מרכז אמריקה - הכי מעודכן והכי מקיף

אז ככה יצאנו תחילת דצמבר 2017, לטיול ממצא ככל הניתן למרכז אמריקה.

כבר מהתחלה יש לאמר כי תמיכתו האקטיבית של מנהל הפורום בלמטייל, תרמה משמעותית לעיצוב והגדרה של המסלול ופרטיו, לפני היציאה והכוונות תוך כדי הטיול.

קצת עלינו, פחות או יותר בני בגילאי ה 60, נמרצים וסקרנים, מנסים ל'תפוס' את המירב ככל הניתן ומצד שני יש לנו ההבנה והיכולת להעריך על איזה אתר או חוויה אפשר לוותר מכיוון שנדרשים משאבי זמן ניכרים ביחס לערך הפוטנציאלי המוסף שהאתר הספציפי יכול לתרום.

מצ"ב קישורים ל – 2 מפות גוגל המכילות חלק משמעותי מהאתרים המופיעים כאן, כולל תמונות ותיאורים ע"ג המפות עצמן.

https://www.google.co.il/maps/@12.3750368,-82.9826214,7z?hl=iw
https://www.google.co.il/maps/@15.5027031,-88.0082492,6z/data=!3m1!4b1!4m2!6m1!1s1OUmakYU128FzUCCjNS9eDrRmAwo?hl=iw

כרטיסי טיסה קנינו בערך 3חודשים מראש, באתר edreams ולא הצטערנו, אנחנו שילמנו על כרטיס הלוך לפנמה חזור ממקסיקו דרך מדריד קצת פחות מ 800 דולר כולל מזוודות, עמלות וכד'.

טסנו באיבריה, בסה'כ מטוסים נוחים, שירות טוב והטיסות עברו בסדר.

לנו לילה הלוך במדריד, מלוןmaydrit במרחק שאטל מהשדה ו'איפסנו' שעונים לפני הטיסה הארוכה.

לפנות ערב הגענו אל תחנתנו הראשונה,

Panama

פנמה סיטי
 פנמה סיטי יכולה להוות נקודת התחלה טובה לטיול שכזה, או נקודת סיום. בכל מקרה "נטו" לא צריך יותר מיומיים שלושה לטובת העיר עצמה.

מלון : עוד מהארץ הזמנו את מלון Sanford panama מלון צנוע, במחיר צנוע, אבל ממוקם מעולה על סיפו של רובע קסקו וייחו התיירותי. לאחר איסוף המזוודות יכולנו להגיע בתח'צ במחיר 'כלום' אבל העדפנו לקחת מונית מהשדה למלון $30.

עוד קצת על המלון, סביבתו מזכירה קצת את סביבת רח' אלנבי בת'א או העצמאות של פעם בחיפה תחתית, יש שיירתעו בלילה אבל כנראה ללא סיבה. החדרים סבירים והמיקום מעולה, שוקק חיים הן בלילה והן ביום, קרוב לתח'צ ולמטרו של כיכר 5במאי.

ניתן לאמר כי המיקום של המלון, מרכזי בטווח הליכה (שאינה מומלצת באתר) או 4-6 דולר מונית, לכל מקום מרכזי, לטעמי מוצלח מאוד.

מה לראות : טיילנו, התאווררנו, ברובע קסקו וייחו, סמטאות קולוניאליות, חלקן מטופחות מאוד ואחוריות מוזנחות ומלוכלכות.

ביקרנו שם גם בלילה. רובע זה ממש מחייב ביקור, בוודאי לאור מה שיש לעיר להציע. הרובע הינו קולוניאלי משופץ, משמש בלילה כמקום בילוי וטיול לתיירים הרבים. לא תמצאו שם הרבה אוטנטיות מקומית אבל כייף להסתובב ולהעביר לילה או שתיים.(מסעדות, פאבים, גלריות, הכל על בסיס תיירים וחבר'ה צעירים מקומיים ו- relocation העובדים בסניפים מקומיים של חברות מחו'ל.)

מה עוד לראות בפנמה סיטי, פרק עירוני נחמד, metropolitan) ) שאמורים לראות בו קופים , עצלנים ועוד כל מיני ואולי מוזיאון לבחירה לפי העניין biomuseo ? פרט לכך אין מה......, לדעתי.

בעיר טיילת יפה לאורך הים , בלבוא, שמזמינה, ג'וגינג, הליכה או כל בילוי ספורטיבי אחר.

מפנמה סיטי יצאנו לסיור על הנהר שכלל ביקור, אמנם מאוד תיירותי, בכפר אינדיאני סמוך, הצגת האנשים, הריקודים, המנהגים וכד'.

למי שמעוניין, אפשר לקחת סיור לחופים הקריביים וכאן זה מתחיל להיות מורכב, המקובל זה כיוון סן בלאס.

אני לקחתי לצד השני, דרך קולון לפורטובלו והלאה על החוף ולתוך היערות.(ראה המלצתי לגבי הרכבת)

לאכול, מקומי, בזול וטוב : אכלנו במס' מסעדות מקומיות, הפשוטה ביותר – Nelson בקרבת המלון, מרחק הליכה, אוכל פשוט, מטוגן או מבושל , ממש בכלום כסף, הרבה מקומיים שזה סימן טוב.

2 מסעדות דגים מקומיות, אחת ממש בשוק הדגים הסמוך למלון ( קומה ראשונה למקומיים, קומה שנייה יוקרתית יותר) והשנייה במפרץ ממש על המים.............. טווח של 15-20$ לארוחה מאוד מכובד

תחבורה: יש רכבת מטרו ואוטובוסים מכל הסוגים, אין מה לחשוש מהישנים החוויתיים הידועים אצלנו כ 'צ'יקן בס'.

לאחר שקונים , חד פעמית, כרטיס ניטען ב 2$ , ניתן להשתמש בו ,למספר אנשים לא מוגבל, במחיר ל 25¢ (סנט) לנסיעה. בנסיעות טווח ארוך המחיר איכשהו מגיע לטווח של כ – 2$ לשעה .

נסיעת מונית, באורח פרטי תלויה מאוד ביכולת המו'מ שלכם, הכי פשוט זה להסתכל ב uber כמחיר בסיס שממנו אפשר להתחיל את המו'מ , זה יוצא סדר גודל של 15-20$ לשעה.

המלצת חובה לא לפספס : נסיעה לקולון ברכבת, מדהימה, כמו בסרטים, עלייה בתחנת הרכבתcorozal , בדרך עוברים בג'ונגל, לאורך תעלת פנמה וכד', חוויה של פעם בחיים, מסע קלאסי ברכבת – כמו פעם, בדגש למי שנוסע לקאריביים בסביבת קולון. זה סיפור של בערך שעתיים וחצי, הרכבת יוצאת מדי יום בבוקר (07:15 לזיכרוני) וחוזרת מדי יום אחה"צ מקולון (17:00 לזיכרוני)

החופים הקאריביים של פנמה.

Casita Rio Indio: כאשר הגענו אליו ממש נפעמנו, סדרת בקתות במחיר ממוצע של 25-30$ , ממוקמות על פלג נחל זורם, בין עצים, מדשאות , צמחייה כאשר כל זה עטוף בכל מיני חיות קטנות ופרפרים. שקט מוחלט וכאשר החושך יורד, הוא עוטף , לא רואים אם קצה היד ואפשר לחתוך ב'סכין'. ועל מנת להגביר את הבידוד והניתוק הציווילציוני, התקשורת היא בקושי ולפעמים ומים חמים-ממש לא, הפתרון הוא לכייף ברחצה בנחל, שם יותר חם J .(מנהלת ANNICK : 507-6807-3193+)

את המקום מנהלים זוג צרפתים נחמדים שדואגים לכל. מוניות לפי הזמנה לעיירה הסמוכה פורטובלו עולות בסביבות 10$ לכיוון, שם ניתן לאכול (יש מטבחון בצימר-לא מומלץ) והשירותים מחוץ לבקתה.

ליד פורטובלו ישנם מספר איים מבודדים אשר ניתן לקחת אליהם סירה , סה'כ כ -$20 הלוך ושוב. חוויה מומלצת , המון סרטנים מסתובבים חופשי, נראה כי כל הקרקע בתנועה, רובם בתוך קונכיות, עצי קוקוס משופעים מעל והכי חשוב, האי כולו שלכם, תחושת רובינזון קרוזו עם 'גלגל הצלה'.

את ההמשך עשינו בתחבורה לעיירה בוקט , דרך העיר דויד. התחבורה לדויד היתה באוטובוס 'סופר תיירים' של חברת דויד-פנמה (מומלץ) בעלות של בערך 15$ לאדם, הגענו בערב ולקחנו מונית (18$) לבוקט. שם היתה לנו אכסניה בהוסטל לצעירים, היה כייף ו'מחבק' ושם גם פגשנו חבר'ה צעירים מהארץ, תחושה של קיבוץ. העיירה עצמה נעימה, נוכחות גבוה של אמריקאים. ניתן לצאת לפעילויות בסביבה.(מפעל קפה, רכיבה על סוסים וכד')

בבוקט עשינו סיור מטעים וביח'ר לקפה – 30$, (רק לאוהבי הז'אנר – מבחינתי בזבוז זמן וכסף, כלומר מלכודת תיירים).

למחרת נסענו למעיינות החמים בסביבה , כמובן שהתחבורה מורכבת אזי לקחנו מונית שתשתהה שם איתנו ותחזירנו. לזיכרוני 30$. אל תצפו למשהו דומה למוכר בארץ, הליכה של כחצי שעה , מגיעים עייפים ורצוצים ולכן 'נהנים' תוך מחשבה על הדרך חזרה.

למחרת לקחנו את אותו נהג (LEVY) מונית לאלמירנטה, בדרכנו לבוקאס דל טורה. (100$)

כמו שהינכם רואים עלויות התחבורה, משמעותיות, התחבורה הציבורית סבירה רק בין הערים.

שווה להתארגן ול'מלא' רכב כך שהעלויות יתחלקו בין מספר אנשים, זוהי המלצה כללית והיא מצויינת גם למדינות שבהמשך הטיול.

באלמירנטה עולים על סירה, מהירה, אשר לוקחת אל האי המרכזי קולון (בו נמצאת העיר בוקאס).

בוקאס מזכירה את רח' הקוואסאן בבנקוק, הן מבחינת האווירה והן מבחינת התכולה.

בבוקאס ישנו בית חב'ד אשר מרכז אצלו את תנועת הישראלים, כייף אמיתי, אירוח חם רב, ורבנית, עוד רב ועוד רבנית מחבקים ומרגישים שליחות, מסבירי פנים שביתם פתוח ללא גבולות.

אנחנו הופענו לשם פעמיים, לטובת הדלקת נירות חנוכה וארוחת שישי (10$), מומלץ וגם חובה וגם מצווה , אל תוותרו.

בפעמיים שהיינו שם, התנדבנו במטבח להכנת סופגניות ולהכנה של רכיבים מארוחת השישי. בסה'כ נמצאנו שם

כ -40 איש מכל קצווי הארץ והגולה, מקום טוב להחלפת ידע, היכרויות וקשר עם הבית.

בבוקאס המשופעת והממוסחרת אפשר כמובן למצוא אין ספור מקומות לינה , אבל הפעילויות והאטרקציות מתבצעות באיים האחרים.

אנחנו העדפנו לישון ב'חוץ' והזמנו אצל סיימון ב bastimento שזה האי שניתן לעשות בו ובסביבתו את מירב הפעילויות.

המתחם של סיימון (יהודי משלנו), Beverly hills, הכי טוב באי, כאשר לא מתייחסים למתקני resort אשר נמצאים מחוץ לתקציב של התרמילאי הממוצע. אבל צריך לטפס אליו מעל 50 מדרגות על מנת להיות חלק מהקסם. על מתחם די נרחב מפוזרת בקתות עצמאיות, גדולות יותר, קטנות יותר, עם ובלי מים חמים, אבל אנחנו כבר התרגלנו. הבקתות שוכנות בתוך גן מטופח, ניתן לפגוש צפרדעים אדומות והאגדה מספרת כי נראה שם גם עצלן.

מקום מומלץ לאכול מנוהל ע'י גברת מקומית chavela, הגענו אליה בליל גשום. היא האירה לנו פנים והשירות היה נעים. הסביצה והמבורגר הטרי מומלצים מאד

Up the hill coffee הינו מקום נוסף שמישום מה מקבל ציונים גבוהים, לא שווה את המאמץ, ויש מאמץ, מכיוון שממוקם בקצה הגבוה של האי.

אכלנו גם על המעגן הראשי, פשוט, נחמד וזול.

היכן שלא תשנו, כמעט כל הפעילויות מתבצעות באמצעות שכירת סירה שלוקחת לאתר הספציפי.

אל תוותרו על סיור האיים שכולל, ביקור בחוף הצפרדע האדומה שם יש שמורה קטנה ונחמדה וכן חוף רחצה, סיור ימי שיביא אתכם למקום בו ניתן לצלול (פחות מוצלח מאילת) , לצפות לדולפינים, לראות כוכבי ים וכד'.

הדילוגים בין האיים באמצעות שירות סירות מנוע , עלות של $ בודדים, תלוי באי.

באי עצמו יש 2-3 מסעדות, בתי קפה וכד', לכו עם המלצות המקומיים, חבר'ה חמודים וידידותיים, חמים ופשוטים, מולטים קאריביים,כהים וחייכניים שפרנסתם על הים בעיקר ומעט על התיירים, כמו שאמרתי, אוטנטי ביחס לאי של בוקאס ששם הכל ממוסחר.

מבוקאס לקחנו תח'צ ישירה אל בירת קוסטה ריקה, סן חוזה , סה'כ 32$. שזה כולל את הסירה לאלמירנטה.

לא היו בעיות במעבר הגבול, לא נדרשנו להציג כרטיסי טיסה כלשהם. פשוט וקל וקצת מתיש.

אנשי קשר שימושיים (ווטסאפ):

נהג בפנמה סיטי – LEVY, 507-6141-7774+

אלירן – ישראלי, מקומי, מקור טוב לאינפורמציה, מארגן סיורים ןהיסעים : 507-6400-4009+

Costa Rica

זוהי המדינה המערבית ביותר במרכז אמריקה ומכאן העלויות מצד אחד, ומצד שני ההסתגלות והתקשורת עם האנשים קלים.

עלות המוניות גבוהה, בסן חוזה מומלץ להשתמש ב uber ועלות הסים המקומי גבוהה ולכן, חיפוש מקומות עם wifi פתוח הינה חלק מהחוויה.

למחרת לקחנו uber למונטה וורדה וכך גם התוודאנו ל'אין' כבישים סלולים בחלקים משמעותיים של המדינה ה'מערבית' הזו.

מונטה וורדה : דוגמא די קלאסית של מה שניתן לעשות בעיירות 'נופש' סטנדרטיות במרכז אמריקה כאשר מרכולתן של עיירות אלו הינה נוף פראי של הרים ויערות 'עד', סיורי יום בשמורות טבע וסיורי לילה שמטרתם למצוא חיות יום וחיות לילה בטבע הפראי. אטרקציה עיקרית - שמורת העננים מונטה וורדה.

נוסף לכך עיירות אלו מציעות פעילויות אקסטרים מסוגים שונים כמו קנופי , רכבל גשרים תלויים, רפטינג וכד'.

קוסטה ריקה הינה כאמור מהיקרות במדינות מרכז אמריקה ולכן אם אתם מתכננים פעילויות שכאלה גם במדינות שכנות , כדאי לשקול לעשות זאת במדינות השכנות.

אז מה אנחנו עשינו ומה לא עשינו : בפארק curi chanca עשינו סיור יום, שמורה פרטית יפה ומתוחזקת, לקחנו סיור לא מודרך וראינו מעט יחסית (ציפורים, חיות, פרפרים). בדרכים בשמורה ראינו חברה עם מדריך שנושא על גבו טלסקופ באורך של מטר, לערכתי הם ראו יותר מאיתנו אבל כאמור באמצעות טלסקופ, ללא יכולת אמיתית של צילום, לא מי יודע מה חוויה. סמוך לשמורה קיים ביח'ר מקומי לגלידה, שווה וטעים. השמורה ממוקמת מס' ק'מ מהעיירה , אנחנו לקחו מונית לשם (בעלייה) וחזרנו ברגל, בירידה, היה נחמד. בדרך חזרה גם נכנסנו למרכז אומנויות של נשים, מעין קהילת נשים למען נשים, גם נחמד. עוד במונטה וורדה ביקור שהיה 'שווה' באמת , מקום בשם ranario או frog pond. תמרת כרטיס , זול של 13$ מקבלים זכות כניסה ביום, ואז נכנסים לשמורה, לגן הצמוד המכיל המון קופי קפוצ'ון, וכן כניסה בלילה שאז מקבל אתכם מדריך שהולך איתכם בין כל כלובי צפרדעים מספר על כל אחת , עוזר לאתר אותן מדריך לצלם אותן, הכי שווה שהיה לי במונטה וורדה, על תוותרו.

עוד במונטה וורדה, עשינו טיול סוסים לקראת שקיעה, מומלץ כאן בכל מיני טיפים ובלוגים, אני הייתי ממליץ זאת רק למי שאין לו ניסיון כלשהו ברכיבה על סוסים. זה סיפור של כשעה וחצי שעתיים, 'מאוד' מתקתק המון אפשריות צילום , הסוסים על הכייפאק, ממושמעים ולמעשה זו ישיבה על גב סוס שצועד בעקבות סוס קודם, בתוך היער. הקסם הינו הרכיבה, וכאמור הקסם יקסום רק למי טרם עלה על סוס, לדעתי, כמוני.

פעילות נוספת שעשינו, היתה , סיור לילה, שכמו סיור יום, אם אתם מתכננים כניסה למדינות נוספות, עשו זאת במדינות האחרות. הלכנו בשורה בלילה אחרי מדריך שאיתר חיות לילה פעילות, נחשים , דרבנים וצפרדעים כאשר החיות מאפשרות יותר או פחות לצלמן די מרחוק, סיפור של 4-6 חיות במשך שעתיים.

מגורים : אנחנו שכרנו דירה (AIRBNB)בשם bugenbillia או מהו דומה במרחק הליכה מהמרכז התיירותי הסואן. הקרבה למרכז חשובה, וכדאי להקפיד על פרט זה.

לאכול אכלנו במסעדה מקסיקנית בשם taco taco, שווה וטעים וכן מסעדה מעניינת שבנויה מסביב לעץ ענק ברחוב הראשי בשםtree top ומציעה מוסיקה חיה , היה אחל'ה.

משם המשכנו ללה פורטונה, ישנם -2 דרכים עיקריות לעשות זאת אחת תיירותית, שאטלים ומעבורת, משולבת הכוללת רכב, סירה ורכב יותר יקרה אבל קצרה בזמן וגם להערכתי יותר חוויתית וגם מנקודה לנקודה.

השנייה באוטובוס מקומי , פחות מחצי מחיר אבל פי שתיים כמעט בזמן. האוטובוס מקומי יוצא ממש ממרכז מונטה וורדה.

אנשי קשר מומלצים :

מריה (bugenbillia ) 506-8432-8890+

לה פורטונה גם זו עיירת 'אטרקציות' כקודמתה, האטרקציה העיקרית בסביבת, שמורה והר געש ארנל.

לה פורטונה :

לא לוותר על הטיול המשולב (35$), נמשך כ 6 שעות, הכולל קצת מכל דבר, סיור מודרך בשמורה עם הזדמנות צילום מול הר הגעש היפייפה, ארנל, קצת שבילים וגשר תלוי, אבל השיא הינו רחצה ליילית במעיינות חמים לאור פנסים מכיוון שהמקום חינמי ואינו מוסדר תוך דחיפה של טקילות ורום מקומי.

לינה מומלצת אצל Fresnell, דירת 2 חדרי שינה חדשה מרחק הליכה ממרכז העיר כ 10 דק' גג. אנחנו גילינו ערוץ נחל סמוך שעשה לנו בילוי יומי כייפי, בריכות טיבעיות, בין העצים רק שלנו.

ליד העיר יש שמורה ומפל מפורסם, המפל הכחול, רחצה לא מי יודע מה, 500 מדרגות מטה וחזרה עוד 500 מעלה, לאוהבי הז'אנר בלבד, הכי חשוב אופציות הצילום.

לנו התאים לקחת מונית בכיוון אחד, אל המפל בדרך הלוך בעלייה ולחזור ברגל כ -8 ק'מ בירידה. בדרך ניתן להתרשם מסדנאות של יוצרים מקומיים, פיסול בעץ ואבן, רקמה ואמנות. יש שם מוצרים ויצירות ייחודיות לסביבה שלא ראינו בעיר עצמה, מומלץ. מירב ההליכה מוצלת וקלילה.

העיר עצמה מפוצצת תיירים, נוער, מקומות בילוי, מעין מדרחוב תיירותי כולה (3רחובות מקבילים) , מסעדות , ברים, וחנויות מכר של 'סחורות' תיירים. גם כאן נשארנו 3 לילות, די סטנדרטי במהלך הטיול שלנו.

מלה פורטונה יצאנו לכיוון Bijagua בצפון , בתחבורה ציבורית עד Upala מתוך כוונה עיקרית להגיע לשמורת Rio celesta, , התארחנו 2 לילות, ב cabinas miravalles, במחיר מצחיק, עם בעלים נפלא בשם Rolando Nunez אשר באמת מילא כל בקשה, ואפילו לקח לנו מחיר נמוך להקפצה אל הגבול עם ניקרגואה, סיפור של כשעתיים וחצי לכל כיוון.

העיירה, עיירת "כביש ראשי", מאוד קטנה, 2-3 מסעדות, עיירת 'רחוב ראשי' אנשים נחמדים, כמו בכל קוסטה ריקה, אוטנטית ולא תיירותית.

שמורת Rio celesta : נפלנו מצד אחד על יום די גשום מאוד, ומצד שני, סגרו למבקרים את האופציה להתרחץ במעיינות החמים. מכאן ניתן להבין שבשביל לראות את האגמים ה'כחולים' תוך כדי התבוססות בבוץ לאורך קילומטרים, לא מציאה גדולה וליסוע לשם במיוחד , נו טוב, לא הייתי עושה זאת שוב.

אנשי קשר מומלצים :

FRESNELL , צימר נפלא ב-לה פורטונה, 506-8601-9619+

, cabinas miravalles Bijagua , Ronaldo 506-8841-0418+

ניקרגואה.

זוהי מדינה שעדיין חייה בזכרונה את המהפכות שהאחרונה בהן היתה לפני כ 40 שנה, כלומר זיקניה עדיין לחמו להדחת הדיקטטור האחרון מבית סומוזה שנאחז בכיסאו בתמיכת האמריקאים שרצו לשמר את האינטרסים הכלכליים שלהם במקום בו היום הם מגדירים כ'חצר האחורית' שלהם.

המשטר שעלה, נמצא עד היום בשלטון, המפלגה הסנדיניסטית, שהאידיאולוגיה בהקמתה דווקא היתה סוציאליסטית, מרקסיסטית , אבל, החיים חזקים מהכל ולאט לאט השתנתה האוריינטציה שלה לאוריינטציה מערבית עם 'נגיעות' קפיטליסטיות. כיום ניתן למצוא כאן קואופרטיבים שיתופיים מצד אחד עם מערכות מופרטות מצד שני. אוניברסיטה של המדינה לצד אוניברסיטה 'פרטית'. פה נתקלנו , שוב, במיעוט דוברי האנגלית

זוהי מדינה ענייה בעלת שרשרת של כ-20 הרי געש פעילים, אגמים ענקיים ויערות עד. המדינה דלילת אוכלוסין עם תל'ג לנפש בסביבות 2000 $. הציפיות היו לטבע ונופים, במחיר זול, לא התאכזבנו.

עוד נקודה חשובה לציון, זוהי מדינה שתושביה אוהבי ישראל על אמת, לדוגמא תליוני מגן דויד עם הכתובת 'תבורך ישראל' מוצעים למכירה בחנויות של מזכרות לתיירים.

לאחר מעבר הגבול, האיטי, (מומלץ להגיע עם כסף מדוייק) הגענו לסן קרלוס ומשם עלינו על סירה למלון שלנו hotel savalos, מומלץ מאוד, תמיד היינו תחת השגחתה של האחראית שם mariella , מלון שיש לו מזח משלו, הדק שלו על המים ממש כייף לא נורמלי. כל ההתנהלות בסביבה על גבי סירות מכיוון שהג'ונגל מקיף הכל.

גם המלון הזה כמו אחרים עמד בקריטריון של 25$ ללילה לאדם ופחות, שווה שווה.

ביום הראשון , לקחנו סירה, מעין תחבורה ציבורית, על המים, לאל קסטיליו וסיירנו במבצר שם. המבצר נבנה ע'י הספרדים ששלטו בסביבה על מנת להתגונן בפני הפיראטים של אותה עת שהיו שלוחי האימפריה האנגלית.
 לתשומת לב, אין מקום מסודר לרכישת כרטיס ל-אל קסטיליו ובחזרה. אנחנו נעזרנו בשירותי המשמר המקומי לאחר שלא היה מקום עבורנו בסירה האחרונה חזרה.

למחרת עלינו לאותו כיוון ויצאנו לסיור מודרך מקיף בשמורת הטבע אינדיו מאיז, הטבע בהתגלמותו, חיות , קופים, צמחים עם תכונות יכולות מיוחדות וכד'.

למחרת יצאנו חזרה אל סן קרלוס ומשם מיד יצאנו בסירה לשמורת ( https://www.tripadvisor.co.uk/Hotel_Review-g1200488-d3875127-Reviews-Cabanas_Caiman_Los_Guatuzo-San_Carlos_Rio_San_Juan_Department.html ) אל קיימן בפפטורו היא גואטוזו. (יש סירה אחת ביום, די מוקדם בבוקר וגם זאת לא בכל יום)

המקום נמצא בסוף העולם, התנאים בסיסיים מאוד אבל מה שרואים שם ביום לא תראו בנאשיונל גיאוגרפיק בשבוע.

הבעלים של המקום, איילין וארמנדו, מקסימים חייכנים ורחבי לב.(חובה להיות בקשר איתם בכל הנוגע לתיאומים מול הסירות וכד')

אז מי שמוכן לחיות בתנאים בסיסיים , ללא מים חמים או מיזוג, לדשדש בשבילי בוץ על מנת להגיע לחדר והקשה מכל, לחיות בסביבה רווית נחילי יתושים, ואותנו מקיפות אותו 'אמזונות' שחגורות במצ'טות באורך של מטר, זה פחות או יותר תיאור מהימן של המקום והסביבה.(יש להצטייד בביגוד מתאים וייתכן גם בתרסיסים דוחי יתושים)

כבר בדרך לשם (מסן קרלוס) באמצעות סירה המתפתלת בנהר מוקפים ציפורים , איגואנות, קופים וחיות אחרות המטייל נכנס לאווירה המתאימה. ההשקמה, לפנות בוקר, מתבצעת באמצעות שאגות "חוצות צמרות" של קופי שאגן.

ראינו שם סוגים רבים של קופים, תניני קיימן לאין ספור בנהר, ציפורים מסוגים שונים, איגואנות על העצים, מהן ענקיות, צפורי טרף ומה לא. שהינו שם 2 לילות , השתתפנו בסיור יום מודרך ובסיור לילה, עניין של. 60 $ לקבוצה לסיור של מספר שעות, שווה כל רגע, אל תוותרו.

לבקשתנו, ועל מנת שלא לעקוף את כל אגם ניקרגואה ממזרח במשך יום שלם, ארגנו לנו סירה עד קולון ושם חיכה לנו רכב לגרנדה, סיפור של כ 4 שעות בלבד, 'קצת' יקר יותר מתחבורה ציבורית אבל שווה, בעיקר כאשר מספר המשתתפים מצדיק זאת.(150$ לאדם, סירה + רכב)

גרנדה ,עיירה חמודה, קטנה, תיירותית מאוד – שווה ביקור. 

אנחנו התארחנו אצל מרסדס, בסמיכות ל אחד הרחובות הראשיים.

עשינו סיור איים , של שעה , מספיק ממצה, לא צריך יותר.

סיירנו בעיר הקולוניאלית הנחמדה עד מאוד.

מקום לבלות – Hogs breath saloon מעין פאב מקומי ומעניין ועוד יותר מעניינים ,בעלי הפאב, בילינו רק ערב אחד וחבל שלא גילינו את המקום מוקדם יותר.( 505-8337-6225+), לידו תמצאו חנות תיקים, שבמידה וזה הקטע שלכם, תמצאו שם את התיקים היפים ביותר שתראו אי פעם ותשכחו מלואיס וויטון......

סיור שאין לוותר עליו, אנחנו עשינו אותו במשך יום אחד, באמצעות מונית צמודה (60$) יכלול את :

San Juan de oriente כפר אמנים יוצרים (אמיתי) בקרמיקה ובחרס יצירות מדהימות, לא לוותר בשום אופן, לעבור בין סדנאות הייצור , החנויות ומה שאפשר לקנות, יותר יפה מזה או יותר זול לא תמצאו, נקודה.

משם המשכנו לסנטה קטלינה , למעשה הנקודה היחידה ששווה ביקור ולכן הביקור הינו קצרצר, הינה נקודת התצפית הגבוהה אל אגם appoio, המירדור .

משם ממשיכים אל masaya, שני שווקים למסאייה, התיירותי והמקומי.עבודות האיכות המיוחדות נמצאות בתיירותי, השוק המקומי כולל בגוד, ירקות ,פירות וכד' הנצרך ע'י התושבים המקומיים. אמנם גם זה שוק גדול, צבעוני ,'ריחני' ,איני יכול למצוא סיבה להגיע אליו למעט איזשהו חיכוך עם האוכלוסייה המקומית, אבל כזה יש לנו למכביר. לקראת סוף היום הגענו להר הגעש מסאיה (מומלץ להגיע אפילו שעה לפני מתיחת השערים על מנת להיות בין הקבוצות שנכנסות ראשונות), השהיה על סף הלוע המבעבע מותרת ל – 15 דקות בלבד, אבל אסור לוותר על החוויה הזו.

למחרת יצאנו ל monkey's hut לחופו של אגם appoio לרחצה ומנוחה, תמורת 7$ מקבלים כניסה , קפה חופשי, שימוש חופשי בקייקים ואבובים, ממש בילוי שחרור לחצים של מספר שעות, שווה, שווה.

מגרנדה יצאנו ל-ליאון, ליאון עיר של צעירים, עיר אוניברסיטאית אשר גאה במורשת שלה כמובילה (מאבק, השכלה וכד'). זוהי עיר תוססת, כיכר מרכזית "פעילה" עד לשעות הקטנות, שווה ביקור התרגעות למספר ימים.

בעיר זו השתתפנו ב- free walking tour (המלצה כללית – סיורי חובה מהנים ומענגים, כל פעם שיש אפשרות, מומלץ לחפש האם קיים ולהשתתף).

משם ירדנו לחופים – LAS PENITAS , זוהי רצועת חופים ארוכה משובצת צמרים/בקתות על חוף ים מקסים. מומלץ לטובת מנוחה ואגירת כוחות. משם יצאנו לסיור בנהר הסמוך אשר כלל "שחרור" צבי ים שבקעו בשמורה מוגנת, עם השקיעה לים. (על מנת למנוע ככל הניתן טריפתם ע"י שחפית, סולית וכד') מאוד ממוסחר ותיירותי, אבל מכניס את ה"גרינגו" המערבי לעוד נדבך של חיי הטבע.

לסיום הפרק של ניקרגואה , שוב חזרנו ל-ליאון ולקחנו שאטל (50$) חוצה מדינות עד לאנטיגואה בגואטמלה. את המחיר הנמוך ביותר מצאנו בהוסטל bigfoot אשר גם מוציא את השאטל ומהווה מקום טוב וידידותי להמתנה עד לשעת היציאה 02:00 , ללא צורך לשלם לילה נוסף במקום כלשהו, שם אפשר לנוח , להתקלח וכד' לקראת הנסיעה המתישה של 17 שעות עד לאנטיגואה. השאטל עובר בהונדורס וסן סלבדור כך שבכל מעבר גבול מתבצעת יציאה ממדינה ואחרי מס' מאות מטרים כניסה למדינה, תהליך שיכול בעצמו לקחת זמן שאינו מבוטל. השאטל שיוצא כאמור ב 02:00 מגיע לתחומי הונדורס בשעות האור כך שסכנת שודדי הדרכים פחותה. ככלל, הונדורס , סן סלבדור וגם במובן מסויים גואטמלה הינן מדינות שיש בהן שודדי דרכים, התנועה בשעות היום ובנתיבים 'סואנים' מומלצת. אם אינם יודעים איספו אינפורמציה בזמן אמת או היעזרו במורה דרך.

ממש כמעט ממול לbigfoot , יש חנות גלידה kissme טעימה מאוד ששווה לטעום שם פסיפלורה ועוגת גבינה, נפלא.

הוטל SABALOS, מריאלה, 505-8659-0252+

קבינות אל קיימן, פפטורו, 505-8676-2958+

מרסדס – גרנדה 505-8623-2641+

גואטמלה – ארץ המאיה

אנטיגואה , עיר קולוניאלסטית, חובה לבקר וקל להתמצא. גם בעיר זו יש בית חב'ד מאיר פנים שניתן להיעזר בו בעת תיכנון השהיה והביקורים בסביבה. העיר קטנה כך שכל מקום בו תשהו תהיו במרחק הליכה מה'מרכז'. בעיר מספר מועט שלאתרים מעניינים ועיקר העניין הינה העיר עצמה, תושביה, המלבושים המסורתיים של נשות כפרי האזור וההיסטוריה של העיר.

בסביבתה, אין ספור מקומות מעניינים, כפרי מאיה מיוחדים, אתרי גידול ועיבוד של קפה, קקאו, מקדמיה וכד'. אתרי ייצור ושימור טכניקות טוויה דו צידית, פיסול בעץ, ייצור מוצרי עור ועוד, רק להחליט מה רוצים והכל נמצא בסביבה המיידית.

אגם אטיטלן : מסביב לאגם כ 13 כפרים (ע"ש 12 השליחים) המתחלקים בין 3 קבוצות המאיה העיקריות. ביקרנו בסן פדרו (יש בית חב'ד), תרמילאי, מתוייר לטוב ולרע, סן חואן – סיורים של ייצור וטוויה מומלץ, איכות גבוהה , ג'בליטו , עני נחשל, לא מוצא ייחוד וצורך לבקר בו, סן מרכוס – רוחני מיוחד, יפייפה, סנטיאגו – מאוד מיוחד, קצת מרוחק אבל שווה בהחלט ביקור. עיר המחוז הינה פנחצ'ל – פנה בשפה המקומית, ממנה יוצאים בעיקר לציצ'יקסטננגו - צ'יצ'י לטובת השוק העצום המתקיים בה פעמיים בשבוע. זהו שוק חוויתי בעצם גודלו והעושר שלו, איכות המוצרים שם שולית, (את האיכות הגבוהה תמצאו בעיקר בסן חואן וגם שם צריך להיות בררן). חוויה נוספת הינה חווית הנסיעה מפנה, למעשה ב 3 אוטובוסים מקומיים עד לצ'יצ'י .

התנועה מכל כפר לכפר מסביב לאגם ובין הכפרים לפנה הינה באמצעות סירות על האגם, שזו חוויה בפני עצמה , מומלץ לשבת מאחור ככל הניתן (חוסך את חווית הטלטול כאשר האגם גלי).

חזרנו לאנטיגואה, משם אפשר לצאת לטיפוס על הר געש פעיל. באנטיגואה לקחנו מדריך, נהג מקומי מומלץ באתר (hugo)

הוגו : קודם כל האיש מקסים, הרכב גדול ונוח, הנהיגה רגועה ורציפה. למעשה ניתן לאמר כי השימוש בשירותיו איפשר לנו להספיק יותר, בנוחות משופרת. הוא ידע להשיג מלונות לטעמנו בתעריפים תחרותיים. התעריף שהגענו איתו היה בערך 140$ ליום+דלק. (נדרש מיקוח לא פשוט)

המגרעות השוליות, בעיני, היחידות היו שהאיש אינו שולט בידע היסטורי, חברתי, תרבותי נרחב , ממעט לדבר מעצמו, יענה לכל שאלה ,בעיקר מספר על עינייני פולקלור וחיי יום יום, מה שמספק את מירב המטיילים. למי שמתקשר עימו כדאי להגדיר מולו היטב את תכולת הטיול , נקודת הפרידה וכד'. אנחנו במשך 8 ימים כיסינו את מירב נקודות העניין של מזרח גואטמלה, בתוספת קופן רואינס בהונדורס, (לא כולל את אנטיגואה, וסביבות אטיטלן שעשינו בלעדיו.)

סמוק שמפיי : הכל כבר נכתב על המקום הזה, ולכן לא אוסיף. מומלץ מאוד, למתקשים מאוד בהליכה , ניתן, אבל לא מומלץ לוותר על העלייה לתצפית, חצי שעה של עלייה במדרגות לטובת צפייה מלמעלה. ממליץ להיכנס לבריכות ,יופי וכייף אמיתי. ניתן גם לצאת לשייט אבובים חוויתי וכן לסיור מעניין במערות.

קופן רואינס : אמנם נמצאת בהונדורס, אבל זו קפיצה קצרה מעבר לגבול לעיר מאיה מעניינת. בעיר מוזיאון (3$) ששווה לבקר בו (מכיל ממצאים מאתר העיר והסברים) וכך מבינים במרוכז את אשר רואים בעיר עצמה (בד'כ למחרת) . זוהי עיירת תיירות נחמדה ששווה ללון בה.

ריו דולצ'ה : לנו על האגם (איזבל) ולקחנו סירה הלוך ושוב לליווינגסטון) תוך שעוצרים לצפות בטבע, לא לוותר, כנ'ל לא לוותר על מסעדת הדגים שם –happy fish.

קיריגאווה : חזרנו לגואטמלה, אתר מאיה פעיל שונה ומעניין בזכות עצמו. במידה מסויימת ניתן לוותר על הדרכה מקומית. זהו אתר שעד היום נערכים בו טיכסי מאיה מסורתיים, קטורת והעלאת זבחים תוך כדי בקשות מהאלים.

טיקל : הכל כבר נאמר , אין לוותר, בוודאי לא לוותר על מדריך מקומי.

ג'קשה , jaxha אתר 'נחבא' אל הכלים, מעט קטן יותר מטיקל, אבל 'כולל הכל' מה שיש לטיקל , פחות מבקרים, המון קופי שאגן קולניים, מומלץ מאוד.

פלורס,עיירת המוצא לטיקל, ג'קשה וכד', נמצאת על אי קטנטן במרכז אגם ומחוברת אל היבשה בכביש, תיירותית כייפית, לא לוותר.

מפלורס לקחנו שאטל למקסיקו – פלנקה, באמצעות בחור מקסים שמסתדר טוב עם ישראלים( 6981 3135 502 + ) סיפור של 220 קצאל, כ 30$.

מקסיקו, המדינה שנותנת הכי הרבה במרכז אמריקה.

פלנקה – ה"מקום הכי גשום" "בעולם"

כאשר הגענו היה מזג אוויר נפלא, למחרת התחיל גשם שלא הפסיק במשך 3 ימים.

מהר מאוד מתרגלים, להיות רטובים, לצעוד בתוך המים ולהיות עטופים ביריעות ניילון. אבל חוץ מזה העיר נחמדה, מסבירה פנים, האוכל והלינה זולים ויש מה לראות.
מפלנקה לקחנו סיור מודרך בעיר המאיה הסמוכה (פלנקה). על הדרך לקחו אותנו לסיור ביער הסמוך והסבירו לנו על כל מיני צמחים וסגולותיהם (לא בפעם הראשונה-כמו בעוד מקומות נוספים שביקרנו בהם) , מעניין ומשכיל, לא לוותר. במהלך הסיור בעיר הסבירו לנו שאל הגשם (ההוא שנראה עם משקפיים) , לא כל כך פופולרי בסביבה מכיוון שכל הזמן גשום.....מי בכלל צריך אותו.
 בכלל, בכוונה איני נכנס לסיפור ולמורכבות של אלי המאיה, והרי תרבות זו הינה חלק ממהות הטיול.

בפלנקה יצאנו עם שאטל לסן קריסטובל א-לה-קאסה, כאשר בדרך עצרנו ב misol ha , מפלים מדהימים, שווה ביקור וסטייה מהנתיב, וב aqua azul, המים הכחולים. ביום שביקרנו המים לא היו כחולים כלל, היו שטפונות עצומים עקב הגשמים שלא הפסיקו לרדת מספר ימים, אבל ממה שקראתי וממה שראיתי – אין לוותר על הביקור במקום הזה. הגענו בלילה לסן קריסטובל.

סן קריסטובל

עיירה קולוניאלית תיירותית מאוד מעניינת ויפה, שוכנת ב"גובה" ולכן צוננת (בעיקר בלילות) ביחס למה שנתקלנו עד לאותה עת. מעבר למה שיש לראות בעיירה זו יש המון מה לראות בסביבתה מבחינת כפרים, טבע ואטרקציות נוספות. בעיירה יש שוק, מיד יום, בין שלושת הכנסיות, קתדרלות – שוק ששווה ביקור ומקיף מעבר לשווקים הרגילים גם אמנויות , אבני חן וכד'. יש במקום מוזיאון קטן ונחמד של זוג מסיונרים כנראה גרמנים שהחליטו לאסוף ולשמר עדויות והיסטוריה של המקום – casa na bolom, להגיע לשם רק במידה ואתם בסביבה – לא אטרקטיבי מספיק לטובת סטייה מהנתיב.(להבנתי ניתן להזמין שם מקום לינה)
אנחנו לננו ב casa de yagil, קסם של בחור, חיי שם כבר שנים ומלא ידע ואינפורמציה. יגיל לקח אותנו לסיור כפרים בסביבה שאין לוותר עליו (בדגש על הכפר צ'יקימולה). כל המלצה שייתן לכם, שווה את משקלה בזהב.....
 החבר'ה עונים לכל פנייה.

אנשי קשר : יגיל 52-1-9671252841+ , דין (השותף) 972-54-665-7775+

יציאה עם מונית לעיר הסמוכה – טוקסלה וטיסה לקנקון, משם מיד יציאה בשאטל לפלאיה דל כרמן.

פלאיה דל כרמן : עיירה תיירותית שכולה מסביב לתיירים חופים ואטרקציות. הכי קרוב שאני יכול לדמיין זוהי הליבה של נתניה, רק הרבה יותר ב"מפנק", גדול, נוח, זול וכייפי. העיירה בסודרת בצורת שתי וערב כאשר השדרה ה – 5 היא הרחוב הראשי שחותכים אותו הרחובות המועדפים עלי 6-30 בערך.
הרחובות כולם מגיעים ממש אל שפת הים כאשר בינהם פרושים החופים המאוד מפנקים על שלל האטרקציות הימיות. אסור לוותר על פלאיה דל כרמן – להערכתי שווה לפחות 4-6 לילות.
מפלאיה יצאנו לסיור בעיר מאיה סמוכה – צ'יצ'ן איצ'ה , עיר מרשימה מאוד, למרות שהיינו כבר במספר ערים, טרם שבענו, כל עיר שונה מרעותה, כל עיר מעניינת ומבטאת את הכפרים המיוחדים בסביבתה, את האקלים המקומי, את המנהגים, החקלאות והמסורת המקומית. על הדרך גם ביקרנו ב-סנוטה(cenote) בשם ik –kil אולי אחת היפות מסוגה. מאוד מומלץ, לטעמי מספיקה אחת אבל כל אחד וטעמו.
 סנוטה הינה תופעת טבע, מעין מערה , לעיתים תקרתה התמוטטה, ובתוכה זורם נחל. זה נראה מצויין, חוויתי , תופעת טבע מאוד מעניינת.

מפלאיה דל כרמן – שאטל ל- מרידה.

מרידה – עיר קולניאלית, אולי היפה והמעניינת יותר מכל הערים הדומות שהיינו בהן. מוסיקה, תרבות, אוכל, כיכרות קתדרלות. מידי יום יש אירוע של העירייה, אם זו שירה מסורתית, קונצרט באחת הכיכרות, הדגמה של משחקי הכדור – של המאיה וכד'.
בעיר מתקיים free walking tour שבעיני מסמל כי העיר הרוויחה מעמד של "עיר שווה ביקור" באמצעות "חוכמת ההמונים".
מהעיר יצאנו לביקור בעוד עיר מאיה מעניינת (לא לוותר) – UXMAL.
מרידה הינה מקום טוב לצאת לשמורת הפלמינגו -CELESTUNE (כניסה + סיור בסירה 44$ לראש) וכן לעיר חוף מקסימה בשם PROGRESSO, בדרך לשם שווה להיכנס לעוד עיירת מאיה בשם Dzibilchaltún שגם לה ייחוד משלה.
מקום מצויין לאכול על החוף הינו crabster seafood grill, כל מנה שאכלנו שם – "פצצה".
 המלצה כללית למרידה, פלאיה והסביבה – שווה לשכור רכב. העלות הינה בסביבות 100 ₪ ליום, כולל ביטוח וכד' , כך שבמידה ורוצים להספיק מספק אתרים באורח עצמאי וחסכוני בזמן וכסף, זו הדרך. הכבישים נוחים ורחבים, WAZE ומערכות ניווט אחרות מקובלות וזמינות.

ומשם – טיסה למקסיקוסיטי,

מקסיקוסיטי – עיר מערבית, המון מרכזי קניות , תחבורה ציבורית מתקדמת, מוזיאון אנטרופולוגי נפלא ואתרים בסביבה שאסור לוותר עליהם. איני מתכוון לפרט מעבר לכתוב באתר למעט.
העיר שווה לפחות שבוע (כולל סביבתה), שהייה בסביבות שדרות ה – reforma המהווה מעין מרכז עסקים "הייטק" או מפי שמבקש קצת יותר "אינטימיות ושקט" רובע Polanco הוא הכתובת.
עוד מקום שאני חושב ששווה ביקור (שם את KADEWE של ברלין בכיס הקטן ) מרכז קניות בשם Palacio de Hierro Polanco, לא לוותר (בטח כאשר אתם עם בת זוג ו"חייבים" לה.)
מעבר לכך יש את ה XOCALO ששווה ביקור ארוך (אפשרי במסגרת free walking tour) ומודרך.
מעבר לעיר המקסימה הזו יצאנו החוצה לשתי מקומות שאסור לוותר עליהם.
טאוטיוואקאן – עיר תרבויות קדם מאוד גדולה ומורכבת (מאיה, טולטקים, אצטקים) – אולי העיר הכי גדולה ומורכבת והכי מרשימה מבין ערי המאיה השונות בהן ביקרתי במשך כמעט שלושה חודשים.
המקום השני – קצת מורכב יותר להגיע ולכן אני ממליץ לשכור רכב לטובתו ואולי לשהות בו לילה או שתיים הינו מעיינות ובריכות חמים, ממש תופעת טבע המרוחקת כ – 3 שעות ממקסיקו סיטי – grutas tolentengo.
 מעיינות חמים הנשפכים מלמעלה לסדרת בריכות קטנות וגדולות החל מגודל של ג'קוזי ביתי , מפלים עצומים, מנהרה ומערה שבתוכם זורמים מי טורקיז – אסור לוותר, אין מקום כזה.

הטיול ערך כמעט 3 חודשים, היה מאוד אינטנסיבי ויעיל מבחינת ניצול זמן.
 חלקו שבכפרים ובג'ונגלים מתאים יותר לבעלי רוח תרמילאית. הטיול הכיל אלמנטים של טבע, תרבות, עתיקות, כפרים, נופים ואטרקציות. מבחינת עלויות – אני מעריך כ 10,000$ לזוג (להערכתי בקמצנות ניתן לחסוך עד כדי -15-20% מסכום זה) .

תודה ענקית ל"גדליה" שעמד לצידנו והיה זמין משלב התכנון עד ותכנון הפרטני של היום האחרון.

בברכה, פסח (050-5737181)