טיול להודו 24 – 12 פברואר 2015
הטיול שעשינו שני זוגות חברים בסוף שנות השישים לחיינו בדרום הודו ראשיתו בחוסר הנכונות שלי לבקר במדינה הזאת. גם בת זוגי וזוג החברים כבר היו בהודו והיו שמחים לחזור אלא שאני אפילו התנגדתי לפעם הראשונה. בסופו של דבר הבחירה נפלה לאחר התלבטות וחיפוש אתר לטיול שעיקרו מזג אויר קיצי באמצע החורף שלנו. השתכנעתי (ואני לא מצטער) ובחרנו בטיול בדרום הודו.
כמובן התחלנו לקרוא ולאסוף מידע על היעדים האפשריים. את התוכנית שגיבשנו ,כולל בתי המלון , העברנו לסוכנים בארץ ובהודו ועל בסיס השוואה מדויקת של הצעות המחיר השתמשנו בסופו של דבר בסוכן נסיעות הודי שהומלץ על ידי חברים שהיה משמעותית זול יותר מכל הצעה שקבלנו בארץ.
הטיסות להודו ובחזרה היו באל על.
המסלול שלנו -
1 לילה במומביי ולמחרת יום סיור ואחריו טיסה לקוצ'ין
2 לילות ויום סיור בקוצ'ין
2 לילות ויום סיור במונאר
2 לילות וביקור במקדשים בעיר מדוריי
לילה אחד וסיור בשמורת פריאר
לילה אחד בקומקרום וסיור באזור
יום ולילה על House boat במים הפנימיים של קרלה
2 לילות ושני ימי התרגעות באתר חוף ליד מראריקום.
ביום האחרון נסיעה לנמל התעופה בקוצ'ין משם למומבאי ולטיסת אל על לארץ.
סה"כ 12 לילות ו13 ימי טיול.
פרט לשתי הטיסות הפנימיות בין מומביי לקוצ'ין הטיול היה ברכב טויוטה אינובה עם נהג מקומי וזה היה מאד נוח.
הסתכלות במפה מראה שרוב הטיול היה במדינת קרלה ורק יום אחד כאשר היינו במדוריי עברנו את הגבול מזרחה למדינת טמיל נדו.
תוכנית הביקור היא מאד שגרתית והיא חופפת להרבה תוכניות שמציעים לישראלים בטיולים מאורגנים לדרום הודו אבל גם לחברי לטיול שכבר היו בהודו וגם לי שבקרתי בה בפעם הראשונה המסע נתן אפשרות לחוות את הודו גם מבחינת האנשים, האמונות, הנוף וההיסטוריה.
המסע בהודו:
הגענו למומביי אחר הצהרים לאחר שיצאנו מהארץ בשעת בקר מאד מוקדמת. ויזות הוצאנו דרך האינטרנט בארץ אך הזהירו אותנו שביקורת הדרכונים ואימות הוויזות לוקחים הרבה זמן. לשמחתנו זה עבר די מהר וכשיצאנו קבל את פנינו הסוכן עם זרי פרחים לתליה על הצוואר. מאחר ובית המלון היה בסמוך לשדה, תוך דקות ספורות כבר היינו בחדרים. ארוחת הערב הייתה כלולה במחיר ואכלנו במלון.
למחרת עשינו ביקור במומביי עם הדרכה טובה של מדריך מקומי וביקרנו במשך היום באתרי התיירות המרכזיים. חשוב לשים לב לשעות הביקור ב"שער להודו" ולהגיע מוקדם כי התור ארוך מאד. מבחינת הביקורים במומביי מאד התרשמנו ממוזיאון גנדי שהציג מסמכים ומוצגים אוטנטיים רבים של האיש. הסיור נמשך עד בשעות הערב חזרנו לשדה התעופה לטרמינל של הטיסות הפנימיות לטיסה בת שעתיים לקוצ'ין. טסנו בחברת IndiaGo שפרט לכוס מים אין שום שירות בטיסה אך אפשר לקנות אוכל ושתיה אחרת.
הגענו לקוצ'ין בשעת ערב מאוחרת. המלון היה באי וילינגדון מעט רחוק מהמרכז ולא הייתה ברירה אלא לאכול ארוחת ערב קלה במלון. החל מהביקור בקוצין הוצמד לנו רכב ונהג שהמשיכו אתנו בכל ימי המסע עד חזרתנו לקוצין כעבור 10 ימים
קוצין היא עיר מעניינת . יש בה חלק עתיק שהוא מצודת קוצ'ין, יש עיר חדשה ויש אי מלאכותי שהקימו הבריטים. כל חלקי העיר נפרדים זה מזה במערכת תעלות, נהרות, מפרצים ואגמים ביניהם גשרים רבים. העיר מעניינת מבחינה היסטורית. יש בה כנסיות, מקדשים ובתי כנסת. אנחנו ביקרנו בבית הכנסת פראדסי שהוקם עוד במאה ה 16, ולידו "רחוב היהודים". מאחר והיה זה יום ראשון כאשר ביקרנו בכנסיית סנטה קרוז ראינו חתונה נוצרית של הודים, חוויה מאד מעניינת. טיול מאד יפה הוא לאורך החוף של מצודת קוצי'ין (Fort Kochi ) באזור רשתות הדיג הסיניות. שם גם קבלנו הסבר טוב והדגמה של שיטת הדיג מהדייגים. כמובן בסיום הם מבקשים כמה רופיות כי כנראה ההסברים לתיירים מכניסים להם יותר מאשר הדגה במקום שנראתה, לפחות ביום שאנו בקרנו, כדלה ביותר.
לסיום יום הביקור בקוצ'ין הלכנו לראות מופע פולקלור מקומי הקאתאקאלה ומה שמעניין יותר מהמופע עצמו הוא תהליך האיפור של השחקנים המצטבעים ומשנים כליל את המראה לדמויות של אלים וגם האישה במופע היא גבר מאופר כבד.
ביום הרביעי לטיול יצאנו בבקר מקוצ'ין למונאר. כאן המקום לספר שבהודו המרחקים אינם נמדדים בק"מ אלא בשעות נסיעה. מקוצ'ין למונאר המרחק הוא כ 160 ק"מ. באירופה זה סיפור של כ 3 שעות נסיעה לכל היותר. בהודו זה לקח לנו ,עם נהג מקומי מיומן ברכב קטן יחסית, כ 6 שעות. הכבישים צרים, מפותלים ועליהם כל כלי הרכב מאופניים ועד משאיות כבדות ואוטובוסים מיושנים שלא לדבר על הולכי רגל בצד הדרך. עם זאת מה שיפה בהודו ,ולפחות בדרכים שאנחנו עברנו ,הדרך מאד יפה ומעניינת. הנופים מאד מרהיבים ומדי פעם רואים אנשים ונשים בפעילויות אופייניות כמו רחצה וכביסה במקווי מים ונהרות, תהלוכות פולחן, כלי רכב מוזרים ומה לא. הדרך מתפתלת בתוך יערות עד עם צמחיה עשירה.
הגענו למונאר. מה שהכי בולט שם אלה מטעי התה המשתרעים על מורדות ההרים והרכסים מאופק לאופק. היופי ממש מושלם. גם המלון שנבחר עבורנו מלון ברמה גבוהה היה מבנה מדורג שהשתלב באופן מושלם בנוף. ביום ההגעה למונאר יצאנו לטיול במטעי התה ולפנות ערב הנהג המליץ לנו ללכת למופע של אמנויות לחמה מקומיות. היה אפשר לוותר. בערב נסענו לעיירה מונאר כ 8 ק"מ מהמלון שלנו בכביש תלול שעובר תיקונים. 8 ק"מ בחצי שעה. במונאר עצרנו ליד מסעדה מקומית גדולה הומה אדם והחלטנו לאכול שם ארוחת ערב. אחד המלצרים דובר אנגלית שלא מבינים ממנה אף מילה המליץ לנו על התפריט, לא בדיוק ידענו מה אנחנו מזמינים פרט לעוף טנדורי. דרשנו לא חריף והיה מעט חריף אבל האוכל היה מאד טעים. במסעדה הזאת גם שמנו לב שההודים אוכלים בידיים ללא סכום ובמיומנות הם מצליחים עם שלוש אצבעות לאסוף את האורז הרטוב ברוטב ולהכניס כמות נאה של אוכל לפה.
לא, הידיים לא מלוכלכות . בכל אחת מהמסעדות ההודיות שעברנו בהן אכלו הודים היו ברזיות וסבון ושלוט נטילת ידיים, שמירה על ההיגיינה בטרם מכניסים את האוכל לפה. התפלאנו גם לראות שבעיר שבה מטיילים רבים כמעט אין תאורת רחוב בלילה והכל מאד חשוך. חזרנו למלון שוב בנסיעה מאד קשה בחושך בכביש ההררי ובמלון המפואר הפתעה, אין בר ואין משקאות אלכוהוליים. תופעה שחזרה על עצמה בעוד מקומות בהם היו תיירים כמונו שבקשו ולא קבלו. בחלק מן המקומות קשה להשיג רישיון לאלכוהול ובחלקים אחרים זה מימוש של תרבות הבריאות .
ביום החמישי לטיול יצאנו מהמלון במונאר לטיול באתרי הנוף והטבע בסביבה. נסענו והלכנו כברת דרך במה שנקרא ה"טופ סטיישן" ומשם בכיוון החזרה לביקור בעוד אתרים אחד מהם הוא Echo Valley שם צועקים וההד נשמע מאד ברור. ליד מונאר יש מוזיאון תה שהוא מעין בית חרושת לתה והביקור שם מעניין ומסביר על התפתחות גידול התה ותעשיית התה בהודו בעיקר במדינת קרלה בהחלט מומלץ.
ביום השישי לטיול שוב יוצאים לנסיעה ארוכה "רק" 180 ק"מ עד מדוריי אבל הנהג מתעקש שזה יערך עם מעט מנוחה בדרך לא פחות מ8 שעות. יש לעשות הקפה די גדולה בדרך כי הרכב שלנו בעל רישוי במדינת קרלה כאשר עובר למדינת טמיל נדו צריך לעבור רישום חדש בתחנת גבול בין שתי המדינות שהן בעצם בתוך מדינת הודו. הדרך מתפתלת בחלקה הגדול בין הרי הגהט המערביים בין מטעי תה, אגמים, נהרות כפרים ועיירות. למרות אורכה הדרך מרתקת ויפה. פה ושם עצירות קצרות במרכזי העיירות, בשווקים בשדות אורז ותה. הדרך הארוכה מגיעה לסיומה במדוריי במלון מאד יפה, בנוי בסטייל של מחנה צבא קולוניאלי בריטי . במבנים הבנויים בתוך חורש חדרים מאד גדולים ומרווחים ואפילו בריכת שחיה קטנה צמודה לכל חדר בנוסף לבריכת השחייה הגדולה של המלון. שם המלון Heritage והוא בהחלט מומלץ.
האטרקציה שבגינה כולם מגיעים למודוריי היא מקדש האלה מנקשי. החלטנו לצאת לביקור במקדש כבר בערב שבו הגענו ובעיקר לראות בשעות הערב את טקס הפוג'ה המתקיים במקדש מידי ערב.
הביקור בערב במקדש היה מאד מעניין ושהינו שם שעה ארוכה בצפייה לתחילת טקס הפוג'ה. זה הטקס בו מעבירים מידי לילה בשעה 9:00 את מנקשי לחדר השינה שם היא מבלה את הלילה עם בן זוגה האל שיווה. נכחנו בטקס תוך הרגשת אשם שאנו מעסיקים את נהגנו המסור בשעה מאוחרת אחרי יום נהיגה ארוך. הנהג עצמו מאד נראה מרוצה כהינדי המאמין בשיווה ומנקשי שעלה בידיו להיות נוכח בטקס החשוב הזה פעם ראשונה בחייו.
היום השביעי בטיול הוקדש כולו לביקור במדוריי. ביום זה היה לנו מדריך מקומי מאד טוב בשם פראקאש שאת הטלפון שלו אתן בסוף הפוסט במידה ומישהו ירצה להשתמש בו כמדריך. הייתה לו אנגלית מאד ברורה, היה לו ידע רב והוא זרם אתנו כדי שנפיק מהיום הזה את המרב. התחלנו את היום בביקור בשוק הפרחים של מדוריי. רוב השוק הוא שוק סיטונאי אליו מביאים המגדלים והסיטונאים כמויות עצומות של פרחים הנמכרים במשקל בעיקר לצרכי פולחן. מוכרים וקונים אותם ליד המקדש כמנחה לאלים השוכנים בו. בשוק שוזרים זרים באופן מאד מקצועי ומפתיע. נוכחנו במלאכת שזירה מופלאה שעושים גברים צעירים לזרים מיוחדים ביותר. מהשוק נסענו שוב למקדש הנמצא בליבה של העיר מדוריי וכל הדרכים מובילות אליו. לפני המקדש יש שוק בדים וחייטים גדול. החייטים יושבים שם אחד אחרי השני מאחורי מכונות תפירה ידניות, מוכרים בדים לוקחים מידות ותוך שעה קצרה הבגד מוכן בעיקר חולצות ומכנסים.
מהשוק הלכנו לחנות גדולה ומסודרת בשם Meenkashi Treasures, החנות משתרעת על כמה קומות ומאפשרת לעלות לגג שלה ולצפות על המקדש מגבוה , אותו מקדש שראינו את הטקס שנערך בו בערב הקודם נראה ביום ססגוני בצבעי המגדלים שלו. החנות הזאת כמובן מנסה להשפיע על המבקרים לקנות, נראה לנו בהחלט כדאי, סחורה טובה ,ניתן לעמוד מעט על המקח, אפשר לשתות שם מים קרים וכן להשאיר שם ציוד שלא ניתן להכניסו למקדש. מהחנות נכנסנו עם המדריך למקדש, התחלנו את הביקור במוזיאון המקדש ואחר כך באתרים השונים, ביום המקום נראה שונה מאד מאיך שנראה היה לנו ערב קודם. המדריך, באנגלית מאד מובנת , סיפר לנו על המיתולוגיה המקומית והיה מאד מעניין.
לאחר הביקור במקדש אכלנו צהרים שוב במסעדה הודית מאד גדולה עם מטבח פתוח לכיוון המסעדה .שמה Bell Food Court והיא מומלצת בעיקר משום העוף באריוני שלה המוגש בכמויות נאותות ובחריפות בהחלט נסבלת על ידי אשכנזים כמונו.
את הסיור במדורי סיימנו אחר הצהרים בביקור במוזיאון גנדי (יש מוזיאון גנדי כמעט בכל עיר גדולה בהודו) ומה שמאד מעניין שם הוא מבנה המוזיאון וכן אחד המוצגים -הגלימה מגואלת בדם בה נרצח גנדי. המשכנו משם לארמון טירומאלאי נאיאק מבנה שהיה ארמון המלך הבנוי בסגנונות שונים עם מוטיבים אסלאמיים ורנסנסיים מאיטליה.
לארוחת ערב שמנו נפשנו בכפנו ויצאנו בכביש הסואן מהמלון לכיוון מרכז העיר לארוחת ערב במסעדה הודית מרשת המסעדות Bell , בדומה לזאת שאכלנו בצהרים. ליד המסעדה יש בית קפה מיוחד לגלידות ומתוקים בסגנון אירופאי. למקום קוראים פאפי אייס. מומלץ.
ביום השמיני יצאנו שוב מערבה בחזרה לקראלה לקומלי ושמורת פריאר. התכנון היה להיות שם רק לילה אחד ובמידה מסוימת קשה בשהות של 24 שעות להקיף את כל האתרים שבמקום. מבחינתנו האכזבה היה גדולה יותר. התכוונו לצאת לסיורים הרגליים בשמורת פריאר אלא שעד שהגענו למשרד התיירות שמארגן את הטיולים הרגליים האלה כל המקומות כבר היו תפוסים ולא נותר לנו טיול מתאים במהלך היום אלא טיול לילי בחשיכה שלא היינו מעוניינים בו. למשרד התיירות המקומי יש כתובת מייל שתפורסם בהמשך הפוסט ודרכו ניתן להזמין טיולים מראש. בסופו של דבר מה שהצלחנו היה בעזרת הנהג שלנו להשיג כרטיסים לטיול בספינה באגם פריאר. ההפלגה האחרונה היא בשלוש וחצי ואומרים שבשל השעה המאוחרת יש סיכוי לראות חיות על גדות האגם. ההפלגה די משעממת, פה ושם נראו חיות וציפורים אבל האטרקציה שבשבילה הכול היה כדאי היא משפחת פילים שרחצה באגם, הספינה התקרבה והצלחנו לקבל צילומים טובים של הפילים. מההפלגה הלכנו ברגל כמה ק"מ בחזרה למלון כאשר הדרך עוברת בתוך יער עבות.
בפריאר שהינו במלון בשם Spice Valley שהוא כפר נופש אקולוגי. מקום שהשהיה בו היא חוויה מבחינת המבנים , השירות והחדרים שהיו בעצם סוויטות גדולת מתחת לגגות קש וקנים. המקום מאד מסביר פנים יש בו בר מאד יפה ואוירה מזמינה לשהות בו יותר מלילה אחד.
ביום התשיעי המשכנו בנסיעה מערבה לאזור של ה Back Waters- מערכת הנהרות, האגמים, מי האוקינוס והתעלות הנמצאים מזרחית לחופי האוקיאנוס ההודי. באזור הזה שבחלקם המים מתוקים ובחלקם מלוחים נמצאים מאות כפרים וישובים, צמחיה סבוכה וכפרי דייגים. המקום הראשון אליו הגענו היה ליד העיר קומארקום שם שוב היינו בכפר נופש ( resort )מאד מיוחד ומפואר בשם Lake Song. ממנו יצאנו לשמורת הציפורים המפורסמת. מהכניסה לשמורת הציפורים ועד למגדלי הצפייה הולכים כ 2.5 ק"מ בתוך ג'ונגל עבות מאד יפה. ההליכה בשעות אחר הצהרים . כאשר הגענו למגדלי התצפית כבר היו הרבה מאד ציפורים מסוגים שונים על העצים.
לאחר לילה אחד בקומארקום, ביום העשירי נסענו לאלאפי כדי לעלות שם על "ספינת בית" שמשייטת על המים האחוריים של קרלה. הספינה נראית מבחוץ מעט דוחה אבל כשעולים עליה מגלים אכסון ברמה מאד גבוהה. הספינה הייתה כולה עבורנו, עבור שני הזוגות. בספינה 3 אנשי צוות בהם טבח ואכן האוכל והשירות היה ברמה מאד גבוהה. הספינה משייטת מ 12.00בצהרים בערך עד 6 בערב באגמים והתעלות. בשלב מסוים הגיעה סירת קאנו קטנה עם משיט מקומי שלקח אותנו לתעלות הרבה יותר צרות מכדי שהספינה תכנס אליהם. כמו כן הספינה עצרה ליד שווקים בכפרים על האיים באגם וירדנו לראות את החיים שם. מאחר והיה זה יום ראשון היה מעניין לראות גם את הפעילות בכנסיות שבסביבת האגמים. לעת ערב הספינה עגנה ליד בית פרטי מאד יפה המשמש גם הוא לאירוח כ Home Stay . ארוחת הערב הייתה מאד טובה ומבוססת על אוכל מקומי.
עם בקר (יום אחת עשרה) בשמונה יוצאים להמשך ההפלגה תוך כדי ארוחת בקר. שעת הבקר מאד יפה בין הכפרים לחופי האגמים והתעלות, ילדים יוצאים לבתי הספר בסירות, דייגים אוספים רשתות והסביבה מלאה פעילות. עם צהרים "ספינת הבית" חוזרת לנמל הבית ומשם ממשיכים לחוף מאריריקום למלון שהוא שוב כפר נופש על החוף ממש.
אנחנו מבלים 2 לילות אחרונים בהודו במקום שנקרא Carnoustie Ayurveda & Wellness Resort ממש גן עדן. הכול מושלם פרט לעובדה שגם במקום הזה אין אלכוהול ונורא חסרה איזה כוס בירה צוננת על החוף מול השקיעה. במקום פעילויות הקשורות באיורוודה אך לא השתמשנו בהן פרט ליוגה לאורחי המלון. רחצנו במימי האוקיאנוס החמימים שהיו בשעות הבקר שקטים ונוחים לשחייה.
היומיים המקסימים האלה הסתיימו ושוב כשעתיים בדרך המובילה לנמל התעופה של קוצ'ין לטיסה בחזרה למומביי ומשם לארץ. כאן המקום לציין שתי עובדות חשובות לגבי המעבר במומביי. האחת המעבר בין הטרמינל לטיסות פנים לטרמינל הבינלאומי לוקח זמן רב כי יש לצאת מהשדה ולנסוע בדרכים העמוסות ובתנועה של מומביי. הדבר השני הוא שהתור לביקורת הדרכונים ביציאה מהודו היה מאד ארוך ואיטי ולקח מעט יותר משעה כדי להגיע לביקורת. חוץ מזה הטרמינל הבינלאומי מאד חדש ומפואר ונוח להתמצא בו.
בכך הסתיימו כמעט שבועיים מה 12.2.16 ועד ה 25.2.16 בטיול מאד מעניין ומהנה בדרומה של הודו.
המלצות והערות כלליות:
- רצוי בקוצ'ין להתאכסן במקום יותר קרוב למצודת קוצ'י. כמו כן להכיר טוב יותר את מיקומם של בתי הכנסת פרט לפארדסי לשם מגיעים כל התיירים יש בלונלי פלנט המלצה לבית קפה ומסעדה ליד חוף הדייגים בשם קאשי המקום תמיד מאד מלא ומחכים הרבה זמן לשולחן וכן עובר זמן רב בין ההזמנה לבין ההגשה. הדבר הזה אופייני להודו שיש לה לו"ז משלה אבל בקאשי זה כבר היה מוגזם. אחרי שעה מההזמנה, בערב, כשלא היה לחץ קמנו והלכנו בלי לאכול.
- לשים לב לחריפות האוכל. ממש לא ניתן להשיג אוכל ללא כל חריפות. תמיד לשאול לפני שמזמינים אם בהזמנה אוכל חריף.
- המסעדה בה אכלנו במונאר בערב היא Guru's Hotel . ככלל בהודו שמתי לב המסעדות הן מתחת לכותרת HOTEL.
- המלון ליד מונאר Chandy's Windy Woods-
- מורה דרך במודריי שהיה שלנו ואנחנו ממליצים S.Parakash ++9025903355, 9095903355
- הזמנת טיולים בשמורת פריאר www.online bookingperiyarfoundation.org
- החברה של הספינה נקראת Lakes and Lagoons
- אין אני יכול לתת המלצות על מחירי בתי מלון שהיו ברמה מאד גבוהה כי רכשנו חבילה שכללה את בתי המלון, רכב ל11 ימים עם נהג (במומביי ובדרום) 4 ימי הדרכה, העברות בשדות התעופה , טיסות פנימיות וכד'.
- הסוכן בהודו שארגן לנו את הנסיעה הוא:
Paramjit Singh
Shine Holidays
New Delhi
Whatsapp @ 7087035107
Email: [email protected]
