היי חברים,
יצא לנו טיול מוצלח ביותר ואני שמחה לשתף אתכם למרות שרוב הפרטים טריוויאליים למטיילים באוסטריה.
יצאנו שני זוגות בגילאי ה-40, אוכלי כשר (קרקרים וטונה), מיום ראשון 20 ביוני ועד יום שישי 25 ביוני. המראה ב11 מנתבג בוויז לווינה, וחזרה בשישי ב6 בבוקר מווינה בריינאייר לנתבג.
זוג אחד מחוסן בחצי שנה האחרונה ולא צריך דבר מעבר להציג את הנייד עם אישור ההתחסנות. הזוג האחר עשה בדיקות ביום שישי שקדם לטיסה.
הגענו בראשון לנתבג כבר ב7 בבוקר כי היו שאמרו שצריך ארבע שעות קודם. בפועל העניינים רצו מאד מהר ולא היה צריך את ההשכמה הזאת. לא נורא. קנינו כרטיסים עם 10 קג מטען. בפועל נתנו לנו להעלות יותר מ50 קג לארבעתנו. משום מה בוואוצ'ר של הטיסה חזור היה רשום 20 קג לאדם, מה שאומר יותר גיהוצים בכרטיס לטובת הנשארים בארץ. לא עשינו ביטוח קורונה כי לא שמענו עליו.
בטיסה יש לשבת עם מסכות KN95 או FFP2. הדייל הראשי 'רכב' על הנוסעים וביקש שוב ושוב. ברוב המקרים אנשים שמרו על הכללים אבל תמיד היו גם מרדנים. הטיסה יצאה בזמן ונחתה בזמן המתוכנן.
שכרנו רכב מהארץ בסיקסט וקיבלנו אופל גראנדלנד חדשה. הפלגנו כשעתיים וחצי במישרין לאזור זלצקמרגוט והתחנה הראשונה שלנו הייתה אגם קטן ומטריף מערבית לאגם טראונ-זה. לאגם קוראים Langbathsee, מימיו שקופים והוא נותן פתיחה מצוינת לחוויה האוסטרית.
ביום ראשון ב6 אחר הצהריים כמה משפחות אוסטריות רובצות נים ולא נים מסביב לאגם. ההגעה אליו עוברת בעיירה שיושבת על אפיק נהר שוצף. בתיה ציוריים. הצימר הראשון נלקח בסמוך בעיירה Altmunster דרך בוקינג.
היום השני החל באגם טראונ-זה (Traunsee) המהמם ביופיו. חנינו ליד הכנסייה ובית הקברות של העיירה טראונ-קירכן וספגנו בשקיקה את יפי הבריאה. משם המשכנו לאגם קטן ומטריף נוסף, הפעם מזרחית לטראונ-זה וקוראים לו Offensee. כמעט ולא רבצו סביבו אנשים והיופי היה כולו שלנו:
משם המשכנו לנקודה קצת יותר מתויירת בשם גוסאו-זה (Gosausee). כן, ויתרנו על האלשטט. היינו שם בעבר. בגוסאו עולים ברכבל מעל האגם לגובה של קרוב ל1000 מטרים. התענוג עולה 17 אירו לאדם, והוא כולל מסכה על הפנים למשך כארבע דקות. בהתחשב בנופים שבאו בהמשך הטיול - אפשר לוותר. הימים ימי גל חום באוסטריה ולמעלה בהר נעים. דנדון פרות ונופים נעימים לעין.
מהגוסאו המשכנו לנקיק הלאמר-קלאם (Lammerklam). היינו בעבר בליכטנשטיין קלאם והוא אכן יותר חזק ויותר פראי. הפעם גיוונו עם הלאמר החביב. מיד אחרי הקופה (6 יורו לאדם) יש ירידה ימינה של 5 דקות והיא בהחלט שווה. ויש כמובן את המסלול הארוך יותר של החצי-שעה-צד.
ויש גם תמונה מהמסלול הארוך יותר:
מהנקיק המשכנו לעיירה גולינג שם לנו בצימר בוקינגי סטנדרטי. אחר הצהריים ניתן להיכנס למפלי גולינג ללא עלות. בפרק זה של השנה המפלים שוצפים.
יום שלישי קמים בבוקר ומבינים שבכזה מזג אוויר ובעיקר בכזאת ראות אין סיכוי שמוותרים על הגרוסגלוקנר. היינו שם בעבר אך זה היה ביום די מעונן. ההחלטה התבררה כחיובית ביותר. המזג והראות היו מושלמים. בכניסה לכביש של מעבר ההרים משלמים 37 יורו לרכב ומקבלים מפה בעברית.
גם בפעם הקודמת וגם עכשיו הירידה מההר מלווה בכאב ראש אצלי. יתכן שקשור לחמצן הדליל למעלה. ולכן כוס הקפה ליד צל-אם-זה שווה, הן מבחינת הקפה והן מבחינה הרקע שמסביב...
ועכשיו לכמה תמונות מלמעלה...
מעבר ההרים הזה מדהים ביופיו ביום בהיר ושווה להשקיע בו חצי יום טיול. לאחר מכן נסענו לסכר קפרון אך בעונה זו של השנה סוגרים את מערך ההסעות (אוטובוס-רכבת-אוטובוס) בשעה 3 וחצי ואיחרנו ברבע שעה. מידע מוקדם היה צריך להילמד כאן באתר למטייל, אך כיום אנחנו הרבה פחות מתכננים מבעבר. לא נורא. הלכנו לעיירה צל-אם-זה, ישבנו על האגם ובהינו ממושכות במים. משם המשכנו פנימה לטירול ובחרנו בצימר בעיירה קירשברג ליד קיצבהיל.
את יום רביעי התחלנו בנסיעה לאינסברוק. רצינו להיות כבר אחרי בדיקת הקורונה. באינסברוק יש כמה מעבדות שעושות PCR. אנחנו בחרנו באחת שנתנה לנו תשובה תוך שעתיים ושילמנו עבור התענוג 90 אירו לאדם. המעבדה ברחוב קייזר פראנץ או פראנץ קייזר 7B. לאחר מכן הקדשנו שעה להצטיידות בביגוד בפריימארק בקניון, ובשל החום ויתרנו על טיול במרכז העיר. יצאנו למפלי קרימל. בכניסה לכביש הנופי משלמים 10 אירו, מחנים את הרכב בחניון B או C בעוד 5 אירו, ולוקחים מונית למעלה: עד למפל העליון זה 9 אירו לאדם. עד לאמצעי זה 7 אירו לאדם. אנחנו הלכנו על העליון. זה בערך שעה וחצי - שעתיים לרדת את הכל. שוב, בעונה זו השצף-קצף לא יתואר במילים, אך יש לשים לב - שיפועו של מסלול ההליכה זוויתי מאד ולא קל לכל אחד.
ממפלי קרימל נסענו לצימר במיטרסיל.
למחרת, יום חמישי, רצינו לצאת שוב לקפרון אך הכביש היה חסום. באופן כללי הכבישים באזור זלצקמרגוט עוברים שיפוצים בימים אלה, ונסיעה שאורכת בדרך כלל שעה וחצי ממיטרסיל לזלצבורג, אורכת כעת שעתיים וחצי לפחות, כך ראינו וכך גם אמרה לנו בעלת הצימר מניסיונה. ויתרנו שוב על קפרון ועלינו צפונה לקיצבהיל. המטרה - קיצבוהלר-הורן! אך לפני כן עצרנו להצטיידות בסניף C&A בקיצבהיל, עליו נודע לנו יום קודם עת עברנו לידו. גם בפריימארק וגם בסי-אנד-איי ביקשנו החזר מס. בפועל בשדה תעופה זה טקס ארוך ומעצבן. לא בטוח שהיה שווה.
העלייה להר המטריף מאופשרת בכמה דרכים. יש כמה וכמה רכבלים אך אנחנו לא ידענו עליהם. כתבנו בוויז קיצבוהלר הורן והוא פשוט לקח אותנו לדרך נופית עד לאחת הפסגות. בכניסה לדרך קונים אסימון ב20 אירו לרכב, אותו משלשלים במתקן והשער נפתח. הסיבובים דרמטיים. הרכבים שבאים ממול עוד יותר. בפסגה בית קפה עם נוף מושלם. ישנה פסגה גבוהה יותר אך הרכב לא מטפס עד לשם. שם למעלה אכן מקבלים נוף של 360 מעלות הכולל את הווילדר-קייזר, ואפשר כאמור להגיע אליו עם רכבל מלמטה. אנחנו בכושר ככה וככה והספיק לנו לטפס את מחצית הדרך.
מכיוון שהימים הם ימי קורונה, המעברים בין אוסטריה לגרמניה מדווחים כבעייתיים, זאת למרות שראינו אינספור רכבים ואופנועים מגרמניה. לכן בחרנו לנסוע בדרכים נופיות, מהממות, ולא קיצרנו דרך אוטוסטרדות שעוברות בגרמניה. אחר הצהריים עצרנו לשעה-שעתיים בזלצבורג, גני מיראבל אכזבו ביחס לאיך שהשארנו אותם לפני כ13 שנים, המראה העירוני מהמצודה למעלה חביב, העיר מנמנמת קורונה. יאללה לווינה. הדרך אורכת 4 שעות (מתוכן שעה מוקדשת לפקק) ובסופה - מסעדת יודלה החביבה שכבר מהדרך התכוננו לקראתנו עם שניצל וצ'יפס. אחר כך סיור לילי קצר בארמונות בית הופבורג ויאללה לשדה.
בשדה התעופה מבקשים לראות: א. בדיקת PCR (יש לנו מאינסברוק והיא עלתה הון) שנערכה בתוך 72 שעות לפני הטיסה. ב. טופס כניסה לארץ, אותו יש למלא 24 שעות לפני הטיסה. בנחיתה בנתבג ערכנו בדיקה נוספת בעלות של 80 שקלים לאדם, לאחר הזמנה מראש. ללא הזמנה זה 100 שקלים. הרשויות כאן נערכו היטב לקראתנו ומהנחיתה עד לרכב בחניון לטווח ארוך לקח כ40 דקות.
אוסטריה מהממת. מומלצת בחום ובקור. סעו ותהנו