אם יש אי שם עוד כמוני שפתאום נקסמו מהרעיון לטוס קצת לסין ולטבול קצת בעולמם של הנזירים הלוחמים, אז ברצוני לחסוך מכם את כל השעות המרובות שביליתי במחקר לקראת הטיול על ידי תמצות כל מה שלמדתי ממש כאן. לידיעתכם, יש בסין הרבה מקומות שזרים (כמונו) יכולים לשהות תקופה קצרה של שבוע או אפילו תקופה ארוכה של שנתיים וללמוד אומנויות לחימה, רפואה, ותרבות סינית ישר מ"מאסטרים" שגדלו בעצמם כנזירי שאולין או נזירי וודאנג. חוץ מזה, יש אקדמיות לספורט, לשפה, לרפואה, ולתרבות שבהם זרים יכולים להגיע כדי ללמוד אפילו למען תואר של אוניברסיטה. גם אם המדריכים באקדמיות האלה הם לא נזירים, מי שלמשל רוצה ללמוד וו-שו ברמה תחרותית בטח יכול לעשות זאת, ועוד בסוף לקבל תעודה ממשרד החינוך והספורט הסיני, בדומה ללימודים בארץ במכון וינגייט. אם כבר מישהוא מחפש את זה, אז תכלס ידיף כבר ללמוד באוניברסיטה אמיתית, או בארץ או בסין, אך יותר מומלץ בארץ כי כאן התואר יהיה זול יותר וגם החווייה הסטודנטית תהיה קלה יותר עם שפה מוכרת וחיים מוכרים ועזרה מהמדינה\מלגות\מנהל למי שצריך. תמיד יהיה אפשר להתעשיר בידע ונסיון בסין בעתיד. לכן אני כותב כאן יותר בשביל אלה שמחפשים חווייה של דרך חיים ולא ממש לאלה שמחפשים אקדמיה. לא קשה למצוא באינטרנט שפע של אפשרויות אקדמיות\התנדבויות\התמחויות לזרים בסין, או אפילו מי שכבר דובר מנדרין טוב יכול פשוט להירשם לאוניברסיטה כלשהיא שם כמו סטודנט סיני רגיל, רק עם ויזה סוג X של סטודנט זר שבא ללמוד יותר משנה (קל להשיג עם מכתב הזמנה מהאוניברסיטה שלכם).
לפני כמה מאות שנים החלו להיבנות בסין מקדשים של בודהיסטים ושל טאויסטים. השאולין הם נזירים בודהיסטים והנזירות הטאויסטית באה מאיזור ההר וודאנג. אדמות סין ראו הרבה מלחמות במשך ההיסטוריה, גם בין סין ומדינות אחרות, וגם מלחמות אחים בין שליטים סינים. מצבים בטחוניים ופוליטים לא פסחו מעל הבודהיסטים או הטאויסטים הדתיים, כמו שגם בארץ הדתיים הם לא מרוחקים מהבעיות שלנו. במנזרי השאולין החלו לאמן "נזירי הגנה" שיהיהו יכולים לשמור על קדושת המקום והנזירים האחרים בו מכל בעייה שהייתה מתקרבת. אם השנים של אימונים ופיתוח, נזירי ההגנה השאולין האלה הולידו אחד מאומנויות הלחימה העתיקים וחזקים שיש בעולם. כיום הקאנג פו של שאולין עדיין עוברת מדור לדור כדי לשמור על המורשת, כדי לאמן את הגוף והרוח, ולהתקרב להשגת הזן בודהיזם. כשגברה ההתעניינות בשאולין סביב העולם, אז זה נהיה גם ספורט תחרותי, צורה יעילה להגנה עצמית, ובעיקר השראה לבני אדם שמראה מה הגוף והרוח באמת מסוגלים.
מאידך יש את הטאויזם, שעיקר אמונתו באיחוד עם הטבע. תוך כדי שהם התעמקו בטבע סביבם, הם פיתחו רצף של תנועות ומדיטציות כדי למזג את גופם ורוחם עם הטבע וכך להשיג חיים ארוכים ואפילו אל-מוות מהכוחות הזורמים מהטבע אליהם ומעצמם אל הטבע. נאמר שעל הר וודאנג הומצא הטאי צי צ'ואן, שהיא רצף תנועות שנזירי הוודאנג מאמנים להשגת המטרות האלה. כחלק מהשגת חיים ארוכים, צריך שלא להיקטל מרעב או מלחימה, ולכן נזירי הוודאנג היו לעיתים צריכים להשתמש בטאי צי כאומנות לחימה. הכוח של הקאנג פו של וודאנג בא מחיזוק הכוח הפנימי, שמתגשם ככוח פיזי של הגוף. אצל הוודאנג לומדים גם לחימה עם כלי נשק שונים כמו השאולין, ובסוף משיגים יכולות גופניות דומים גם. השוני הוא בצורת התנועה והאימון. השאולין מתאמנים הרבה על שיפור הכושר, ומשיגים תוצאות מרשימות על ידי מדיטציה זן. מי שמתאמן בזן, מנסה להשיג שקט פנימי מוחלט, וכשאין את ה"רעש" של מחשבות תורדניות או שרירים כואבים, אז לוחם שאולין יכול לזוז בחופשיות ולרכז את כוחו כפי רצונו. הוודאנג מתאמנים יותר על בניית כוח רוחני פנימי, ואיך להגשים אותו פיזית כיכולות גופניים. העבודה היא קשה בשני השיטות, ובסוף מתאמן נחוש ישיג את היכולות שחיפש, ועל מי שמטייל לסין כדי ללמוד אומנויות לחימה רק לבחור איזה סגנון יותר מתאים להם לפי האישיות שלהם. עם זאת, ברוב בתי ספר קאנג פו לזרים, מציעים מדריכים שמלמדים לפי שני הסגנונות. חשוב לשאול דרך דואר אלקטרוני את הבית ספר איזה מדריכים יהיו שם בזמנים שאתם מתכננים להגיע וכמה שיעורים יהיו בנושא כל שבוע כדי לא להתאכזב. אימון כוח פנימי מסוג וודאנג נקרא "נייגונג" או "נייג'יה", ואימון זן שאולין נקרא "ציגונג", ועל אימונים כאלה טוב לשאול אם מטייל יהיה מעוניין ליותר מעבר לאימוני הכושר ולחימה עצמם.
הרבה בתי ספר מציעים גם שיעורי ערב העשרה, למי שירצה ללמוד אחרי יום אימונים ארוך. אצל כל בית ספר זה שונה, אבל הרוב מציעים שיעורים בשפה מנדרין, במסאז' ודיקור סיני, בפילוסופיה דתית (טאויזם ו\או בודהיזם), בקאליגרפיה, או שאר דברי אומנות ותרבות סינים מסורתיים. לרוב השיעורי העשרה האלה הם חינם, ומספר התלמידים קטן בכל שיעור כי באמת הרוב עייפים מידי מיום האימונים, לכן אצל מי שהסקרנות חזקה, יזכה בשיעורים שהם כמעט כמו שיעורים פרטיים. המקומות האלה מזמינים גברים ונשים כאחד, ומצפים לא פחות מהנשים המתאמנות לאומת הקושי של החיים שם. רוב בתי הספר האלה לא הכי נקיים ואסטתים, והתנאי מגורים דומים יותר לבסיס צה"ל ההכי מסריח ומרוחק, לכן מי שיגיע, יהיה חייב להגיע כדי להתאמן וללמוד ברצינות, כי חופשת פינוקיים לא תהיה שם. אז יאללה לבלוג הבא כדי לשמוע על הבתי ספר!
------------
if there may be otehrs like me who suddenly wish to fly to china to learn kung fu, then i would like to spare you the many hours of research i had to do by just summarizing everything i learned here. china has many places where a foreigner can come to train martial arts, and even learn some traditional chinese healing, mandarin language, art, and culture, from masters who have been shaolin or wudang monks all their lives. aside from these schools, there are academies of sport, medicine, and language where a foreigner can study for a degree. even if not taught by original shaolin fighters, a wushu certificate from the chinese department of sport and education can help one be an instructor back in their own countries. if someone is looking for that however, it would be best to just learn in a real university for a real university degree in their own coutry, unless they are already fluent chinese speakers. someone who really wishes to live as a student in china can find ways to do so easily through the internet, and again, it helps to already speak chinese, so that you can apply to a university as any other chinese student does. you would just need an X type visa, which is not hard to get as long as your university sends you a nice invitation letter. it is also easy to find online programs for foreigners to volunteer or intern i china, but i am writing this not for those who seek a chinese academic life experience, but a cultural life experience.
a few hundred years ago buddhist and taoist temples were built in china. the shaolin are buddhist monks from song mountain and the wudang are taoist monks from wudang mountain. chinese land has had a long history of wars between nations, or inner fighting between ruling families, and that fighting has not passed these temples over to be left in peace. the shaolin temple began to train defense monks, who could defend the temple and the other monks inside should any trouble come their way. with time, the shaolin kung fu has developped to become one of the oldest and most powerful martial arts in the world. today it is still being taught to keep tradition, to train the body and spirit, and to get closer to zen buddhism. as interest in shaolin king fu spread across the world, it has also become a sport, a useful method of self defense, and a way to inspire others by showing what their human bodies are capable of.
the taoists believe in unity with nature. while pondering the nature around them, they have developped combinations of movements and meditation aimed at becoming closer to nature, thus gaining long life, and perhaps even immortality. from the energies flowing from nature into them and from them back to nature. it is said that on the wudang mountain the tai chi chuan was invented, and the monks practiced this a lot for these reasons. to have long life one must not be done in by hunger or enemy hands, so the wudang monks sometimes would have to use their tai chi as a martial art. the strength of the wudang monks comes from training their inner spirit, which manifests physically as their body's abilities. the wudang developped fighting with weapons just as the shaolin have, and in the end both attain similar athletic abilities. the difference between the two styles are their movements and training. while shaolin work a lot on fitness training, they compliment it with zen meditation, which is for finding internal silence. without the "noise" of things like troublesome thougts or muscle pain, a shaolin monk can move in whatever ways he wants and fous himself to doing what he is to do. the wudang spend more time training theur inner energies, and how to manifest them as physical strength. both styles require hard work to train, and it is just a matter of choosing a style that fits your personality best. most kung fu schools in china do offer lessons in both methods, but it is important to ask a school with e-mail what masters will be there during the time you plan your trip and how many hours a week can you learn the specific thing you wish for. the wudang spiritual strengthening is called neiging or neijia, and the shaolin zen strengthenning is called qigong, so if you are interested, ask about these.
many schools also offer free enrichment lessons during the evenings in things like mandarin, traditional chinese healing, calligraphy, or chinese culture classes. because of everyone being so tired from the daily training, these evening classes sometimes ahve few students, and a really curious student can end up just getting like private lessons. most of these schools invite girls to come train and not just guys, and usually they train together, which means that girls must work just as hard despite the harder time they may have with a school's accomodations. rooms and showers are usually quite simple and dirty, so before comming one must be aware that they are oing to learn and train seriously, and not to a luxury vacation. so then the next blog entry will tell of the different schools
ללמוד קאנג פו בסין - learning kung fu in china
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
