כריתים מפתיע לטובה
זה היה אחד היעדים הפחות מועדפים עלינו, אבל בגלל בהלת החג והמחסור החמור במקומות טיסה החלטנו בכל זאת לנסוע לכריתים.
כבר בהתחלה הופתענו, הגענו באמצע הלילה למלון MEDITERANEO בטוחים שנצטרך להסתדר בכוחות עצמנו עד שעות הצהריים כשנקבל את החדר במקובל.
להפתעתנו הרבה פתחו עבורנו את חדר האוכל והגישו משקה חם ועוגיות עד הבוקר. בשעה 7 בבוקר הגישו ארוחת בוקר נאה למדי, כך שהתחלנו את אירוח "הכל כלול" כבר בשעה שהגענו.
החדרים במלון לא מפוארים אבל סבירים בהחלט. למלון בריכת מים מלוחים ובריכת מים מתוקים כשלידן בר המגיש חטיפים, משקאות קלים ובירה כל שעות היום עד 11 בלילה.
נסענו לפנות ערב להרקליון. יש להם NEW ROAD משהו מעין נתיבי אילון. הכביש עובר לאורך רוב הצד הצפוני של האי. ירדנו בכניסה השניה להרקליון ונסענו לאיזור הנמל. כבר החל להחשיך והמצודה הונציאנית ומחסני הנשק העתיקים נראו קצת הרוסים ולא מטופחים. עלינו במדרחוב לעבר המיזרקה. עברנו את הכנסיה הגדולה עם ויטראז'ים עם נאים למדי. הרושם לא היה משהו. החלטנו לחזור למלון ונסענו לכוון האוטוסטרדה. היה חשוך והעליה לאוטוסטרדה מהאזור שהגענו לא מסומנת מספיק ברור אז יצאנו מהעיר אבל עלינו על כביש שמוביל להרים. לאחר כרבע שעה היה ברור שזו לא הדרך ושאנו מתרחקים מהחוף. עצרנו בתחנת דלק שסוף סוף הופיעה מולנו ושאלנו. האנגלית בפיהן היתה דלה ובסימני ידים ועם המפה הצלחנו להבין שעלינו לחזור להרקליון ומשם לעלות לאוטוסטרדה לכיוון הרסוניסוס. בסוף הצלחנו לחזור למלון אבל מאז לא טעינו יותר. השילוט לא כל כך ידידותי אז כדי לשים לב ולהשתדל לחזור למלון לפני רדת החשיכה.
למחרת נסענו לאגיוס ניקולאוס. עיר במזרח האי עם מפרץ מקסים. העיר שוכנת על צלע הר ומשקיפה על אילונטה. איזור המפרץ יפה, יש נקודת תצפית גבוהה ממנה אפשר להשקיף על האי הקטן שמול חופי המפרץ. למטה באגם הקטן שנוצר יש ברבורים המטיילים להנאתם במים הצלולים. לאחר שיטוט קל במדרחוב ופגישה עם תיירים ישראלים שבדיוק ירדו מה"ריו" נסענו לכיוון אילונטה.
אילונטה היא עיירה נחמדה שממנה ניתן להפליג לאי המצורעים SPINALONGA . אפשר גם להמשיך הלאה בכביש מעבר לאילונטה ולהגיע לכפר הדייגים פלאקה שבו מתרחשת עלילת הספר "האי של סופיה". מאילונטה הפלגנו ל-SPINALONGA. מוכר הכרטיסים דובר כל שפה אפשרית. לנו הוא אמר בעברית: עוד עשר דקות. אחרינו נגשה קבוצת אנשים דוברי רוסית וגם להם הוא הסביר ברוסית איפה הסירה ועוד כמה זמן נפליג. בקיצור העברנו רבע שעה מבדרת במחיצתו עד להפלגת הסירה. השיט אורך כעשרים דקות ועולה 10 יורו לאדם. הכניסה למתחם האי לאחר הירידה לחוף עולה עוד 2 יורו. כשחזרנו לאילונטה נכנסנו לאכול ג'אירו, שאוורמה בלאפה עם יוגורט, טעים לאללה.
יום אחרי כן נסענו לחניה, למערב. נסיעה של כשעתיים וחצי אבל שווה כל דקה. העיר חניה יפה גם בצידה המודרני וגם בצידה העתיק. החלק העתיק מתרכז סביב המפרץ המרהיב ומזכיר מאד את רוביני שבחצי האי האיסטרי (קרואטיה). בתיה בסגנון ונציאני צבועים ורוד וצהוב,מטאות צרות, חנויות לכלי זכוכית וקרמיקה, ביגוד, תיקים ונעלים והמון המו בתי קפה. תמצאו גם מקומות לינה רבים בחניה, חדרים להשכיר, בתי מלון בוטיק ועוד. אכלנו במסעדה על החוף סלט יווני מצוין, שיפודי עוף ומוסקה נהדרת. קנחנו בגלידה טעימה.
יום שישי ביקרנו בהרקליון ובקנוסוס. קנוסוס הוא אתר העתיקות הגדול באי. הריסות ארמון מינואיטי שנבנה לפני יותר משלושת אלפים שנה. כניסה עולה 6 יורו לאדם ואם רוצים מדריך (באנגלית) עולה עוד כ-10 יורו. המקום מענין אבל כדי לקרוא לפני כן על המינואיטים כדי להבין יותר את שרואים.
בהרקליון יש חנות הנקראת ג'מבו. זו חנות צעצועים גדולה שמחירי הצעצועים בה סבירים. יש בה גם כל מיני פיצ'יפקס לבית והיא שווה ביקור למי שרוצה לקנות לילדים או לנכדים.
גילינו גם קניון על שפת הים שנקרא "פורום". זהו קניון קטן ובו חנויות בגדים ונעלים (BATA למשל) וגם כמה בתי קפה. נעים לשבת שם לשתות קפה לאטה ולהסתכל על הים.
ביום שבת זהו יום שוק בהרקליון. השוק משתרע על רחוב די ארוך הנקרא רחוב השוק סמוך לרחוב 1821 ומציע כלי בית, בגדים, נעלים ועוד במחירים בין 5 ל-30 יורו. שוטטנו בשוק ואחר כך ברחובות שבמרכז שהפכו למדרחוב או שאולי הם כך כל הזמן איני יודעת. המון אדם יושבי בתי קפה וקונים בחנויות שמסביב: זארה, מנגו, ברשקה ועוד.
זהו, בערב אספו אותנו לשדה וחזרנו לארץ. שוב המלון שירת אותנו יפה. מסרנו חדרים בצהריים ועדין אפשרו לנו לאכול ארוחת צהריים להינות מהחטיפים בבר שליד הבריכה ואפילו אכלנו ארוחת ערב.
