טיול חודש לבלקאן (מונטנגרו, סרביה, אלבניה). >
( יום ג' בשבוע - 1 אוקטובר 2019 ) - יום ראשון לטיול
נחיתה בטיווט טיסה בישראייר טיסה נוחה וקצרה
השכרנו רכב בחברת גרין מושאן. חברה ידועה ופופולרית בארצות הבלטיות והבלקן.
משרדי הרכב מצויים כמה מאות מטרים מהטרמינל. אבל החברה מאפשרת ללא עלויות
לשכור את הרכב במונטנגרו ולהחזיר בבלגרד שבסרביה ללא עלויות. גברת מריאצה מחברת
ההשכרה עשתה כל ביכולתה לרצות אותו. (שאפו למריאצה).
מטיווט נסיעה של חצי שעה לעיר בודווה. השוכנת למרגלות מפרץ בודווה המקסים.
הגענו למלון חדש חדיש אשר הכניסה אליו הייתה כמה מטרים מהכביש הראשי
והניסתרות של המלון והרחובון הצר המוביל למלון מעט גרם לחששות שבמהרה התבדו.
מלון מקסים מארחים אדיבים הכל חדיש חדרים נוחים תקשורת חזקה. ונוף מקסים למפרץ.
ארוחת הבוקר ממלכתית עשירה מגוונת מושקעת וטעימה מאוד. חדר האוכל בקומה השישית.
עם נוף מטמטם ומשגע יש חשק להישאר לאכול ולהשקיף על הנוף. לנצח. אבל יום חדש לפניינו.
מפרץ בודווה עצמו. מרהיב רק לנסוע לאורך החוף. מבודווה. חובה חובה סיור יסודי בין חומות העיר העתיקה
(סמטאות אותנטיות מפותלות מלאות זכיות חמדה וסידקית למיניהם ומסעדות מסעדות ללא ספור) חובה לסייר בעיר העתיקה בודווה מעניין ומרשים.
אם כי ההמלצה שלנו דווקא לעצור לצהריים במקומות זולים יותר כמו המסעדה מול אמטל m tel .
צמוד לקניון קיו פלאזה.
חשוב לציין הסים המקומי מומלץ לרכוש באמטל את הסים. עם דרכון זר וסיבסוד לתייר ב חמישה יורו
סים מקומי מכיל 500 ג'יגה גלישה ( כן 500 ג'יגה + שיחות טלפון רבות למי שאיבד חברים במונטנגרו).
המשכנו כאמור לאורך כביש החוף לאורך המפרץ עד בצ'יצ'י. שכונה חדשה . בעוד אנחנו מדברים השכונה
הולכת ומשנה את פניה תנופת בניה מטורפת.
משם ממשיכים לאורך המפרץ לכיוון סבטי סטפאן המפורסם. אי דייגים קטנטן וקסום שנרכש לפני
שנים (בחכמה רבה) על ידי יזם פרטי. והאי הקטנטן כולו מלונות יוקרתיים. אבל המראה עדיין
מעניין ויפה. הכניסה לשם לעיתים מורכבת כאשר העונה בעיצומה.
וטיפ נוסף לסיום היום הראשון. לרדת בדרך לכבישון קטנטן שמוביל למפרץ. שמסומן כ
Dukley beach lounge
המקום חבוי ויפה מאוד.
יום חדש בא לעולם.
יום 2 לטיול:
ארוחת בוקר ויציאה לטיווט לכאורה עיר נמל עם אלמנטים של טיילת . אבל בפועל אחרי שחרשנו את כל העיר לרבות המרינה ( המאוד גדולה ) - נאדה חבל"ז. לנסוע ישר למפרץ קוטור. וכך עשינו . וכאן ההפתעה שמתחילה בחניה בתשלום בחניה מסודרת עם מבט משתומם על חומה ענקית שבנו על צוק ההר . למה בשביל מה ? וכי היו פעם יחידות 669 ? אבל מאז ומתמיד המגלומניה של השליטים מפתיעה. וממשיכים מטרים משם לעיר העתיקה שוכנת על המים . אבל הכניסה המרשימה והמומלצת היא דווקא מצד ימין של אגן המים הקטן שמקבל את פניינו למנהרונת מרשימה שמובילה ….. כן לתוך סמטאות ובתי הקפה של העיר העתיקה. מרשים מפתיע ומלא מוסיקה ונועם ( על אף שכעת אוקטובר ולכאורה זה בשלהי העונה) . מזג אויר מקסים שימשי 27- 30 מעלות. יאללה ממשיכים… לאחר סיור מקיף בסמטאות העיר העתיקה ופיתולה יצאנו דרך השער הראשי של העיר ישר למעגן אוניות קרוז ולצידם פארק מקסים שווה שווה הליכה קצרה צילום של הנוף למזכרת וחזרה לאוטו לנסיעה לכיוון צפון יותר לעיירה בשם פרסט.
פרסט
נסיעה קצרה ולא ארוכה לעיירה פרסט. (לאורך המפרץ). יש לשים לב לא לפספס את הפניה החדה שמאלה לפרסט. לא ניתן להיכנס ממש לעיירה מהטעם שהעיירה כולה הינה שורה של בתים השוכנים לאורך הטיילת לאורך המפרץ. ולכן מחנים את המכונית בחניה מסודרת על קצה הגבעה הצופה למפרץ ולעיירה. ומתחילים בהליכה בירידה לכיוון העיירה . לאורך חורשה קטנה ומשם לטיילת לאורך המפרץ.
הטיילת , המפרץ משמאל,. הבתים האותנטיים מימין ( שחלקם מלוניות קטנים) וחלקם מסעדות נחמדות . שוכנים לאורך כל הטיילת .
הטיילת והעיירה (שאחד הם) מלאה במעגנים של סירות אשר משיטות את החפצים בכך לסיור ימי או לאחד משני האיים שקרובים ומצויים מול העיירה. ( ניתן אפילו לראות שלטים "טקסי" על חלק מהסירות.) .
לדעתיינו - לא להחמיץ ביקור בעיירה פרסט.
חמוד מקסים. לא ויתרנו על קפה ועוגת קרמשניט על שפת המפרץ ובטיילת. תוך צפיה והתענגות על הנוף היפיפה של המפרץ היפייפה .
נסיעה לאורך הים דרומה
מפרסט , ועל פי המלצות מומחים ויודעי דבר התחלנו בנסיעה לאורך הים דרומה.
כבר כעת אומר כי הדבר מיותר אלה אם כן יש לכם המון זמן פנוי . עור שדורש שיזוף מידי בכל מפרצון בדרך. או תכונה "שבטן גב" מביאה אותכם לסיפוקים מיוחדים.
אם לא הרי הנסיעה הארוכה והמפרכת לא בדיוק שווה את המאמץ.
כפי שאפרט:
שלוש תחנות יש בדרך , פטרובץ . בר. אולצין.
על פטרובץ ויתרנו והסתפקנו בהשקפה על העיר מהכביש הראשי וממצפה לצידי הכביש.
בהמשך עברנו דרך העירה בר. עיירה קטנה עם חופון כמו כל העיירות לאורך הים. והאמת בר כל כך קטנה שאם לא הייתי מוריד את הרגל מהגז בזמן לא הינו חשים שעברנו שם.
הגענו לאולצ'ין - אולצ'ין עיר ממש גדולה במונחים של מונטנגרו.
אולצ'ין
עיר דרומית יחסית גדולה, בעלת צביון מוסלמי ( מוסלמי לייט) . , מפסיקים לראות כנסיות לרוב . ורואים יותר מסגדים . עיר חוף עם חוף רחצה חולי וזהוב ( ולא חצצי). אולי בזכות צוקי הכורכר שיורדים אל הים. יש גם "עיר עתיקה" אבל בסגנון מעט אחר יותר מין מדרחוב ארוך עם חנויות קטנות דוכני מזכרות העיר העתיקה .מרוצפת באבנים (מין חלוקי נחל גדולים) ויורד עד לים. הים מפרצי ומרהיב כמו בכל מונטנגרו. יתרונו שיש בו חול זך ואזור שחיה.
המלצות: אם אתם כבר באזור אז שווה ביקור אבל לרדת ממפרץ קוטור לאורך הכביש המפותל עד לאולצ'ין (שעתיים נסיעה ) לא הייתי משקיע. אבל אנחנו כבר כאן אז מסעדת דגים אחת מרבות ליד החוף עושה את העבודה ומגישה לנו דגים מאכלי ים כיד המלך.(ולא יקר).
יום 3 לטיול
יציאה לכיוון צ'יטיניה . עיר גבוהה עתיקה היתה בעברה הרחוק בירת ממלכת מונטנגרו.
שוכנת למרגלות הר לובצ'ן. מקום קריר נעים מדרחוב ארוך שמגיע עד לכנסיה מוזאון מנזר פטר הקדוש
ארמון הנשיא . בתי קפה נחמדים מוזיקה טובה.
אנחנו ישבנו בקפה bvor. נחמד ומשקיף על הרחבה.
"תפשנו" יום סגרירי. בכל אופן אוקטובר. ומשם נסענו להר לובצ'ן ופארק לובצ'ן.
אבל הרכב מסוג הרנו מגאן שלנו שידר אותות מצוקה בעליות תלולות . נאלצנו לחזור. לשדה התעופהלחברת ההשכרה להסדיר את העניין. ו….חזרה להר לובצ'ן.
פארק לובצ'ן.
עליות מטורפות הכבישון צר שמראה שעבר יסורים רבים. ( שתי מכוניות במקביל לא עוברות).
הטמפרטורה יורדת ל תשע מעלות . ופתאום…. גשם. אבל פרץ של גשם שלא ברא השטן.
וכפרס. גם ערפילים. כמובן. שמשימה זו משימה ועלינו עד הסוף. אבל מהאוטו אי אפשר היה לרדת.
גם העיירה נאיגושי שבסביבה לא ויתרנו. על אף שבמצב הנוכחי. היא שוכנת מעל העננים.
ומעט התיירות שהיתה בסביבה נחבאה לה במקומות מסתור.
למרבית הפלא דוכני הבשר המעושן. ( מומחיות ידועה ומוכרת של העיירה). נשארו פתוחים
והמתינו לקרואים שרק השד יודע איך יגיעו במזג אויר כל כך גשום.
הירידה חזרה לבודווה בכביש ( אם ניתן לקרא לזה כביש). ערכה שעתיים
והתחושה היתה כמו בלונה פארק. פיתולים תלולים ירידה חזקה . מצד אחד תהום
שידע כבר קורבנות ומצד שני צוק בולט לכביש. ( כביש צר מאוד מאוד).
בערב סיור קטן בקניון קניות טי קיו פלאזה בודווה. לא מומלץ . ( לכאורה מותגים אבל דל).
ארוחת ערב סלט יווני. מעולה למרגלות הקניון הזה.
ויהי ערב ויהי בוקר יום חדש…
יום 4 לטיול
יום רגוע חזרנו למקום שהרשים אותנו. מפרץ קוטור. הפעם צעדנו ארוכות על החומה עצמה כאשר העיר העתיקה למרגלותיינו.
הליכה רגלית בסמטאות העיר העתיקה ולאורך טיילת והפרק שבסמוך. אי אפשר בלי ביקור
בקניון המקומי ששמו קאמילה . לא נחמד, יקר ודל מאוד ביחוד למי שמורגל בקניונים גדולים ומלאי כל טוב.
לאחר מנוחת צהריים , יצאנו לכיוון העיר העתיקה של בודווה ולאורך כל הטיילת , מקסים כבר אמרנו אז עוד פעם.
השעה היתה שעת אחר הצהריים. הדייגים הוציאו את מרכולתם למזח, ועושר הדייג מפתיע. הכל מהכל.
ולמי שאוהב צדפות טריות. הדייג מיד פותח צדפה עם סכין, סוחט מעט לימון וישירות לפיו של התייר המזדמן.
גוון כזה של פירות ים ודגה שווה לעצור לרגע ולהתבונ
ארוחת ערב במסעדת סיטי ( לא משהו). ולמלון.
יום 5 ( יום שבת)
עוזבים את בודווה לכיוון אגם סקדר מנזר אוסטרוג עד לניקסיק…..
נכנסנו בדרך לויר פזאר. מקום שהינו בו שנה שעברה ונהננו מאוד מהשהיה והשייט באגם
סקאדר. לא יאמן עד לאן הגיעו התיירים מהארץ. אחד הדוכנים שהציעו שייט באגם סקאדר
נשא דגל ישראל ושלט גדול קריסטינה (שהיא כנראה גם המשיטה).
להוסיף כי אגם סקדאר הוא אגם מים מתוקים ענק יש הטוענים מאגר המים המתוקים
הגדול ביותר באירופה והגבול לאלבניה חוצה במרכזו.
המשכנו למנזר אוסטרוג שנבנה בתוך צוק בראש ההר. העליה לשם תלולה ומפותלת.
לקראת הסוף יש להמשיך ברגל. לא נורא למי שבכושר. ( מעט מכביד עבורי).
המקום קדוש מאוד לזרם הנצרות המונטנגרית. . ורבים נוהרים למקום וישנים תחת כיפת השמיים.
על מנת להשתתף במיסות שאת צליליהם שומעים ברקע.
לקחת בחשבון : יש תור תמידי בכניסה למנזר.
המשכנו צפונה לכיוון העיירה ניקשיץ. עיר על אם הדרך ( השניה בגודלה במונטנגרו עיר מחוז תעשיתית)
בעיקר לחניה מנוחה או שינה. למטייל הנוסע.
מקום גבוה ועל פי התמונות יש במקום אתר סקי קטן.
יש בעיר מדרחוב נחמד. כיכר ניקשיץ אשר במרכזה שני פסלים האחד של ניקולאי
מלך ששלט במונטנגרו וכן של גיבור לאומי אשר הוצא להורג, בעודו משדר אופטימיות
ושמחה לאומה - והפך להיות סמל לאופטמיות לעתיד טוב.
( והכי חשוב לאה מצאה בכיכר בית מרקחת גדול שם ניתן לקנות קלינקס , איך אפשר בלי).
תגלית המקום והערב היתה מסעדה מעולה שבמעולות ( ידוע בעיקר למקומיים בלבד. פורטונה שמה). שפע של הכל דגים פורלים, בשר על הגריל ,בקיצור הכל בנדיבות אדיבות וחביבות יוצאת דופן. ו….. זול. לדוגמא: מנת פורלים ותוספות, פלוס עוף הגריל צ' יפס. . פלוס 2 שתיה . 64 שקל.
המלון בשם יגוסלביה נחמד נקי במיוחד אדיב . וארוחת בוקר כלולה . על פי תפריט. כל אשר חפצה נפשך.
יש לציין אדיבות ונועם. יוצאת דופן.
יום מספר 6
הכיוון הכללי לכיוון העיר ז'אבליק ופארק דורמיטור.
הגענו בשעות הבוקר המוקדמות לפארק דורמיטור וטוב שכך. היתה חניה בשפע
והתאורה על האגם בשעות הבוקר מרשימה מאוד. זה המקום לציין שהמקום נקרא
גם האגם השחור. ( בעצם שני אגמים מופרדים קלות זה מזה).על אף שאוקטובר מזג הר
אוויר היה נהדר שימשי שמיים בהירים, והטמפרטורה בבוקר היתה 5 מעלות בהמשך היום התחמם.
הטמפרטורה הקרירה רק הקלה עליינו את המסע הקטן שבטיול ביער הסובב מסביב לאגם.
יש קטעים מאתגרים אבל לא מידי לספורטאים בדימוס כמונו.. (: .
ניתן לקצוב למקום כמה שעות. ולמי שרוצה להרחיב את המסע הרגלי אף יותר מזה.
בית הקפה הסמוך. מרשים צופה לאגם. האגם בצבע ירוק טורקיז. מרשים ביותר.
כמובן ל"מאחרים בנשף" לא ימצאו מקום בבית הקפה . ולכן עדיף להגיע למקום מוקדם בבוקר.
כחובבי סקי לא ויתרנו על ביקור באתר הסקי המקומי ( שטרם נפתח).
אבל שיחה מעניינת עם הקשיש שומר המקום היתה לנו לרבות תמונות שלו ברכיבת אופניים על
האגם הסמוך הקפוא בחורף.
בעיקרון לעיירה צביון של עיירת סקי וגם בתי הארחה נראים כך.
את משכנינו מצאנו במלון זאלנטני - בור. מלון מומלץ .
אף מיקמנו את עצמינו במסעדת המלון הפתוחה לכל. לארוחת ערב שכללה קילו דגי פורל מקומיים וטעימים ובזול.
ואף זכינו לצפות בחתונה מקומית שנערכה בחדר הסמוך. תוך יריות באקדח באויר.
לסיכום ההליכה בטבע היתה. ממש לעניין . וכמובן בחדר המרווח מאוד ערבה לנו השינה.
המבוא למלון ולמסעדה מעותרים בחפצי חמדה הסטוריים מהמקום.
יום 7 לטיול
מזבליאק יצאנו לכיוון ביוגרצקה גורה. פארק לאומי מפורסם. אשר בו שישה אגמים. הגדול בינהם הוא הראשון.
ושאר חמשת האגמים נעלמו דום לנוכח הביקור שלנו . יותר נכון נעלמו לגמרי ונשארו שרידים בלבד.
כנראה בגלל סיום הקייץ והסתיו שהחל.
מזג האויר היה שימשי ביותר אבל טמפרטורה נמוכה 5 מעלות לכל היותר.
הכרחי סיור רגלי סביב האגם כ 4 קילומטר. בתוך יער עבות עתיר שורשים . אבל שביל הליכה
ללא עליות או מורדות תלולים.
משם נסענו לאורך נהר טרה לעיירה בשם מוקובץ. שם קבענו לנו את חניית הליילה. אבל אין מה לצפות
מהעיירה למראות מרנינים. עיירה עניה ופשוטה על אם הדרך. וכנראה משמשת חניון לילה למטילי גיפים
ואקסטרים. ארוחות ערב ובוקר: היו מצויינות שם המלון: serdar. מלון מומלץ קטן חדש נקי וזול.
יום 8 לטיול
יצאנו ממוקובץ לכיוון סרביה. לאורך כל הדרך נראה נהר אובץ. והאטרקציה היתה (לאחר מעבר הגבול . שהיה ללא בעיות ומהיר) התעבות נהר האובץ לשני אגמים ענקיים. ( כנראה בגלל סכר). באגם ראשון הדרומי יותר יש מעגן סירות מנוע. לשם הפלגה באגם. הנוף נוף קדומים מקסים. ( ההגעה לאגם מעט מתסכלת מהטעם שהדרך מעט נחזת להיות כזו שלא מובילה לשום מקום. אבל כן מגיעה בסופו של דבר ללב פארק. אובץ ובמרכזו אגם אובץ הדרומי. ( כיוון הנסיעה הכללי הוא לכיוון נובה וארוש). המשכנו לכיוון האגם הצפוני יותר גם הוא נקרא על שם הנהר אובץ. אגם זה נגלה לעיניים מהכביש הראשי במלוא הדרו, מרשים ביותר, ענק ומהווה התרחבות ענקית של נהר אובץ , כאגם מים גדול.
נסיעה לכיוון זלטיבור לוקחת כחצי שעה. ( אין מה ללון במלונות בדרכים כי המרחקים קצרים).
זלטיבור. מפתיעה מאוד. עיירת סקי עם כל סממני עיירת סקי. דוכנים, בתי קפה, מדרחוב קטן , מיסעדות בשפע. חנויות, רחבה ענקית במרכז העיירה מלאה במסעדות . ובסמוך ממש בסמוך אגם חביב שניתן לטייל סביבו .
מצאנו לנו מלון מעולה בשם. פליסאד. סמוך לאגם סמוך למרכז סמוך להכל. המלון ממש חדיש מפואר.
והחדרים ענקיים ומרשימים. מסעדה : מצאנו בשם armor. מצויינת נקיה, לא יקרה , יחס אדיב . ומנות טריות שמכינים אותם בו ברגע. ( מומלץ לישון בעיירה זו כמה ימים ומכאן לטייל לאטרקציות שבסביבה , כגון : מוקרה גורה, הרי הטרה, עיר הסרטים דרוונגרד, רכבת ישנה המתפתלת בצורת שמונה , כמה שעות של נוף והרים).
מזג האוויר למזלינו היה קריר אבל שמשי ובהיר
על סרביה מומלץ לקרא בבלוג הממצא של רונן יוחנן. והקרדיט הרשום שם שלו בלבד . בקישור המצורף:
יום 9 לטיול
בוקר הליכה מסביב לאגם
יציאה לכיוון מוקרה גורה.
יציאה לכיוון עיר הסרטים ע"ש. הבמאי אמיר קוסטריצה. ( מעניין מינוס).
משם לרכבת עץ הישנה שחיברה בין בית המלוכה בסרייבו לבלגרד.
הרכבת על מסילה צרה מאוד קרונות אוטנטים ישנים..
הרכבת עושה מסלול על ההרים בצורת שמונה.
חלק ניכר מהמסילה נעה בתוך מנהרות
חצובות בהר. הרכבת נעה לאט. יש לה מספר עצירות
במקומות הזויים בדרך בעיקר בנקודות תצפית (לשם ירידה ותצפית).
הנסיעה לוקחת שעתים. הרכבת יוצאת שלוש פעמים ביום. 10.30. 13.30. 16.30.
חוויה מעניינת ונחמדה אם כי יש הטוענים שהנסיעה ברכבת ארוכה מידי ומייגעת.
אנחנו לא חשבנו כך. ונהננו מהקרונות והרכבת (שסוף סוף משמיעה את הקולות הידועים ציק צק ציק צאק ציק צאק. כמו רכבת של פעם.
חזרנו לזלטיבור. לסיור חנויות ואטרקציות בעיירה. שוב. המלון. בו שהינו polisad. מדהים
בלשון המעטה רבה.
יום 10 לטיול
היום המטרה היא נשיונל פארק טארה.
נסיעה של כשעה וחצי מהעיירה זלטיבור מובילה לעימקי פארק טארה.
פארק עצום בגודלו ,רוב הנסיעה היא בנוף הררי מלא עצים גבוהי קומה המזכירים את עצי המחט שביערות של צפון אירופה.
לכאורה שעה וחצי נסיעה זה המון זמן.אבל הסיבה היא מהירות הנסיעה איטית שבין ההרים.
על אף שחודש אוקטובר כעת זכינו במזג אויר ידידותי,שימשי ובהיר.
במרכז הפארק טארה זורם לו נהר בשם זאאובין וסכר שניבנה יצר את אגם זאאובין.
אגם יפיפה .
השלט במקום מספר כי את הבתים והכנסייה ששכנו לצידי הנהר העתיקו למעלה ההר על
מנת שלא יוצפו לאחר בניית הסכר.
הסכר משמש כתחנת כח הידרואלקטרית .
טיול רגלי במקום מגלה גם חווה לגידול דגים השוכנת בקצה האגם.
יש הטוענים כי גם על הרי הטארה יש אתר סקי קטן המסווג בדירוג הבינלאומי בדרגה 2 מתוך 10.
אנחנו לא הצלחנו לזהות את האתר ומתקניו.
גם הנסיעה חזרה היתה מרעננת ביחוד לאור כך כי טיילנו בחודש אוקטובר שזו תקופת בשולי עונת התיירות.
סיומו של יום שוב בעיירה המופלאה זלטיבור.
)
יום 11- (יום שישי
(החלטנו על סופ"ש מנוחה בעיירת זלטיבור היפה וטיולים רגליים סביב האגם והייערות הסמוכים בעיירה.
יום 12 – (יום שבת)
סופ"ש מנוחה בעיירת סקי זלטיבור.
לא מוותרים על צעדת בוקר בוקר מסביב לאגם ובסמוך לאגם ובעיירה היפיפייה.
כאן קניתי גינס ונעליים נוחות מאוד.
יום 13 – (יום ראשון.)
טיול בוקר סביב האגם טיפוס על ההר . סך הכל כ -5 6 ק"מ (בעליה) . ו… צ'ק אאוט ויציאה לכיוון "קופאוניק ". עיירת סקי הגדולה ביותר בסרביה.
לאחר נסיעה ארוכה לאתר הסקי המפורסם הגענו למסקנה משותפת שניתן להשאיר את האתר לסרבים.
אין מה לעשות באתר סקי שזה לא בעונה.
והטעם לכך כי אין מרכז אטרקטיבי אחד מעניין אלא קובץ של מלונות ובעיקר בתי הארחה המיועדים לבאי ספורט הסקי בעונה הרלוונטית.
נישארנו ללון במלון קטן ונחמד למרגלות האתר סקי בשם "קופאוניק"
יום 14 (יום שני בשבוע).
נסיעה ארוכה ארוכה 4 שעות לעיר נובי סאד. המאמץ היה משתלם.
בדרך עצרנו לקפה בעיירה מעניינת בשם צ'אצ'אק.
צ'אצ'אק היא עיירה אפורה למדיי עד אשר מגיעים לרחוב המרכזי המתפרש מכיכר העיר עד מעלה השדרה המשמשת כרחוב של בתי קפה מעניינים וחלקם יפים מאוד ומבחר עצום של חנויות ביגוד והנעלה זולים יותר מאשר בכל מקום אחר שביקרנו בסרביה..
העצירה בבית קפה בשם poslasticar היתה מרעננת ונחמדה.
בית קפה נאה ומומלץ.
מומלץ לקרא על העיר בבלוג של רונן יוחנן. והקרדיט שלו בלבד. :
הגענו בשעות הצהרים המאוחרות לנובי סאד למלון fontana. מלון ששודרג לבניין עתיק. מלון מומלץ מאוד ( גם ציון גבוה בבוקינג).
חדר מקסים מיטה עגולה וכו'.
סיור ראשוני בעיר מרשים מאוד מאוד….
מחר המשך….
יום 15. לטיול
יצאנו מהמלון שמצוי במקום מרכזי. להליכת בוקר לאורך הדנובה. היה קשה אבל הגוף אט את מקבל כושר.
משם לסיבוב מואץ במדרחוב עד לבית הכנסת הההיסטורי של נובי סאד. ( אי אפשר בל סיבוב קניות קטן של לאה).
מצאנו בדרך שוק מקומי לכאורה נחבא אבל ארוך ארוך כאורך הגלות.
החל מירקות וכלה בביגוד ושאר שמונצ'ס.
איש מבאי השוק לא שמע שיש שפה שפה אנגלית. וכך למדנו מושגי יסוד ראשוניים במידות ומשקלות בסרבית.
לא יצאנו ברכוש גדול אבל עם המון צבעים ריחות וחוויה שונה ואחרת.
יום 16
הליכת בוקר לאורך הדנובה . הליכה מואצת קשה. אני נזקקתי למנוחה של חצי שעה לאחר מכן. ובתוכנית מצודת פטרו ורדין והשעון ההפוך. התענגנו על קפה במדרחוב שכבר היה מלא ביפים ויפות ( התאור כולל אותנו).
ויאללה לדרך....
לקחנו מונית ליד חנות תכשיטים פנדורה במדרחוב)תחנת מוניות בסוף הרחוב. לכיוון מצודת פטרווורדין בעלות של בין 200 ל 250 דינר סרבי
שזה 7 עד 10 ש"ח.
המצודה הנמצאת בראש הגבעה מהעבר השני של הדנובה מתנשאת לגובה וניתן לזהותה על פי מגדל השעון שבראשה.
השעון עצמו הינו שעון הפוך הכוונה שהמחוג הגדול מורה על שעות והמחוג הקטן על דקות.
האגדה האורבנית יודעת לספר כי המטרה היא שדייגי הדנובה יוכלו לזהות את השעה מרחוק.
הסברה שלנו היא שיצרן השעון היה איש טכני מוכשר מאוד אבל דיסלקט משהו...שכן ההפרש בגודל בין המחוגים לא ממש משמעותי.
אין ספק שהתצפית מהמצודה הינה מרהיבה ביותר.
ניתן לצפות על הדנובה משני צדדיו במלוא תפארתו וכן את שני הגשרים הגדולים החוצים את הדנובה לכיוון נובי סאד.
ניתן גם לצפות בשרידים של גשר קדום יותר שהופצף ונהרס במלחמות הבאלקן למיניהם.
את הירידה מהמצודה העדפנו לעשות ברגל(250 מדרגות) אותם לא בדיוק ספרנו.
המדרגות מתחילות במנהרה מתחת למסעדה ולמצודה ומובילה עד לרחוב שמתחת ומשם המעלה הרחוב לכיוון הגדר החוצה את הדנובה ובחזרה לנובי סאד.
ההליכה לא ארוכה וגם לא מאומצת מידי.
יום 17 ( יום חמישי בשבוע)
התחלנו את היום בהליכה מסורתית על גדות הדנובה המקסימה.
חובה לציין כי מסלול ההליכה ממש מרתק.
המסלול רחב משני צידיו מסלול ריצה ומסלול רוכבי אופניים.
רוב הדרך הדנובה מצידה האחד של הטיילת ומצידה השני פארקים ירוקים
לאורך המסלול מצויים מתקני ספורט רבים מתקני כושר צבעוניים מגרש מימי כדורגל ומגרש טניס וגם בית ספר לקיאקים ובסוף מסלול ההליכה חוף רחצה מפותח.חולי ומסביבו מסעדות אין ספור ודוכני מזון ואטרקציות.
בתום ההליכה הנימרצת נסענו לעיירה סמוכה(שמומלצת על ידי מטיילים שונים) המרחק של כ-15 ק"מ מנובי סאד בשם
sermski karlovcij
בעיירה מדרחוב קטן .המוסדות הציבורים בעיירה והכנסייה מעוצבים בצבעים בולטים של צהוב ואדום והסגנון הוא סגנון אירופאי קלאסי.
במד רחוב דוכנים רבים של מזכרות ומזון.
החנייה לאורך הרחוב היא בתשלום
ושלטים מאירי עיניים מורים כי הרכב יגרר אם לא יבוצע תשלום.
בירור קטן העלה כי את כרטיס החנייה ניתן לרכוש במכולת הסמוכה והוא נערך על גבי קבלה בנוסח שנות החמישים עם שלושה עותקים ואת המקור יש להניח על הדשבורד.
לאחר כבוד קיבלנו את הקבלה ורק אחרי שהזבנית הוציאה גם חותמת גדולה ומכובדת וסימן היכר כי התשלום בוצע על פי מיטב המסורת המקומית.
בדרכינו חזרה לנובי סאד עברנו דרך קניון ביג. Big קניון חדש וענק מלא מותגים מכל הסוגים.
הכל מודרני נאה ומעוצב לתפארת.
קניון נוסף קרוב יותר למרכז העיר נקרא בשם : Promenada Novi Sad. קניון זה מומלץ יותר
מהטעם שהוא הומה יותר עשיר יותר ותיק יותר ומגוון החנויות רב יותר.
המחירים בסרביה הרבה יותר זולים מהארץ וזה כולל את המותגים.
18 יום שישי בשבוע
נפרדנו . מנובי סאד. היפה. לכיוון בלגרד. כשעה נסיעה. וההפתעה היתה מושלמת. עיר. ענקית תוססת
ומלאת חיים. . יש המכנים אותה ברלין של הבלקאן.
לרבות התנועה הסואנת ופקקי התנועה.
העיר. בלגרד עיר ללא הפסקה . ובל נשכח. כמעט סוף אוקטובר כעת.
מזג האוויר היה נפלא. . השתכננו בבית מלון מומלץ ( על ידי הדרה). ברחוב הראשי. המכונה מדרחוב
קנז מיכאלובה. שם המלון בוטיק מויוזיאום מלון מומלץ ביותר.
מסביב מדרחוב . מסעדות ללא ספור . בתי קפה חנויות. ומלא מלא מלא אנשים.
סיור ברחוב הראשי. עד פארק קלמגדן ותצפית על חיבור שני נהרות ענקיים.
נהר הסאבה עם נהר הדנובה. מצידו השני של המדרחוב הראשי ( קנז מיכאלוב). .
הגענו. עד מלון מוסקווה. מלון מפואר. המהווה ציון דרך ידוע.
יום 19. יום שבת
יצאנו לכיוון כנסית סנט סאבה
( ברגל). חצי שעה הליכה. מבנה ענק עוצמתי גדול ומרשים.
יחודו הוא באוצרות האומנות שבו ובכך שהבניה שלו בלתי נגמרת מזה עשרות שנים.
אומני רחוב בכל מקום לאורך הדרך.
סיור נוסף וצעדה לאורך נהר הסאבה. ולאחר מכן סיור ברחוב האומנים. סקאדארסקה.
רחוב מרשים מלא בתי קפה.
ארוחת ערב בכיכר הרפובליקה סיימה את היום בהצלחה.
חשוב לציין שבכל המקומות שעברנו מלא בתי קפה - ותצפית מידית מצביעה על כך שתרבות בתי הקפה
לגמרי לא זרה ליושבי בלגרד ואורחיה.
ואם בתצפית עסקינן אזי גם תרבות הלבוש המהודר והמודרני מאפיין את באי הרחובות הבלגרדי.
על גובהם של בני המקום לא ארבה לדבר למעט , שאני 186, מביט עליהם מלמטה (כולל הנשים).
יום 20 עד 24 לטיול - יום ראשון בשבוע
בסה"כ כל השבוע שהינו בבלגרד.
יום ראשון בשבוע סיירנו סיור רגלי עד קניון אוצה שמצוי מעבר לגשר שחוצה את נהר הסווה כ 1.8 קילומטר ממרכז העיר.
עם חזרתנו מקניון אוצה לכיכר הרפובליקה הופתענו לגלות כי יום זה הוא יום חגיגות הלאומי לרגל שחרור סרביה.
במה מרכזית,תזמורת כלי נשיפה,הופעות של להקות צבאיות זמרים ומקהלת הצבא.
למחרת הצטרפנו לסיור בלגרד ועיירת זימון באמצעות חברת נועה טורס חגית ויואל שמחוני.
יואל המדריך הרשים אותנו מאוד בידע הרב,בהתמצאות,ביסודיות ובאכפתיות כלפי באי הסיור.
הסיור היה ממצא ונימשך כל היום- מומלץ מאוד.
יתר השבוע עשינו סיורים רגליים ברחבי בלגרד.
מסתבר שרוב האטרקציות מצויות לא רחוק מכיכר הרפובליקה ובין אם פונים לכיוון הנהר(שם נימצא גם השוק המקומי)
ובין אם פונים במעלה הרחוב לכיוון מלון מוסקבה ועד לכיכר סלבייה המראות מקסימים הרחובות שוקקי אדם.בתי הקפה מלאים עד אפס מקום"והילולת בלגרד" מרשימה ביותר.
ביתר השבוע מרכז כיכר הרפובליקה לא שקטה והוקמו בה במות נוספות ואטרקציות נוספות בליווי מוסיקה ומסכי ענק.
אתמול יום רביעי בשבוע עשינו מעשה ושכרנו אופניים באמצעותם
דיוושנו קתדרלת מיכאל הקדוש לאורך נהר הסווה עד למצודת בלגרד וחזרה הכל על שפת נהר הסווה.
בדרך חצינו אין ספור מתקני ספורט.פארקים והכל בשביל אופניים מותאמים במיוחד לאורך נהר הסווה.
ההנאה היתה מרובה במיוחד שהטמפרטורה היתה 28 מעלות
(סוף אוקטובר).
יום חמישי ( יום 24 לטיול)
שמנו פעמיינו לשדה התעופה בדרכנו לטירנה שבאלבנייה.
טיסה קצרה בגובה נמוך כל הדרך רואים נופים צוות אוויר אדיב מאוד תוך שעה הגענו לטירנה.
שדה תעופה קטן ציפינו למקום שכוח אל הופתענו לטובה.
כולם היו אדיבים ונעימים.
את הרכב השכור קיבלנו במהירות עם הסברים ממצאים ושמנו פעמינו לעבר העיר טירנה.
עיר הבירה אפורה למדיי.
משולבים בה מבנים טרום סובייטים יחד עם מבנים מהתקופה הסובייטית הקומוניסטית ובד בבד בנייה חדישה מתקדמת.
הדברים מתבררים ויכולים להתבהר רק אחרי סיור עם אדי המדריך של סיטי תור (סיור מודרך בעיר חינמי)
אדי ההיסטוריון הטיב להסביר על הסטוריה של העם האלבני ועל המונומנטים השונים בעיר.
סיור זה נערך כבר ביומינו השני בעיר.
יום שישי (יום 25 לטיול)
כאמור ביום זה ביצענו את הסיטי תור ואגב כך קטנו לנו כל החרדות והשתחררנו לגמרי מההלם הראשוני
של בירת אלבניה טירנה ותושביה.
חייבים לציין שההבדל במראה בין הסרבים לאלבנים הוא גדול.
נחזה על פניו שזו אומה אחרת על אף השכנות ביניהם.
שוטטנו כל אותו יום ברחובות טירנה
כאשר כיכר סקנדרברג היא המקום המרכזי שממנו ניתן להגיע בהליכה רגלית לכל שאר מוקדי התיירות.
לא ויתרנו על מבט בשני הקניונים אשר נולדו זה לא מכבר ברחבי העיר וההפתעה היתה גמורה.
מקומות מהודרים עם מיטב המותגים ומחירים זולים במיוחד עם המון עיצוב וראוותנות אשר עמדו בניגוד גמור לנוף החיצון להם.
כידוע השליט הוג'ה אשר ראה את עצמו כממשיך דרכו של סטאלין והכין עצמו למלחמת גוג ומגוג בקפיטליסטים בנה ברחבי אלבניה
700 אלף בונקרים תת קרקעים
ביקרנו באחד מהבונקרים המשמש כמוזיאון והתרשמנו עמוקות.
יום שבת (יום 26 לטיול)
עזבנו את טירנה בדרכנו לקרוייה
אי אפשר לצאת מטירנה מבלי להזכיר כי העובדה שכמות הרכב קפצה בכל אלבניה מ3000 מכוניות בתקופה הקומוניסטית למכונית לכל אדם כמעט.
הדבר בא לידי ביטוי בסדרי התנועה הדחוקים בהעדר משמעת לחוקי התנועה ,בשימוש נירחב בצופרים
ובשימוש יותר נירחב בהילוך הכי לא שימושי ברכב הוא הילוך הרוורס
והטעם הוא:
כי רבות מהסימטאות והרחובות הפנימיים מאפשרות מעבר של מכונית אחת בלבד.
נסיעה לקרוייה ארכה כשעה וההפתעה היתה גמורה
בקצה מעלה אחד ההרים ניצב לו קברו של סקנדרברג לידו מדרחוב חדיש ובהמשכו שוק אותנטי מעניין ומרשים.
והכל מפתיע לאור הדרך המפותלת והבלתי מפותחת שהובילה במעלה ההר לשוק,מבצר ואנדרטה של קרוייה.
שמנו פעמינו (על פי המלצה פחות טובה)צפונה לכיוון העיר שקודרה.
בדרך עצרנו בעיר לז'ה אשר בראשה מבצר קדום אשר הגן על עיר מחוז זו
במאה ה14 ואילך .
העיר שקודרה באופן עדין ניתן לומר אם יש לכם יום מיותר סעו לשם אבל אם רוצים לפנות זמן למקומות מענינים יותר ניתן וללא איסורי מצפון מיותרים לוותר על העונג לבקר בעיירה לא מרשימה זו.
ביחוד לאור העובדה ששמנו פעמינו חזרה דרומה לעיר הנמל והקייט דורס.
העיר דורס עיר קייט ונופש לחופי הים האדריאטי .
חוף הים לכל אורכו מלווה בטיילת חלקה פעילה יותר וחלקה פחות
הטיילת מתחילה מהנמל השוכן בסמוך לעיר העתיקה ועד למלונות ,בתי קפה,מסעדות ודוכנים אין ספור למכירת כל הבא ליד.
המיוחד בדורס הוא הקונטרסט הגדול
בין מבנים חדשים מודרנים ומפוארים
לצד בתים הנוטים ליפול ובני 100 שנה או יותר חלקם על פי טכנולוגיות וסגנון בנייה סובייטי.
את הלילה עשינו במלון לא יקר אך מפואר בצורה יוצאת דופן בשם:
Empire hotel
לארוחת ערב הופנינו בהמלצת פקידת הקבלה למסעדה בשם המינגווי ומומלצת ע"י טריפ אנדוויזר
מסעדת דגים על חוף הים בסמוך לטיילת ו500 מטר מהמלון.
* בעת העלאת תמונות אלו כחודש וחצי אחר הטיול הסתבר כי רעידת אדמה קטלנית וחזקה פקדה את אלבניה ומוקדה העיר דורס – ומה נשאר מהפאר וההדר שבה – לא ידוע .
יום ראשון (יום 27 לטיול).
יום של נסיעות מייגע :
יצאנו מדורס לא לפני שסיירנו בחומות העיר העתיקה צפינו בשרידי המבצר הונציאני (שנבנה באחד ממערכות השליטה של איטליה על האימפריה העותמנית)
צפינו בפליאה על מה שבעינינו נחשב אלבניה המתעוררת משמע:
פסל ניקל מבריק בכיכר העיר העתיקה על רקע החומה העותמנית ועל רקע שרידי המבצר הונציאני שבימינו בניה חדישה ומודרנית ומשמאלו בניין קומוניסטי מיושן ועלוב.
שמנו פעמינו לכיוון סרנדה.
הדרך לסרנדה לוקחת קרוב ל5 שעות נסיעה ועל כך נדבר בהמשך.
בדרך עברנו דרך עיירה/עיר ולורה.
כל המומחים והיועצים המליצו לנו לדלג על עיר זו או להתייחס אליה כאל עיר למנוחת לילה בדרך ל"רביירה של אלבנייה" בואך סרנדה.
אך לא כך הדבר.
אחת מגולות הכותרת של הריביירה היא דווקא ולורה,עיר מפותחת מושקעת מלאת מרחבים חופים מפותחים מרחבי הליכה,טיילת הומת אדם אפילו בעונה זו של השנה(סוף אוקטובר)אך אנחנו על פי עצת מלומדים המשכנו לכאורה לאורך הריביירה לכיוון סרנדה וזו הטעות.
הריביירה של אלבנייה איננה כל כך קרובה לכביש המוביל לסרנדה(היעד)
ברובו עובר דרך ההרים אף הכביש הראשי פיתולים אין סופיים,עליות אין סופיות וירידות תלולות ומסוכנות.
רואים שחלק מהכביש נימצא בסלילה,פיתוח ו או תיקון .ארוכה הדרך וארוכים השנים עד אשר כביש זה יהיה ראוי להיכנות כביש נסיעה לאורך הריביירה.
חשוב לציין שהכביש נושק מידי פעם לים האדריאטי אך ברובו בצורת צוקים תלולים שאינם ממש חופי רחצה.
העיר חימר שבדרך היא היחידה שניגלה בה חוף רחצה רחב מעט שמאפשר להיכנות חוף ים אך העיירה היתה שוממה מפאת העונה המאוחרת.
יש לציין כי מתחילת הטיול שלנו כחודש ימים הטמפרטורות נעות בין 22 ל28 מעלות מזג אויר חם ביותר לחודש אוקטובר.
בארצות הבלקן שסביב אלבניה מזג אויר החם נוצל לתיירות והרחובות הומה אדם.
הבלקן גם עיירות בדרך וגם העיירה סרנדה היו שוממות.
סרנדה "לא כצעקתה" ממש לא מומלץ להשקיע 5 שעות נסיעה על מנת לראות חופים דחוקים ולא יותר מידי מפותחים .
אומנם האיזור מכונה עדן הבלקן מאחר ומימול יש את יוון ואיטליה.
אולי זה ההסבר לכ1500 מלונות הנימצאים במקום דרובם מצאנו שוממים.
שורה אחרונה אם "צנחתם" איכשהו לסרנדה סעו לראות את העין הכחולה כ30 קמ' מהמקום אך אם זמנכם דחוק ותרו,ותרו על העונג של סרנדה.
יש מקומות באלבניה אטרקטיבים יותר.
"והריביירה" לכאורה של אלבניה זה לא ניס.
חובה להדגיש "שהעיין הכחולה" ליד סרנדה מהווה אטרקציה נדירה של ממש.
ומוקדשות מספר תמונות למקום שמהווה אחד ממוקדי המעינות הקארסטים המיוחדים והנדירים.
יום שני -שלישי - יום ה28-29 לטיול.
נסיעה מסרנדה במגמה להגיע בסופו של דבר חזרה לטירנה, אבל החלטנו את אחת ההחלטות המושכלות ביותר בטיול והיא לעבור דרך ולורה.
כשהצצנו בולורה בדרך הלוך לסרנדה החלטנו לעשות את מה שבניגוד לכל היועצים למיניהם(חלקם נתנו יעוץ לדלג על העיר ולורה וחלקם יעצו רק לעשות חניית לילה וגם זאת בפרברים של העיר)
לא כך הדבר ולורה עיר מדהימה שווה לשהות בה בין יום ליומיים לפחות.
ולורה היא ,היא הריביירה האמיתית של אלבניה.
העיר שוכנת למרגלות מפרץ קסום של הים האדריאטי למרגלותיה טיילת רחבה ויפיפייה,מעוצבת למופת באורך של כ 6.5 ק"מ הטיילת מתחילה בנמל עגינה לאוניות נוסעים ומסתיימת בצוק יפייפה היורד עד הים.
לאורך כל הטיילת עשרות רבות של בתי מלון,בתי הארחה,בתי קפה וברים אין ספור.
על אף שלהי חודש אוקטובר העיר הומה אדם ובכלל זה הטיילת.
מסתבר שבולורה יש אוניברסיטה ואולי זו הסיבה לאלפי הצעירים השוקקים בחוצות העיר כאמור בטיילת ובמיוחד ברחוב הראשי שמתחיל מקניון qtu הסמוך לטיילת וממשיך כרחוב הנחזה להיות יוקרתי מלא חנויות מותגים עם עיצובים סופר מודרנים ,הרחוב ממשיך כ3 ק"מ אורכו עד לפאתי מוניומנט בעל סממנים של מבצר בסגנון וניציאני .
הרחוב מפתיע בהמוני הצעירים הצועדים בו והמחירים הזולים בחנויות היוקרה ורחוב זה רואים כי החדש של אלבניה הולך ומנצח את הישן(מבנים ישנים נהרסים ובמקומם צצים בתי יוקרה וחנויות יוקרה)
המדרחוב משופץ כל העת ופיספוס יהיה לדלג על העיר ולורה(אנחנו מניחים כי ההמלצות שניתנו עד כה בבלוגים שונים מתייחסים לאלבניה של 2015 ומטה.
שהינו יומיים בעיר ולורה וכמובן שאינינו מתחרטים על החלטה זו.
המלון היה על הטיילת משקיף לים דבר שהוסיף לאוירה המיוחדת של העיר.
יום רביעי-היום ה30 לטיול.
יצאנו מולורה ישירות לטירנה כמובן בלי לפספס ביקור נוסף בעיר וביקור נוסף בקניון” toptani “העצום והמהודר
ישנו במלון סמוך לשדה תעופה מומלץ ביותר בשם autostation
בבוקרו של יום 31/10/19 הגענו לשדה התעופה לטיסה ישירה מטירנה לישראל באמצעות ישראייר
צוות שדה התעופה המקומי היה אדיב ביותר ובזאת סיימנו את "מסענו" לבלקאן 2019.
לאה ומשה גורן.
[ יומן הטיול נרשם "און ליין " באמצעות "גוגל דוק" בסלולרי , ומכאן אי סדר מסויים בעימוד ואף בהגהה, (לא נעשתה עריכה לשונית הכל אותנטי). ]
(התמונות שצורפו ואופיינו את המקומות משום מה לא עלו תקלה טכנית כנראה)
