מלון לינדוס אימפריאל ”החוויה שלנו במלון “

התארחתי עם שלושת נכדי בני 12 ומעלה, בתאריך 3.7 במלון ברודוס.

קיבלתי חדר בתוך חדר. מיטה זוגית ושתי ספות צרות וקשות. למרות שביקשתי ארבע מיטות נפרדות, מלון חמישה כוכבים שהרגיש שני כוכבים, היינו צריכים להזמין מיטה מתקפלת וכריות נוספות כדי לישון בנחת,ולא ישנו! השרותים הסריחו מהביוב. החדר היה מואר מאוד בשעות הבוקר המוקדמות. היתה רק פקידה אחת נחמדה בשם רוברטה, שעבדה אחר הצהריים וניסתה לעזור כמיטב יכולתה.

האוכל לא היה מותאם לילדים. הפיצות היו עם נקניק והסלטים לא היו טריים. נתנו פעם אחת שניצל שטבע בשמן ולא היה אכיל. האוכל לא היה טעים! גם את העוגות השארנו על השולחן. חדר האוכל להט מחום, אפילו מאווררים לא היו שם, ועל זה מיהרתי לשלם המון כסף שלא אפספס חלילה את המלון.

ועכשו סיפור – גניבת גביע הזהב של יוסף

מכיוון שאני משתמשת בטיולי בכרית פרטית שהיא קטנה מאוד, אני מסירה מהכרית המקומית את הציפה, משתמשת ומסירה אותה כשאני עוזבת. כך היה גם הפעם.

כאשר התחלנו כרטוס בשדה התעופה, הפקידה ביקשה שנעמוד בצד, לא הבנו מדוע. ניגשו אלינו שני אנשי ביטחון ואמרו שלקחנו משהו מהמלון, שאלתי כמה פעמים מה לקחנו? הילדים מאוד נלחצו ! בלנקט!!! הובילו אותנו לסוף התור כאשר כל הנוסעים בוהים בנו, הגיע איש ביטחון ישראלי ואמר שלקחנו ציפה של כרית. פתחנו את כל המזוודות. ראו את הכרית ללא ציפה. עלי לציין שהיו לנו בחדר שמונה כריות מקומיות. הנכדות שלי התחילו לצעוק על איש הביטחון שייתן לנו את הכרטיסים, ונוצרה מהומה לעיני כל הנוסעים באולם. הוא היה נחוש בדעתו לקבל אישור מהמלון לשחרר אותנו. זה היה משפיל ומעליב ומכעיס מאוד.

בדיעבד, אני חושבת שהם חיפשו כרית וקראו לזה בלנקט. אני מצטערת שהילדים נכחו בסיטואציה הזו. אני הסקתי את המסקנות שלי.