טיול עצמאי למיאנמר - שבוע ראשון

רשמי טיול למיאנמר מובאים בזאת רשמי טיול שערכנו במיאנמר. במסמך מתוארים חוויותינו מהטיול, מחירים של שרותים שונים, כמו גם המלצות ולקחים שלנו. כל זאת על מנת לסייע ולעזור למטייל העצמאי בעת תיכנון טיולו בעתיד. רקע כללי. הרעיון לטיול במיאנמר התקבל אצלנו לאחר שהבן שלנו אשר טייל מזה שמונה חודשים במזרח הרחוק, הזמין אותנו לסיים ביחד איתו את טיולו במזרח בטיול משותף במיאנמר. כך קרה שאנחנו -; זוג בני 60+ - ביחד עם הבן שלנו בן 24, מצאנו את עצמנו בין התאריכים 26/6/13 ועד 16/7/13, מטיילים במיאנמר. יום ד' 26/6: יצאנו בטיסת לילה של אל-על לבנגקוק ( כ- 1,050$ הלוך ושוב). החלטנו לטוס באל-אל למרות שהמחיר גבוה מעט מהמתחרים, משום שלבן שלנו היה כרטיס טיסה חזרה ארצה באל-אל ואנחנו רצינו לחזור עימו באותה טיסה. הטיסהנחתה בבנגקוקבשעות הצהרים זמןמקומי. במוניתשרות ( 200 באט ) הגענו ל- The Ivory Suvarnabhumi Hotel שנמצא בסמוך לשדה התעופה. (הזמנה דרךAgoda כ- 27$) שם העברנו את הלילה. יום ה' 27/6 -; הגעה למיאנמר: אותה מונית ובאותו מחיר החזירה אותה השכם בבוקר לשדה התעופה לקראת הטיסה למיאנמר. את הטיסה למנדליי בצפון מיאנמר הזמנו בחב' Air Asia ( 85$). הטיסות של חב'Air Asia יוצאות משדה התעופה "הישן" של בנגקוק אבל יש הסעה בין שני שדות התעופה (החל מהשעה 5:00 בבוקר) אשר נמשכת כשעה. ההחלטה להתחיל את הטיול במנדלי ולא ביאנגון, התבררה כהחלטה טובה ואת הסיבות לכך תוכלו לקרוא בפרק הסיכום. בשדה התעופה "הישן" אנחנו פוגשים את הבן שלנו אייל אותו לא ראינו כשמונה חודשים וביחד עוברים את התהליך הרגיל של Check In ולאחר טיסה של כשעה ורבע, נוחתים בשדה התעופה המאוד קטן של מנדליי. תהליך קצר של ביקורת דרכונים וויזות, איסוף הכבודה ואנחנו מוצאים את עצמנו בהסעה חינם של חב' Air Asia למרכז העיר. אחד הדברים הראשונים והמוזרים, מתגלים לנו מיד בתחילת הנסיעה. בכלי הרכב במיאנמר, נמצא הגה הנהג בצד ימין כמו באנגליה, אולם הנהיגה גם היא מתבצעת בצד ימין כמו בארץ. לכל נהג בינינו ברורה הבעיה והקושי הנעוץ כאן. אני לא הצלחתי להבין את ההגיון בשיטה זואבל במהלך שהותנו במדינה והנסיעות הרבות בכבישים הצרים שלה, נוכחנו ללמוד על "טכניקה" שפיתחו הנהגים להקל על העקיפות. כאשר נהג מבקש לעקוף רכב שלפניו, הנהג ברכב שהבחין בניסיון העקיפה, מאותת לנהג מאחור ע"י הפעלת המהבהב לצד ימין שפרושו -;לא ניתן לעקוף כי יש רכב שנוסע ממול ואילו איתות לצד שמאל מציין לנהג מאחור שהדרך פנויה ואפשר לצאת לעקיפה. מזל שנפח התנועה וכמות כלי הרכב כאן מאד דלילים. דאגנו מבעוד מועד להזמין מלון לשלושת הימים הראשונים שלנו במיאנמר ולאחר התברברות קצרה הגענו ל- Fortune Hotel (הזמנה דרך Agoda כ- 35$ לחדר זוגי ממוזג). המלון התברר כבסיסי ביותר אבל בהחלט "עשה" את העבודה. (קראו טיפ על המלון) לאחר התארגנות במלון, יצאנו להחליף כסף בבנק 1$ = 961 K ולאכול ארוחת צהרים במסעדה מקומית. האוכל מאד בסיסי. בדרך כלל אורז או איטריות עם ירקות ועט חתיכות בשר עוף והמחיר כ- 1,500K לסועד. החלטנו לפתוח את הסיור במנדליי בביקור באמארפורה (Amarapura) בגשר הטיק יו ביין (U Bein's Bridge). מונית (10,000K) ונסיעה של כ- 15 דקות הביאה אותנו לגשר שלפי התיאורים והתמונות במדריכי הטיולים, מרשים הרבה יותר. אבל בסה"כ המקום נחמד והאווירה נעימה מאד. את היום סימנו בסיור בשוק הלילה שהיה נחמד והפגיש אותנו עם הרבה דוכני אוכל ודוכנים לממכר ביגוד והנעלה שמיועדים לתושבים המקומיים. גם ההתמצאות במנדליי נוחה מאד. שמות הרחובות הם מספרים והרחובות מסודרים בצורת שתי וערב. על פי מה שכתוב במדריך התיירים, יש לקנות רשיון לבקר במקדשים. מחיר הרשיון הינו 10$. במהלך כל היום לא ביקשו מאיתנו לרכוש את הרשיון באף אחד מהמקדשים אשר ביקרנו בהם. אולי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזו תקופה של Off Season ויש מעט מאד תיירים בתקופה זו. בסה"כ המפגש עם מנדליי היה חם, לח ודביק אבל נוכחנו כי האנשים כאן מאד נחמדים, מאירי פנים ושמחים לעזור. יחד עם זאת, המדינה לא ערוכה לקלוט תיירים זרים ולא נתקלנו ולו בשלט הכוונה אחד בשפה האנגלית. יום ו' 28/6 -; מנדליי: אחרי ארוחת בוקר סטנדרטית במלון נסענו במונית (4,000K) לאזור גבעת מנדליי. זה המקום להרחיב מעט על נושא ה"מוניות" במיאנמר. חוץ מהעיר יאנגון, לא נתקלנו כמעט במוניות עם שילוט TAXI על הגג. בדרך כלל נעצרו לידינו כלי רכב והציעו את עצמם כמונית. בנוסף, מאד מקובלים כאן טנדרים וקטנועים כמוניות, אופניים/ריקשות הנקראת טריישו עם שני מושבים וכן עגלות רתומות לסוס או שוורים. בסה"כ אין קושי למצוא "מונית" ובדרך כלל המונית מוצאת אתכם. ביקשנו מנהג המונית להביא אותנו למרגלות גבעת מנדליי למרות שניתן, בתוספת מחיר, להמשיך עם המונית כמעט עד ראש הגבעה. אנחנו כאמור העדפנו מעט פעילות גופנית ולאחר טיפוס של כ- 950 מדרגות, הגענו לראש הגבעה. הטיפוס קל ולא דורש מאמץ חריג. הוא נעשה ללא נעלים אבל המקום נקי ונעים. הגענו לראש הגבעה והתגלה לנו נוף יפה של העיר מנדליי. בטווח הליכה מהגבעה נמצאים מספר מקדשים מומלצים והם: Kuthodaw Pagoda, Sandamani Paya ומנזר שוונאנדו. התרשמנו מהמקדשים היפים, נקיים ומהמאמינים הרבים שמגיעים להתפלל ולהביא מנחה לבודהה. לאחר ארוחת צהרים במסעדה מקומית נסענו לסוכנות Seven Diamonds. זו סוכנות לתיירים (ראו טיפ על הסוכנות) בה ניתן לרכוש שרותים הן בתוך המדינה וכן מחוצה לה. הדבר הבולט מבחינתנו היתה האופציה להחלפת כסף בשער מאד גבוה של 1$=995K. ממול לסוכנות מצאנו Internet Cafe וניצלנו את ה-Skype לדבר עם הבית. כאן המקום לציין שרשת הטלפון הסלולרי במדינה אינה מתאימה לטלפונים שלנו ואין אפשרות להתחבר לרשת המקומית. קנינו כרטיס לאוטובוס לבאגן (9,000K לאוטובוס ברמה תיירותית כולל איסוף מהמלון) ותפסנו מונית למקדש Maha Muni Pagoda. המיוחד במקדש זה הוא פסל בודהה יושב שגובהו כ-4 מ'. המאמינים המקומיים נוהגים להגיע למקדש ולהדביק עלי זהב על הפסל. על פי הכתוב במדריך, עובי הזהב אשר הודבק על הפסל במהלך השנים, מגיע ל- 15 ס"מ. בסמוך למקדש ישנם בתי מלאכה בהם מיצרים את העלים הללו. צורת העבודה הקשה הכרוכה ביצור העלים הינה מיוחדת וזו חוויה שאסור להחמיץ. במהלך השיטוטים שלנו בסביבות המלון שלנו, נתקלנו בבית מאפה ובמעדנייה ברמה מערבית גבוהה (קראו טיפים שלי על כך). כמו כן מצאנו הרבה דוכנים שמכינים בדרך מאד מעניינת, אוכל מקומי מאד טעים כמו גם דוכנים לממכר אבטיחים טריים וטעימים וכמובן הפירות הטרופיים האופניים למקום כמו אננס, מנגו, פאפיה וכו' וכל זאת במחירים מאד זולים. לאחר יום ארוך ומתיש, חזרנו למלון לחדר הממוזג ומקלחת המרעננת . יום שבת 29/6 -; מינגון: לאחר ארוחת בוקר במלון, יצאנו במונית (4,000K) למזח הסירות בקצה רח' 26. המקום שוקק חיים והרבה סירות שמביאות סחורות ותוצרת חקלאית לעיר. איתרנו את ה"משרד" שמוכר כרטיסים ורכשנו כרטיס (9,000K הלוך ושוב). לקראת השעה 9:00 ולאחר מעט אקרובטיקה, טיפסנו על סיפון הסירה ויצאנו לדרך. מאחר ואנחנו לא נמצאים בעונה הטיולים, היו מעט תיירים על הסירה ולאחר הפלגה נינוחה של כשעה, הגענו למינגון. על מינגון ניתן לומר כי שני משפטים הנחו את מנהיגיה בעבר: ·למי שיש את הכי גדול הוא המנצח. ·שלי יהיה הכי גדול. כבר מרחוק אפשר להבחין ב- Mingun Paya. זו סטופה ענקית שהמנהיג שהתחיל לבנות אותה, התכוון שהיא תהיה הגדולה בעולם. לרוע מזלו הוא מת בטרם השלים את המלאכה. האתר הבא היה Mingun Bell שהוא כנראה אחד הפעמונים הגדולים בעולם. בנוסף אפשר להבחין בישבנם של שני פילי ענק אשר נבנו ע"י אחד המנהיגים ורעידת אדמה הרסה אותם והותירה רק את ישבנם. כך המשכנו להסתובב רגלית ולבקר בעוד מקדשים וסטופות שנמצאים בטווח הליכה האחד מהשני. לאחר כשעתיים השלמנו את הסיור, מצאנו פינה מוצלת והמתנו לשעה 13:00, מועד צאת הסירה בחזרה למנדליי. את שעות אחה"צ העברנו בשיטוט ברחובות ליד המלון ובקנית צידה לנסיעה הארוכה מחר לבאגן. יום א' 30/6 -; נסיעה לבאגן: לאחר ארוחת בוקר אסף אותנו רכב והביא אותנו לתחנת האוטובוס. בשעה 8:30 יצא האוטובוס בדרכו לכוון באגן. האוטובוס היה ברמה סבירה בהחלט ולא נפל ברמתו מהאוטובוסים של אגד להם אנחנו רגילים בארץ. לאחר נסיעה של כ- 5 שעות הגענו לנקודת ביקורת שם רכשנו אישור לבקר במקדשים העיר (החל מ- 1/7/13 15$) ומשם המשכנו ל- Nyaung U שליד באגן והתמקמנו בגסט האוז May Kha Lar (35$ לחדר ל-3. ראו טיפ על המקום) שממוקם ברחוב הראשי ממש ליד תחנת ההורדה של האוטובוס. מנוחה קצרה בחדר ותיכנון הימים הקרובים בעזרת העובדת במקום. אחה"צ יצאנו לשוטט בעיירה. ישבנו בבית קפה שמשקיף על הנהר וצפינו בשקיעה ולאחר רדת החשכה, צעדנו לעבר Shwezigon Pagoda שהייתה מוארת ומאד יפה. לאחר ארוחת ערב סטנדרטית באחת המסעדות (כ- 5,000K ל-3 סועדים) שבנו למלון. יום ב' 01/7 -; באגן: לאחר ארוחת בוקר רגילה שהוגשה על מרפסת נחמדה במלון, התחלנו את הסיור שלנו במקדשי באגן. לקחנו "מונית" -; עגלה רתומה לסוס, ותמורת 4,000K הגענו ל- Tharabar Gate שהוא שער הכניסה לאזור המקדשים והתחלנו את הסיור במקדשים. בסה"כ ביקרנו בכ- 6 מקדשים שנמצאים בסמוך האחד לשני והם די דומים האחד לשני. במלון הציעו לנו לשכור "מונית" לכל היום תמורת 18,000K שתלווה אותנו במשך כל היום ותיקח אותנו לכל האטרקציות התיירותיות בבאגן. אנחנו החלטנו לא לקבל את ההצעה ובמקום זאת לנוע רגלית בין המקדשים הנמצאים קרוב האחד לשני. בדיעבד אני חושב שההחלטה היתה נכונה אבל כדאי לחשוב על שכירת אופנים (כ-1,500K) להתנייד בעזרתם. לאחר שמצינו את המקדשים, המשכנו לכפר Myinkaba. בכפר יש הרבה חנויות ובתי מלאכה למוצרים שמיוצרים מבמבוק ולכה בטכניקה מאד מעניינת. בכל מקום ישמחו להראות ולהסביר לכם את תהליך היצור וכמובן למכור לכם ממוצרי החנות. לאחר ארוחת צהריים סטנדרטית, חזרנו במונית (4,000K) לגסט האוז. כאן המקום לציין כי במיאנמר טרם הפנימו את נושא התיירות ואחד הדברים הנובעים מכך הוא העובדה שלא ניתן למצוא שלטי הכוונה והנחיה בשפה האנגלית אלא רק בשפת המקום, דבר שמקשה מאד על ההתמצאות האתרים השונים.