד – 17 יום בחודש אוקטובר במהלך חופשות החגים אצלנו.

מקורות מידע עיקריים – המדריך הממוקד בעברית של lonely planet, האתר בעברית travel china.co.il האתר באנגלית travel china guide שבו יש גם מנוע חיפוש המאפשר בהקשת שם היעד לקבל המון מידע נחוץ, קבוצת הפייסבוק “סין למטיילים”.

טיפים כלליים:

טיסות, רכבות ומלונות – הוזמנו באינטרנט. מהארץ בחב' Hainan הלוך טיסה ישירה לשנגחאי חזור טיסה ישירה מShenzhen . טיסות פנים הוזמנו באמצעות מנועי החיפוש Kayak ו-Skyscaner (מחירי טיסות הפנים דווקא ירדו ככל שהתקרב המועד) כל הטיסות יצאו בזמן והגיעו אף לפני הזמן. יחד עם זאת, לא מומלץ להמר על ההגעה בזמן של טיסה פנימית שתנחת בשדה התעופה ממנו אתם ממריאים מס' שעות לפני ההמראה חזרה לישראל. רכבות הוזמנו באתר Ctrip, קיימת מגבלה להזמין יותר מחודש וחצי חודשיים מראש, יש להמתין לקבלת אשור במייל להזמנה ויש לאסוף את הכרטיסים בתחנת הרכבת (אפשר לאסוף את כולם בפעם אחת). המלונות הוזמנו דרך Booking, agoda, Expedia לאחר שנקראו חוות דעת של מערביים.

הסעות/הדרכה – שישה ימים באזור יונאן היינו עם מדריך שגם נהג ברכב. טיפ חשוב - כשמסכמים עם מדריך למספר ימים יש לוודא את סוג הרכב שישמש אתכם. נסיעה אחת של 4 שעות ברכב סיני גרמה לנו להרגיש את ההבדל לעומת הטויוטה היילנד הנהדרת של המדריך ביונאן. בשאר האזורים כל סדורי ההסעות תואמו עם המלונות ורכבי הנהגים היו טובים.

המרת כסף – מטעמי זהירות יתר לקחתי מהארץ 2,000 יואן שנקנו בשער המרה גרוע. זה מיותר למי שנוחת בשנגחאי מאחר ובשדה התעופה יש שני מקומות לצ'אנג' בו המרנו דולרים בשער המרה טוב. המרנו כסף בהליך קצר גם במלון בשנגחאי וגם בבנק אוף צ'יינה בשנגרילה.

אינטרנט ותקשורת – למרות שגוגל ו-ווטסאפ לא פועלים בסין, לא מומלץ להתקין כמה אפליקציות של VPN על מנת להתחבר לויי פיי המקומי. כל הVPN שהתקנו (רובם בתשלום) לא עבדו בכלל או שעבדו חלקית. זמן ההתעסקות בנסיונות להתחבר היה רב ועוגמת הנפש מהכשלונות גדולה. בסין יש בכל מקום תקשורת סלולרית וחבילת הגלישה של סלקום עבדה מצויין. מומלץ להתקין בטלפון את האפליקצייה Wechat שהיא הווטסאפ הסיני דבר שיקל על התקשורת עם נותני שרות בסין כמו מדריכים, נהגים ובתי מלון.

המזרן – בהרבה מלונות הוא ממש קשה. אם קראתם חוות דעת עם תלונות על המזרן העדיפו לוותר על המלון הזה, אלא אם אתם מאלה שאוהבים לישון על הרצפה…

השפה – נכון שאין כמעט מי שמדבר אנגלית אבל לכל מי שפנינו הייתה נכונות רבה לסייע וטלפון עם אפלקציית תרגום (שטובה בהרבה מגוגל טרנסלייט) אליה הוא היה מקריא או כותב בסינית את התשובה לשאלתנו ומראה או משמיע לנו אותה באנגלית.

המדרגות – הרבה מאד מדרגות (מאות) שבהן כידוע לא רק יורדים...

הנחה לבני 60 ומעלה – בהרבה מקומות כרטיסים ל”קשישים” כמוני נמכרו בהנחה. הצגתי תמיד את רישיון הנהיגה הישראלי שלי שבו תמונה ותאריך לידה וזה הספיק.

דברים קטנים – נייר טואלט (שאין ברוב השירותים הציבוריים שדווקא הפתיעו לטובה) ו- Alco-gell, ואולי גם סכינים ומזלגות חד פעמיים, כי בהרבה מקומות ניתן לקבל חוץ מצ'ופסטיקס רק כף...

המסלול

ימים 1-3 שנגחאי. החלטנו להתחיל בשנגחאי בגלל החג הלאומי הסיני שחל בשבוע הראשון של אוקטובר. חשבנו שבעיר כזו יהיו פחות תיירים מאחר והרבה אנשי עסקים שמגיעים אליה בדר”כ ימנעו לעשות זאת בגלל החג. בדיעבד הסתבר כי כדאי להתחיל את הטיול במקום כזה בגלל הג'ט לג. 5 השעות שבו השעון בסין מקדים את ישראל זה נושא שלוקח מספר ימים להתרגל אליו (קשה להירדם בלילה וקשה להתעורר בבוקר) ולכן עדיף לעשות זאת ביעד שהלו”ז שלו הוא גמיש ותלוי רק בך. בשנגחאי לא נעזרנו במדריך והתניידנו באמצעות הרכבת התחתית המצוינת שבה יש שילוט וכריזה באנגלית וכמעט בכל תחנה יש מדרגות נעות ואו מעלית. (אפילו משדה התעופה Pudong למלון נסענו בתחתית עם המזוודות). מומלץ מאד להתקין את האפליקציה הנהדרת MetroMan המאפשרת את תכנון הנסיעה (ולא רק בתחתית של שנגחאי). לכל תחנת תחתית יש מס' יציאות לכן מומלץ לבדוק בגוגל מאפס לפני הנסיעה להיכן מגיעות היציאות הממוספרות של תחנת התחתית אליה נוסעים, או חילופין לחפש בתחנה את השילוט המכוון אל מס' היציאה וגם מציין שם הרחוב אליה היא מגיעה. ההחלטה באיזה אזור לחפש מלון בשנחאי הענקית איננה פשוטה. ההמלצה כמובן לבחור מלון בקרבה רגלית לתחנה של תחתית, אבל אני רוצה גם להמליץ על אזור “הזיכיון הצרפתי” או ליתר דיוק אזור Xintiandi שהוא אזור מטופח, יוקרתי עם שפע של מסעדות, בתי קפה וכמובן קניונים ענקיים. על הלינה שלנו במלון Langham הנהדר כתבתי טיפ בנפרד.

אתרים מומלצים: הBund כמובן, מגדל שנגחאי המתפתל (לפני השקיעה ואחריה), מקדש xiahai הבודהיסטי המרשים למי שמגיע למוזיאון הפליטים היהודים (ראו טיפ בנפרד), מוזיאון שנגחאי שבPeople Square למי שכמונו אוהב כלי פורצלן מדהימים, ריהוט סיני עתיק וציורים סיניים. אם הגעתם לשם בסוף השבוע אל תוותרו על “שוק הנישואין” הנמצא בתוך פארק העם בצד השני של הפיפל סקוור בו מניחים הורי הרווק/ה דף עם פרטי המועמד על מטרייה. בתמונה רק קטע קטנטן מתוך אחד השבילים שב”שוק”.

היום הרביעי – העיר Suzhou. עליה קראנו הרבה המלצות ועל עיירות המים שקרובות לשנחאי. בחרנו בשוזו בגלל הגנים היפים ותעלות המים שיש בה ואף החלטנו לישון שם לילה. האמת שדי התאכזבנו. קודם לא לקחנו בחשבון את המעבר החד משנגחאי המודרנית, היוקרתית לעיר סינית “פשוטה”. שוזו גם איננה “עיירת מים”, שני רחובות עם תעלות מים שראינו בה (אחד ביום ואחד בלילה) היו יפים אבל לא וואו. גן “הפקיד הצנוע” שהיה אמור להיות מוקד המשיכה העיקרי היה מוזנח למדי והבניינים העתיקים שבתוכו זקוקים מאד לתחזוקה ושיפוץ. והעיקר – הנסיעה לשוזו אמנם לוקחת “רק חצי שעה” אבל כרוכה (כמו כל התניידות בסין) באופרציה לא פשוטה: חצי שעה נסיעה בתחתית של שנגחאי לתחנת רכבת ע נ ק י ת, התמצאות בתוך התחנה הזו איננה קלה, השארת חלק מהמזוודות בשמירת חפצים, המתנה לרכבת, נסיעה במונית מתחנת הרכבת בשוזו למלון ולאתרי הביקור.

היום החמישי – טיסה לDali שבחבל יונאן. תחנת הרכבת Hongqiao שבשנחאי (אחת מתוך שלוש) אליה חזרנו משוזו צמודה לשדה התעופה עם אותו השם (להבדיל משדה התעופה Pudong בו נחתה הטיסה מישראל), מה שאיפשר מעבר רגלי. לאחר כ3.5 שעות טיסה נחתנו השדה התעופה של דאלי שם חיכה לנו הנהג שהמלון שלח. כעקרון מומלץ לדעתי לתאם עם בתי המלון שהם ישלחו נהג לאסוף אתכם, בגלל הקושי של נהגי המוניות למצוא אותם בתוך הסמטאות/הרחובות הרבים. לאחר כמעט שעה נסיעה הגענו אל המלון הקטן והמקסים Dali MuYun Inn שבתוך העיר העתיקה של דאלי שהיה נהדר ובו ישנו שני לילות.

היום השישי – את המסלול בששת הימים הבאים יוביל טאשי שהוא מדריך ונהג (ראו טיפ נפרד). את היום הקדשנו לאזור שהוא דרומית לדאלי. נסענו אל הכפר west lotus בו שוכן מיעוט מוסלמי ששלט בשיירות שנעו בחלק הזה של דרך התה והסוסים. שליטה כלכלית מביאה לעושר ולכן ביתו העתיק של הסוחר העשיר המקומי נראה בהתאם, גם המסגד הגדול הראה על גודלה ועושרה של האוכלוסייה המקומית.מהכפר היפה המשכנו אל הרובע העתיק של העיר weishanלאחר ארוחת צהריים של מרק עם האיטריה “הארוכה בתבל” במסעדה מקומית שאליה לא היינו נכנסים ללא המלצתו של טאשי, עלינו בנסיעה אל ההר weibau כידי לבקר תוך עליה רגלית באין ספור מדרגות במקדשים הדאואיסטים העתיקים והמרשימים (מהתקופה שקדמה לבודהיזם)היום השביעי – עזבנו את דאלי בנסיעה צפונה לאורך אגם erhai שעל גדותיו יש התפתחות מואצת של השקעה בתשתיות ובניית בתי מלון בדרכנו לעצירה בכפר xizhou, עוד תחנה לשיירות של דרך התה והסוסים ובו זכינו לא רק לבקר בביתו העתיק והמפואר של סוחר עשיר אלא גם בשוק האיכרים שהיה בכפראחה”צ התרחקנו מהאגם והמשכנו אל הכפר העתיק והיפה shaxi שבו רחובות רבים עם בתים עתיקים ובו גם נמצא המלון שהזמנו לאותו הלילה.היום השמיני – למזלנו התקיים באותו הבוקר בשאשי שוק האיכרים השבועי, מה שגרם לנו לדחות את יציאתנו לטובת צילום מראות שרק שוק כזה מאפשר הימשכנו בנסיעה צפונה אל האזור שמתחת להר yulong snow mountain השוכן צפונית לעיר ליג'יאנג. תחילה אל הכפר yuhu עם בתי האבן המיוחדים שלו שתושביו מתפרנסים לא רק מחקלאות אלא גם מהובלת תיירים בטיולי סוסים במעלה ההרובהמשך לכפר baisha עם בתי העץ העתיקים שם גם ביקרנו בביה”ס בו מכשירים מורות לרקמה על מנת שתלמדנה את תושבות הכפרים מלאכה נוספת ממנה יוכלו להתפרנס, כמה חבל שבהרבה מקומות נמכרים חיקויים של עבודות רקמה כאלה מייצור ממוכן.בדיעבד ניתן לומר ששני המקומות האלה לא היו must, יתכן שאם נפלתם על יום בו פיסגת ההר איננה מכוסה בעננים כדאי להקדיש את הזמן לטיול טבע של הליכה או רכיבה על סוסים במורדות הsnowmountain . לחילופין כדאי לשקול אולי לבקר באתרים שבתוך ליג'יאנג העתיקה.

לקראת ערב הגענו אל החלק העתיק והמדהים של lijiang . רק אז הבנו כמה נכונה הייתה ההחלטה ללון במקום זה שלושה לילות. זו עיר עתיקה ענקית עם שפע של רחובות צרים עם בתים עתיקים בני שתי קומות עם תעלות מים וגשרונים . כן היא מאד ממוסחרת ותיירותית אבל מאד נקיה ומטופחת ועם שפע של מסעדות, בתי קפה וברים ואנחנו הרי תיירים...המלון הבוטיקי הנהדר JunBo Boutique בו ישנו נמצא על שפת תעלת מים ברחוב הכי יפה בעיר והיה מצויין (ראו טיפ נפרד).היום התשיעי – נסיעה של כשעתיים בחלקה לאורכו של נהר היאנגצה, הביאה אותנו בבוקר היום היפה הזה אל שמורת הטבע הר הצבים שבהר laojunshan שליד Liming. העליה בשני הרכבלים לא חסכה מאיתנו המשך טיפוס במדרגות וכמובן לא את הירידה (בהרבה מדרגות) בחזרה אל הרכב, אבל המראות המהממים היו שווים את המאמץ הלא גדול.זה כנראה היה צב ענקי...ההחלטה לחזור ולישון גם את הלילה הזה בליג'יאנג הייתה נכונה מאחר ולימינג הוא מקום קטן ודי נידח המציע פחות אפשרויות של לינה ואוכל לתיירים (בטח מערביים), ובכל מקרה אם ממשיכים למחרת צפונה לכיוון ערוץ דילוג הנמר מרבית הדרך מלימינג היא גם ככה לכיוון ליג'יאנג.

היום ה-10 – במלון המקסים בליג'יאנג הישארנו את המזוודות ומצוידים רק בטרולי ללינה של לילה אחד יצאנו צפונה. לאחר נסיעה של שעתיים כשפסגותיו המכוסות בשלג ראשון של הsnow mountain מלוות אותנו, הגענו אל ערוץ דילוג הנמר על מנת להיווכח שהמדרגות הרבות המצפות לכל מי שיורד (ועולה) מתחתית הערוץ לא מרתיעות עוד הרבה מאד תיירים סיניים. רק הירידה אל ערוץ היאנגצה הצר ועוצמת זרם המים השוצף מאפשרות לך לדמיין כיצד אולי יכול היה הנמר לדלג לצידו השני של הנהרנסיעה של שעתיים נוספות הכניסה אותנו אל טיבט מדינתו של טאשי מדריכנו, והעובדה שהיא חלק בלתי נפרד מסין לא פגעה בתחושות הגאווה הלאומית שלו. לפני הכניסה לעיר שנגרילה היקפנו בנסיעה את napa lake לראות את היאקים הרועים בשטח ולהתרשם מיופיו של האזור.השמש החלה לשקוע ובגובה של 3,400 מ”ר גם הטמפרטורות ירדו באופן חד. האזור העתיק של שנגרילה בה בחרנו ללון איננו מאד גדול והרחובות עם בתי העץ הנמוכים היו יפים גם בשעות הערב כשיצאנו בטמפרטורה של 6 מעלות לחפש מסעדה.היום ה-11 – את שעות הבוקר הקדשנו לביקור במנזר הטיבטי הענק songzanlin בו לומדים 700 נזירים. טאשי בן העיר ידע לבקש מנהג האוטובוס המוביל את כל המבקרים במנזר לעצור רק לנו על שפת האגם כידי שנקיף אותו רגלית ונוכל לצלם את הצילומים היפים ביותר של המנזר, למזלנו גם נתקלנו בזוג שבחר ללבוש בגדים מסורתיים כידי לצלם את התמונות שלפני חתונתו על רקע המנזר.כן גם פה בתוך המנזר יש מדרגות, לא נורא רק 134 חזרנו לשנגרילה לסיור קצר בשוק המקומי ולאכילת ארוחת צהריים של דאמפלינג נהדרים במסעדה שטאשי בן המקום הכיר, ואכן הטעם היה בלתי נשכחאת החלק העתיק של שנגרילה ראינו אתמול רק בערב, מה שחייב סיור קצר ברחובותיה היפיםהמקושתים כולם בדגלים אדומים לרגל חגיגות ה-70 של סין החדשהבשעות אחה”צ נפרדנו מטאשי מדריכנו הנהדר שהפקיד אותנו בידיו של חברו שלקח אותנו בנסיעה של 4 שעות (מתוכן שעה רק בכניסה לעיר...) אל ליג'יאנג העתיקה שכל כך אהבנו ובחזרה אל המלון המצוין.

היום ה-12 – מאחר והטיסה שלנו הייתה רק בשעה שלוש יכולנו להקדיש את הבוקר לאתרים בתוך העיר העתיקה של ליג'יאנג, מה שהביא אותנו לאחת ההפתעות המדהימות של הטיול והוא בית האחוזה של משפחת מו Mushi Tusifu. מדובר בקובץ גדול של בניינים (משוחזרים) מרהיבים ביופיים כשגנים מקסימים מחברים ביניהם והמזכירים בעיצובם את ארמונות הקיסרים שבבייג'ינגאתר שאסור להחמיצוכשכל בניין וחצר יפים מקודמו במרחק קצר מהאחוזה נמצא השוק העירוני של ליג'יאנג המאפשר שוב לצלם שלל מראות יחודיים וגם כאלהבשעה חמש אחר הצהריים לאחר טיסה של פחות משעתיים הגענו אל גווילין, כשבשדה התעופה המתין לנו הנהג ששלח המלון ביאנגשו. ההחלטה הייתה לדלג על גווילין לטובת לינה רצופה של 3 לילות במלון Yangshuo Mountain Nest הנמצא בכפר קטן באזור שמורת הטבע של נהר היולונג כ-4 ממרכז יאנגשו. הבחירה במלון זה נעשתה בעקבות הציון הגבוה שקיבל בבוקינג, ההמלצות החמות של תיירים מערביים ששהו בו, וההיענות המהירה והקלה של הצוות השולט באנגלית לפניותיי תחילה במייל ובהמשך בWeChat. וגם מההבנה שעיקר הטיולים באזור הם באתרי טבע וסוג של נופש. באמצעות הצוות הנהדר של המלון ארגנו לעצמנו את כל הסיורים באזור. בכל בוקר החלטנו מה נעשה היום ותוך חצי שעה עמדו לרשותנו רכב ונהג שהסיע אותנו אל ה”אטרקציות” שבאזור.

היום ה-13 – האזור של יאנגשו מתחלק בין אתרים שליד הנהר לי ואתרים שליד הנהר יולונג. בבוקר נסענו אל העיירה העתיקה Xingping (מבטאים שינגפינג) ולאחר הסתובבות ברחובותיה העתיקים ירדנו עם עוד הרבה תיירים סינים אל הסיור שלגדת נהר הלי. הפופולריות של המקום נובעת מהנוף המוטבע לדעת רבים על השטר של 20 יואןהרי הקארסט הנישאים מכל עבר הפכו לנוף הקבוע שלנו באותם שלושת הימים, כאשר המטרה הייתה לצלם אותם במזג אוויר הכי בהיר שיש ובמקבץ הכי יפה שיש. משם נסענו אל צידו השני של האזור אל גשר הFuli bridge העתיק שמעל נהר היולונג.וממנו הימשכנו למה שנחשב גולת הכותרת של השהיה באזור והוא השייט הרגוע בסירות במבוק על נהר היולונג אותה משיט עם מוט במבוק ארוך “גונדולייר”, קחו בחשבון שכשהסירה יורדת במפלים נרטבות הרגליים ואף יותר ולכן גם כדאי לא לקחת אתכם לשייט יותר מידי דברים. קשה לתאר כמה צילומים ניתן לעשות בשייט של שעה וחצי...בעיקר אם מזג האוויר מאיר פנים יחסית

הנהג חיכה לנו כמובן במעגן הסיום והחזיר אותנו לפנות ערב למלון. הכפר בו נמצא המלון אינו מציע פתרונות ראויים לאכילה במסעדות והסתובבות אחריה כך שתמורת 30 יואן (15ש”ח) לכיוון, המונית שהזמין עבורנו המלון הביאה אותנו אל מרכז יאנגשו אל West street המדרחוב המפורסם עם שפע החנויות והמסעדות.

היום ה-14 הוקדש לחלקו היותר דרומי של האזור. לא התחשק לנו לחזור על חוויית השייט וגם מההמלצה לשכור ולנהוג עצמאית בווספה חשמלית הנקראת סקוטר חששנו, כך ששוב מצוידים ברכב ונהג נסענו בתחילה אל הכפר הקטנטן Liugong old vilage על גדת נהר הלי שההמלצה להגיע אליו המופיע גם בלונלי פלאנט התבררה כבלתי מוצדקת ומשם אל מערת הנטיפים Silver Cave שהפתיע אותנו בגודלה וביופייה, אכן חלק מהמראות שבה לא דומים למערות נטיפים אחרות בהן היינו.קטע הכביש לכיוון יאנגשו ממערת הנטיפים ועד גשר Gongnong bridge נקרא גם Ten mile gallery מציע מספר אטרקציות כמו טיפוס על גבעת ה-Moon Hill ביקור במערת הGold water cave (עם בריכות בוץ ובריכות מים מינרליים חמים) והעץ Big banyan tree שעל כולן החלטנו לוותר. עצרנו באזור גשר Gongnong ונראה שממנו יש את התצפיות הכי יפות על תופעת הרי הקארסט המרשימה של האזור.בשעה הזו של אחה”צ של היום השני ביאנגשו הרגשנו שלמעשה מיצינו את האזור. לכן לטעמנו מספיק להקדיש למקום רק יומיים מלאים ולא שלושה כפי שעשינו. את הערב שוב הקדשנו לארוחת ערב ובילוי של קניות במרכז העיר יאנגשו וגילינו שהרחובות שמסביב למדרחוב הwest street אפילו עדיפים על המדרחוב עצמו.

היום ה-15 - מאחר והטיול באזור הוא למעשה סוג של נופש ניצלנו את הבוקר לטיול טבע רגלי ומקסים אליו יצאנו מהמלון אל השביל הסלול שלאורכו של נהר היולונג מה שאיפשר שוב להינות מהנוף ולצלם בפעם האחרונה את תופעת הטבע המרשימה הזובשעת הצהריים היגיע אל המלון ביאנגשו הנהג והרכב ששלחה לבקשתנו בעלת המלון מהכפר Ping'an שבטרסות האורז longji Rice Terraces. תאמנו איתה שהנהג יעצור לנו לסיור רגלי קצר של כשעה במרכז העיר גווילין על מנת שנוכל להתרשם מהאגם והפגודות (וגם לאכול ארוחת צהריים). העצירה הזו חיזקה את ההחלטה בתכנון הטיול שלא להקדיש לגוילין יום שלם, אכן מקום נאה, אך העיר המודרנית שסביבו פוגעת באותנטיות של האתר.הנסיעה מגוילין לטרסות האורז הנמשכת כשעתיים נעשית להפתעתנו ברובה באוטוסטרדה נהדרת עם מנהרות ארוכות ומרשימות שכנראה מובילה בהמשך ליעד המצדיק את ההשקעה הענקית בתשתית שכזו. לפני התחלת הטיפוס בפיתולי הכביש אל הכפר Ping'an עצר לנו הרכב במרכז במבקרים בו יש לרכוש כרטיסי כניסה לאזור ובו גם הישארנו בשמירת חפצים את המזוודות שלנו והמשכנו רק עם טרולי ללילה אחד. דמי הכניסה, גודלו העצום של מרכז המבקרים וכמות התיירים הגדולה שיקף איזו תעשייה תיירותית צמחה סביב האטרקציה הזו. ההחלטה להזמין את ההסעה מבעלת המלון כאן (בעלות נוספת של 100 יואן כ-50 ש”ח) ולא להיענות להצעת ההסעה של בעלת המלון ביאנגשו, הייתה כי בתוך הכפר Ping'an יכולים לנסוע רק תושבי הכפר...כך שעם הכניסה לכפר הועברנו לרכב מקומי שהמתין לנו והמשיך לטפס ולטפס בתוך הרחובות הצרים עד לנקודה שממנה רק הולכי רגל יכולים לטפס ובה המתינה לנו אישה שהכניסה את מזוודת הטרולי שלנו לסל קש ענק שעל גבה ויחד איתה הימשכנו גם אנחנו את הטיפוס אל המלון.לא, לא טעיתי לא בחרתי את המלון בקצה הכפר במקום בכניסה לכפר. פשוט כידי להינות מהמראה המרהיב של טרסות האורז יש לתצפת עליהם מלמעלה וכידי להגיע למעלה יש לטפס…המלון Ridge Inn אכן נמצא במקום שההליכה ממנו לנקודות התצפית איננו קשה במיוחד. החדר במלון היה גדול, נקי עם חדר אמבטיה מודרני ולהפתעתנו אפילו המזרנים בניגוד להרבה מקומות בסין היו נוחים. סאמר בעלת המקום דוברת אנגלית מצוינת נענתה לפניותנו במייל ואח”כ בויצ'אט והנחתה אותנו איך להגיע למחר בבוקר לשתי נקודות התצפית: Seven srars with Moon ואל Nine Dragon Five Tigers

היום ה-16 - החל בערפל כבד שהתפוגג לאיטו וחשף בפנינו את המראה המרהיב של שדות האורז הצהובים שלמזלנו הרב עמדו להיקצר רק יומיים לאחר מכן. השביל המחבר בין שתי נקודות התצפית איפשר נקודות צילום מרהיבותלא קשה היה לטפס במדרגות המובילות אל נק' התצפית וכמובן שהיו בהן תיירים רביםאבל כן קשה היה להפסיק לצלםרטובים מזיעה בעקבות המאמץ ובגלל “המסע” הארוך שצפוי היה לנו לאותו היום, חזרנו בצהריים למלון למקלחת והחלפת בגדים בזכות בעלת המלון הנהדרת שאפשרה לנו צ'ק אאוט מאוחר. כשמזוודת הטרולי שלנו על גבה של הסבלית התחלנו בשעות הצהריים את דרכנו הביתה לישראל. כפי שתאמנו איתה טיפלה בעלת המלון גם בסדורי הנסיעה שלנו לתחנת הרכבת הצפונית של גווילין. על מנת לא להסתכן בטיסה שעלולה לא להגיע בזמן, תכננו לנסוע לShenzhen ברכבת. קצת יותר מ-3 שעות נסיעה ארכה הנסיעה המאד נוחה ברכבת שמהירותה עברה לעיתים את ה-300 קמ”ש. כחובבי הרפתקאות בחרנו לעשות את הדרך מתחנת הרכבת הצפונית של Shenzhen אל שדה התעופה ברכבת התחתית הנהדרת שנסיעתה המהירה נמשכה שעה ועשר דקות... והביאה אותנו בשעה 22:30 היישר לתוך הטרמינל של שדה התעופה, בדיוק שלוש שעות לפני טיסה של כ11 שעות לישראל…

16 יום העיניים לא שבעו מלראות. היופי בסין זו השונות: בין הערים הצפופות והסואנות לטבע המרהיב והשקט בין המודרניות המהממת של גורדי השחקים בשנגחאי, הרכבות המהירות או הטכנולוגיה הדיגיטלית של רכישת הכרטיסים בתחתית לבין משאית ישנה שמקרטעת ברעש אדיר או התלת אופניים שעליו ערימה ענקית של חציר. אז אל תחמיצו!