סיציליה – המיטב
מה אסור להפסיד: החוף הצפון מזרחי: טאורמינה – קסטלמולה, סבקו, אתנה.
החוף הצפוני:איים אאוליים, צ'פאלו (CEFALU), אריצ'ה,
סיציליה איננה עוד יעד באיטליה. יש לה את עצמה, את הקסם המיוחד שלה. במובני שפה ואוכל היא עדיין איטליה. בכל השאר - לא. הנופים ההרריים הטיפוסיים הצונחים במצוקי ענק אל הים, החופים הסלעיים הפראיים, האנשים החביבים בעלי הדם החם, שטסים במהירויות מטורפות בכבישים. זוהי תערובת ים תיכונית של איטלקים, יוונים, ואלג'יראים. מה צריך עוד כדי ליצור מאפיה סיציליאנית טיפוסית?
אנחנו נחתנו בקטניה, אפשר גם בפלרמו, או לנחות כאן ןלטוס משם.. לא חשוב איך, העיקר שהדיל יהיה טוב ולא להפסיד את המקומות היפים. אנחנו כמנהגנו בקודש, שכרנו רכב בשדה התעופה ועשינו טיול עצמאי. לא בנינו על כוכב אחד כי זה ממש לא מומלץ, המרחקים גדולים וכוכב אחד זה מזוכיזם לשמו. איך שלא תתכננו, המשולש הוא קטניה, טאורמינה, סבקו, האיים האאוליים, צ'פאלו, פלרמו, אריצ'ה (הלוך חזור מצ'פאלו), וחזרה לקטניה דרך הווילה הרומית. נדרש לשם כך שבוע מינימום. אם רצונכם גם לדרום קטניה - צריך יותר משבוע. בכל מקרה, בחלק מהימים נוסעים וחוזרים על אותה הדרך, צפונה דרומה או מערבה מזרחה, אלא אם כן ברצונכם להחליף כל לילה צימר אחר.. שימו לב: לא כל מה שמומלץ במדריכים הכלליים הוא דווקא היפה ביותר. (כמו שבטוסקנה ישנן עיירות מקסימות בדרומה שלא מוזכרות בכלל בהמלצות השגרתיות).
תחום רכב, אפשר לדלג...
בשדה התעופה של קטניה שכרנו כאמור רכב. הזמנתי לנצ'יה סופר מיני וקיבלתי פיאט פנדה. בד'-כ אופרן הם בסדר, אבל החברה המקומית בסיציליה היא סיציליאנית... בתחילה מה זה התאכזבתי, אבל אחרי חצי יום של התיידדות הדדית ממש התאהבתי בפנדלה. לא יאומן איך שפיאט ביצעו התקדמות טכנולוגית. התאימו לה גלגלים בקוטר סביר, מתלים רכים שמקנים לה גלגול קל - אבל לא מוגזם, היגוי חד ומדויק, אחיזת כביש מספקת, העברת הילוכים חלקה, וכוח כמעט בלתי מוגבל במנוע. טוב, בדרך המהירה היא לא עוברת בנגיעה קלה ל 150 קמ'ש, ורעש הרוח גם הוא נשמע פה ושם, אבל מי בכלל רוצה לעבור את ה 110 קמ'ש כשלכל אורך הדרך מוצבות מצלמות מהירות שצדות בעיקר תיירים... ובכבישים הצרים של רוב העיירות היפות, תאמינו לי ששמחתי שוויתרתי על הפיאט 500 הגדולה שהציעו לי במקום. גם החיסכון בדלק בפנדלה עם הגיר המכני הוא משמעותי ביותר.
טראומינה: מקטניה יצאנו ישירות לטראומינה. עיר יפה ומלוקקת, משופעת בחנויות יוקרה, בתי קפה ומסעדות. טונות של תיירים (אגב, בכל מקום) גם בשלהי חודש ספטמבר בו אנו מטיילים. אם אתם אוהבים ששוחטים אתכם במחירים, אז טראומינה היא בדיוק המקום. הכל כאן יקר בטירוף. מספיק כמה שעות כדי לשטוף את העיניים. ואז? לאן אם לא טראומינה? אהה, קסטלמולה! שלושת רבעי שעה של טיפוס במעלה הררי מפותל (לא למי שאינו חולה הגה...), ואתם בעיירה קטנה ומקסימה, רחובות אבן עתיקים, נוף מדהים, וכמובן מסעדות ובתי קפה לרוב. בלילה האחרון שכרנו כאן חדר במחיר 60 יורו, בית מלון קטן מעל פיצריית "מימוסה" שיושב על קצה מצוק המשתפל מגובה 800 מ' ישירות אל הים. בטראומינה לקחה מאיתנו אישה נחמדה 100 יורו על חדר שאינו עולה בהרבה על זה האחרון.
קסטלמולה: יש בה גם מצודה המשקיפה ל 360 מעלות על נוף מדהים (טיפוס ממש קל), ונוטעת בך את התחושה שבני אדם בעיקר נלחמו האחד בשני מאז ימי קדם. (אבנים שמזכירות קצת חבל ארץ אחר במזרח התיכון...). בבר "טוריסטי" המפורסם שמעל לכנסייה אל תחמיצו את ליקר השקדים הנפלא, שאין דומה לו בשום מקום אחר באי. ספל השוקולד החם סוגר את הערב הקריר והנעים. שלל הכילים המעוצבים לתפארה בצורת אבר המין הגברי לא באים לסמל סקס אלא פוריות לפי האמונה היוונית העתיקה.
עוד באותו אזור: סבוקה CEVUKA)): העיירה הנחמדה בה צולם הסרט הסנדק. מעניינת. נמצאת מצפון לטראומינה והדרך אליה, לפי מיטב המסורת הסיציליאנית – משופעת בעליות חדות (וירידות בכיוון ההפוך:). לבעלי עצבי נהיגה חזקים. העיירה היא סיציליאנית טיפוסית שמצטלמת היטב. לא טיפסנו עד לכנסייה המפורסמת בה התחתן אל פאצ'ינו עם אהובתו הסיצילאנית. פשוט לא התחשק לנו כי היא ממוקמת ממש גבוה מעל הכפר, והיה חם. הסתפקנו בבר וויטלי בו ישב הזוג המפורסם ללגום קפה בטרם היא נרצחה למרגלותיו…
מה עוד יפה באזור טראומינה? מפרץ "איזולבלה" שלמרגלותיה, מקום נחמד לשיטוט ולטבילה במי הלגונה השקטה שלמימיה צבע תורכיז, צלולים כמו מי עדן ופחות מלוחים ממימי הים התיכון שבאזורנו. גם טמפ' המים קרירה ונעימה יותר. בקיצור, חוויה, ואפילו אשתי שלא "מתה" על ים נהנתה מהרחצה בו.
כל המתואר עד כה לעיי'ל – אפשר להספיק ביומיים. לא צריך יותר. שני לילות בטראומינה או בקסטלמולה ואתם מסודרים. מבחר המלונות הוא כמו תמיד, כרוחב הכיס. אנחנו ממליצים כאמור לעלות לקסטלמולה המהממת ששם זול יותר ויפה יותר. אנחנו פשוט הזמנו מראש מהארץ את שני הלילות הראשונים בטראומינה עוד בטרם הפכנו ל"בוגרי סיציליה" וזה היה גם מקום נחיתתנו הראשון. המלצה, למי שגמיש בראש, אל תזמינו ליותר משני לילות מהארץ, השאירו לעצמכם גמישות ניידותית. למה? כי כמו שכבר ציינתי, לא תמיד מה שמומלץ ימצא חן גם בעינכם – ולהפך. אנחנו אנחנו מטראומינה ירדנו דרומה ישירות לסירקוזה, שם גם הזמיננו שני לילות נוספים מהארץ, דבר שבדיעבד הסתבר כטעות.
סירקוזה (בעצם אורטיג'יה המחוברת אליה) היא עיר ימי ביניימית טיפוסית. מעניינת, אבל למי שכבר טייל באירופה אין בה כל חדש, ומבחינתנו אפשר היה לוותר עליה לחלוטין. לשמחתנו קרה לנו נס, ובעל החדר ששכרנו אצלו הסכים להחזיר לנו את הכסף של הלילה השני. תשאלו למה? כי בבניין הסמוך לחדרנו החלו לשפץ וקדחו מהבוקר עם פטיש אוויר. אמרנו לבעל החדר שזה בלתי נסבל (מה שלא היה שקר). אבל עדיין התקשינו להאמין למראה עיננו כששטרות הכסף נחתו חזרה לידינו. טוב, לפעמים קורים גם ניסים.
אתנה: בדרך מטראומינה לסירקוזה עשינו את האתנה הקרוב יותר לטראומינה, כל ההמלצות מדברות על זה שלא שווה לעלות לפסגת ההר - והן אכן צודקות. הפסגה מכוסה בערפל תמידי ומלבד הקור העז - לא רואים כלום. עלינו עם הרכב עד למגרש החנייה העליון. הדרך במעלה ההר מהממת ביופיה עם נוף המשתנה מירוק חקלאי וצומח ים תיכוני ליער ארזים, ולבסוף נוף בזלתי פראי ושומם, צוקים חדים ושפכי לבה שחורים ומאיימים. לצאת מהאוטו, ללכת בתוך הנוף המיוחד הזה, הצומח העשיר והמגוון בשני שליש הגובה, או להתחבר אל השקט הפראי במקום בו הצומח מסתיים וההר אומר את דברו.
המשך הדרך: לצ'פאלו:
מטראומינה אפשר (ומומלץ) כמובן להצפין למילאצו שממנה יוצאות ההפלגות לאיים האאוליים, וזה בעצם המסלול הנכון לעשותו. אנחנו יצאנו לאחר יום בסירקוזה ישירות לצ'פאלו. נסענו על האוטוסטרדה קטניה –פלרמו שאינה גובה אגרא. שעתיים וחצי של נסיעה רגועה ואתם כבר בחוף הצפוני של סיציליה. צ'פאלו (CEFALU) היא עיירת דייגים מקסימה לשפת סלעי הים התיכון בצפונה של סיציליה, ואחת היותר יפות בה (אם לא ה..). נופים מדהימים, רחובות עתיקים מלאי כל טוב, ואנשים חביבים ומסבירי פנים. לקחנו כאן שני לילות בצימר מקסים שנקרא ווילה אליאנה (חפשו באינטרנט אצל בחורה מקסימה בשם סברינה). לא יקר, נקי ומצוחצח, והנוף הנשקף ממנו של כל העיירה והים מלמעלה עם ארוחת הבוקר העשירה שהיא ובעלה מגישים שווים כל סנט.
אריצ'ה (ERICE): לאחר חצי יום ועוד ערב בעיירה (כזכור יצאנו בבוקר מסירקוזה) החלטנו שזה מספיק, ולכן יצאנו למחרת לכיוון מערב סיציליה. אגב, התוכנית המקורית הייתה לעשות כאן את האיים האאוליים, אבל מזג האוויר שינה לפתע את פניו (סוף ספטמבר, זוכרים?) ורוחות קרות ועזות פקדו את האזור. לא הצטערנו. שעתיים וחצי נסיעה - רובה על אוטוסטרדה – גם היא ללא אגרא - ואתה מוצא את עצמך בטרפאני. כן כן, זאת המומלצת. אפרופו המלצות כבר דיברנו? אז דלגו עליה. סתם, כלום. עוד אחת מיני רבות. אבל בכל זאת לאן לעלות? לאריצ'ה כמובן! עיירה עתיקה עתיקה מדהימה! רחובות ובתים שנשתמרו כמו קפאו בזמן לפני למעלה מאלף שנה, חנויות בוטיק המתמחות בייצור מסורתי של מרציפאנים ושאר דברי מתיקה ערבים לחיך, ליקרים נפלאים של לימון, שקדים ופיסטוק, ועוד ועוד. נופים? נו, אם עולים למעלה אז איך לא. מכאן נשקפים מצוקי הגיר המתנשאים הנופלים לים הכחול של מערב סיציליה. הדרך? לחובבי הגה. אחרים יכולים במחיר של שישה יורו שווים לכל נפש לעלות ברכבל מטרפאני. עיירה שבהחלט מתחרה ב"פייט" הולם (ואולי אף מנצח) בצ'פאלו ובקסטלמולה.
סוף טוב, הכל טוב: בדרך חזרה מטרפאני (אריצ'ה) לצ'פאלו הג'י-פי-אס היטה אותנו משום מה מדרך המלך - הלא היא אוטוסטרדה א -20 - לדרך הים SS187. לא הצטערנו לרגע. דרך נפלאה עם נופי ים המתחלפים תדירות בירוק של כרמי הגפנים. גם את הדרך מצ'פאלו חזרה לטראומיה (ביום שלמחרת) עשינו בחלקה על SS-113. גם היא דרך ים משופעת במפרצונים ובחופים לבנים הקוראים לך לשחייה. את הלילה האחרון העברנו בעיירה קסטלמולה בה התאהבנו כבר ממבט ראשון, הספקנו לבלות בה אחר צהריים שלמים, לעלות שוב למצודה, להתענג על עוד כוסית של ליקר שקדים 'מאריך חיים' וספל שוקולד חם בבר "טוריסי", ופשוט להתענג על החיים. ומה עוד נבקש מטיול בן שבוע בסיציליה? את שלוש השעות האחרונות של היום האחרון בהמתנה לטיסה העברנו בקטניה - רחוב אתנה הראשי לקניות סוף עונה והצצה אל הסנטרו. די והותר.
מסלול מומלץ לשבוע:
קטניה - ישירות לטראומינה/קסטלמולה - יומיים (שני לילות) כולל חצי יום קפיצה לאתנה.
טראומינה - שייט לאיים האאוליים - ולינה במילצו או לילה נוסף בטראומינה.
ממילצו לצ'פאלו - לקחת בה שני לילות, יום אחד לא לוותר על אריצ'ה.
מצ'פאלו חזרה לקטנייה על הדרך המהירה (לא משלמים בה אגרא לעומת האוטוסטרדות לאורך החופים הצפון מזרחיים של סיציליה), בדרך אפשר לסטות סטייה קלה לווילה הרומית, או לשמורה הצוענית). לילה אחרון בסירקוזה אם ממש בא לכם, כדי לא להגיד שלא הייתם.
תיהנו.
מאיר ודניאלה שני
