שלום לכולם,
הטיול שעשינו היה בחוף המזרחי של ארה”ב, בעיקר בניו יורק, אך גם במפלי הניאגרה שבקנדה ויום אחד בפנסילבניה. אנחנו זוג בלי ילדים. יש לי הרבה טיפים ותובנות מהטיול, תהנו.
בפועל נחתנו ביום שישי בצהריים והתחלנו לטייל ביום ראשון, אחרי שנחנו והתאקלמנו למקום.
יום 1 – נסיעה לאית'יקה, דרך נהר ההאדסון:
רצינו לסוע למפלי הניאגרה וגם לטייל ולהנות מדברים יפים בדרך (ככלל, לא כדאי לנסוע ביום 1 למפלי הניאגרה, יש כל כך הרבה לראות בדרך וביום אחד זה מתיש מדי). נסענו דרך נהר ההאדסון, יש שם כמה עצירות יפות בדרך. יש אאוטלט ענק ומאוד מומלץ ממש על הדרך בשם woodbury commons, עצרנו שם וקנינו, דרך אגב למי שמגיע לפעמים אין חניה מלבד חניית valet, זה עולה כסף אבל שווה. המשכנו לכיוון ithica, זו עיירה חמודה מאוד שיש בתוכה את אוניברסיטת קורנל. האוניברסיטה והעיר משתלבות, אין גדרות, היה נחמד לעצור שם. לאחר מכן המשכנו למפל הכי מומלץ באזור, Taughannock, זה מפל של 65 מטר. הגענו לתצפית שלו ולאחר מכן נסענו למסלול שלו High Falls gorge. קצת היה קשה למצוא את הכניסה למסלול, צריך לנסוע למטה ויש שם חניה, אחרי סיבוב קטן מצאנו. המסלול עצמו ממש קליל ויפה, בערך מייל ומגיעים למפל. הוא נמצא רובו בצל כך שזה נחמד. מול המסלול יש אגם, עצרנו לראות אותו.
בתמונות: עצירה בנהר ההאדסון, מפל טאוגנוק והאגם שמול המסלול
משם נסענו למלון. תכננו לישון באית'יקה, שם מחירי המלונות ביולי היו באזור ה120 עד 160 דולר (נכון ליולי 2017), מה שנחשב יקר לאזור זה של המדינה, ולכן החלטתי לעשות משהו נועז ולהזמין מלון דרך hotwire, כשהם בוחרים לך את המלון (מתוך רשימת רשתות מוכרות שהם עובדים איתן כגון בסט ווסטרן, הולידיי אין וכו') והם מבטיחים לך מלון בזול. אז בחרתי מלון שעלה באזור ה80 דולר, אמנם זה היה במחוז horseheads שהוא בערך 50 דקות מאית'יקה אבל זה קידם אותנו ליעדים של היום הבא, היה זול משמעותית והמלון היה ממש נחמד ומתאים. קיבלנו את המלון country inn (בשיטה זו לא יודעים מראש מה מקבלים ולא ניתן לבטל אחר כך אבל זה אמור להיות יותר זול). דרך אגב יש פורומים שמנסים לגלות אילו מלונות יש בהוטוייר, לפי שם מחוז, מספר כוכבים, מחיר וכו', וככה אפשר לנסות לגלות איזה מלון תקבלו לפני שמזמינים.
יום 2 – מפעל הזכוכית בקורנינג, watkins glen ונסיעה לניאגרה פאלס:
קמנו מוקדם בבוקר, והחלטנו ללכת קודם כל לTarget, זה סופר ענק שהוא בצעם חנות כל-בו, קנינו דברים חשובים לטיול, כמו אוכל, תיק שלוקר (ממש נוח לטיול, מומלץ), כלי בישול וגזיה (כיוון שאנחנו שומרי כשרות ורצינו לבשל) והמחירים שם ממש בסדר.
משם המשכנו למפעל הזכוכית, שהוא מאוד מעניין, גם למי שלא אוהב מוזיאונים כל כך, זה מקום מגניב, יש שם יצירות מיוחדות מזכוכית, ומראים שם הדגמות של יצירת יצירות מזכוכית ושבירת זכוכיות, הכל היה מאוד מעניין. אפשר להירשם לסדנה של יצירת כוס או צלחת (או דברים יותר מורכבים ויותר יקרים) אבל כדאי להירשם מראש לסדנה למי שבלוז צפוף. משם המשכנו לWatkins Glen, פארק לאומי מדהים ומומלץ. אם יש לכם זמן רק לאחד לכו על זה! (רצינו להספיק לראות אותו, את הפארק Letchworth State Park וגם להגיע בשעה סבירה למפלי הניאגרה, אך גילינו שהפארק השני הוא ענקי, הנסיעות הפנימיות בתוכו ארוכות מאוד וצריך הרבה זמן בשבילו ולכן המשכנו הלאה לניאגרה. דרך אגב, Watkins וLetchworth הם שניים מהשלושה פארקים הכי מומלצים בניו יורק לפי כל מיני כתבות).
בווטקינס גלן, יש כמה מסלולים, יש שם מפל יפה, יש קצת עליות אבל ממש סבירות לדעתי. עשינו את הGorge Trail.
משם הגענו למעבר הגבול, ולמפלי הניאגרה בצד הקנדי שנחשב ליותר יפה מהאמריקאי. כמה מילים על ניאגרה: המקום הזה ממוסחר מאוד מאוד. המפלים יפים, אבל תדעו שזו מסחטת כסף, מחירי המלונות שם מרקיעים שחקים ולא כוללים (בדרך כלל) חנייה וכל מיני דברים. הזמנו את ההילטון, עלה 180 דולר אמריקאי, אבל על זה הוסיפו לנו מיסי מלון, מיסי עיר ומיסי מדינה, וחניה, וזה לא כלל ויי פיי. בדיעבד אפשר לקחת מלון יותר זול, החדרים בהילטון קטנים יחסית והוא יקר. היתרון שלו – הוא נמצא ממש ליד המסעדות הכשרות, למי שזה רלוונטי, והוא קרוב מאוד לטיילת שממנה משקיפים על המפלים (אבל גם הsheraton four points קרוב ויותר זול, ויש עוד לא מעט מלונות בסביבה). כיוון שרוב הזמן מטיילים ולא נמצאים במלון, לא כדאי לבזבז עליהם יותר מדי לדעתי. בקיץ יש 2 מסעדות כשרות צמודות, אחת חלבית ואחת בשרית – שלה קראו Taste. מומלץ. אחרי זה הלכנו לראות את המפלים, יש שם אורות צבעוניים שמאירים עליהם בלילה וגם היו זיקוקים (הבנתי שיש כמה פעמים בשבוע בקיץ).
יום 3 – מפלי הניאגרה ונסיעה להרי האדירונדאק –
בבוקר עלינו על האונייה HORNBLOWER ששטה ממש ליד המפלים, מקבלים מעילי גשם וזה ממש נחמד. אפשר לקנות כרטיסים במקום ובאשראי התור היה קצר יותר. יש שם עוד אטרקציות כמו הליכה מאחורי המפלים וטיילת רגלית שקרובה למפלים, ואומגה של דקה שעולה משהו כמו 70 דולר אם אני לא טועה, אבל לא עשינו את אלו.
מכאן, התלבטנו אם לנסוע לאלף האיים או ישר להרי האדירנודאק והחלטנו לנסוע להרים. זה היה החלק הכי קסום של הטיול – ההרים. לא היו הרבה הוצאות שם, יותר שווה מכל האטרקציות הממוסחרות והנופים מיוחדים ומדהימים. החלטנו להשאיר את הלילה הזה פתוח, ותוך כדי נסיעה הזמנתי מלון, (יותר זול להזמין באותו יום, עלה לנו 150 דולר במקום מחיר רגיל של 200) הזמנו את הקראון פלאזה בלייק פלאסיד. כתבנו להם בהזמנה שאנחנו בירח דבש (מה שהיה נכון) והם שידרגו אותנו לחדר עם נוף של האגם. מלון מדהים, מחיר מדהים ונוף מדהים, ממש מומלץ. בדיעבד היה שווה להישאר אפילו שניים או שלושה לילות כי לייק פלאסיד היה מקום עם קסם מיוחד, עיירה פסטורלית בהרים, ויותר נחמדה מכל שאר העיירות והאגמים המרכזיים באזור (סנקה לייק, לייק ג'ורג', אולד פורג').
בתמונות: הנוף מהחדר במלון, והנוף מהלובי. בלובי אפשר לשבת מול נוף עוצר נשימה ולקבל קפה בחינם (בבוקר). מחוץ ללובי יש אח שאפשר לשבת סביבה בלילה.
בדרך לפלאסיד, יש המון אגמים, הדרך מאוד יפה (נסענו מניאגרה לאולד פורג' ומשם לפלאסיד). בדרך ראינו אגם עם מטוסי מים, זה היה נראה ממש מגניב.
יום 4 + 5 – ליד פלאסיד יש כמה תצפיות, יש גם רחוב מרכזי ששם יש חנות אאוטלט של גאפ. נסענו לתצפית של WHITEFACE MOUNTAIN אבל גילינו שזה 24 דולר להיכנס אז ויתרנו (יקר רק בשביל תצפית, המחיר כולל עליה לרכבל שלא עניינה אותנו, זה משמש גם כאתר סקי בחורף). יש עוד מסלולים באזור כמו BALD מאונטיין. ליד הר וייטפייס יש גם מסלול נוסף. עוד אטרקציות בפלאסיד זה פארק חבלים, ומרכז אולימפי. בכל אופן אנחנו רצינו להגיע למקום בשם Ausibale Chasm, שהוא פחות משעה מפלאסיד. זה אחד המקומות הכי יפים שהיינו בהם בטיול. זה פארק פרטי, יש שם שלושה מסלולי הליכה כאשר הצהוב הוא המומלץ ביותר כי הוא הכי קל ועם הכי הרבה נופים, ובסוף המסלול יש שייט ראפטינג. כל זה ב30 דולר לאדם, שווה. היינו שם כמה שעות ואז נסענו ללייק גורג'.
תמונות מAusable:
לייק גורג' זו עיירה גדולה, שונה מאוד מפלאסיד. פחות ממילצה עליה. ישנו במקום שהוא על האגם ויש להם כל מיני סירות מגניבות להשכרה, אבל בדיעבד הוא לא מומלץ כי הוא נורא יקר ביחס לתמורה (220 דולר לחדר ממש פשוט) ואפשר למצוא מלונות על האגם גם ב130 דולר.. אפשר גם להשכיר סירות בלי לישון במלון. מה שכן היו להם אופני מים, שזה ממש מגניב. המזג אוויר נע בין קריר לנעים.
ליד לייק גורג' יש הר מאוד יפה בשם Prospect Mountain, יש שם 3 תצפיות בדרך ועוד תצפית בפסגה שאליה מגיעים עם הסעה שלהם. 10 דולר לרכב, שווה. יש גם מקום להשכיר קטנועים, ללא צורך ברישיון מיוחד, אבל כיוון שירד גשם ביומיים שהיינו שם ויתרנו. חוץ מזה יש אאוטלט בינוני עם הרבה חנויות ממש קרוב לעיירה.
אחת התצפיות בפרוספקט מאונטיין:
יום 6 – הלכנו למבצר בשם Fort Henry William – שנמצא בלייק גורג'. יש שם הופעות שבהם יורים בתותחים וברובים, בלי כדורים אבל עם אבקת שריפה ועם חיילים מחופשים של הצבא הבריטי. זה היה מעניין. שאלנו בכניסה אם יש הנחות והיא אמרה שיש הנחות למי ששירת בצבא, שאלנו אם זה תופס אם שירתנו בצבא הישראלי, היא אמרה שכן וכך נכנסנו חינם (!) למבצר. זה מגניב שהם מעריכים יוצאי צבא שם. מה שכן במקום אחר שבדקנו זה תפס רק ליוצאי צבא ארצות הברית.
משם רצינו להמשיך למקום שנקרא HOWE CAVERNS שנמצא בדרך חזרה לעיר ניו יורק. זוהי מערת נטיפים גדולה שהסיור בה כולל שייט במערה פנימית. הגענו למקום, אך התורים בכניסה היו של שעה עד שעה וחצי, מה שלא ציפינו לו. הכניסה היא בקבוצות והסיור עצמו הוא שעה וחצי. בכל מקרה החלטנו לא להיכנס בסוף.
היום האחרון – פנסילבניה – ביקור במפעל של הרשייז וסיור בחבל הארץ של האמישים: הגענו למרכז המבקרים של הרשיי, יש להם שם כמה אטרקציות – סיור ברכבת, להכין חטיף אישי, סדנת טעימות, סרט 4D וסיור מודרך ב”טרולי” ברחבי הפארק. הכניסה חינם אך כל האטרקציות מלבד הרכבת עולות כסף. יש להם גם חנות ענקית עם המון סוגי שוקולדים. הסיור בטרולי היה מעניין מאוד, הם סיפרו על ההיסטוריה של הרשיי שהקים את המפעל, איך הוא פשט את הרגל פעמים רבות ולא ויתר.
לאחר מכן נסענו לחבל הארץ של האמישים – כאן לא הזמנתי סיור מראש כדי לא להגביל אותנו.
בהתחלה ראינו חווה, וחשבנו להיכנס לסיור, אבל אז הבנו שזו חווה מזוייפת שהיא לא באמת של אמישים אלא ממוסחרת ולא נכנסנו.
אז פשוט נסענו באזור, הסתכלנו על חוות, ראינו אמישים עם הלבוש שלהם עובדים בחוות, על כלים שמושכים אותם סוסים, כמו כן הם נוסעים בכרכרות עם סוסים בכבישים. לפעמים עברו אמהות עם חמישה ילדים בכרכרה שלהם, זה היה מעניין לראות. הגענו לסופר מקומי, חשבנו בהתחלה שהוא סגור כי האור לא דלק אבל אז גילינו שהוא פתוח והם פשוט לא משתמשים בחשמל. היו להם מקררים שהופעלו על גז. לאחר מכן בעלי החליט שהוא רוצה לקנות כובע קש כמו של האמישים אז שאלנו מקומיים לאן לסוע והגענו לחנות מקומית. המוכרים היו מאוד חברותיים, שאלו מאיפה אנחנו, מה עיסוקנו בארץ, מה הדת שלנו, הסברתי להם שאנחנו יהודים, שאלו אותי אם אנחנו יהודים נוצרים? אמרתי לא, יהודים יהודיים. איחלו לנו גם מרי קריסמס והסברתי לו שאנחנו לא חוגגים כריסמס אבל תודה.
האמישים נמצאים המחוז lancaster – בעצם היו כאן שתי עיירות סמוכות, שקראו להן bird in hand, ולשנייה intercourse. באמצע הדרך ביניהן ראינו חווה בשם plain and fancy, זכרתי אותה מביקורות שקראתי. היו שם נהגי מונית כרכרה, והיה מרכז מבקרים. נכנסנו ואמרו לנו שעוד כמה דקות יוצא סיור של 3 שעות, והחלטנו להצטרף. הסיור מומלץ בחום!
התחלנו עם ביקור בחוות פרות, שם היה איש מקומי עם שני בניו שחלבו פרות והסבירו לנו על אורח חייהם ועבודתם ברפת. דרך אגב הם לא מרשים שיצלמו אותם, הכנסייה שלהם לא מסכימה. אחרי זה ראינו עסק לייצור ותיקון של כרכרות, שגם היה מעניין מאוד. גם שם הסבירו לנו על עסק וגם על החיים שלהם. אחרי זה נסענו לבית של משפחה שלה היה עסק לייצור בתי ציפורים, והיו להם 7 ילדים. נכנסנו והם הראו לנו מכונת כביסה שעובדת על לחץ אוויר, מנורות מיוחדות שעובדות על בטריות (לא ברור מה הקאץ'? אולי הבטריות לא חשמליות..) האמא ישבה בסלון ותפרה, והם הראו לנו “תמונה משפחתית” – זה היה דף עם שמות ותאיריכי לידה של כל הילדים, כי אסור להם להצטלם. ישבנו עם המשפחה בסלון, עם האמא והאבא וחלק מהילדים נכנסו ויצאו, שאלנו אותם על אורח חייהם והיה מאוד מעניין. הם התעניינו במה אנחנו עובדים. הנשים שם לרוב לא עובדות מחוץ לבית, אך היה נדמה שהאמא כמעט נעלבה כששאלתי אותה אם היא לא עובדת כי יש לה המון עבודה בבית, כולל תפירת בגדי המשפחה וטיפול בגינה. היה לנו נהג שהסביר כל הדרך על האמישים. לסיכום ביקור כאן הוא מומלץ מאוד, זה רק שלוש שעות מניו יורק ומאוד מעניין. אנחנו נסענו לכאן וחזרנו ביום אחד, אבל אפשר גם לישון באזור ולחלק את זה ליומיים.
בתמונות: כרכרה ואופניים של אמישים – האופניים בנויות ככה בכוונה כדי ש”האנשים לא יוכלו לסוע רחוק מדי” לטענת המדריך.
טיפים כלליים:
תקשורת – אפשר לעשות חבילת שיחות דרך הוט שכוללת 6 ג'יגה אינטרנט, בעלי עשה והייתה לו קליטה מעולה, שיחות חינם לארץ והכי חשוב אינטרנט זמין בכל מקום כמעט. לי היו שני סימים אמריקאים שקניתי, שניהם איכזבו מאוד, אחד עלה 55 דולר של T-mobile והבטיחו לי 10 ג'יגה, בפועל זה עבד כמה ימים בלבד ולדעתי ניצלתי אולי 100 מגה בייט ואז זה הפסיק, גם לא הייתה קליטה בהמון מקומות. קנינו עוד סים של Lyca ב20 דולר, הפעם כנראה באשמת המוכר גם כאן האינטרנט לא עבד אבל לפחות היו לי שיחות מקומיות. כמובן חובה שיהיה אינטרנט כדי לנווט אלא אם כן יש לכם GPS.
השכרת רכב – אם אתם מחפשים רכב זול, אז הדיל הכי טוב שמצאנו היה דרך איסתא – רק 395 דולר ל11 ימים. בכל שאר המקומות, דרך סוכנים ודרך אתרים, המחירים שהציעו נעו סביב ה650 דולר ומעלה. קיבלנו ניסאן סנטרה, רכב חסכני, ומרווח. אפילו שהוא היה בדרגה של רכב “קטן” הוא ממש לא היה קטן. רישון ישראלי מספיק. הם הקפיאו משהו כמו 350 דולר בחשבון עד שמחזירים אותו.
כבישי אגרה – הציעו לנו איזי פס ב193 דולר, ממש מיותר באפסטייט, הכבישי אגרה זולים מאוד בכל המקומות שהיינו בהם (מלבד ניו ג'רזי ופנסלביניה והמעברים אליהם מניו יורק, ששם חציית גשר יכולה לעלות 15 דולר). בכל מקרה זה לא שווה את המחיר, ובאפ סטייט הכבישי אגרה עלו לנו ממש דולרים בודדים בכל מקטע שבו נסענו, ואפשר לשלם בכל תחנה שבה יורדים.
