טיול שלכת עם שלושה מתבגרים אינו דבר של מה בכך. עליך לשכנע אותם לאהוב את מה שאתה אוהב, אך הם מחפשים אטרקציות, ובצפון יוון אין הרבה.
בשבת 26/10 חיל האוויר הפציץ באיראן, ובמוצאי השבת כינסנו את שלושת המתבגרים (14-20) לדיון האם בכלל יוצאים. הוחלט שכן, למרות שלא ידענו לומר האם וכיצד תהיה התגובה הפרסית. לאחר ההחלטה לקחנו עצמנו אל מרחבי הרשת להכיר מעט את היעד אותו בחרנו. הכל היה מאולתר אך יצא לא רע. הכרטיסים הוזמנו כחודשיים קודם (200$ לכרטיס). סאן-דור. ארבעה ימים. סלוניקי והגלילות.
יום א' 27/10 -
הטיסה היתה אמורה לצאת ב6 וחצי בבוקר, אך נדחתה ל12 בצהריים לאכזבת הנערים. שעתיים וקצת באוויר. בנחיתה נוסעים באוטובוס לטרמינל. מרחק עצום של 50 מטר....
נוחתים בטרמינל 1 בשדה"ת 'מקדוניה' בסלוניקי ובדלפקי השכרת הרכב הסגורים שלטים קטנים ששולחים אותך לטרמינל 2. לונורא. מתברר שזה 2 דקות הליכה. מקבלים מפתח לרנו ארקאנה עם בגאז' ענק ושאטל לוקח אותך (שוב, למסע ייסורים של 100 מטרים) למגרש הרכבים.
יצאנו לנסיעה של שעה וחצי צפונה למפלי אדסה. מקום חביב ביותר, די קרוב לגבול עם מקדוניה הצפונית. המקום ללא עלות חניה וללא עלות כניסה, וחבל לי בשביל היוונים. הם לא ממש מעריכים את מה שיש להם להציע, וזה חזר על עצמו בכל המקומות. באדסה חונים באחת הרחובות הסמוכים וניגשים ישירות לאקשן. הגענו עם השקיעה:
למרות שמדובר בסוף אוקטובר, המפלים במלוא עוזם:
בילינו שם כשעה וחצי וחזרנו דרומה לכיוון סלוניקי. הכבישים ביוון בסדר גמור. לכל רמזור של ירוק ואדום, יש רמזור מקדים שממוקם כ30 מטר לפני, והוא מהבהב בכתום לפני שהרמזור בהמשך ייהפך לאדום. גישה מעניינת אבל יש בה גם חסרון. בעומדך באדום אינך יכול לראות אם התחלף לך לירוק, אלא אם תתמתח אחורה באקרובטיקה שפחות מתאימה לגילנו, ותראה את צבעו העדכני של הרמזור.
לקחנו מלון לא ממש מומלץ ב700 שקלים לשני חדרים בפאתיה המערביים של סלוניקי, כי בכוונתנו לצאת למחרת למטאורה שנמצאת מערבית לסלוניקי.
יום ב' 28/10 -
יוצאים למטאורה. שעתיים וחצי נסיעה. בדרך מדלגים על האולימפוס כי לא ממש יודעים שהוא בדרך. המטאורה מרשים ומומלץ בכל פה. תפסנו יום שמשי והצוקים הצטלמו נהדר:
גם כאן, אין תשלום בכניסה ואין תשלום על חניה. אחר כך מתלוננים שכלכלת יון מכבידה על השוק האירופאי המשותף...
למעשה נוסעים בכביש במעלה הצוקים ועוצרים איפה שעוצרים כולם, מצלמים ומצטלמים וממשיכים לנקודה הבאה:
לאחר כשעה וחצי של צילומים ללא גבול המשכנו בנסיעה של כשעה וחצי לכיוון הכפר מצובו. Metsovo הינו כפר א-לה-אלפיני, שבעונה זו של השנה טובל בים של שלכת כתומה וקריספית. ניתן להבחין שבעונות אחרות הוא מתויר הרבה יותר וקשה להיכנס אליו ברכב, אך אנחנו נכנסנו ללא כל בעיה ומצאנו חניה במרכז הכפר ללא כל בעיה (וללא עלות, כבר אמרנו?). הכפר פסטורלי ודי מנומנם, החנויות לממכר מזכרות פתוחות אך די ריקות, אך הוא יעד שווה ומומלץ:
משם המשכנו כחצי שעת נסיעה לעיר יואנינה והגענו אליה עם רדת החשיכה:
ביואנינה לקחנו שני חדרים במלון קטן בעלות של כ400 שקלים, ויצאנו לתור את מרכז העיר.
במרכז העיר, שם חנינו לראשונה בחניון מסודר בעלות של 5 יורו ללא הגבלת זמן, ישנן מסעדות וחנויות לממכר תכשיטים, וכן מבצר גדול ומאיים. תוך כדי שיטוט מצאנו את זה:
גל-עד זה מציין כי מכאן נלקחו 1850 איש מיהודי זגוריה אל הלא-נודע הנאצי.
ממש בסמוך לגל-עד, חנות גיימינג לרווחת הנערים: VR, שולחנות סנוקר, וכו' וכו'.
יום ג' 29/10 -
למחרת בחרנו שלא להקדיש זמן להיכרות עם יואנינה ויצאנו צפונה לכיוון נהר הווידומאטיס. הבוקר החל בערפל כבד וכבר חישבנו לשנות מסלול אך במהרה התבהר והתחנה הראשונה היתה אוקסיה. Oxya viewpoint הינה נקודת תצפית די פופולרית באזור אך המראה הדי מרשים משם לא ממצה את עצמו. הגובה הרב לא מאפשר לראות מה שקורה למטה:
כיצד מגיעים? רושמים בוויז את שם המקום, נוסעים ביער הסלעים השלכתי, ומגיעים לדד-הנד. משם פוסעים כ-2 דקות בשביל מרוצף כזה:
לאחר התרשמות קלה, יורדים בחזרה בכביש יער הסלעים, עוצרים פה ושם להצטלם עם תופעת הטבע, ושואפים שלכת מלא הריאה:
לאחר כחצי שעת נסיעה הגענו לכפר ויקוס. בכניסה ממש ישנו שלט המורה על מספר מסלולי הליכה. גברת מתנשפת אחת אמרה שזה שעה ירידה ושעה עליה למעיינות הווידומאטיס. באתרים שונים אמרו דברים שונים. התחלנו ללכת. כעבור מספר דקות הגענו לתצפית די דומה לתצפית האוקסיה, ו...חזרנו. לא ממש באנו להתאמץ הפעם...
שוטטנו מעט בכפר ויקוס והתרשמנו מהפסטורליה והשלכת של זגוריה:
לאחר מכן המשכנו לגשר קלדוניה. יש לרשום בוויז Kaldonia encient stone bridge. בעודנו רווים נחת מהפסטורליה הגיעה סירת רפטינג מעיקול נהר הווידומאטיס והבנו שפיספסנו אטרקציה לנוער המשתוקק לה. חזרנו בשביל העפר לנקודת היציאה של הרפטינג והתברר שהמסע האחרון להיום (זה 3 שעות ברוטו לדבריהם) יצא כבר.
המקום קסום! הגשר, השלכת, המים הצלולים, השקט. באמת מרשים ומיוחד.
משם המשכנו מספר דקות נסיעה לגשר נוסף בקוניצה.
בשעה 2 וחצי בצהריים תם החלק הזה של טיולנו שעסק בטבע ובשלכת. ההורה השני ושלושת המתבגרים התכנסו לשינה עריבה ברכב, וכעבור 4 שעות (!) התעוררו במרכז העיר בסלוניקי. השעתיים הראשונות היו על 70-80 קמ"ש בתוך יער אינסופי של שלכת, והשעתיים שלאחר מכן היו על אוטוסטרדות מצוינות.
בסלוניקי לקחנו חדרים במלון במרכז העיר ב600 שקלים לשני חדרים, ויצאנו לתור את העיר. הלכנו לטיילת המוכרת ולכיכר אריסטוטאלוס, קצת שופינג ולישון. שימו לב שמלון במרכז העיר פירושו עוד 25 יורו ליום חניה של הרכב בחניה מוסדרת, ושימו לב שאת הרכב אתם לא באמת מוציאים למחרת כי במרכז העיר הכל קרוב ומיותר לשוטט ברכב.
יום ד' 30/10 -
יום שופינג. התחלנו בסניף ענק של ג'מבו. טורים טורים של מוצרי כריסמס לא רלוונטיים לנו. ליקטנו חפצים מפה ומשם ויצאנו כעבור שעה וחצי עם שק גדול ו-75 יורו פחות בכיס. משם המשכנו לקניון העודפים ושם קנינו מזוודה של דלסי ב100 יורו שזה מחיר מציאה ממש. חזרנו למלון במונית כי הרגליים כאבו ולאחר מנוחה קצרה יצאנו שוב לכיוון כיכר אריסטוטאלוס והחנויות שסביבו. הבנים שבחבורה נמנו וגמרו שחלאס עם זה ויצאו עצמונית למגדל הלבן. כניסה 6 יורו למבוגר ו-3 לילד, כאשר גם בן 20 נחשב ילד לענין זה.
בערב אכלנו ארוחה נחמדה בבית חב"ד שנמצא בקומה R במלון אסטוריה, ולמחרת ב9 וחצי בבוקר טסנו הביתה.
יון קרובה, זולה, תמימה, ללא אתגרים בטחוניים ב"ה, ויפה בשלכת. סעו ותהנו!