טיול שורשים למרוקו (רב-דורי, כולל ילדים)

סיכום טיול למרוקו

9 ימים, אוגוסט 2023

• ההרכב: עשרה אנשים. שלושה ילידי מרוקו, ילדיהם ונכדיהם (ילדים בגילאים 7-13).

• המסלול: קזבלנקה (שני לילות), רבאט (לילה אחד), מרקש (שני לילות, שישי-שבת), חציה של הרי האטלס דרך מעבר Tiz-n-test, אולד ברחיל (לילה אחד), אסווירה (שני לילות).

• הקצב: החלטנו מראש על קצב רגוע, בלי לרוץ ממקום למקום ובלי נסיעות ארוכות מידי. הנסיעה הארוכה ביותר ארכה שש שעות, כולל הפסקות. זה התאים להרכב המשתתפים, גם למבוגרים שקשה להם בנסיעות וגם לילדים שמשתעממים בנסיעות. זה אומר שראינו פחות מקומות, אבל ספגנו יותר בכל מקום ומקום. כשיש זמן לשהות במקום, ולעבור באותן סמטאות כמה פעמים, מגלים דברים אחרים, ומתחברים למקום.

• נהג: שכרנו נהג עם מיניבוס של 16 מקומות, כדי שיהיה מקום לכולם ולכל המזוודות. עלה 210 יורו ליום. נהג שהומלץ כאן בפייסבוק והתגלה כמצויין – Karim Riad. בן אדם משכיל עם חוכמת חיים וידע עשיר. הגיע תמיד בזמן, היה סבלני, נעים, עם חוש הומור. התחבר גם לילדים וגם למבוגרים. מספר הטלפון שלו: 212-699-408-646. דובר אנגלית, צרפתית, דריג'ה (ערבית מרוקאית) ואמאזיר (השפה של הברברים בהרי האטלס).

• מזג האוויר: חששנו מאוד מהחום. רק במרקש וסביבתה היה חם. בערי החוף - קזבלנקה, רבאט ובמיוחד באסווירה - נעים מאוד באוגוסט. בטח שיותר נעים מאשר בארץ.

• אוכל: חלק אכלו כשר, השתדלתי לפרט למטה מה הם כן אכלו. הילדים ואני אכלנו בעיקר צמחוני. האוכל היה טעים!!! הקפדתי להזמין את האוכל שלהם - מרק חרירה, סלט טרי (תמיד קצצו לנו במקום), טאג'ין צמחוני או קוסקוס עם ירקות. הילדים לפעמים גיוונו עם פסטה. קנינו גם הרבה מהדוכנים בשווקים - פול חם, חומוס חם, מופלטות מסוגים שונים, תאנים וסברס.

• קלקולי קיבה: אכלנו מהכל, בכל מקום. כל דבר שנראה לנו הגייני במידה סבירה (בשר אכלנו רק בכמה מסעדות, מי שלא שמר כשרות). מתוך 10 אנשים, לילדה אחת היה קלקול קיבה קל במשך יומיים. לעוד שלושה מבוגרים היה ליום אחד. לא משהו רציני. הכל עבר לבד בלי תרופות.

יום 1: הגעה לקזבלנקה.

טיסה של אייר מרוקו. נחתה בשעה איחור. צ'ק אין במלון לקח כשעה. לכן הספקנו רק לבקר בבית הכנסת בית אל בקזבלנקה ולאכול ארוחת ערב. בקזבלנקה בדקנו שתי מסעדות לארוחת ערב כשרה באמצע שבוע. שתיהן הציעו מחיר קבוע לראש, לסלטים, שתיה ומנה עיקרית (פירות לקינוח). שימו לב שהמסעדות נפתחות באיזור 19:00, ואם טסים עם אייר-מרוקו מגיעים למלון באיזור 16:00-17:00.

התקשרנו למסעדת Le Chandelier Kosher restaurant. הם רצו 300 דירהם לראש.

במסעדת Cercle de l’alliance רצו 160 דירהם לראש ולכן בחרנו בהם. ביום שלישי בערב הם מגישים גם קוסקוס בנוסף לסלטים, מנה העיקרית, שתיה וקינוח. מתוך 10 אנשים, היו שניים שלא רצו מנה עיקרית (אבל כן אכלו מהסלטים והקוסקוס). לא גבו מאיתנו תשלום עבורם למרות שלא ביקשנו הנחה. היה כל כך מוצלח שחזרנו לאכול אצלם גם בערב למחרת.

מלון: Idou Anfa Hotel & Spa, Casablanca

שני לילות. נבחר בגלל המיקום והבריכה. חיפשתי מלון עם בריכה, בשביל הילדים. אבל הבריכה קרה, גם באמצע אוגוסט. בדיעבד זה לא משנה אם יש או אין בריכה במלון. תהליך הצ'ק-אין היה ארוך ומייגע. החדרים חדשים ויפים. ארוחת בוקר לא מלהיבה. יש סטאר-באקס ממול. בפעם הבאה ננסה מלונות אחרים על אותו רחוב.

יום 2: יום שלם בקזבלנקה

• המלאח - פתחנו את הבוקר במלאח (9 בבוקר). היה מעניין לראות את המלאח מתעורר, לפני שנהיה עמוס. כל המאפיות עם סחורה טריה. חזרנו לשם שוב בהמשך היום, היה הרבה יותר עמוס, וקצת יותר חם. לכן ממליצה לפתוח שם את היום.

• בית העלמין היהודי במלאח – מעניין ומרגש לקרוא את הכיתוב על המצבות.

• בית העלמין היהודי החדש – אנחנו היינו כי פקדנו קבר של המשפחה. זו גם הסיבה שהקדשנו יום שלם לקזבלנקה. אם אין לכם שם משפחה, אין צורך להגיע במיוחד. תראו מספיק בתי עלמין במהלך הטיול.

• חוף הים – סבתא מאוד רצתה. בגדול החוף יפה, וכדאי לראות, אבל אל תצפו לחופים עם חווית רחצה בסגנון של הארץ. יותר מלוכלך, צפוף (זה כן כמו בארץ) ופחות נוח (אין שירותים, אין מקלחות, אין שמשיות, וכמובן שאין מציל). זה נכון לכל החופים שראינו.

• מסגד חסן השני – לא לוותר. יש שעות מסויימות עם סיורים. אנחנו הגענו לסיור של שעה 15:00. צריך להגיע קצת לפני 15:00, לקנות כרטיס, ולחכות. כולם נכנסים יחד לתוך המסגד, ושם יש שלטים עם שפות שונות. נעמדנו ליד השלט בו היה כתוב English ואחרי המתנה קצרה נוספת הגיע מדריך באנגלית. סיור של שעה. זה המסגד הכי גדול בעולם בו אנשים שאינם מוסלמים יכולים לבקר. לנו היה מאוד מעניין.

• קניות – חלק מאיתנו נסעו לקניות בקניון ואז שוב למלאח, וחלק לנוח במלון. היה בתכנון גם שוק חובוס אבל לא הספקנו.

• ארוחת ערב באותו המקום.

יום 3: נסיעה לרבאט ויום שלם ברבאט.

• ארמון המלך – לא ניתן להכנס. אפשר רק להצטלם על רקע הכניסה לארמון, וליד השוטרים ששומרים עליו. לדעתי לא מרשים ואפשר לוותר.

• המוזילאום ומגדל חסן – צמודים אחד לשני. במוזילאום קבורים שלושה ממלכי מרוקו, ומגדל חסן הוא חלק ממסגד שבנייתו מעולם לא הסתיימה. אם יש לכם אפשרות לקחת הדרכה, כנראה שזה עדיף. לי היה חסר שאני לא מבינה ממש מה אני רואה.

• Kasaba of the Udayas – שוק קטן, תיירותי מאוד, שמה שהכי מעניין בו זה התצפית על הנוף בקצה שלו. חצי שעה הלוך חזור. אין טעם לקנות שם כלום וגם לא לאכול שם (יקר). שווה בעצם רק בשביל התצפית.

• Oulja Poterie Sale – רבע שעה נסיעה מרבאט, בעיר השכנה. ראינו איך עושים כדים מחימר. נחמד אם יש לכם זמן. לא חובה.

• העיר העתיקה ברבאט – כוללת רחוב אחד מרכזי לאוכל, ועוד רחוב לשוק בגדים וירקות. נחמד.

• מלאח – גם בעיר העתיקה. הזהירו אותנו לא להכנס בלילה. נכנסנו לקראת החושך, פגשנו שם מישהו שלקח על עצמו להדריך אותנו (הוא זיהה שאנחנו יהודים ודי הציע את עצמו). הסיור איתו היה פסגת היום שלנו. הראה לנו איפה היה בית הכנסת, המקווה, את שמות הרחובות, והזמין אותנו לתה אצלו בבית. יצאנו בחושך, והבנו למה לא כדאי להכנס בחושך (אווירה פחות נעימה). לא חששנו כי היינו עם המארח שלנו, וראינו שכולם מכירים אותו. לולא המדריך שלנו לא היינו מפיקים הרבה מהסיור. אז שווה לשקול לתאם מראש עם מדריך.

• סיור לילה – מאחר וישנו בתוך העיר העתיקה, יצאנו לסיבוב גם בלילה. השוק פעיל עד חצות. היה מעניין להסתובב.

מלון: Dar Sheir, Rabat

לילה אחד. ריאד אוטנתי בעיר העתיק. כמה דקות הליכה מהשער (שם הנהג מוריד אתכם או שמחנים את הרכב). צוות המלון מורכב מנשים בלבד, שעשו הכל כדי שנרגיש בבית. אין מזגן, אבל מזג האויר נעים גם באוגוסט. ארוחת בוקר ביתית מרוקאית. נשמח לחזור לשם.

יום 4: נסיעה למרקש

• השוק וכיכר ג'מע-אל-פנה – עשינו סיבוב בצהריים, כדי שמי ששומר שבת יוכל לבקר לפני כניסת שבת. היה חם ומתיש. תכננו להגיע למלאח ולבית הכנסה אל-עזמה שנמצא בו, אבל לא הספקנו.

• בית הכנסת בית אל - תפילת שישי

• סעודת שבת – עושה רושם שכולם במרקש תיאמו מחירים. המחיר לארוחת שישי היא 450 דירהם או 45 יורו. ההבדלים נעים רק במחיר שגובים עבור ילדים, ועבור ארוחה נוספת בשבת (אצל הרוב גם היא עולה 45 יורו). אין אפשרות לבחירת מנות מתפריט, פרט למסעדת בן דיוואן, אבל גם שם לא זול. כשהיינו בארץ זה נשמע יקר, אבל רק כשהגענו למרוקו הבנו שמדובר בסכום גבוה בטירוף. למרות שלא שילמנו מקדמה, הרגשנו שכבר מאוחר מידי לעשות משהו בנידון. אין לי הצעות אופרטיביות, רק שימו לב ותחשבו אם מתאים לכם, ואולי תמצאו חלופה אחרת (מבשלת? להזמין מנות? לבשל לבד?).

מלון: Bab hotel, Marrakesh

שני לילות. מלון חמוד בשכונת גיליז, קרוב לבית הכנסת. נבחר בגלל המיקום והבריכה. המים בבריכה היו עכורים אז לא נכנסנו, אבל עדיין מלון נעים ונהנו לשבת על שפת הבריכה. מתיימר להיות מלון בוטיק ומצליח לפרקים (היו כמה פאשלות, לא משהו רציני). ארוחת בוקר עם סלט טרי. גם כאן נשמח לישון שוב.

יום 5: מנוחה / עמק האאוריקה

• נסענו ל Sedi Fatma בעמק האאוריקה (שומרי השבת נשארו במלון). שם הנהג תיאם לנו מדריך שיקח אותנו למפלים. טעות להגיע לשם בסוף השבוע. המסלול היה עמוס עמוס עמוס. לא יודעת כמה זמן הוא אמור לקחת, לנו לקח שעה כיוון למפל הראשון, כי הדרך הייתה מפוצצת אנשים. לא ניסינו להמשיך אחרי המפל. הספיק לנו. זה לא רק כמות האנשים, לכל אורך הדרך יש דוכנים, חלקם מפעילים רמקולים בקולי קולות. בקיצור, לא היה מוצלח. בדרך לשם עצרנו בבית ברברי תיירותי מאוד, ובמפעל לייצור ארגון תיירותי ועם מחירים מופקעים. אולי אם לא היינו עוצרים והיינו מגיעים על הבוקר היינו חווים את המקום אחרת. לפני שחזרנו אכלנו במסעדה עם הרגליים במי הנהר. זה היה נחמד, אבל לא שווה את הנסיעה ואת הטירחה.

• ביקור לילי בכיכר Jemaa el-Fnaa – חוויה שונה מאוד מאשר ביום. כמעט נשארתי במלון כי הלחיצו אותי שצפוף שם ושיש כייסים, והיה לי חם אחרי הטיול בבוקר. לא צפוף בצורה בלתי נסבלת, יש מרחב אישי. אולי יש כייסים, הגענו בלי כלום כמעט. החום פחות מורגש כשאין. וזו חוויה מרשימה. המון משפחות מרוקאיות שבאות לבלות. אוכל, ריקודים, נחשים, שמחה. מבחינתי, זה היה גולת הכותרת של הביקור במרקש.

• אני מבינה שמרקש מאוד מעניינת, אבל ב43 מעלות חום לדעתי ראינו את המקסימום הניתן. את שאר האתרים השארנו לביקור בחודשים קרירים יותר.

יום 6: חציית הרי האטלס דרך מעבר Tizi n' Test

דרך נופית, הרבה כפרים. שתי עצירות כדאיות:

• Tinmel – עיירה עם מסגד יפה שניתן לבקר בו. המסגד כרגע בשיפוצים, אמור להפתח ב 2024 מתישהו מחדש. ליד המסגד יש בתי קפה, אך כנראה בגלל שהמסגד לא פעיל, גם הם לא פעילים. קראתי שמגישים שם חביתה ברברית בטאג'ין, אבל לא יכולנו לנסות.

• Café La Belle Vue – בפאס. כאן היה פתוח וזכינו לאכול את החביתה הברברית בטאג'ין, וסלט מרוקאי. היה טעים.

• Oulad Berhil – עיר הולדתו של סבא. חיפשנו את המלאח, שנמחק לגמרי ועליו בנו בתים חדשים. הזמינו אותנו לתה שם. היה מרתק. אם אין לכם משפחה שם ואין אתכם דוברי מרוקאית כנראה שתוותרו. אבל עדיין כדאי לשקול לישון שם, בגלל המלון.

מלון: Palais Riad Hida, Oulad Berhil

לילה אחד. נבחר כי זוהי עיירת הולדתו של סב המשפחה. הפתעת הטיול. ארמון לשעבר. מומלץ להגיע לכאן במיוחד אם מסתדר לכם בתכנית, ולהזמין את סוויטת Kastberg. ארוחת בוקר הכי טעימה שאכלנו. אכלנו כאן גם ארוחת ערב מאוד מוצלחת עם מגוון מנות טאג'ין טעימות. שומרי הכשרות זכו לטאג'ין ירקות נפרד.

יום 7: מאולד ברחיל לאסווירה, דרך טרודנט ותצפית על אגאדיר.

• בית הקברות היהודי של אולד ברחיל. קבר רבי ברוך בן דוד

• Taroudant – קבר רבי ברוך בן דוד (הקטן)

• Taroudant - העיר העתיקה מוקפת חומה ונקראת מרקש הקטנה. יפה. הגענו לכיכר המרכזית ומשם ביקרנו בשוק המזכרות. יש גם שוק למוצרי יום יום. היינו התיירים היחדים שם ושמחו לראות אותנו. בכיכר המרכזית אכלנו קוסקוס עם ירקות.

• Agadir Oufella – הצעה של כארים הנהג שלנו. תצפית על אגאדיר מלמעלה (בעיר עצמה לא עצרנו). הגענו עד הפסגה עם הרכב, כי זה רכב תיירות. רכב רגיל צריך לחנות למטה ולקחת מונית או אוטובוס לפסגה (עניין של כמה דקות נסיעה)

• נסיעה לאסווירה לאורך הים דרך אגאדיר – הדרך הזו ארוכה בכמעט שעה. אך כארים הנהג שלנו הציע שנקח אותה כי היא יפה ונעימה יותר. לא ניסינו את הדרך השניה, אך הדרך הזו אכן יפה ונעימה. נסענו אותה כבר בשעות אחר הצהריים המאוחרות. בדרך עצרנו במפעל לייצור מוצרים מאראגון. הפעם המחירים היו זולים, וקנינו סבונים, שמנים, טחינה ועוד. לאסווירה הגענו ממש עם אור אחרון. הדרך יפה במיוחד בשעות האלו.

• סיבוב לילי בעיר העתיקה של אסווירה.

מלון: Riad Mimouna, Essaouira

שני לילות. מלון אמיתי, אבל מעוצב כמו ריאד. יושב ממש על חומת העיר העתיקה של אסווירה. בגאות הגלים מתנפצים על חומות המלון. אפשר לקחת חדרים עם נוף לים, מטורף. או להסתפק בנוף מהגג בארוחת הבוקר. שתי דקות הליכה מהסמטאות השוקקות של אסווירה. התלבטנו עם לישון בעיר העתיקה או במלון גדול יותר ליד חוף הים, כי חשבנו שאולי הילדים ירצו בריכה וים. הבחירה בעיר העתיקה התגלתה כמצויינת, ואני חושבת שלא היינו נהנים מהעיר אם היינו ישנים מחוץ לחומות. היינו בלב האקשן, תמיד היה מה לראות. ממילא קריר יחסית ולא רצינו ללכת לים, וגם לא הרגשנו צורך כי כפי שכבר כתבתי – חווית הרחצה בארץ נעימה ופשוטה יותר.

יום 8: אסווירה

קראתי מראש אנשים שאומרים שבאסווירה אין מה לראות. יכול להיות שאלו אנשים שהגיעו לשעה-שעתיים, או ששישנו במלונות הגדולים על החוף, ולא בתוך העיר העתיקה. לנו לא נמאס מהעיר העתיקה גם כשעברנו באותם רחובות שוב ושוב ושוב.

• הבית ובית הכנסת של הרב פינטו

• קבר הרב פינטו – יש שני בתי עלמין יהודים, אחד מול השני.

• חומות העיר העתיקה - צולמו כאן סצנות מעונה 3 במשחקי הכס. חאליסי שחררה כאן את הבלתי-טמאים, והדרקון שלה שרף את השליט.

• הנמל – קראנו מראש שניתן לאכול שם ארוחות כשרות. ובאמת, בנמל יש כ12 דוכנים ממוספרים ומסודרים, אחד ליד השני. אלו לא מסעדות של ממש. דוכנים, עם ספסלי ישיבה ושולחנות מעץ. כל דוכן מציג דגים. בוחרים מהם והם מכינים אותם במקום. איך שהתקרבנו התנפלו עלינו מהדוכן הראשון, הראו לנו את כלי הפלסטיק ונייר האלומינים שלהם וצעקו לנו שכשר. אחרי שהתיישבנו ובחרנו דגים ביקשנו לסגור מחיר. הם דרשו לא פחות מ.. 2000 דירהם. קמנו והלכנו. בדוכן השלישי דרשו רבע מזה (כ500 דירהם). לא ניסינו את שאר הדוכנים אבל ייתכן והמחיר יורד ככל שמתקדמים. מצד אחד, מדובר בארוחה יחסית כשרה. מצד שני, לי החוויה הייתה לא נעימה. צפוף, רועש, לא מאוד נקי ובטח שלא אסטתי. המסעדות בעיר העתיקה עצמה יותר קרצו לי (ומי שלא שמר כשרות אכל בהן בהמשך).

• חמאם - הלכנו לפי המלצה של המלון. נכנסנו גם להסתכל על כמה שקראו לנו מהרחוב. אבל ההמלצה של המלון הכי נראתה לנו. חמאם מרווח יחסית, ריח טוב. עובדות נחמדות. כל אחד מאיתנו (מי שבחר לבוא, חלק נשארו במלון) קיבל קרצוף יסודי, ומי שבחר קיבל גם מסאז. מה שכן, ממליצה לקנות מראש בשוק מטליות לקרצוף ולבוא עם מטלית אישית. כי הן לא מקפידות ומערבבות בין המטליות.

יום 9: אסווירה ונסיעה לשדה התעופה במרקש

הבנתי שבקרוב מתחילות טיסות ישירות לאסווירה. אם אכן כך, ממליצה לסיים שם את הטיול. אנחנו חזרנו לטיסה ממרקש. הסתובבנו בבוקר באסווירה, קניות אחרונות, ארוחת צהרים ויצאנו למרקש. הדרך למרקש לא מעניינת. למרקש הגענו שעה לפני שהיינו צריכים להגיע לשדה, כי רצינו ללכת לקניון בגיליז, שם יש סופר ורשתות מזון. הילדים אכלו שם ארוחת ערב, המבוגרים שתו קפה בסטאר-בקס.

מאוד אהבנו את אסווירה. היא היוותה סיום מצויין לטיול. מזג האוויר בה נעים על גבול הקריר. בערב הסתובבנו עם עליונית או חולצה ארוכה. בכל עיר יש שוק. אבל השוק הכי נעים עם המחירים הכי נוחים היה מבחינתנו באסווירה. יותר זול ממרקש. הרבה חנויות בוחרות להציג את המחיר על המוצרים. זה מאוד מפשט את העניין (ועדיין אפשר להתמקח). עשינו מלא קניות, גם מי שלא תכנן לעשות קניות חזר עם קניות. בעיקר קרמיקות מסוגים שונים (צלחות, קערות, כלי מטבח).