מסלול עד שבוע באיטליה ”רשמים וחויות מאיטליה ושויץ“

יום ראשון: נחתנו בציריך בשמונה בערב. מה שהיה מדהים, ברגע שהגענו לנקודת הגעת המזוודות (יש רכבת פנימית בנמל עד לשם, כ- 3 דקות) לא חיכינו ומייד יצאו המזוודות! דייקנות שוויצרית. מלון ללילה הראשון הזמנו כבר מהארץ בכדי לא לחפש בלילה. לקחנו את Ibis hotel, ביציאה מציריך לכיוון חור. אמנם קצת יקר (120 פרנק לשניים בחדר), אבל עדיף מלחפש כשעייפים מהטיסה.

יום שני: התחלת הדרך לאיטליה. הדרכים פשוט מקסימות, במיוחד כשמגיעים לאיזור ההררי. נסענו דרך דאבוס ו- Fluela pass עד לסנטה מריה והסטלביו (כביש 3, כביש 13, וכביש 28) כשבכל הזדמנות עוצרים להנות מהנוף, וכמובן לצלם (או בעיקר לצלם - היסטריה ישראלית). 

משם ירידה לכיוון בורמיו, בדרך יפהפיה. בורמיו היא איזור נופש כמו הדולומיטים, וכיוון שהיינו בשיא העונה, לא היה מלון פנוי בתוך העיר, אז הפנו אותנו ב- information לסנטה קטרינה המרוחקת מספר קילומטרים מבורמיו. שם היינו במלון Residence Roda 0342-925077 על הכביש הראשי בעיירה. מלון חמוד, ובכלל לא יקר (30 יורו לאדם ללא אוכל). טיול רגלי בעיירה וביערות המקיפים אותה השלימו את היום. הנוף פשוט נפלא!

יום שלישי: השכמה מוקדמת ועלייה למעבר הסטלביו, לצורך סקי קייץ, מן ג`וק שהיה תקוע לנו בראש על אף היותנו גולשים מתחילים. זו היתה חוויה למרות שהיה קרררר. כמו חאפרים אמיתיים, לא היה לנו ציוד ראוי לשמו בכלל, אפילו לא כפפות! מי חשב שיהיה מתחת לאפס מעלות (עם הרוח) למעלה על ההר! לקראת אחת בצהריים כבר לא היתה ראות בכלל, ערפל שלא רואים מטר קדימה. בכל זאת היה שווה.

בהמשך היום ירידה לכיוון Val Venosta ומשם למראנו ובולצאנו בכביש 38. מה שיפה לראות, איך תוך זמן קצר כשיורדים מגובה הסטלביו, גם הטמפרטורה עולה פלאים, וגם הנוף והצמחיה משתנים. עוד תופעה מעניינת היא הכמות המדהימה של רוכבי אופנועים ואופניים הנוסעים במעברי ההרים, לעיתים במהירויות שנראות קצת לא מתאימות לכבישים הצרים ולירידות התלולות, לפחות בעינינו כנהגים ישראלים.

עיר נחמדה בדרך למראנו שכדאי לעצור בה, היא Silandro (לשים לב שלכל עיר שם יש שם גרמני ושם איטלקי!). שם ניתן לשכור אופניים ולעשות טיולים יפים בעמק המכיל הרבה מטעי תפוחים. העיר ממוקמת על כביש 38. בבולצאנו היה קשה למצוא מקום לינה, ובסוף נאלצנו להתפשר ולישון ב- 40 יורו לאדם במלון די עלוב.

יום רביעי: התחלת כביש הדולומיטים. המסמר של הטיול. אגם קארצה פשוט מקסים. לדעתי מגיע לו יותר מכוכב אחד במישלן. המסלול המקיף אותו אמנם קצר, אבל המראה... מחיה נפשות. לאור נסיון היום הקודם החלטנו לחפש כבר בצהריים מקום לינה באיזור קאנצ`אי. לא קל למצוא מקום בשיא העונה. מה שיפה שם שבכל מרכז תיירים (information) יש עמדה בחוץ הכוללת לוח אלקטרוני עם כל המלונות באיזור עם נורית בצבע ירוק או אדום בהתאם לתפוסת המלון, ומכשיר טלפון חינם למלונות מהרשימה. זה חשוב מאד כי בצהריים מרכז התיירות סגור (נדמה לי שמ- 12 וחצי עד 3-4 סגור). בסוף מצאנו בדרך לפורדוי, כ- 8 קילומטרים מעל קאנצ`אי. מומלץ ביותר! מלון חדש עשוי כולו מעץ, נקי ומאובזר ולא יקר (35 יורו לאדם ללא אוכל). בנוסף בעל הבית יצא מגידרו בכדי לעזור לנו, כולל סחיבת מזוודות, וטיפים לטיול באיזור. אתר אינטרנט www.titapiaz.com טלפון: 0462-601223.

עלינו לפורדוי ולקחנו את הרכבל לפסגה. העליה היא מגובה 2150 לגובה 2950. התצפית למעלה מדהימה! המרמולדה מדרום ובכלל 360 מעלות של הרים ומרחב. ירדנו למטה בשביל 627, מומלץ לבוא עם נעלי הרים כי הירידה בנעלי התעמלות קצת קשה, מנסיון. לקח לנו כשעתיים וחצי, למרות שכשאלנו מראש, אמרו לנו בין שעה לשעתיים, מה שמעיד על הכושר הלקוי... ועוד זה שביל שמסומן כמסלול קל!

אחרי הירידה עשינו סיבוב ברכב בכל האיזור דרך Arabba Val Gardena ו- Passo Sela וחזרה למלון. זה היה היום הכי יפה בטיול. 

יום חמישי: כבר בבוקר החלטנו להישאר עוד לילה במלון. גם היה נחמד וגם לחסוך את כל נושא החיפוש שהוא קצת מייגע. ירידה מהמלון לקאנצ`אי ומשם למרמולדה. הגענו עד מלגה צ`יאפלה בכדי לגלות שהרכבל סגור לרגל שיפוצים, כך שנאלצנו לחזור לאגם פדאיה ולעלות ברכבל הקצר יותר. אבל גם זה משהו משהו. לראות מלמעלה את האגם, הסכר וכל מאות המכוניות הפזורות למטה, פשוט חוויה. הנסיעה ברכבל יחסית ארוכה, ומכיוון שהרכבל חצי פתוח, חווית העלייה מרשימה. במרומי המרמולדה, ניתן לראות מטפסי הרים מקצועיים המטפסים רגלית על הקרחון. אנחנו הסתפקנו במשהו יותר צנוע...

בהמשך היום נסיעה לקורטינה ד`אמפצו, עלינו עוד קצת עד לאגם מיזורינה, שניתן להקיפו רגלית במסלול נחמד, כ- 3/4 שעה הליכה נעימה בין עצים ליד המים. אח``כ חזרנו להסתובב עוד קצת בבירת הדולומיטים הנוצצת וחזרה למלון בשעת לילה, זהירות! אין להשוות את הנהיגה ביום לנהיגה בחושך, עדיף, אם ניתן, לחזור כשיש עוד אור בחוץ. הנהיגה בלילה קשה.

יום ששי: יום של נסיעה. המטרה היא להגיע עד כניסת השבת לדאבוס, שוויץ, ולא לחזור באותה הדרך שבאנו בהלוך, חוץ מהקטע עד לבולצאנו שהחבר`ה לא ויתרו לראותו שוב. נסענו מבולצאנו בכביש 42, דרך מדונה די קמפיליו (לא ירדנו עד למדונה), עד לטירנו, ומשם בכביש 29 לכיוון דאבוס. הנסיעה אמנם ארוכה מאד, אך נקודות העצירה בדרך, לאכילה, מנוחה ובעיקר ... צילום, הקלו על היום הארוך. 

שבת: מנוחה בדאבוס. אמנם ירד גשם כל השבת, אך כמעט ואין רוח, והגשם לא חזק כך שניתן היה לטייל הרבה בעיר נופש זו, הידועה בעיקר בזכות האוויר הטוב שלה (פעם היה שם בית חולים לחולי שחפת). 

יום ראשון: ירדנו מדאבוס לכיוון חור, אך לא עלינו בכביש 3 אלא המשכנו עד לכביש 13 Thusis וירדנו מעט עד ל- Via Mala, קניון צר וקסום בו זורם נחל. שווה בהחלט ירידה לשם, כולל 5 פרנק לאדם שמשאירים בכניסה.

אח``כ עלינו לחור, עיר עתיקה, אך נראית כמו עיר רפאים ביום ראשון בבוקר, אפילו ה- information היה סגור. משם המשכנו צפונה בכביש 13 עד ל- Bad Ragaz שם מחנים את הרכב בחניון ציבורי תת קרקעי בכניסה לעיירה, ומהדואר המקומי (שם זה בצבע צהוב) יש שביל העולה לכיוון קניון יפה. ניתן לעלות רגלית, או באוטובוס. אנחנו טיילנו רגלית למעלה, הליכה בשביל סלול, בתוך ערוץ הנחל במשך כשעה, למעלה יש מעיינות חמים בתוך ההר, הכניסה בתשלום, אך ניתן לוותר על זה. למעלה ראינו כי ניתן לשכור כרכרה אך הוא לא היה פנוי כשרצינו לרדת, ולקחנו את האוטובוס, די יקר, 6 פרנק לאדם לנסיעה של כ- 10 דקות. העיירה עצמה גם יפה לסיבוב רגלי או ברכב. 

משם המשכנו לואדוז, ליכטנשטיין. יפה אך ניתן לוותר, אם אין זמן. לא משהו מיוחד במינו. כל שוויץ יפה. משם נסיעה לאגם בודן, ולינה בעיירה קונסטאנז. 

היום האחרון: ביקור ב- Stein am rein עיר עתיקה יפהפייה עם קישוטים מצוירים על הבתים, שאפהאוזן ומפלי הריין. מי שהיה בניאגרה, או במפלי ויקטוריה, לא יתרגש כ``כ, אך בכ``ז זהו המפל הגדול ביותר באירופה. ומשם, חזרה לנמל התעופה בציריך. 

לסיכום היה נהדר.

שני טיפים: היינו בשני רכבים. קנינו בארץ זוג מכשירי קשר, לטווח של 3-5 ק``מ. פשוט מעולה. לא תמיד יש קשר עין בין המכוניות, וזה חוסך המון שימוש בסלולרי שדי יקר. בנוסף, זה מוסיף למצב הרוח בזמן נסיעות ארוכות. לדעתי שווה. ניתן לקנות החל מ- 400 ¤ בקירוב, אמנם לא של מוטורולה, אבל לא עשה שום בעיות. לא תמיד קולטים בכל הטווח, אבל עדיין זה כדאי.

 נקודה נוספת: האיטלקים לא דוברי אנגלית! או שהם עושים את עצמם. מומלץ להצטייד בשיחון, למי שלא דובר גרמנית או איטלקית.