טיילנו באוגוסט האחרון יחד עם שלוש בנותנו (18, 15, 9). את הטיול תכננו ביחד עם ג'מאל חוסינוב – מדריך דובר עברית, ששהה בישראל כמה חודשים, בוגר אולפן שליווה אותנו לאורך כל הטיול עם נהג צמוד ומיניבוס פרטי.

ג'מאל הוא בחור מקסים, בן 22, בעל בגרות ונימוסים יוצאי דופן, אשר הפך את הטיול עבורנו לראוי לציון.

פרטיו של ג'מאל מפורטים בסוף.

כמה פרטים באשר לאזרבייג'אן –

מדינה המגוונת בנופים ובאנשים. ממדבריות, עבור בערבות ירוקות, וכלה בנופים גליליים של הקווקז הנמוך והגבוה.

מדינה שיש בה ערים משוגעות כמו באקו, יפות כמו גאנג'ה, ואשר מחוץ לערים – קילומטרים של פרברים שנעים בין רצועת עזה של שנות ה 80, לבין כפרים ערביים בגליל.

הכבישים לא תמיד באיכות טובה, והלוקסוס של נהג ורכב גדול, הפך להיות הכרח ברור.

להלן נפרט את כל הימים – אבל כמה הבהרות –

ויזה – יש לעשות בשדה התעופה עם כניסתכם. מיד לפני התור לביקורת הדרכונים, ישנן עמדות ממוחשבות. התשלום באשראי. הסליפ שמקבלים – תקף ל 10 ימים. יותר מזה כבר נדרש להירשם בנציגות.

המרת כסף – גם בשדה. מדולר/יורו למאנאט. השער דומה, וצריך לוודא שמקבלים שטרות חדשים. למרות שאין.

בטחון – למרות שתראו מסביבכם רעלות ודרכונים רבים הנושאים כותרות כגון הרפובליקה של איראן, או כל שאר מדינות המפרץ, מסתבר שכולם באו לנפוש, ושאזרביג'אן עבורם היא המפלט האולטימטיבי. לקח גם לנו זמן להתרגל....

קשה להתרגל לדבורים. הם נוכחות בכל מקום באזור הכפרי. לאלרגים – יש להצטייד כראוי. גם אנחנו נעקצנו.

מסתבר שישראל וישראלים הם די פופולריים במדינה, ורבים מאזרחי המדינה מועסקים בתעשיית המלונאות באילת.

אוכל – המדינה היא היכל הכבש העולמי. כמעט כל מאכל קשור לכבשים, עיזים או הרכב משתנה של שני אלו. אלו מוגשים כשישקבאב – שהוא שם כללי ל"על האש". מסתבר ש"מנגל" היא מילה תורכית לעל האש – "מנקאל" בשפתם. אחד הסלטים הידועים במקום הוא "סלט מנקאל" המכיל ירקות שונים קלויים על האש (מומלץ).

שומרי כשרות ומסורת יוכלו למצוא בכל מסעדה סלט יווני, צ'יפס, מרק יוגורט ולחם.

בערים הגדולת ניתם למצוא מסעדות מכל מין וסוג (כולל סושי) אך ככל שמתרחקים מהערים, אפשר למצוא אוכל מקומי בלבד.

החלב במקום טעמו שונה, ככל הנראה בשל הערבוב עם חלב העיזים, וגם הגבינות מושפעות מטעם זה.

מסלול הטיול –

יום ראשון לטיול - נחיתה בשדה בבאקו. חבירה למדריךג'מאל ולרכב.

נסיעה לעיר קוסאר – KUSAR. כ 3 שעות נסיעה. בצידי הדרך תחנות דלק (אל תנסו להמיר המחיר לשקלים – סתם מתסכל), וחאנים שונים, בהם בתי קפה (שמוכרים רק תה), וילדים עם סירי תירס, ודוכני שישקבאב מטים לנפול. שווה לעצור, לקחת תירס, ולהריח את ריח הגחלים – ביחד עם מכוניות הלאדה שנראות בדיוק כמו פיאט 131, זה מחזיר את חלקנו, המבוגרים מספיק, לסיני של פעם.

קובה היא עיר המתהדרת בארמון אוליגרך, וברובע יהודי שמעולם לא נעזב מאז ימי בית שני.

בלב העיר נהר. הנהרות באזרבייג'אן הם לרב נהרות אכזב, ולמרות אפיקם הרחב הם לרב מלאים באבנים ובחלוקי נחל, ולעיתים זורם ביניהם נחל קטן. מסתבר שעם הפשרת השלגים הנהרות הללו מלאים מים עד חודש מאי/יוני. באוגוסט הם יבשים. אבל מיוחדים עדיין.

לינה – בקוסאר. LADERA RESORT. מקום נחמד. חדרים גדולים. אינטרנט נורא (בעיה של כל המדינה כמעט). ארוחות הבוקר הכלולות בכל המדינה כמעט הן – עגבניה/מלפפון, גבינה מלוחה, לחם מקומי, דבש/ריבה, תה (קפה רק בערים הגדולות), ונקניקיות מוזרות שלא ניסינו. בקיצור, די גרוע.

יום שני לטיול -

נסיעה יפה מאד בת כשעה להר שאדאג בה יש מרכז פעילות אתגרי שבו רכבל יפה שפעיל גם בקיץ העולה להר למעלה לתצפית מדהימה, ולמטה פעילויות של מטווחי ירי ברובי ציד בצלחות חרס, טיולי סגווי, רכיבה על סוסים לקטנים, רייזרים וטרקטורונים לגילאים שונים, וירידה מההר ב"בימבות" למבוגרים – חוויה מובטחת.

משם ביקור בכפר LAZA - בדרך עוברים מפל יפה, ומשם לעיר קובה, שהיא העיר הגדולה באזור.

טיול ברובע היהודי בעיר קובה. בית כנסת ובתי מדרש. מעניינים. במקום מורים המגיעים מישראל להדריך את הילדים, וניגוני הסליחות בנוסח ספרדי ירושלמי לא נשמעו מעולם כה שייכים כמו בבתי מדרש אלו.

בעיר בזאר ומפעל שטיחים שלא הגענו אליהם, אך הם מומלצים.

ככלל השטיחים הם עניין גדול במדינה – ונדבר על כך כשנסקור את הביקור בבאקו.

נסענו אחר מכן ליער קשרש, למפל נוסף ולכפר יפה בשם חינאליק.

שוב חזרנו לקוסאר לעוד לילה שקט.

יום שלישי לטיול –

שמנו פעמינו חזרה לבאקו. באותה הדרך. שווה לעצור להצטלם ליד הר האצבעות – צוק משונן סלעי הפורץ מתוך ההרים לימינה של הדרך.

הגעה לבאקו – הפקדת המזוודות במלון - SQUAR INN. המלון נמצא בקומות 1, 2, ו 5 של בניין קניון מוזר, כאשר בקומה 4 מלון אחר, ואיפשהו בבניין גם משרדי איראן איירווייז, כך הסתבר. אבל בבאקו הכל מוזר. המלון עצמו ממוקם במקום מעולה בכניסה למדרחוב והפתיע מאד לטובה – מאד נעים, חדרים מרווחים, ארוחת בוקר לא רעה ושירות מצוין.

טיול לעיר העתיקה של באקו. מהכניסה מהטיילת היפה של העיר החדשה, דרך מגדל הבתולה, ולעיר עצמה. העיר הפכה לאתר לשימור של אונסקו, ולא בכדי. ברחובות הציוריים דוכני מזכרות רבים, ובכל מקום דוכני פירות, מלון ואבטיח שהמוכרים ישמחו להכין לכם לשתייה בתוך קליפת הפרי. חוויה מובטחת.

מהעיר העתיקה הגענו לרחוב ניזאמי. שהוא מדרחוב מלא ככרות, תיירים, מסעדות, חנויות ובעיקר מזרקות מרהיבות מסוגים שונים. הבתים מסביב בסגנון קולוניאלי משופץ, מעל ראשי המטיילים ברחוב – נברשות ענק של תאורה, והכל נקי, יפה ועמוס באנשים. חזרנו למדרחוב הזה עוד פעמים רבות בהמשך.

משם המשכנו ל"ונציה הקטנה". עוד מפגן מגאלומני מהסוג שהעיר הזו משופעת בו, והפעם לפי האגדה פקיד סובייטי בכיר שחזר מונציה, רצה לאפשר לאשתו את החוויה. אז נוצקו תעלות, נבנו גשרים ומסעדות, ונוצר מתחם לא קטן של ונציה "בכאילו". כולל שיט בגונדולות במחיר מצחיק של 3 מאנאט לאדם. כמובן ששטנו.

מונציה הקטנה עלינו למגדלי הלהבה. שלושה מגדלים שהפכו לסמלה של העיר. ביום הם מרשימים, אבל בלילה הם לא פחות ממרהיבים.

אחד משלושת המגדלים הוא מלון פיירמונט היפה, שהדבר הרע היחידי שיש לומר עליו זה שלא רואים ממנו את מגדלי הלהבה (וגם שהוא רחוק מאוד ממרכז העניינים) והשניים האחרים עדיין לא מאוכלסים.

אם נכנסים ללובי בבטחון מספיק, מגיעים למעליות ועולים לקומה 25. שהיא הקומה העליונה של המלון. שם נמצא תצפית מדהימה על העיר, ועל המגדלים הנוספים והאנטנה הגבוהה השוכנת לידם.

מהמגדל ירדנו לכיוון פארק אפלאנד – שהוא אתר הנצחה ענק לחללי הפלישה הסובייטית בראשית שנות ה 90, ומי שמצליח לעבור את שדרות המצבות השחורות עליהם חקוקים פני החללים, מגיע למרפסת ענק, התלויה מעל הנוף, כאשר כל העיר תלויה מתחת.

מהמרפסת יורדים לכיוון תחנת הפוניקולור (רכבת כבל הררית - סוג של כרמלית של חו"ל), משלמים לשומר 1 מאנאט לאדם, ויורדים חזרה לכיוון ונציה הקטנה, והטיילת היפיפיה.

למי שיכול -בקצה הטיילת גלגל ענק יפה. אבל בשל הרוחות (באקו – עיר הרוחות) הוא כמעט תמיד סגור. שווה לבדוק.

סיור לילה בטיילת.

ארוחת ערב באחת המסעדות במדרחוב. המחירים בערך חצי (או פחות) מהנהוגים בישראל. ישנן מסעדות איטלקיות, יפניות, צמחונית ועוד. וישנן מומלצות עם אוכל מקומי.

כדאי להיוועץ באתרים שונים, כגון TRIPADVISOR ואחרים, המידע שם דימדוייק.

יום רביעי לטיול – באקו -

פתחנו את היום בסיור במרכז היידר אילייב. אביו של הנשיא הנוכחי, ומי שעומד בראשה של המדינה. אי אפשר לעבור כמה שעות מבלי להתקל בדיוקנו של "נשיאנו" או של "בנו של נשיאנו". בכל מקום יש מרכז על שמו, פסל, מפעל, סתם פוסטר ענק בגודל של בית ממוצע.

וגולת הכותרת היא המרכז הנושא את שמו.

המרכז הוא מבנה ענק לבן, שעוצב על ידי מעצבת העל – זהאה חדיד, ושלפי האגדה נראה מהאויר כמו חתימתו של הנשיא, אבל כנראה שלא כך האמת.

בכל מקרה מדובר במבנה מדהים.

במפלס התת קרקעי שלו – אוסף מכוניות מדהים המתארח כעת במקום. חלקו של אילייב עצמו.

והחל מקומת הקרקע – מבנה שהוא עצמו מיצג מוזיאוני. בקמרונות ומפלסים הגורמים לך לחוש שאתה הולך באוויר לפרקים. המפלסים הראשון והשני הינם מיצגים אור קוליים נמשכים המציגים את ההיסטוריה של אזרבייג'אן, לרבות הסכסוך המתמשך על חבל נגורנו קרבאך עם ארמניה, ובמקביל את חייה של משפחת אילייב. המיצגים מרשימים מאוד, ומלמדים על ההיסטוריה של המקום. האזרבייג'אנים (ואל תקראו להם אזרים – שאלו עם אחר לגמרי) הם פטריוטים לא קטנים, ודי מחבבים את אילייב האב.

בקומות הבאות – מיצגי אומנות מודרנית, ו"מיני אזרבייג'אן" עם כל המבנים החשובים שיש בה, ושיהיו בה. ניתן לראות בתערוכה את כל המבנים המגלומאניים של באקו, אבל מסתבר שיש עוד כאלו ברחבי המדינה.
 הפארק שבחזית מרכז היידר אילייב הוא חוויה בפני עצמו, עם פסלי ענק בצבעים זרחניים, ולא לשכוח להצטלם עם השלט I Love Baku שכמובן הוא גדול יותר מכל מה שהכרתם עד עתה מהסוג הזה....

הנקודה הבאה – מוזאון השטיחים. עוד מבנה מרהיב, בצורת שטיח מגולגל. בכניסה למבנה עמדת הכנת שטיח לילדים. רק שם ישבנו כשעה. לאחר מכן נכנסים לעולמם של השטיחים, דרכי האריגה, המשמעויות, הכלים השונים. פשוט מדהים. למבוגרים ולילדים.

משם נסענו לבזאר יאשיל. סוג של שוק נחמד. ירקות ופירות טעימים, סוגים רבים של תה (אין קפה), גבינות וכלי בית. בכל מקום בצידי הדרכים וגם בשוק, מוכרים משטחים עגולים של פירות מיובשים (לדר) מכל הסוגים השונים. המחירים כמובן מצחיקים. לשומרי המסורת – נא לשים לב, חלק מהגבינות נמכרות באופן מסורתי (גם אם לא נעשים כך באמת) מתוך עור של כבש.

לאחר מכן לא נפקד מקומה של הנקודה היהודית. בבאקו שני בתי כנסת גדולים – אחד בנוסח יהודי אזרבייג'אן, והשני גרוזיני/אשכנזי.

בתי הכנסת חביבים, והביקור בהם בעיקר לחובבי הזאנר. הם נמצאים כחצי קילומטר הליכה מהמדרחוב המפורסם, ובסביבת השני יש גם מסעדות כשרות.

לינה – באקו.

יום טיול חמישי – סביבות באקו –

נסענו לגובוסטאן (כשעתיים נסיעה)

ההתחלה הייתה בהגעה לאזור בריכות הבוץ הגעשיות. הגענו לאזור והמרנו את המיניבוס הנוח, בשני רכבי לאדה פרטיים, נהוגים בידי מקומיים. נסענו בדרכי עפר, והעבירות המרשימה של הלאדה, הביאה אותנו לתילים געשיים קטנים, אשר בראשם נקוות בריכות של בוץ וולקני מינרלי אשר בו בועות גדולות בשל הגז המבעבע מתחת.

ניתן להיכנס לבריכות הבוץ, בזהירות, לא בטוח שיש להן תחתית – אבל מסתבר שהדבר הוא תחביב ידוע אצל צעירים באזור, הנכנסים לבוץ, יוצאים ממנו וגולשים מטה על זרמי הבוץ היוצאים מהתילים, ולאחר מכן רוחצים בבריכת מי בוץ סמוכה.

התילים לא גדולים, אבל ההתנסות מרשימה, ומאוד מעניינת.

תוסיפו לזה את העובדה שהנהגים איפשרו לנו לנהוג ברכבי הלאדה במסגרת החזרה לשנות ה 70, והחווייה מושלמת.

אבל יש יותר מזה בגובוסטאן. נסיעה לא ארוכה מביאה אותנו למוזיאון חדש, המנציח את ציורי המערות של האדם הקדמון באזור. המוזיאון (הממוזג יש לציין באזור ספר המדבר הזה) מציג את הציורים, את התפתחותו של האדם הקדמון והכלים בהם השתמש, ובעיקר את מטרת הציורים ואמצעי הציור.

משם נסענו למקום עצמו. פארק מדברי ובו סלעי ענק ועליהם מאות ציורים שונים. המקום מדהים, גם אם אין כמעט טיפת צל.

במקום צוק סלע בולט, אשר תיירים רבים מגיעים לקצהו בתנוחת "מלך האריות" ומצטלמים. מומלץ.

משם המשכנו לשוק סדרק. שוק מיותר וחם מזכיר את רמלה לוד ועוד פחות מזה.

סיימנו בהר האש – שהוא בעצם גבעה בינונית, אשר למרגלותיה נביעה של גז טבעי הבוער זה מאות שנים. המיצג מרשים יותר בלילה, אבל גם ביום הוא נחמד. מראש הגבעה תצפית יפה על באקו העיר, ועל פרבריה.

יום שישי לטיול – שבת – יום טיולי רגלי ברחבי באקו ובטיילת. בעיר העתיקה, בארמון שירוואן שאה.

יום שביעי לטיול – שאקי.

5 שעות נסיעה (יש עצירות בדרך)

עצירה ראשונה - במסגד המשוחזר שנקרא ג'ומעה. נא לבוא עם בגדים ארוכים. כניסה נפרדת לנשים. מסגד גדול ויפה.

משם לעצירה השניה - כפר שנקרא להיג'. ביקור אצל יצרני נחושת וברזל. אפשר לקנות סט לקפה במחירים מצחיקים. הכפר עצמו יפה מאוד אם כי מאד תיירותי אך שווה ביקור.

העיר שאקי עצמה היא עיר קטנה ויפה, אשר יש בה חאנים יפים, לרבות אחד שהפך למלון, ויש בה מאפיות פחלהווה, שזוהי גרסה מקומית לבאקלווה. מומלץ לקנות קצת מהנוגט המקומי, ולסור לבית הקפה הסמוך, שלמרות הכותרת שלו כמובן שאין בו קפה אלא רק תה, וליהנות.

לינה שאקי.

הערה – לנו שני לילות בשאקי. עדיף ללון בעיר לילה אחד בלבד, ואת הלילה השני לבלות בעיר גאנג'ה עליה נדבר בהמשך.

יום שמיני לטיול –

ביקור בארמון החאן – קרוואן סארה. ארמון יפה, בנוי עץ, אבן וזכוכית. במקום אפשר ללבוש ביגוד מסורתי ולהצטלם עימו. אטרציה אמיתית במחיר של 1 מאנאט לאדם בוגר/ילד.

כפר קיש – כפר הררי יפהפה במרחק של קילומטרים ספורים משאקי. בכפר כנסיה אלבאנית (אלבאניה היה השם הקדום של חלק מהאזור מסתבר – בלי קשר למדינה האירופית). הכנסיה יפה, פשוטה, ובעיקר שובת לב עם הגינה הצמודה אליה. מול הכנסיה מסעדה לא רעה. אחרי העליה התלולה, המנוחה תידרש.

לינה - שאקי (היה עדיף לעבור כבר לגאנג'ה).

יום תשיעי לטיול -גאנג'ה ואזור גוי גול.

יציאה לכיוון גאנג'ה

חולפים על פני העיר ומתחילים דרך הררית יפה מאד (ודי ארוכה) שמובילה לאגם היפהפה גוי גול – ולהרים המקיפים אותו. מהאגם הגדול יש עליה (בשאטלים וככל הנראה גם ברגל) לעוד אגם אך נאלצנו לוותר עליו מפאת קוצר זמן. בדרך חזור אפשר לעצור בצידי הדרך היפה ולהתענג על הנוף באחד מבתי הקפה המוזרים שלהם...

הגעה לגאנג'ה -טיול בעיר עצמה. פארק היידר - הפארק הגדול בקווקז (ראינו מבחוץ, נראה מרשים), פארק החאן.

המאוזוליאם של ניזאמי – המשורר מהמדרחוב המפורסם בבאקו.

סיור בעיר עצמה – עיר יפיפיה. בירתה הקודמת של אזרבייג'אן, עם מבנים יפים וככרות במרכזה. אף כאן, ככל שמרחיקים ממרכז העיר, לובשים הפרברים צורה של דלות ועוני.

בעיר עצמה יש קניון חדש – ובקומה השלישית במתחם המזון נמצאת מסעדה בשם café mania שמפתיעה באיכותה - מעוצבת, יפה, בין לאומית המשקיפה דרך קיר זכוכית לכיכר האלגנטית שמולו וכמובן זולה זולה עם אוכל איכותי. לא להחמיץ.

לינה - ג'אנג'ה.

יום טיול עשירי – נסיעה למעבר הגבול לגיאורגיה.

נסיעה לכיוון מעבר הגבול. ממעבר הדרכונים בצד האזרבייג'אני – הליכה של כחצי קילומטר עם המטען על הגב, לכיוון הצד הגאורגי.

יש לוודא שמדריך יחכה לכם עם רכב בצד הגאורגי. אחרת תיאלצו להתשמש במוניות לא רשמיות, הנהוגות על ידי נהגים עם תאוות התאבדות, ועדיף אתכם ביחד. אבל זה בהמשך בסקירה על טביליסי וסביבותיה, בטיפ אחר.

פרטים של ג'מאל –

טל' 994-558274772. זמין בוואטספ, עדיף באנגלית אך כאמור מדברת עברית שוטפת.