זהו חלקו השני של פוסט המספר את רשמי הטיול שלנו בקובה וקוסטה ריקה. את החלק הראשון שמתמקד בעיקר בטיול בקובה, אפשר לקרוא בפוסט נפרד שהתפרסם באתר של קובה.
יום א' ה- 25/12/16 – בדרך לקוסטה ריקה – הר הגעש פואז ומפלי לה פאז.
השקם בבוקר הגיע לואיס ואסף אותנו מהקאסה וביחד נסענו כחצי שעה לכיוון שדה התעופה.
נפרדנו בהתרגשות מלואיס והתחלנו בתהליך הבידוק לקראת הטיסה לקוסטה ריקה. להפתעתנו, התהליך עבר מהר וללא אירועים מיוחדים וגם הטיסה יצאה בזמן ולאחר שעתיים וחצי של טיסה נינוחה במטוס רוסי אנטונוב 158, הגענו לשדה התעופה סן חואן סנטה מריה San Juan Santamaria אשר נמצא באלחואלה Alajuela שליד סן חוזה בירת קוסטה ריקה. למעשה, במהלך טיסה של שעתיים וחצי הגענו ממדינה שמתנהלת כמו באמצע המאה הקודמת למדינה מודרנית דומה מאד למה שאנחנו רגילים כאן בישראל.
לאחר תהליך קצר ויעיל של בדיקת דרכונים ואיסוף המזוודות, יצאנו מהטרמינל ופגשנו את המדריך של חב' Lands In Love ומיד יצאנו לכיוון שמורת הטבע של הר הגעש פואז.
אני מבקש לציין כי הואיל וכל עלויות הטיול שולמו לחב' Lands In Love, יהיה קשה לנקוב במחירים של כל האתרים והשירותים שקיבלנו בקוסטה ריקה.
נסיעה של כשעה הביאה אותנו לשמורת הטבע של הר הגעש פואז הנמצאת בגובה של 1,350 מ'. הר הגעש פואז הוא הר געש פעיל. השמורה והצמחייה כאן היא יער טרופי מקסים, הכול ירוק ויפיפה ואם תתפסו יום שמש בהיר – דבר שלצערנו לא קרה במקרה שלנו – כנראה שהנופים שתראו יהיו מרהיבים.
במהלך הסיור הגענו למרפסת תצפית לכיוון לגונה בוטוס Lagun Botos שלצערנו בגלל ערפל סמיך לא הצלחנו לראות אותה וכל שנותר לנו זה להסתפק בשלט גדול עם תמונה של הלגונה.
המשכנו לכיוון התצפית על לוע הר הגעש וגם כאן ציפתה לנו אכזבה בצורת עננים וערפל שלא אפשרו לראות דבר. מפעם לפעם התפזרו מעט העננים ואפשרו לנו הצצה קצרה על הלוע.
בסה"כ לא הצלחנו לראות הרבה מהדברים העיקריים בשמורה אבל ההליכה בשבילי השמורה הייתה מאד נחמדה והתחלנו להיחשף לדבר המרכזי כאן והוא היער והצמחייה הטרופים שהם מדהימים ביופיים. הביקור בשמורה הינו חוויה נחמדה שלא כדאי לותר עליה ויש לקוות כי בעת הביקור שלכם כאן, המזל יאיר לכם פניו ותוכלו לצפות בלגונה ובלוע הר הגעש ללא עננים וערפל.
המשכנו לכיוון מפלי לה פאז והגנים היפים שלידם. בדרך עצרנו ליד חנות מכולת וקנינו Sim מקומי (מחיר 2$) מתוך כוונה להתקין אותו בטלפון הנייד שלנו ולאפשר לנו שימוש בתוכנת ה- Waze. לא הצלחנו להתקין את ה- Sim כנדרש ואני מקווה שבהמשך הטיול נצליח למצוא עזרה ושנוכל להשתמש ב- Sim וב- Waze.
מפלי לה פאז והגנים היפים שלידם La Paz Waterfalls Gardens הינם מקום מקסים וטבע עוצמתי ברמה שקשה לתאר. בלב יער הגשם, באזור הררי ובנוף מרהיב, חבויים להם גנים מדהימים. הפארק כולל בתוכו את מפלי לה פאז - מפלים בגבהים שונים ופארק חיות הכולל בתוכו חממת פרפרים, גינת יונקי דבש, קופים, נחשים, ציפורים, צפרדעים וכלובים עם חתולי טרף שונים - יגואר, פומה וכו'.
ישנו מסלול מרכזי שעובר דרך כל האטרקציות המרכזיות בפארק ואורכו 1.3 ק”מ. המסלול מתחיל בכלובי וגני בעלי החיים השונים, וממשיך למפלים. הוא אורך כ-3 שעות. את המסלול מסיימים בסוף המפלים שם מחכה שאטל המחזיר לכניסה לאתר ולחניה.
התחלנו את הסיור בארוחת צהרים במסעדה בשיטת "אכול כפי יכולתך" שנמצאת ממש בכניסה למפלים (על המסעדה ראו טיפ נפרד) ותמורת 14$ לסועד, אכלנו ארוחה מלאה ומשביעה.
המשכנו לטייל בפארק לאורך השבילים אשר עוברים בין נקודות התצפית היפות על המפלים וכן חממות סחלבים, כלובי בע"ח השונים ובסופו של דבר הגענו לנקודת הסיום שם ממתינה הסעה אשר מחזירה אותנו לכניסה לאתר.
המשכנו להסתובב במקום עד רדת החשכה ואז התחלנו את דרכנו בחזה לסן חוזה למלון הולידי אין שם עבר עלינו הלילה הראשון בקוסטה ריקה.
יום ב' ו- ג' ה- 26-27/12/16 – שמורת טורטגרו.
לאחר ארוחת בוקר במלון הגיע אוטובוס ואסף אותנו לנסיעה לכיוון שמורת טורטוגרו. השמורה נחשבת כאחד היעדים היפים והמעניינים בקוסטה ריקה. ניתן להגיע לשמורה בשייט או בטיסה לשדה תעופה קטן שנמצא בה.שמורת טורטוגרו מציעה למטיילים את הטבע במיטבו. בעונה ניתן לצאת לסיור לילי ולראות צבות ים מגיעות אל החוף, ומתחילות במלאכת הטלת הביצים. השייט בנהר יפגיש אתכם עם ג'ונגל טרופי פראי ומסקרן, ובעלי חיים שונים.
נסיעה נינוחה של כ- 4 שעות הביאה אותנו אל מעגן ובו סירות רבות. העמסנו את המזוודות ואת עצמנו על הסירות ויצאנו להפלגה של כשעה בנהר שזרם בנוף טרופי מאד יפה ובסופו של דבר הגענו ללודז' בו נבלה את 2 הלילות של הביקור בשמורה.
הלודג' עצמו מקסים. אוסף של בקתות מפוזרות בין צמחיה טרופית משגעת, ירוקה, פרחונית ובקיצור מקום שהכי קרוב לגן עדן.
את פנינו קיבלו עם שתיה קלה טבעית מפפאיה ולאחר תהליך קצר של רישום וחלוקת חדרים, התיישבנו בחדר האוכל לארוחת צהרים ומיד לאחר מכן נגשנו לחדרים. החדרים עצמם גדולים מאד. הם ממוקמים בבקתות כאשר בכל בקתה ישנם 4 חדרים. בחדרים עצמם אין מיזוג אויר אבל יש מאורר תיקרה גדול. לדעתנו, במקום חם ולח כמו השמורה, יש מקום למיזוג אויר.
לאחר התארגנות קצרה בחדרים, יצאנו לשייט בסירות קטנות בין התעלות של השמורה בניסיון לראות בעלי חיים. כבר בתחילת הסיור הזהיר אותנו המדריך כי נדרשת כאן סבלנות רבה ואולי גם מזל ואז נזכה לראות גם בעלי חיים.
ובכן, ראינו צמחית ג'ונגל טרופי משגעת של יער גשם וגם מעט בעל חיים ולאחר סיור של כשעתיים וחצי חזרנו ללודג' די מאוכזבים מ"שפע" בעלי החיים שלא ראינו. בהחלט לא מצדיק!!!
התפזרנו לחדרים והדלקנו נרות חנוכה ולהפתעתנו עברו לידנו אנשים וברכו אותנו בעברית בחג שמח. מתברר כי ללודג' הגיעה קבוצה של חב' פגסוס ללילה אחד והם כמובן סיפרו לנו על הטיול שלהם שמסתיים ממש למחרת והם כבר אורזים לקראת השיבה הביתה לישראל.
ניצלנו את הזמן עד לארוחת ערב ויצאנו לשחות בבריכת השחייה של הלודג'. הבריכה קטנה ולא מקורה והמים היו מעט קרירים אבל זו היתה חוויה נעימה. מעט אחרי שיצאנו מהמים וחזרנו לחדר, נפתחו ארובות השמים וגשם זלעפות החל לרדת. אם הינו ממשיכים לשחות רק עוד מספר דקות, הינו זוכים בחוויה של רחצה בבריכה כאשר גשם כבד ניתך מעל.
באשר לנושא הגשם ובכן בקוסטה ריקה יורד הרבה גשם וזה כמובן בא לידי ביטוי בשפע הצמחייה הירוקה והמגוונת פה. לדברי אחד המדריכים שהיו לנו, בקוסטה ריקה יורדים בממוצע 6,000 מ"ה גשם בשנה שזה בערך פי 10 ממה שיורד בישראל.
לאחר ארוחת ערב, קשקשנו קצת והלכנו לישון וכך הסתיים לו הלילה הראשון בשמורת טורטוגרו. בלילה שמענו שיורד גשם בעוצמה שאנחנו לא מכירים כמוה וכל הזמן קיווינו כי מחר מזג האויר יתבהר ונוכל להשלים את תוכנית הביקור שלנו בשמורה.
למחרת בבוקר, השכמנו ורצנו לאזור של הקבלה בלודג' כי רק שם ניתן להתחבר לרשת ה- Wifi. מיהרנו להתעדכן במה שקורה וכמובן לעדכן את המשפחות במה שקורה איתנו.
לאחר ארוחת בוקר יצאנו לסיור רגלי בשביל הלודג' כאשר המטרה היא לראות בעלי חיים. גם הפעם לא זכינו לשיתוף פעולה מציידם והצלחנו לראות ממש מעט מהם וגם אותם רק מרחוק אבל למרות זאת, ההליכה היתה נינוחה ושמענו הסברים על יער הגשם הטרופי והצמחייה שבו.
אחר הצהרים יצאנו לשייט קצר לעיירה טורטוגרו אשר על שמה קרויה השמורה. העיירה מאד "תיירותית" ואין בה הרבה אטרקציות או דברים מעניינים לעשות. למזלנו, הצלחנו למצוא כאן משרד של חברת סלולרית ושם הצלחנו סוף סוף להתחבר לרשת הסלולרית המקומית ולהפעיל את ה- Waze וכולנו נשמנו לרווחה.
לאחר רדת החשכה, יצאנו פעם נוספת לסיור בתקווה שהפעם כן נראה בעלי חיים וגם הפעם נחלנו אכזבה קשה.
חזרנו לחדר, הדלקנו נרות חנוכה וכך הסתיים לו היום השני בשמורה.
לסיכום הביקור בשמורה אפשר לומר זאת, בסה"כ המקום יפה מאד. הג'ונגל מדהים ומהמם בשפע הצמחייה שבו. כמות בעלי החיים שראינו הייתה ממש מאכזבת ובהחלט לא מצדיקה את ההגעה לכאן. יש לציין כי התקופה בה אנחנו ביקרנו כאן לא היתה התקופה בה עולות נקבות צבי הים להטיל את הביצים על החוף וגם לא התקופה בה בוקעים הצבים הקטנים מהביצים. מי שהתמזל מזלו וכן זכה לראות את אחת משתי התופעות הללו, אומר כי זו חוויה בלתי רגילה שאולי משנה מעט את הרושם הכללי שלנו.
באשר ללודג' יש לומר כי החדרים היו בסדר גמור. רמת אבזור בינונית אבל מספקת. האוכל בסדר אבל לא מדהים ובסה"כ אסכם ואומר כי רצוי לבקר בשמורה אבל לא בטוח כי צריך ביקור של יומיים.
יום ד' ה- 28/12/16 – בדרך ללה פורטונה ומרחצאות באלדי.
הבוקר נפרדנו משמורת טורטגרו וחזרנו בשייט של כשעה אל המעגן שם פגשנו את האוטובוסים ויצאנו לנסיעה של כשעתיים עד גוואפילס. פגשנו את נציג חברת ההשכרה וקיבלנו ממנו רכב מסוג ניסן X-Trail אשר ישמש אותנו במהלך הטיול שלנו בקוסטה ריקה.
השלמנו את כל תהליך החתימות והניירת, העמסנו את הציוד על הרכב, הפעלנו את ה- Waze, פרסנו מפה ויצאנו לנסיעה של כ- 150 ק"מ עד לה פורטונה La Fortuna.
הנסיעה עברה ללא בעיות מיוחדות. הכביש היה ברמה בינונית של מסלול אחד לכל כיוון עם עומס תנועה יחסית גדול ובעיקר משאיות כבדות. אבל אנחנו צלחנו את הנסיעה ללא קושי מיוחד ולקראת ערב הגענו למלון Montana de Fuego שנמצא כ- 7 ק"מ דרומית ללה פורטונה. (על המלון ראו טיפ נפרד)
מיהרנו להתארגן בבקתות המפוארות של המלון ומיד יצאנו למעיינות המים החמים באלדי Baldi Hot Springs הנמצאים כ- 5 ק"מ מהמלון שלנו. אתר המרחצאות הינו מקום יפה מאד. לצערנו, הגענו למקום בשעות הערב כאשר היה כבר חשוך ולכן לא יכולנו להתרשם ממלוא יופיו של המקום, אבל גם ממה שכן הצלחנו לראות, המקום ממש משגע. (דמי כניסה 35$ או 57$ כולל ארוחת ערב)
ערכנו סיור קצר במקום ומיהרנו למסעדה אשר נמצאת בקצה האתר ואכלנו ארוחת ערב טעימה מאד בסגנון של מזנון חופשי.
לאחר מכן קבלנו מגבות תמורת ערבון של 10$ והתמקמנו ליד בריכות המים החמים. המים בבריכות הם בטמפרטורות שונות כאשר ישנן בריכות בהן המים חמימים וניתן לרבוץ בהן הרבה זמן וישנן בריכות בהן המים חמים כך שממש לא ניתן להתרחץ בהן יותר מדקות ספורות.
לקראת 22:00 נפרדנו מהמקום וחזרנו למלון לעוד לילה מפנק בקוסטה ריקה.
יום ה' ה- 29/12/16 – לה פורטונה.
בבוקר יצאנו לכנסיה בלה פורטונה ושם פגשנו את המדריך אתו נטייל בלה פורטונה.
המקום הראשון היה פארק הגשרים התלויים נמצא כ- 10 ק"מ מלה פורטונה ליד אגם ארנל. אורכו של מסלול ההליכה בפארק הינו כ- 3 ק"מ ויש להקדיש לביקור בפארק כ- 3 שעות. ההליכה בפארק נינוחה. הדרך עוברת בין צמחיה עשירה מאד וגם מעט בע"ח בעיקר זוחלים קטנים. לצערנו, גם הפעם לא נתקלנו בבע"ח גדולים אבל אנחנו עדין מקווים שגם הם יגיעו. לאורך המסלול ישנם גשרים באורכים שונים לרבות 6 גשרים תלויים באורכים וגבהים שונים.
בסה"כ הביקור בפארק הינו חוויה נחמדה שהתנהלה במזג אויר נוח ללא גשם.
חזרנו לכיוון לה פורטונה ועצרנו בנקודת תצפית טובה על הר הגעש ארנל. גם הפעם היתה פיסגתו מכוסה בעננים ולא הצלחנו לראותו במלוא גודלו ועוצמתו אבל קבלנו הסבר על ההר ועל התפרצותו האחרונה בשנת 1968. בהתפרצות זו נהרסו כליל 3 ישובים קטנים ונהרגו כ- 90 איש.
המשכנו לכיוון מפל לה פורטונה. זהו מפל שגובהו כ- 70 מטר אשר יוצר בריכה נחמדה שניתן להתרחץ בה. הירידה לבריכה היא דרך כ- 500 מדרגות וסוף הירידה ישנה רחבה קטנה עם ספסלים וגישה נוחה לבריכה לאלו שרוצים להתרחץ.
חזרנו ללה פורטונה ונכנסנו למסעדה מקומית לארוחת צהרים בה נחשפנו לראשונה לקאסדו.
הקאסדו הינה המנה העסקית הקוסטה ריקאית. מקבלים מנה גדולה הכוללת מנה בשרית ממגוון אפשרויות וכן מספר תוספות כמו אורז, שעועית שחורה וסלט ירקות ובדרך כלל מקבלים גם כוס שתיה קלה. כל זאת במחירים 7-10$ לסועד.
נפרדנו מהמדריך שלנו ויצאנו לשוטט ברחוב הראשי של לה פורטונה. ברחוב הרבה חנויות אשר מיועדות העיקר לתיירים הרבים הפוקדים את המקום. המחירים יקרים ובכלל אפשר לומר כי קוסטה ריקה היא מדינה יחסית יקרה וקשה למצוא כאן "מציאות" שאנחנו בדרך כלל מחפשים בעת טיולינו בחו"ל.
חזרנו למלון, הדלקנו נרות חנוכה וסגרנו עוד יום בקוסטה ריקה.
יום ו' ה- 30/12/16 – רפטינג בריו בלסה.
לאחר ארוחת בוקר אסף אותנו רכב שהביא אותנו לאחר כשעה לאזור בו מתחיל הרפטינג של כשעתיים על נהר בלסה Rio Balsa .
תחילה התמגנו בעזרת חגורת ציפה וקסדה ולאחר מכן החלה הדרכה על כללי ההתנהגות במהלך הרפטינג. קיבלנו משוטים, קפצנו לסירות והרפטינג החל.
תחילה נראה כי יקשה עלינו לבצע את כל הוראות המדריך אבל אט אט התחלנו להבין את הנדרש מאתנו ויצאנו לדרך.
החלק הראשון של הרפטינג היה מעט מאתגר על סף האקסטרים והיה סוג של חוויה בהחלט לא רגילה. חלק זה נמשך כשעה ובמהלכו קפצנו בסירה, נרטבנו כהוגן וחלק מאתנו נפל למים, אבל אל דאגה, המים מאד רדודים ומסביבנו הסתובבו מדריכים נוספים בקייקים וכל תפקידם היה לבוא לעזרת כל מי שנפל למים ובסופו של דבר כולנו הגענו רטובים אבל נלהבים לחלק השני של הרפטינג שהיה הרבה יותר נינוח ונעים.
באמצע הדרך עצרנו ועל גדות הנהר ארגנו לנו כיבוד של פירות המקום כמו אננס, פפאיה ואבטיח. כרגיל, היה מאד טעים ונחמד.
בסה"כ הרפטינג היה חוויה מאד מיוחדת ובהחלט מומלצת למי שיכול. (מידע נוסף על הרפטינג ראו טיפ נפרד)
מקצה מסלול הרפטינג אסף אותנו רכב והביא אותנו למלון של החברה מ- Lands in love שם פגשנו את ליאור איתה הינו בקשר והיא זו שארגנה לנו את כל הטיול ועם אלון שהוא מנהל השיווק של המקום. שמענו את הסיפור המעניין של הקבוצה ולאחר מכן אכלנו ארוחת צהרים טעימה טבעונית/צמחונית.
הסתובבנו מעט באתר של המלון ולעת ערב חזרנו למלון שלנו בלה פורטונה. סיימנו את היום המאוד מיוחד ומרתק בהדלקת נר שביעי של חנוכה וכך בא לסיומו עוד יום בקוסטה ריקה.
יום שבת ה- 31/12/16 – מערות וואנדו והדרך למונטה ורדה.
בבוקר אסף אותנו רכב מהמלון ולאחר נסיעה של כשעה הגענו לאתר המערות ליד העיירה וואנדו Vanado.
בכניסה לאתר קיבלנו מגפיים, קסדות ופנס ראש ויצאנו למסע רטוב של כשעתיים במערות.
אבל תחילה מעט על המערות ובכן מערות ואנדו הינן מערות תת קרקעיות הנמצאות ליד העיר ואנדו. המערות נתגלו לפני מספר שנים על ידי איכר שנפל לאחת מהן בעודו מעבד את אדמתו. הביקור במערות הינו חוויה רטובה ומסעירה. מבוך של מערות ומחילות טבעיות מתחת לאדמה. הליכה וזחילה במעברים צרים, במבוכים ובחדרים תוך צפייה בצורות המפורסמות של הסלעים, בנטיפים וזקיפים וכמעט כל הזמן נמצאים בתוך זרם מים של נחל אשר עובר בתוך המערות.
הסיור במערות החשוכות ובנהר התת קרקעי שבתוכן הינו הרפתקה משובבת לב ומאד מומלצת. ההליכה במים רדודים שעומקם אינו עולה על 40 ס"מ כאשר מכל מקום ניתן לראות זקיפים ונטיפים ומעט עטלפים.
בשלב מסוים מגיעים למעבר צר מאד אשר המעבר בו מהווה אתגר חוויתי לכל מי שהיקף מותניו מאפשר זאת. למי שחושש אין בעיה, המסלול שלאחריי המעבר הצר הינו מעגלי וחוזרים לנקודה בה נמצאים לפני המעבר.
בכל מהלך הסיור מסתובבים צלמים של האתר אשר מנציחים את האנשים ובסוף ניתן לרכוש דיסק עם התמונות בעלות של 20$.
במהלך הסיור עוברים ליד מפל מים לא גבוה במיוחד אבל מאחר והמקום סגור, הרעש שמשמיעים המים הנופלים במפל הינו חזק ושם גם נרטבים כהוגן. בדרך חזרה מצטלמים ליד זקיף/נטיף ענק בצורת פפאיה וכך גם נקרא הזקיף.
הדרך חזרה לפתח המערה קצר יותר ובסה"כ הסיור כולל הגעה מלה פורטונה וחזרה אורך כחצי יום.
כדאי לציין כי כדאי להביא לסיור בגדים ונעלים שניתן להרטיב וכן מגבת ובגדים להחלפה לאחר הסיור. למי שיש תיק אטום למים, כדאי להביא גם אותו ואז ניתן לקחת מצלמה ולצלם בתוך המערה כי לא תמיד נמצאים בתוך המים ובהחלט אפשר לצלם לבד ללא חשש למצלמה. (על הסיור במערות ראו טיפ נפרד)
חזרנו ללה פורטונה, החלפנו בגדים ויצאנו לדרך של כ- 4 שעות נסיעה לכיוון מונטה ורדה. הנסיעה עד העיירה טילרי Tilarai היא על כביש סלול הרגיל בקוסטה ריקה והיא עברה ללא אירועים מיוחדים כאשר רוב הדרך היא לגדות אגם ארנל אותו מקיפים מצידו הצפון מערבי.
בטילרי עצרנו במסעדה מקומית לארוחת צהרים של קאסדו טעימה מחיר7$ לסועד.
לאחר ארוחת הצהרים המשכנו בדרכנו והפעם על דרך כורכר שחייבה נהיגה איטית וזהירה ובסופו של דבר ובעזרתו האדיבה והיעילה של ה- Waze הגענו למלון Fonda Vela במונטה ורדה. (על המלון ראו טיפ נפרד)
יום א' ה- 01/01/17 – מונטה ורדה.
היום הוקדש כולו לסיור ביער העננים של מונטה ורדה Monteverde. אבל לפני כן מספר מילים על המקום. שמורת הטבע של יער העננים מונטה ורדה משתרעת על פני 260 אלף דונם של צמחייה צפופה - בגובה של 1440 מטר מעל פני הים. באזור מונטה ורדה מתגוררים כ-7000 בני אדם והמקום מציע אפשרויות לינה רבות, מסעדות ואטרקציות מגוונות.
בפארק הלאומי מונטה ורדה, שבילים עשויים היטב, מסלולי הליכה מסודרים, וגשרים תלויים שמוליכים את המבקרים למפגש עם אלפי סוגים של עצים, מטפסים, פרחים בעלי צורות מוזרות, ציפורים, פרפרים, יונקים, זוחלים ועוד.
לאחר ארוחת בוקר פגשנו את המדריך וביחד התחלנו את הסיור ביער. גם הפעם לא פגשנו בע"ח אבל ראינו הרבה סוגים של עצים וצמחים ושמענו הסברים שאת רובם כבר שמענו בסיורים הקודמים שלנו בקוסטה ריקה. מזג האוויר היה נעים ללא גשם והסיור היה נחמד למרות שבסה"כ לא ראינו או שמענו דברים חדשים וחשנו תחושה כי בסה"כ הסיור היה מיותר.
בצהרים יצאנו לסיור בחלק אחר של היער וכאן צעדנו על שישה גשרים תלויים. הסיור היה מאד דומה לסיור הבוקר ביער ואילו הגשרים לא היו שונים מהגשרים התלויים בלה פורטונה.
במקום זה אפשר לעשות קאנופי שזה ריחוף באמצעות אומגה על פני צמרות העצים ביער. כבר בעת תיכנון הטיול, החלטנו לותר על הקאנופי והתברר כי ההחלטה הייתה טובה משום שמזג האוויר המאד סגרירי וערפילי היו הופכים את הקאנופי לחוויה לא נעימה.
את הסיור קינחנו בנסיעה בקרונית על כבל שהעלתה אותנו לנקודה הגבוהה ביער. כפי שכבר נאמר, מזג האוויר היה מאד חורפי, קר ערפילי ורוחות חזקות נשבו ובסה"כ לא יכולנו לראות הרבה בנקודה הגבוהה ומיהרנו לרדת מהגבעה.
לקראת ערב אסף אותנו המדריך מהמלון ויצאנו לסיור לילי ביער. היינו מאד פסימיים לקראת הסיור ולא חשבנו שהפעם נראה את מה שלא ראינו עד כה. לכן ההפתעה הייתה גדולה ומיד בתחילת הסיור ראינו גמל שלמה גדול וירוק שדומה לו אפשר גם לפגוש בארץ אבל מיד לאחר מכן פגשנו מספר ציפורים ישנות על ענפים נמוכים של העצים. המשכנו בסיור ולפתע ראינו נחש ירוק ארסי אשר היה תלוי לו על ענפי עץ בגובה שאפשר לצלם אותו כמעט בכל פוזה אפשרית. בהמשך ראינו עצלן שעשה לנו הצגה שלמה של התגרדויות וטיפוס איטי על צמרת העץ ולקינוח ראינו גם רקון אחד. בסה"כ הסיור עמד בציפיות וסוף סוף ראינו בעלי חיים בקוסטה ריקה.
חזרנו לסנטה הלנה וקינחנו בארוחת ערב טובה כוללת מרק ומנת קסאדו ושתיה ובסה"כ שילמנו 40 $ ל- 4 סועדים.
יום ב' ה- 02/01/17 – בדרך לפארק מנואל אנטוניו עוצרים לספארי קרוקודילים.
היום הוקדש לנסיעה ממונטה ורדה לכיוון פארק מנואל אנטוניו. לאחר ארוחת הבוקר העמסנו את הציוד על האוטו, נפרדנו ממונטה ורדה והתחלנו בנסיעה לכיוון פארק מנואל אנטוניו.
תחילת הנסיעה הייתה על אותו סוג דרך כורכר עליה הגענו לכאן אבל לאחר נסיעה של כשעה הגענו לכביש ראשי והמשכנו בנסיעה נינוחה כאשר בדרך עצרנו במסעדה לארוחת קסאדו סטנדרטית וטעימה (כ- 10 CUC לסועד) והמשכנו עד הגשר שעל נהר טארקולס Tarcoles שם אנחנו אמורים להשתתף בספארי קרוקודילים. מהגשר ישנה תצפית על הנהר וניתן לראות מעט ממה שמחכה לנו בספארי.
שוטר מקומי מאד אדיב, סייע לנו למצוא את המקום שממנו יוצא הספארי ומהר מאד הגענו לשם.
הספארי עצמו הוא שייט של כשעה וחצי על נהר הטארקולס שבמהלכו ישנה אפשרות מצוינת לראות מקרוב הרבה קרוקודילים, לטאות ואיגואנות והרבה מאד ציפורי מים.
השייט עצמו היה מאד נחמד וסוף סוף זכינו לראות בעלי חיים דבר שעד עתה לא כל כך הצליח לנו בקוסטה ריקה.
המשכנו בנסיעה ולעת ערב הגענו למלון אל פארו El Faro שליד הכניסה לפארק מנואל אנטוניו. המלון עצמו הינו אוסף של מכולות מטען שהוסבו לחדרי אירוח והוצבו האחת על השנייה. (על המלון ראו טיפ נפרד) חוץ מהעובדה שהמלון נמצא ממש בכניסה לפארק, אין במלון כל דבר חיובי שאפשר לציין ואנחנו בהחלט לא ממליצים עליו.
התארגנו בחדרים וירדו לרחוץ בבריכה הקטנה של המלון וכך הסתיים לו עוד יום.
יום ג' ה- 03/01/17 – פארק מנואל אנטוניו.
יום זה הוקדש לפארק מנואל אנטוניו. בבוקר לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לפתח הפארק שנמצא ממש סמוך למלון שלנו ושם פגשנו את המדריך שלנו.
בהזדמנות זו נאמר כמה מלים על הפארק. הפארק הינו אחד המקומות המתיירים ביותר בקוסטה ריקה, רצועת חוף מדהימה ביופייה, הכל מלא בצמחייה טרופית שמגיעה עד למים ויש המון חיות כמו עצלנים, איגואנות ארמדילים ובייחוד קופים. כניסה לפארק עולה כ- 16 דולר.
בכניסה לפארק הצטופפו הרבה קבוצות מטיילים כאשר בראשן מדריך מקומי אשר מצויד במשקפת המותקנת על חצובה ואשר מאפשרת לצפות בבעלי חיים אשר רק המדריכים חדי העין ובעלי הניסיון מצליחים לאתר ולראות אותן.
שימו לב !! חל איסור להכניס דיברי מזון לפארק ובכניסה עומדים פקחים אשר בודקים את התיקים של הנכנסים ומחרימים וזורקים כל מזון ודבר אוכל שהם מגלים.
כפי שהובטח, היער בפארק ירוק ומגוון כמו היערות האחרים שכבר ראינו בקוסטה ריקה אלא שכאן יותר יבש, לא יורד הרבה גם ולכן יש פחות מים זורמים.
בניגוד למקומות אחרים בהם ביקרנו, כאן יש שפע של בעלי חיים ובכל רגע רואים קבוצת מטיילים מתגודדת סביב מדריך עם משקפת וחצובה וצופה בבעל חיים שבדרך כלל מסתתר בין העצים. ראינו המוני לטאות ואיגואנות, צפרדעים וסרטנים אדומים, הרבה עצלנים, נחשים, רקונים, קופים והרבה ציפורים אבל אפילו לא טוקן אחד לרפואה. הסיור הפארק מסתיים בחוף ים מדהים ביופיו ובו הרבה מתרחצים.
לאחר שגמרנו לשוטט ולצלם, חזרנו כל הדרך חזרה לפתח הפארק והופתענו לגלות המוני אנשים אשר צובאים על הכניסה ועל הקופה למכירת כרטיסים והעומס היה כה רב עד שהכניסה לפארק מופסקת מפעם לפעם על מנת לווסת את כמות המבקרים. לדעתי, מומלץ מאד להתחיל את הסיור בפארק מוקדם בבוקר כפי שאנחנו עשינו.
חזרנו לחדר, התרעננו והתכוננו לפעילות הבאה שלנו שהייתה שייט בקטמרן במי המפרץ של הפארק.
בצהרים, אספו אותנו מהמלון ונסענו למרינה של האזור שם פגשנו את המדריך ושאר הקבוצה (כ- 15 איש) וביחד עלינו על הקטמרן עליו בילינו את כל אחר הצהרים. (מחיר השייט 65 -75$)
מהר מאד יצא הקטמרן למימיו הצלולים והנקיים של המפרץ ואנחנו הפלגנו במקביל לחוף הים כאש לכל הדרך נשקף נופו מדהים של החוף.
על הסירה היה לנו מדריך כושי מלא אנרגיה ורצון טוב שניסה בכל כוחו לעורר ולהפעיל את הקבוצה בהצלחה לא רבה. מזל ששרה וטלי שיתפו איתו פעולה.
בכל מהלך השייט היה בר פתוח ושם הוגשו משקאות שונים וכן פירות טרופיים טריים, כייף אמיתי.
לאחר כשעה של הפלגה הינו אמורים לרדת למים ולשנרקל קצת. חשוב מאד !! יש להביא בגדי ים, מגבות ובגדים להחלפה. בסופו של דבר, אנחנו לא ירדנו לשנרקל משום שהיו במים מדוזות והיה חשש כבד לצריבות בעור ועל כן החליט המדריך לבטל את הרחצה.
קיבלנו ארוחת צהרים סבירה שכללה שיפודי עוף ובשר בקר ותוספות של אורז, שעועית וירקות. בסה"כ טעים וסביר אבל לא מדהים.
לאחר מכן פנה הקטמרן והתרחק והחוף ואז פגשנו בלהקה של דולפינים אשר שחתה מסביב לקטמרן ועשתה לנו הצגה שלמה של קפיצות מהמים ממש כמו שרואים בנשיונל גאוגרפיק.
לעת ערב, עלינו לסיפון העליון וצפינו בשקיעה המדהימה של השמש ואז פצח המדריך שלנו בשירה מלווה בנגינה על בנג'ו וברוח חגיגית זו, נפרדנו מהקבוצה והמדריך וחזרנו למלון, ביקשנו אישור להשתמש במחשב המלון וביצענו את הליך הבידוק המהיר לפני טיסה באתר חברת התעופה. לאחר מכן ירדנו לבריכה לשיחת סיכום של הטיול והתארגנו ללילה האחרון שלנו בקוסטה ריקה ובטיול בכלל.
יום ד' ה- 04/01/17 – חזרה הביתה.
בבוקר העמסנו את הרכב, נפרדנו מהפארק והתחלנו בנסיעה נינוחה של כ-3 שעות לכיוון שדה התעופה. הנסיעה עברה ללא אירועים מיוחדים ומצאנו את עצמנו ליד שדה התעופה מחפשים את הסוכנות להשכרת רכב להחזיר את הרכב השכור. גם הליך זה הושלם במהרה ואנחנו התחלנו את תהליך הבידוק לקראת הטיסה הביתה. חשוב מאד !! יש לשלם דמי יציאה מקוסטה ריקה בסך 28$ לנוסע.
הטיסה עצמה – 10.5 שעות עד מדריד, המתנה קצרה מאד ועוד כ- 4.5 שעות עד נתב"ג ומצאנו את עצמנו בארץ לאחר טיול מאד מיוחד ומוצלח.
סיכום.
הטיול לקובה וקוסטה ריקה היה מיוחד במינו. מדובר בשתי מדינות שלמרות המיקום הגאוגרפי הקרוב שלהן, קיים הבדל עצום ביניהן ובסה"כ הרעיון לשלב את שתי המדינות בטיול אחד כאשר קובה ראשונה, הוא רעיון מצוין.
גם הרעיון להיעזר במדריך מקומי בקובה ובחברת Lands in Love אשר עזרו לנו בתכנון הטיול ובכל שרותי הקרקע וההדרכות, היתה החלטה טובה למרות שכנראה שהיא יקרה את הטיול.
ללא ספק ניתן לטייל במקומות אלו לבד אבל למי שנתון בסד של לוחות זמנים קצרים ובנוסף גם אינו שולט בשפה הספרדית, אין את הזמן "לבזבז" בארגון כל האטרקציות כאשר נמצאים שם.
בסה"כ הטיול לא היה יקר באופן חריג וההוצאות הכוללות שלנו (כולל ממש הכל) היו מעט פחות מ- 6,000$ לטיול של 25 יום.
באשר לעונת השנה בה כדאי לנסוע, נראה לי כי התקופה בה אנחנו נסענו (אמצע חודש דצמבר עד תחילת חודש ינואר) היתה תקופה טובה. בקובה כמעט שלא ירד גשם ואילו בקוסטה ריקה שבה תמיד יורד גשם, הגשם היה סביר ולא שיבש לנו את התוכניות כלל.
אני מקווה שהקורא מצא ענין ותועלת בחומר שהובא בכתבה זו ובכל מקרה אשמח לענות על שאלות במידה ותפנו לכתובת הדוא"ל שלי שמופיעה בתחילת הכתבה.
טיול נעים !!
