בטיחות ואזהרות בהטריטוריה הצפונית ”גם גמלים זועמים בדרכים“

חוויה מצמררת דומה עברה עלי וארבעת חברי לרכב איש שם בטריטוריה הצפונית (משהו כמו 600 ק`מ מאיירס רוק).

הלילה נפל ואני נוהג בפאלקון הצהובה (עם מגבלת מהירות טבעית). כן גם אנחנו שמענו את האזהרות על כל מיני קנגרו שמקפצים בלילות, אז מה?

לפנסים בפאלקון הייתה בעיה קלה: הם בקושי עבדו, קצת יותר מאורות חנייה. הדרך הייתה כהרגלה ארוכה וישרה.

אחרי נסיעת מה אני מבחין בגמל בצד שמאל של הדרך שעושה דרכו בהחלטיות דווקא אל נתיב הנסיעה שלנו. אני מאט וסוטה ימינה, הגמל נבהל ושובר שמאלה - נס מספר 1.

אנחנו ממשיכים בנסיעה כדי למצוא מקום קרוב שאפשר לבלות בו את הלילה. כולם דרוכים ומפוחדים קצת. להתנגש בגמל עלול להיות קטלני, מילא לגמל ולמכונית, הייתי אומר שזה יהיה גם קצת מסוכן לנו. 

מכונית מגיעה ממול ומסנוורת. נדמה לי שאני רואה אנשים בצד ימין הדרך, לפתע המכונית שוברת שמאלה לנתיב שלי, אני סוטה שמאלה לשוליים, חוזר לכביש וחולף קרוב מאוד לגמל שעומד כעת בנתיב הימני וגמל נוסף עומד בשול הדרך. נס מספר 2. 

את המשך הדרך עד לחניו עשינו במהירות של זחל כשכולם מתצפתים מחשש לגמלים משוגעים נוספים. בהחלט הנסיעה המפחידה ביותר שלי אי פעם.

לקח: לא ליסוע בלילה בכבישי האאוטבק אלא אם כן נוהגים ב-Road Train.