מדריך מפורט לאיזור שטובאי ולדולומיטים המערביים, באזור ואל גרדנה (Val Gardena). זה היה אחד מטיולי הטבע המהנים שיצא לנו לעשות. ממש לא חובה לבקר בשני האזורים באותו טיול. אפשר לבקר בכל אחד מהם בנפרד, או לשלב כל אחד מהם עם יעדים אחרים באוסטריה או בדולומיטים. אז למה כן לשלב ביניהם? שניהם מהנים, מגוונים ומשלימים זה את זה, ונמצאים פחות או יותר על אותו ציר נסיעה כשמגיעים ממינכן.
שני היעדים מאפשרים לשלב פעילויות מגוונות: עיירות נעימות עם בתי קפה, מסעדות וחנויות, נקודות תצפית ומסלולי הליכה בכל רמות הקושי, עם נוף להרים ובקתות-מסעדות מהנות לאורך הדרך. שטובאי הרגישה לנו רגועה, נוחה ופחות עמוסה, עם כרטיס קיץ שמאפשר להשתמש ברכבלים ובאטרקציות שונות בעמק. ואל גרדנה הייתה תיירותית יותר, אבל גם דרמטית במיוחד, עם רכסים אייקוניים כמו Seceda ו-Sassolungo, רשת גדולה של רכבלים, ואפשרויות רבות לחבר ביניהם במסלולי הליכה.
בהמשך הפוסט יש פירוט מעמיק על שני האזורים: איפה ישנו, איך הזמנו את המלונות, אילו רכבלים עשינו, אילו מסלולים אפשר לחבר ביניהם, מה היה שווה יותר או פחות בעינינו, וכמה טיפים על רכב, אגרות וכרטיסי רכבלים. בסוף הפוסט מידע מרוכז על הרכבלים השונים בשני העמקים ואיזה מסלולים אפשר לעשות מהם. הפוסט מחולק להרבה תתי-כותרות, ככה שאפשר פשוט לקפוץ לחלק המעניין.
מקווה שהמידע פה יהיה שימושי
חלוקת הלילות שלנו
לילה ראשון במינכן
2 לילות בשטובאי (ראויה ליותר)
4 לילות בוואל גרדנה
לילה אחרון ליד שדה התעופה במינכן, לפני טיסת בוקר
מינכן
מינכן היא עיר מעולה לפתיחת טיול טבע באוסטריה מבחינת זמני נסיעה, אלא אם מסתדרת לכם אחת הטיסות המעטות מישראל לאינסברוק או לזלצבורג. זו עיר כיפית, עם מסעדות, בתי בירה, רחוב הקניות המרכזי Kaufingerstraße, לא מעט כנסיות ומבנים עתיקים, ושדה תעופה גדול ושימושי עם מגוון אפשרויות להשכרת רכב. התחבורה הציבורית מאוד יעילה ומאפשרת להגיע בקלות למרכז העיר ולעיר העתיקה. כן מומלץ לבחור מקום לינה שנמצא במרחק הליכה מתחנת S-Bahn.
ישנו במלון Novotel München City והיינו מאוד מרוצים. ארוחת הבוקר הייתה טובה ומגוונת, ויש במלון גם בריכה ואפילו חדר כושר. המלון נמצא במרחק של כ-8 דקות הליכה מתחנת הרכבת, אבל חלק מהדרך עובר במעבר מקורה דרך מעין קניון קטן, ככה שזה לא דרמטי מדי. לא אתעמק במינכן בפוסט הזה, אבל כן נהנינו מאוד מערב שבו שילבנו ביקור ביוניקלו וארוחה במסעדת Cevicheria Pez, מסעדה פרואנית שמגישה מגוון סוגי סביצ'ה והייתה ממש טעימה.
לינות
טיפ חשוב לגבי מלונות: גם בשטובאי וגם בוואל גרדנה הצלחנו למצוא מלונות טובים ומסורתיים בסגנון טירולאי, מלונות קטנים יחסית, שמגישים ארוחת בוקר ומציעים ארוחת ערב חווייתית של 4-5 מנות. בשני המקרים, הזמנה ישירות דרך המלון הייתה משתלמת יותר מהזמנה דרך בוקינג. גם המחיר היה נמוך יותר, וגם הוצע לנו חצי פנסיון שהיה כלול במחיר. לשני המלונות היו אתרים נוחים שבהם אפשר לבדוק מחירים וזמינות, להזמין ולבטל את החדר בעת הצורך, אז כמובן שמאוד מומלץ תמיד להשוות למחיר שמוצע באתר המלון.
רכב
אם שוכרים רכב במינכן, חשוב לוודא שההשכרה מאפשרת חציית גבול לאוסטריה ולאיטליה. בחלק מחברות ההשכרה קיימות הגבלות שונות לפי מדינת היעד וסוג הרכב, ולעיתים הן מבחינות בין צפון איטליה לשאר המדינה. לטיול מהסוג הזה מספיק כמובן אישור לנסיעה בצפון איטליה, אבל חשוב לציין את המדינות מראש ולבדוק שהן מופיעות בהזמנה.
כששוכרים רכב בגרמניה ועוברים איתו לאוסטריה, צריך לקנות Vignette, אישור שמאפשר לנסוע בכבישים המהירים באוסטריה. אפשר לקנות מדבקה בתחנות דלק או Vignette דיגיטלית באתר הרשמי. נכון ל-2026, האישור ל-10 ימים עולה 12.80 אירו.
באיטליה הכבישים המהירים עובדים קצת אחרת. ברוב הכבישים לוקחים כרטיס בכניסה ומשלמים ביציאה לפי המרחק שנסעתם. אפשר בדרך כלל לשלם בכרטיס אשראי או במזומן, ורק חשוב לא להיכנס בטעות לנתיב שמיועד ל-Telepass בלבד.
נסיעה ראשונה: ממינכן לשטובאי
הנסיעה ממינכן לעמק שטובאי אורכת כשעתיים עד שעתיים וחצי, ללא עצירות. אם המסלול דרך Garmisch-Partenkirchen לא מאריך את הדרך בהרבה באותו יום, כדאי לבחור בו כדי ליהנות קצת מהנופים של האלפים הגרמניים בדרך. העיירה עצמה יכולה להיות נקודת התרעננות טובה אחרי כשעה ורבע של נסיעה.
משם הדרך ממשיכה דרך Mittenwald ואינסברוק. העיר העתיקה של אינסברוק יפה מאוד, ומומלץ לעצור בה בדרך לשטובאי או בחזרה למינכן, ולהסתובב בין המבנים הצבעוניים על רקע ההרים. מאינסברוק נותרת נסיעה קצרה יחסית של כחצי שעה עד עמק שטובאי.
עמק שטובאי
עמק שטובאי נמצא בחבל טירול שבאוסטריה, ומוכר בין היתר בזכות קרחון שטובאי שנמצא בקצה העמק. אנחנו מאוד נהנינו ממנו. הנוף בו קצת פחות דרמטי מהדולומיטים, אבל הוא ירוק, רחב ונעים מאוד, עם מפלים בצדי הדרך, כפרים קטנים, רכבלים ובקתות שפזורים לאורך העמק.
אי אפשר להגיד שהוא יעד לא תיירותי, אבל הוא נמצא הרבה פחות על הרדאר של הרשתות החברתיות לעומת הדולומיטים. כתוצאה מכך, המחירים בו טובים יותר, הרכבלים והאתרים פחות עמוסים, ולא נתקלנו בשום מקום בתורים או בבעיות חניה.
באוסטריה מאוד ממליץ לאמץ סגנון טיול שבו נשארים כמה ימים בעמק אחד, במקום לעבור בכל יום או יומיים לעמק אחר רק כדי להספיק את המקומות הכי מוכרים. הרבה מהעמקים, ובהם גם שטובאי, מציעים כרטיס קיץ למי שמתארח במלונות מסוימים באזור. הכרטיס מאפשר שימוש חופשי או מוזל ברכבלים, בתחבורה הציבורית ובאטרקציות שונות בתוך העמק.
ככה מתקבל טיול נינוח יותר, עם פחות נסיעות ופחות לוגיסטיקה. בכל יום אפשר לטייל בחלק אחר של העמק, לבחור פעילות לפי מזג האוויר, ולהשתמש ברכבלים בלי לחשוב בכל פעם על העלות. מעבר לנוחות, הכרטיסים האלה יכולים לחסוך לא מעט כסף במהלך הטיול. יצא לי בעבר לטייל בצורה דומה גם בעמק Ötztal ובאזור Hohe Tauern, וגם שם מאוד נהנינו מהקונספט הזה.
ישנו במלון Der Stubaierhof ויכולים להמליץ עליו. זה מלון מסורתי שמגיש ארוחת בוקר וערב טובות מאוד, ובין 15:00 ל-17:00 אפילו מגישים שטרודל, עוגות וקפה לכל האורחים. יש בו בריכה חיצונית קטנה שמשקיפה להרים, בריכה פנימית ומתחם סאונות. החדרים היו נקיים, גדולים ונוחים, והצוות היה סופר נחמד ואדיב, עם תודעת שירות מעולה.
הקדשנו למקום שני לילות, שהתפרשו על פני שלושה ימי טיול. בעיניי אפשר בקלות להוסיף עוד יום או יומיים למי שיש יותר זמן, או מעדיף לטייל בקצב נינוח יותר.
מה עושים בשטובאי?
באתר של שטובאי, www.stubai.at, יש המון מידע על פעילויות, שעות פתיחה ומסלולי הליכה מומלצים. הרבה מהפעילויות בעמק מתרכזות סביב ארבעה אזורי רכבלים: Stubai Glacier שבקצה העמק, Elferbahnen שיוצא מ-Neustift, Schlick 2000 שמציע מגוון גדול של מסלולים ובקתות, ו-Serlesbahnen שמתאים גם לבילוי קליל יותר סביב האגם ומגלשת ההרים. כל ארבעת האזורים כלולים בכרטיס העמק, ולכן אפשר לבחור בכל יום לאן לעלות לפי מזג האוויר, רמת המאמץ הרצויה והמיקום בעמק.
מעבר לרכבלים, בצדי העמק יש מפלים רבים שאפשר לעצור בהם לתצפית או לשלב במסלול הליכה. בסמוך לרכבל Stubai Glacier נמצא מפל Grawa, אחד המפלים הגדולים והשוצפים בעמק. בהליכה קצרה של כ-15 דקות מהחניה אפשר להגיע לפלטפורמת תצפית שממנה רואים את המפל היטב.
עצירה נוספת בעמק
עצירה נחמדה לשעות אחר הצהריים יכולה להיות באגם Kampler See-Landschaftssee, אגם מלאכותי קטן שאליו המקומיים מגיעים בקיץ כדי לטבול ולהתרענן. יש סביבו מדשאות ואזור נעים לישיבה, ובסמוך אליו נמצאת גם מסעדה טובה.
מידע מפורט על ארבעת אזורי הרכבלים, מה עשינו בכל אחד מהם ואילו פעילויות אפשר לשלב, מרוכז בפרק רכבלים בשטובאי שבסוף הפוסט.
נסיעה שנייה: משטובאי לוואל גרדנה
הנסיעה אורכת כשעתיים. הדרך הישירה משטובאי לאיטליה עוברת דרך מעבר ההרים היפה ברנר, שמחבר בין אוסטריה לדרום טירול. חשוב לדעת שמעבר הגבול עצמו אינו כרוך בתשלום, אבל הכביש המהיר A13 שעובר בו מחייב אגרה נפרדת מה-Vignette האוסטרית. נכון ל-2026, האגרה היא 12.50 אירו לכל כיוון. אפשר להימנע מהאגרה ולנסוע בכביש הישן B182, שעובר במקביל לאוטוסטרדה דרך הכפרים עד הגבול. בדרך כלל הוא מוסיף כ-20-35 דקות.
בצד האיטלקי של מעבר ברנר נמצא Brenner Outlet. בסך הכול הוא נחמד לעצירה בדרך, אבל אנחנו לא מצאנו בו יותר מדי מציאות. יש גם כמה עיירות יפות שאפשר לעצור בהן לאורך הדרך. אנחנו עצרנו במדרחוב של העיר העתיקה ב-Bressanone, ואכלנו משולש פיצה וגלידה. משם המשכנו לעיירה אורטיסיי (Ortisei), שבה ישנו במהלך הביקור בוואל גרדנה.
קצת על ואל גרדנה
ואל גרדנה הוא אחד העמקים הפופולריים באזור הדולומיטים. גם כאן יש הרבה אפשרויות לנקודות תצפית, מסלולי הליכה ורכבלים שמשקיפים על הפסגות הדרמטיות שמזוהות עם הדולומיטים. הנופים יפים, פסטורליים ומרשימים, ואני בהחלט ממליץ לטייל באזור.
יחד עם זאת, כן הרגשנו שהפופולריות של המקום ברשתות החברתיות הביאה איתה עלייה משמעותית בכמות התיירים, וגם המחירים גבוהים יותר בהשוואה לאזורים שבהם טיילנו באוסטריה. ביקרתי בוואל גרדנה גם לפני שמונה שנים, והשינוי היה די מורגש: בחלק מהרכבלים כבר היו תורים, חניונים רבים יותר הפכו לחניונים בתשלום, ומה שזכרתי פעם כבקתת הרים פשוטה, כמו Comici, הפכה בינתיים למסעדה מסודרת עם מפות על השולחנות. זה ממש לא הפריע לנו ליהנות מהמקום או להמליץ עליו, אבל ההבדל היה מורגש במיוחד אחרי המעבר משטובאי, שהיה רגוע ופחות עמוס. מצד שני, אפשר גם להבין למה ואל גרדנה כל כך פופולרי, כי הנופים שם באמת ייחודיים.
איפה לישון בוואל גרדנה
בעמק יש שלוש עיירות מרכזיות: אורטיסיי, סנטה כריסטינה וסלבה. אורטיסיי היא הגדולה מבין השלוש, ויש בה רחובות צבעוניים ויפים עם מסעדות, בתי קפה וחנויות. בנוסף, יוצאים ממנה שלושה רכבלים. הלינה בה מעט יקרה יותר לעומת אפשרויות מחוץ לעיירה, אבל היתרון בלישון בה הוא הגישה הקלה למרכז ולרכבלים, בלי צורך למצוא חניה ולשלם עליה בכל פעם.
הייתי ממליץ לישון באזור אורטיסיי אם רוצים הגעה קלה לעיר, אבל כל מקום בעמק (במיוחד אם מגיעים עם רכב) יעשה את העבודה. בכל מקרה, חניה במקום הלינה היא קריטית, במיוחד אם ישנים מחוץ למרכז או מתכננים לעבור בין אזורי הרכבלים.
אנחנו ישנו במלון Grones, וגם ממנו היינו מאוד מרוצים. זה מלון מסורתי קטן של כ-20 חדרים, שמנוהל על ידי צוות משפחתי, והאווירה בו נעימה ואישית. גם בו שמרו לכל חדר שולחן קבוע בחדר האוכל לארוחות הבוקר והערב. ארוחת הבוקר הייתה טעימה ומגוונת, וארוחת הערב הוגשה בסגנון של ארוחה בת 4-5 מנות. במלון יש גם בריכה פנימית, חניה מקורה גדולה וצוות נחמד ואדיב.
המלון נמצא מעט מעל מרכז העיירה, אבל בזכות המדרגות הנעות שעולות ממרכז אורטיסיי עד לאזור רכבל Seceda, הירידה לעיר והעלייה חזרה למלון דורשות רק כמה דקות הליכה.
Gardena Card: האם הוא משתלם?
בניגוד לשטובאי, כאן הלינה לא מזכה אתכם בכרטיס לשימוש חופשי ברכבלי העמק. אפשר לרכוש כרטיס בשם Gardena Card, שמאפשר שימוש בלתי מוגבל ברכבלים המשתתפים בהסדר במשך שלושה או שישה ימים רצופים. נכון ל-2026, הכרטיס עולה 124 אירו ל-3 ימים ו-160 אירו ל-6 ימים לאדם, ואפשר לקנות אותו באתר או בקופות הרכבלים.
לא בדיוק דרום איטליה
למי שמצפה לפיצה נאפוליטנית, ואל גרדנה היא לא בדיוק דרום איטליה. עד מלחמת העולם הראשונה האזור היה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ועד היום מורגש כמו שילוב בין כמה תרבויות.
מה עושים בוואל גרדנה?
האפשרויות כאן מגוונות מאוד, ויש בעמק רשת של שבילים, תחבורה ציבורית, רכבלים ושבילי אופניים שאפשר ליצור באמצעותם הרבה מאוד קומבינציות. חלק מהרכבלים מקושרים ביניהם במסלולי הליכה, כך שאפשר לבנות גם מסלולים חד-כיווניים שמתחילים ברכבל אחד ומסתיימים ברכבל אחר.
במבט כללי, מאורטיסיי אפשר לעלות ל-Seceda לתצפית האייקונית, ל-Alpe di Siusi ליום ירוק ורגוע יותר, או ל-Resciesa לחצי יום קל. מסנטה כריסטינה יוצאים Col Raiser, שמתחבר למסלולים באזור Seceda, והרכבלים של Monte Pana ו-Mont de Sëura, שמציעים תצפיות קרובות על Sassolungo. באזור Passo Sella ו-Plan de Gralba אפשר לעלות ל-Toni Demetz, להגיע לבקתת E. Comici ולבנות מסלולים בדרגות קושי שונות סביב Sassolungo.
מידע מפורט על כל אחד מאזורי הרכבלים, המסלולים שעשינו והאפשרויות לחבר ביניהם, מרוכז בפרק רכבלים בוואל גרדנה שבסוף הפוסט.
רכבלים בשטובאי
להלן פירוט על ארבעת אזורי הרכבלים המרכזיים בעמק, לפי הסדר שבו פוגשים אותם לאורך העמק ומה שאפשר לעשות בכל אחד מהם.
Stubai Glacier
הרכבל שנמצא בנקודה העמוקה ביותר בעמק הוא Stubai Glacier. מדובר באתר הסקי הקרחוני הגדול באוסטריה, וגם באזור הרכבלים הגבוה ביותר בעמק. בשיא עונת הקיץ אפשר להגיע למרפסת התצפית Top of Tyrol, שנמצאת בגובה 3,210 מטר ומשקיפה על הרי האלפים והדולומיטים.
אנחנו הגענו כמה ימים לפני פתיחת המסלול המלא ל-Top of Tyrol, ולכן יכולנו לעלות רק עד Gamsgarten, בגובה של כ-2,600 מטר. גם משם מקבלים תחושה אלפינית מאוד, עם נוף פתוח, שלג וקרחון מסביב. מספר מסלולי ההליכה הנוחים באזור התחנה מצומצם יחסית, ולכן אנחנו בעיקר הסתובבנו באזור העליון, נהנינו מהנוף וחזרנו ברכבל.
Elferbahnen
הרכבל הבא בעמק הוא Elferbahnen, שיוצא מהעיירה שבה ישנו, Neustift. לא הספקנו לבקר בו, אבל גם הוא מוביל לנקודות תצפית ולמסלולים ברמות קושי שונות, שחלקם מגיעים לבקתות באזור. הוא יכול להתאים במיוחד לחצי יום קל או ליום שבו לא רוצים לנסוע רחוק מהמלון.
Schlick 2000
הרכבל השלישי בעמק הוא Schlick 2000, וזה היה אחד האזורים שהכי אהבנו בעמק. הוא מציע מסלולי הליכה כמעט בכל רמת קושי, מהליכות קצרות ליד התחנה ועד מסלולים ארוכים יותר בין בקתות ונקודות תצפית.
מהתחנה העליונה נשקף נוף רחב לפסגות הגבוהות שמסביב, ויש בה מסעדה, כיסאות שמש וכמה נקודות תצפית קרובות. אנחנו יצאנו למסלול לכיוון בקתת Sennjochhütte, שם עצרנו לבירה מול ההרים. משם המשכנו לעבר נקודת התצפית Gletscherblick, אבל הסתובבנו וחזרנו באמצע הדרך.
באזור יש גם פעילויות נוספות, כמו Mountain Carts ומגלשת הרים, שעדיין לא נפתחה לעונה כשהיינו שם.
Serlesbahnen
הרכבל הרביעי הוא Serlesbahnen, שנמצא בעיירה Mieders, בחלק החיצוני של העמק. התחנה העליונה מרגישה כמעט כמו פארק קטן בין ההרים. יש בה אגם מלאכותי מרשים, אזור משחקי מים חמוד לילדים, מדשאות, מתקני שעשועים ומסלולי הליכה קלים.
גולת הכותרת מבחינתנו הייתה Serlesblitz, מגלשת הרים באורך של כ-2.8 קילומטר שיורדת מהתחנה העליונה עד לתחנה התחתונה. הנסיעה די ארוכה, כיפית מאוד, ולאורך הדרך נשקף נוף יפה של ההרים והעמק.
רכבלים בוואל גרדנה
מפרט כאן את מה שאנחנו עשינו, כדי לעזור להכיר את אזורי הרכבלים השונים ואת סוגי הטיולים שאפשר לעשות מכל אחד מהם. מעבר לזה, אפשר למצוא מסלולים נוספים בעלונים של כל רכבל, באתרי האינטרנט, או פשוט להתייעץ במקום.
רכבל ל-Seceda
הרכבל המוכר ביותר בעמק יוצא מאורטיסיי ומגיע ל-Seceda, בגובה של כ-2,518 מטר. מהתחנה העליונה נפתחת תצפית סופר יפה על רכסי ההרים שמקיפים את העמק, ובהם Odle, Sassolungo ו-Sella.
בגלל שזה אחד האתרים המוכרים והעמוסים ביותר באזור, צריך להזמין מראש כרטיס לתאריך ולשעת עלייה מסוימת דרך האתר של Seceda. גם מי שמחזיק ב-Gardena Card חייב לשריין שעת עלייה מראש, ובמקרה הזה אפשר לבצע את ההזמנה החל משלושה ימים לפני הביקור. בשעות המבוקשות המקומות עלולים להיגמר, ולכן לא הייתי משאיר את ההזמנה לרגע האחרון.
מהתחנה העליונה אפשר לצאת להליכה קצרה לעבר נקודת התצפית האייקונית, שממנה רואים מהצד את המצוק המשונן של Seceda ואת רכס Odle. אפשר גם לצאת למסלולים ארוכים יותר, שחלקם מתחברים לרכבל אחר בשם Col Raiser, שעליו אפרט בהמשך.
מצד אחד, התחנה העליונה מציעה תצפית יפהפייה על העמק ועל רכסי ההרים שסביבו, וההליכה הקצרה לנקודת התצפית בהחלט מרשימה. מצד שני, המחיר הגבוה משמעותית ביחס לרוב הרכבלים האחרים בעמק, 74 אירו לכרטיס הלוך-חזור למבוגר, יחד עם התורים בעלייה ועומס האנשים למעלה, מעט פגעו לנו בחוויה. מי שמעדיף לדלג על הרכבל ל-Seceda עדיין יוכל לראות חלק גדול מהנוף ומהפסגות האייקוניות של האזור מרכבלים אחרים בעמק. אפשר גם להגיע לאזור נקודת התצפית של Seceda במסלול הליכה שמטפס מכיוון רכבל Col Raiser, שעליו אפרט בהמשך.
עדיין בהחלט ממליץ להגיע, אבל כנראה הייתי מכוון לשעה מוקדמת מאוד בבוקר, לפני 9:00, או דווקא לאזור הצהריים, כשנראה שהתור היה רגוע יותר. אם כבר עולים, כדאי לשמור את Seceda ליום עם מזג האוויר והראות הטובים ביותר.
רכבל Alpe di Siusi
הרכבל יוצא מהצד השני של אורטיסיי ומגיע לרמת Alpe di Siusi. מדובר ברמה האלפינית הגבוהה והגדולה ביותר באירופה, שטח עצום של מרעה הררי שנמצא ברובו בגובה של כ-1,800-2,200 מטר. הנוף כאן שונה מעט מאזורים אחרים בעמק: יש הרבה מרחבים ירוקים פתוחים, בקתות ושבילים נוחים יחסית, כשברקע רואים את הפסגות המרשימות של הדולומיטים, ובעיקר את Sassolungo ו-Sassopiatto.
אנחנו עשינו שם מסלול קל יחסית באורך של כ-4.5 ק"מ, שהוביל לבקתת Sanon, המשקיפה על ההרים ועל המרחבים הירוקים של הרמה. קצת אחרי הבקתה מגיעים לאגם קטן ולרכבל הכיסאות הפתוח Sole. אפשר לעלות בו בחזרה לכיוון תחנת הרכבל של Alpe di Siusi וכך לקצר את המסלול, או לחזור לתחנה ברגל בעלייה קצרה יחסית.
זה אזור פחות דרמטי מ-Seceda או מ-Sassolungo מקרוב, אבל מאוד יפה בדרך אחרת: הרבה ירוק, מרחבים פתוחים ופסגות חדות שנשארות כל הזמן ברקע.
רכבל נוסף שלא ביקרנו בו הוא Resciesa, שיוצא גם הוא מאורטיסיי. למעשה מדובר בפוניקולר שמגיע לרמה בגובה של כ-2,100 מטר, עם תצפיות רחבות על הדולומיטים ומסלולי הליכה קלים יחסית לכיוון בקתה, קפלה ונקודות תצפית. הוא יכול להתאים במיוחד לחצי יום רגוע או ליום שבו רוצים ליהנות מהנוף בלי מסלול ארוך מדי.
רכבל Col Raiser
זהו רכבל שיוצא מהעיירה סנטה כריסטינה. התחנה העליונה, איך לא, יפה גם היא, ורואים ממנה הרבה מרכסי ההרים שמקיפים את העמק. מהתחנה העליונה יוצאים כמה מסלולי הליכה ברמות קושי שונות.
אנחנו התחלנו במסלול קל יחסית אל Dolomites UNESCO Viewpoint, מרפסת תצפית פנורמית בגובה של כ-2,200 מטר, שממנה רואים את פסגות הדולומיטים כמעט מכל הכיוונים. אחר כך המשכנו לבקתת Troier לנשנוש, והופתענו לגלות שיש שם לא פחות מחוות אלפקות. מזג האוויר התחיל להשתבש, אז חזרנו לרכבל.
למי שרוצה לעשות יום ארוך יותר בהרים, אפשר ללכת מ-Col Raiser אל אזור התצפית של Seceda ובחזרה. מדובר במסלול של כ-10 ק"מ, עם כ-450 מטר טיפוס מצטבר, שעובר בנוף פתוח ובכמה בקתות בדרך. זו גם אפשרות טובה לראות מקרוב את הרכס האייקוני של Seceda בלי הרכבל היקר והעמוס יותר.
אזור Sassolungo ו-Sasso Piatto
Sassolungo ו-Sasso Piatto הם שניים מההרים המזוהים ביותר עם ואל גרדנה. Sassolungo, שמתנשא לגובה של 3,181 מטר, הוא הגבוה והדרמטי מביניהם, ונחשב ממש לאחד הסמלים של העמק. לצדו נמצא Sasso Piatto, בגובה של כ-2,964 מטר, שמזוהה בזכות הצורה הרחבה והשטוחה יותר שלו. אפשר לראות אותם אפילו מתוך אורטיסיי, והם חוזרים ברקע של הרבה מהתצפיות והמסלולים בעמק.
סביב קבוצת ההרים הזו יש כמה אזורי רכבלים, בקתות ומסלולי הליכה, ולכן אפשר להגיע אליה מכמה כיוונים שונים.
הרכבל מ-Passo Sella
אם הייתי חייב לבחור רכבל אחד באזור Sassolungo, זה היה הרכבל הזה ללא ספק. מאז שזכה לחשיפה ברשתות החברתיות הוא קיבל את הכינוי הלא מאוד מחמיא "רכבל ארונות הקבורה", ולא קשה להבין למה. הקרונות שלו צרים מאוד ומכילים לכל היותר שני אנשים, בצפיפות די מרשימה. הם גם ממשיכים לנוע בזמן העלייה והירידה, ולכן אנשי הצוות עוזרים לנוסעים להיכנס ולצאת מהם במהירות.
הרכבל מתחיל ב-Passo Sella ועולה מעל Città dei Sassi, "עיר הסלעים", אזור שבו פזורים בין העצים גושי דולומיט עצומים שנפלו בעבר מקירות Sassolungo. ככל שעולים, העצים נעלמים, הרכבל מתקרב לקירות הסלע ומטפס בתלילות לתוך האוכף הצר שבין Sassolungo לפסגת Cinque Dita. החוויה ברכבל עצמו היא חלק משמעותי מהביקור, וכבר במהלך העלייה מקבלים תחושה שמתקרבים ממש אל תוך ההרים.
התחנה העליונה נמצאת ליד בקתת Toni Demetz, בגובה של כ-2,685 מטר, באחת מנקודות התצפית הגבוהות בוואל גרדנה. מצד הרכבל נפתח נוף אלפיני רחב לכיוון Passo Sella, קבוצת Sella והפסגות שמסביב, ובהן מגדלי Sella ו-Piz Boè. בימים עם ראות טובה אפשר לראות גם פסגות רחוקות יותר באזור הדולומיטים.
מהצד השני כדאי להתקדם כמה מטרים על הסלעים מעבר לבקתה. שם הנוף נפתח לכיוון העמק הסלעי שבין קירות ההרים, וזו חוויה מיוחדת מאוד לעמוד בגובה כזה, בתוך אוכף צר ומוקף במצוקים עצומים משני הצדדים. אפשר להסתפק בשוטטות קצרה סביב הבקתה ולחזור באותו רכבל, או להתחיל מכאן מסלולי הליכה ארוכים יותר לכיוון בקתת Vicenza והמשך ההקפה של Sassolungo.
בקתה ומסעדה E. Comici
Rifugio Emilio Comici היא בקתה ומסעדה שנמצאת למרגלות Sassolungo, בגובה של כ-2,150 מטר, ומשקיפה לכיוון קבוצת Sella והפסגות שמסביב. בביקור הקודם שלי היא הרגישה כמו בקתת הרים גדולה ומהנה, אבל בשנים האחרונות היא הפכה למסעדה מסודרת ומעט יוקרתית יותר, עם מפות על השולחנות ותפריט מלא. לצד המסעדה יש גם אזור Take Away ופינות ישיבה בחוץ, כך שלא חייבים להזמין ארוחה מלאה. ביום יפה, הישיבה שם מול ההרים עדיין חווייתית מאוד.
אין אליה גישה ברכב פרטי, ומגיעים אליה דרך שבילי ההליכה והרכבלים שבאזור. הדרך הקלה והמהירה יחסית היא לעלות מ-Plan de Gralba ברכבל Piz Seteur. משם אפשר ללכת בעלייה של כחצי שעה לכיוון הבקתה, או להמשיך ברכבל הכיסאות הפתוח Gran Paradiso ולחסוך חלק מהטיפוס. מהתחנה העליונה שלו יוצא שביל פנורמי נוח יחסית, שיורד במתינות לעבר Comici, כשלאורך הדרך רואים את ההרים והעמקים שמסביב. בדרך חזרה כדאי בכל מקרה לרדת דרך רכבל Piz Seteur, שמחזיר ישירות ל-Plan de Gralba וחוסך ירידה ארוכה ברגל.
כשתגיעו אפשר להשתרע על הדשא מחוץ למסעדה, לקחת נשנוש או שתייה מאזור ה-Take Away, או לשבת במסעדה לארוחה מלאה, קפה או עוגה. בעיניי זו בקתה שכדאי להתייחס אליה כאל יעד בפני עצמו, ולא רק כעצירה קצרה בדרך.
מסלול חד-כיווני מ-Toni Demetz ל-E. Comici
אפשר לחבר את רכבל Toni Demetz ואת בקתת E. Comici למסלול חד-כיווני וליום טיול ברמת קושי בינונית. מגיעים בתחבורה ציבורית ל-Passo Sella ועולים ברכבל אל Toni Demetz. משם מתחילים לרדת בשביל סלעי ותלול שעובר בין קירות ההרים, עד לבקתת Vicenza, בקתה מיוחדת שנמצאת ממש למרגלות המצוקים.
מ-Vicenza ממשיכים בשביל שמקיף חלק מקבוצת Sassolungo, עד שמגיעים לבקתת E. Comici. החלק הזה כבר מתון יותר, ועובר בנוף מגוון של מצוקים, שדות סלע ומרבדים ירוקים. אחרי עצירה ב-Comici ממשיכים לכיוון תחנת הרכבל Piz Seteur, יורדים בו אל Plan de Gralba, ומשם חוזרים בתחבורה ציבורית לנקודה שבה השארתם את הרכב.
המסלול כולו הוא באורך של כ-9-11 ק"מ, עם כ-300-500 מטר טיפוס מצטבר וכ-800-1,000 מטר ירידה מצטברת. הוא נותן חוויה מגוונת מאוד של מעבר ממש בתוך קבוצת ההרים, כמה בקתות בדרך ונופים שמשתנים לאורך היום. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שהירידה מ-Toni Demetz סלעית ותלולה בחלקה, ולכן כדאי להגיע עם נעליים טובות ולא לבחור במסלול ביום עם מזג אוויר בעייתי.
מעבר הרים Passo Gardena
אם אתם כבר באזור Passo Sella ו-Plan de Gralba, נסיעה קצרה של כרבע שעה תביא אתכם לקצה השני של העמק, אל מעבר ההרים Passo Gardena. המעבר נמצא בגובה של כ-2,121 מטר ומחבר בין ואל גרדנה ל-Val Badia, באזור Alta Badia.
מהמעבר נפתחות תצפיות מרשימות לשני צדי ההרים: מצד אחד לכיוון ואל גרדנה, ומהצד השני לכיוון Colfosco ו-Alta Badia. מסביב רואים את קבוצת Sella, פסגות Cir וההרים שמקיפים את שני העמקים, כך שגם עצירה קצרה לצד הדרך יכולה להיות שווה מאוד.
אפשר להסתובב מעט באזור המעבר וליהנות מהנוף, ויש במקום גם רכבל ואפשרויות למסלולי הליכה ארוכים יותר. למי שיש עוד זמן, אפשר להמשיך כמה דקות ברכב לכיוון Colfosco או Corvara ולקבל טעימה קטנה גם מאזור Alta Badia.
רכבלי Monte Pana ו-Mont de Sëura
צמד הרכבלים הפתוחים יוצא מהעיירה סנטה כריסטינה ומגיע לאזור Monte Pana ו-Mont de Sëura, שמציע זווית נוספת ופתוחה יותר על Sassolungo. הרכבל הראשון עולה מסנטה כריסטינה ל-Monte Pana, ומשם ממשיכים ברכבל כיסאות נוסף ל-Mont de Sëura, בגובה של כ-2,025 מטר.
מהתחנה העליונה נשקף נוף מרשים מאוד אל Sassolungo, שנמצא ממש מולכם, וגם אל הפסגות והעמקים שמסביב. מכאן אפשר לצאת למסלולים קצרים באזור, להתחבר למסלולים ארוכים יותר סביב Sassolungo, או להמשיך ברגל לכיוון בקתת E. Comici.
בסמוך לתחנה העליונה יוצאת גם Zipline Monte Pana, אומגה באורך של כ-1.6 ק"מ שיורדת מעל היערות בחזרה לכיוון Monte Pana. אנחנו לא ניסינו אותה, אבל היא נראית כמו תוספת כיפית למי שמחפש קצת אדרנלין לצד הנוף.
