חזרנו 2 זוגות חברים המתקרבים לגיל פרישה מטיול שעקרו חלקה הדרומי ביותר של יבשת דרום אמריקה.
אנחנו היינו שבוע בברזיל בריו דה ז'ינרו ובסלבדור בהיה ועם הזוג השני 17 ימים באיגואסו ברזיל וארגנטינה בואנוס איירס. אושיוויה, קרוז בן 4 ימים במיצרי ארץ האש וכף הורן, טורס דל פיינה, קלאפטה, ברילוצ'ה ושוב בואנוס איירס ומשם הביתה. הטיול אורגן על ידנו מהארץ על ידי חברת תיירות "טבע העולם". מכאן הזמנו בתי מלון ברמה גבוהה, הסעות ומדריכים בכל אתר, טיסות פנים ואת הקרוז. את הטיסות לדרום אמריקה ובחזרה סידרנו כל זוג אצל הסוכן שלו.
לאלה שמתכוונים לנסוע בעתיד אני שמח לתת כאן כמה עצות לגבי היעדים השונים בהם בקרנו ולגבי הארגון של הטיול.
1. אם אינכם מוצ'לרים שיוצאים לכמה חודשים לפחות ונוסעים לטיול מתוכנן מראש עם לו"ז קצר, אני מציע לעבוד עם סוכן ישראלי שיש לו סוכן בדרום אמריקה. יש במדינות האלה מנטליות קצת שונה לגבי לוחות זמנים של טיסות והעברות, לא בכל חברות התעופה והנסיעות יודעים טוב אנגלית (כמובן שיש יתרון למי שיודע ספרדית או פורטוגזית) ובכל האי סדר המסודר של דרום אמריקה יכול המטייל למצוא עצמו במצב של חוסר ידיעה וקשר. סוכן מקומי הקשור לארץ שיש לו נציג בכל עיר ושדה תעופה עושה את הדברים הרבה יותר קל.

2. בקשר לברזיל, שם בת זוגי ואני היינו לדבנו ללא סידור מקדים מהארץ , יש הרבה הזהרות ביחס לאלימות. אנחנו יצאנו בשלום גם בסלבדור שהיא עיר פרועה יותר וגם בריו. בסופו של דבר אין הרגשה של פחד ברחובות אך בשעות הערב לא כדאי להסתובב היכן שיזהירו שמסוכן. בכל אופו לא לוותר על ברזיל. בהחלט ראוי. בריו למדנו להישתמש באוטובוסים ובמטרו. האוטובוסים משולטים אבל לא התחנות . אבל הנהגים והכרטיסנים מאד אדיבים גם בלי לדבר שפה אחרת זולת פורטוגזית ואפשר להיעזר בהם להתמצאות בין הקווים השונים המגיעים לכל קצווי העיר בתדירות גבוהה. הרכבת תחתית מאד נעימה לשימוש וקל להתמצא בשני הקווים שלה.
בסלבדור לקחנו טיול מאורגן לשמורת הצבים הנקראת TAMAR ולחוף מתאים לרחצה ולבילוי צפונית לעיר. הסוכן הבטיח שההדרכה תהיה גם באנגלית, המדריך חשב שהוא יודע אנגלית מה שהוא באמת ידע זה פורטוגזית כמובן וספרדית בהן הוא הסביר. אנחנו לא הבנו ממנו אלא מהאנגלית הרצוצה של אחד הנוסעים שניסה לתרגם לנו. בסלבדור לקחנו מלון במרכז פלוריניו העיר העליונה, מלון בוטיק בן 18 חדרים במבנה מהמאה ה 17 ששופץ עם עוד בניינים עתיקים כאלה בראש גבעת פלוריניו (האיזור הזה הוא אתר מורשת של אונסקו). ראינו מלונות יפים וחדשים ליד החוף בעיר התחתונה אבל מי שרוצה לחוש את האוירה המיוחדת של סלבדור המלון שבו אנחנו היינו שנקרא BAHIA VILLA מאד מומלץ.
בקשר לחופים בסלבדור, מה שאנחנו ראינו זה שהחוף הטוב ביותר הוא PARIA DO PORTO שהוא כבר בתוך המפרץ כי החופים בצד של האוקינוס יותר קרים יותר והים סוער יותר.
המוסיקה בסלבדור היא חלק מהחיים. לנו הייתה חוויה שבמקרה נקלענו למסיבה של המרכז הקהילתי של פלוריניו היו ריקודי סמבה, זמרים והופעות של ריקודים אפריקאים הכל היה פתוח לקהילה ולתיירים. פשוט שמענו מוסיקה ונכנסו. קבלו אותנו יפה. כך מידי ערב בכל מיני פינות בפלוריניו שומעים מוסיקה ואנשים מתנועעים בקצב המוסיקה. וזה היה בסוף ספטמבר ולא בתקופת הקרנבל.

3. הרבה אינפורמציה לגבי ריו דה ז'ינרו מצאנו במהדורה ממש חדשה של TIME OUT על ריו בעברית. הגענו ל2 מקומות נהדרים. אחד חנות קטנה בשפ BIP BIP בקופהקבנה שם מאספים מוזיקאים מהשכונה ומנגנים ביחד. הקהל עומד מחוץ לחנות שומע את המוסיקה הנהדרת שותה בירה ונהנה. בעל המקום בעל זקן עבות בשם רודולפו רושם כל אחד בשמו ואת המשקה שלקח ולפני שהולכים משלמים לו. המשקאות ממש חופשיים, בעיקר בירה וויסקי ולא ראיתי אחד שלקח ולא שילם הכל מבוסס על אימון. מספרים שיש ימים שהמסיבה על המדרכה נמשכת עד מאוחר וכדי לא להפריע לשכנים היא חוצה את הכביש וממשיכה בחוף קופקבנה.
עוד מקום מקסים זה הבר של גומז שנמצא בשכונת סנטה טרזה אין מוסיקה אך הרבה אוירה, קפיריניה מעולה ותפריט מצומצם של אוכל מעולה. סנטה תרזה שכונה שהזכירה לי את המושבה הגרמנית בירושלים, בתים קטנים והרבה ירק. בכלל, ריו היא עיר של שכונות וכל שכונה יש לה את המאפיינים שלה. ברובע לפה בימי סוף השבוע סוגרים לתנועה שדירה מרכזית משני צידי השדרה בתי קפה וברים של מוסיקה לריקודים והקהל רוקד המקום וברחוב. לא חייבים להיכנס לברים לשתות קפיריניה בירה או וויסקי ברחוב עומדים רוכלים עם דוכנים והם מוכרים את המשקאות ברחוב.
אני רואה שיש לי הרבה מה לספר לכן אני סוגר את הפוסט הזה ואמשיך יותר מאוחר בפסט שימשיך מכאן.
להשתמע
 מיקי