בריאות בהודו ”היגיינה בטיול בדרום הודו“

מטיילים רבים מתלבטים אם לצאת לבקר בדרום הודו. הם חוששים מנושאי הנקיון והבריאות. כנוסע עצמאי, בגיל הזהב, עם הסטוריה רפואית של בעיות בריאות במעיים, טיילנו במשך שלושה שבועות והתרשמנו. הרחובות בדרום הודו מלוכלכים אך אינם מזוהמים. חסרים סלים ופחים לאשפה. מערכת הביוב תקינה, אין זרימת ביוב בחוצות הערים, למעט תעלות ביוב פתוחות בשכונות עוני. למרות החום, הלחות, הזיעה והאבק, אין ריחות לא נעימים, אלא להפך. במסעדות, בגלל אי שימוש בסכום, קיימת מודעות רבה לרחיצת ידיים. בכל מקום קיים חדר מיוחד עם כיורים, סבון ומים. השרותים הציבוריים נקיים יחסית. יש בהם גם אסלות, עם מים זורמים, אך לפעמים חסר נייר וסבון. נגד יתושים, נוהגים בכפרים להצית מדורות, בעיקר בשעות החשכה. בחנויות נמכרת משחה יעילה נגד יתושים בשפופרת עם עטיפת קרטון כחולה ועליה השם odomos. לבוש התושבים ססגוני, עושה רושם נקי ומסודר. בעיקר מרשימה תלבושתם האחידה של תלמידי בתי הספר במגוון צבעים, עניבות וסרטים. גם כלי הרכב מצוחצחים ומבריקים. אין עישון בחוצות, אסורה גם שתיית משקאות חריפים במקומות ציבוריים. יש זיהום אוויר כתוצאה מהאבק הרב ופליטת עשן מכלי הרכב. המים בצינורות מזוהמים, לכן יש להקפיד על שתיית מים מבקבוקים חתומים וסגורים עלידי היצרן. רצוי להמנע מאכילת ירקות טריים. במקדשים הרבים ובמקומות ציבור שונים, נדרשים המבקרים לחלוץ נעליים וסנדלים. מומלץ להצטייד בגרביים המיועדות למטרה זו. אפשרי גם לנעול נעלי ניילון, כפי שמשתמשים החולים בחדרי הניתוח. במבחן התוצאה, ניתן ליהנות מהטיול בדרום הודו על ידי שמירה על כללי היגיינה וזהירות בסיסיים, ללא חשש מבעיות בריאות כפי שאנו עשינו זאת בהצלחה.