בריאות בהודו

כשבוחרים טיפולי איורוודה (Ayurveda) , חשוב להבדיל בין "ספא של מלון" לבין מרכז טיפולים מוסמך. למטיילים בסטנדרט גבוה, מומלץ לחפש מלונות בוטיק המחזיקים בתו תקן "Green Leaf" או "Olive Leaf" של משרד התיירות ההודי. אלו מבטיחים שהמטפלים מוסמכים, השמנים איכותיים והחוויה בטוחה ומקצועית לחלוטין.

סוכני ביטוח רבים ימליצו להוסיף סעיף ספורט אתגרי. כדאי לדעת שיש אפשרות להוסיף סעיף זה גם עד 24 שעות לפני היציאה לספורט אתגרי (טרקים, אופניים או נסיעות מסוכנות וכו׳)

  אהלן חברים,

  אני אסף הוכמן, סוכן ביטוח ותרמילאי (מתמחה בביטוחי נסיעות למדינות עולם שלישי) .  אני רוצה לשתף אותכם בטיפ קטן וחשוב לנסיעות ארוכות לחו"ל.

  תמיד לפני שאתם יוצאים לנסיעה ארוכה תקפידו ללכת להיבדק אצל רופא השיניים שלכם, זאת בכדי למנוע מצב שבו תיהיה לכם בעיה רצינית עם השן בזמן שאתם הרחק מהבית, במקום שבו לא תוכלו לקבל טיפול הולם, ובמצב שהביטוח אינו מכסה את הטיפול.

  זהו טיפ שיכול להציל לכם או לחברים שלכם את הטיול הבא. אנא שתפו (:

אנו זוג מבוגר, חזרנו לפני שבוע משלושה שבועות בהודו.

רבים מהנוסעים להודו מתלבטים אם ליטול מלרון או לאו. אביא בפניכם תחילה את העובדות ללא הוספת נופך משלי. להלן העובדות:

• בתאריך 18/3/2016 פגשנו בבית חב”ד בגואה רופאה יהודיה בת 24 מלונדון שסיימה זה עתה לימודי רפואה, לפני תקופת ההתמחות. לא נטלה מלרון.
• באותו יום 18/3.2016 פגשנו באותו מקום רופאה יהודיה שמוצאה מקוצין. בעקבות התפרקות הקהילה עזבה את העיר לצפון הודו. לא נטלה מלרון.
• בתאריך 23/3/2016 פגשנו זוג צעיר בירח דבש באודייפור. הבעל רופא במקצועו לא נטלו מלרון.
• לנו אישית לא היו כל תועות לוואי כפי שרבים חוששים. אנו הפסקנו ליטול את התרופה.
 

אין לי כל השכלה רפואית ואין כל כוונה לומר לאיש כיצד לנהוג. מה שכן הייתי עושה בדיעבד, זה לקרוא את ההוראות של משרד הבריאות ההודי. אין כל חילוקי דעות שהתרופה מפרנסת היטב את היצרן, את מרפאות המטיילים, המשווקים וכו'. כל אחד ינהג ע”פ ראות עיניו.

בהודו יש בעיה גדולה של זיהום מים שעוברים בצינורות הביוב. אלה מים מזוהמים. כמו כן, בעיקר במומבאי, אך בעוד הרבה מקומות בהודו ידוע כי אנשים נוהגים לזרוק את הזבל הביתי שלהם לים ולנהרות. יש לשתות רק מים מינרלים מבקבוק שהיה סגור ונפתח לראשונה מול עיניכם בלבד (עדיף על ידיכם).

כשאתם קונים ירקות ופירות – לשטוף אותם גם כן במים מינרלים. צחצוח שיניים יש לעשות בעזרת בקבוק של מים מינרלים. עם מקלחת אין בעיה להתקלח, להשתדל רק לא להכניס מים לפה. מומלץ מאוד לא להיכנס למי הים. רק לבריכה.

כל מי שמנסה להתחסן לקראת היציאה לחו"ל מכיר את ה"טרטור" באתרי האינטרנט. לכן, החלטתי להקל עליכם ולרכז את הקישורים הישירים לדפים הנחוצים באתרי קופות החולים. כעיקרון כל קופת חולים מאפשרת לקבל החזר עבור החיסונים שמתבצעים במרפאות איתן היא עובדת.

את ההחזר תקבלו רק לאחר שתתחסנו ותשלמו על החיסונים והייעוץ בעצמכם. עליכם לפנות עם הקבלה המקורית ומסמך המעיד על החיסונים שקיבלתם במרפאה (פנקס חיסונים למשל). גובה ההחזר נקבע לפי הביטוח שיש לכם.

מכבי:
 רשימת המרפאות: לחץ כאן

מגן כסף: 50% (החזר) עד סכום של 349 ש"ח (בשנה אחת) [לחץ כאן]

מגן זהב: 83% (החזר) עד סכום של 349 ש"ח (בשנה אחת) [לחץ כאן]

מכבי שלי: השתתפות של 20 ש"ח עבור כל חיסון [לחץ כאן]

לאומית:

רשימת המרפאות: לא נמצאה (מומלץ להתקשר)

כסף: 80% (החזר) עד סכום של 433 ש"ח [לחץ כאן - עמ' 92, פרק כ"ז]

זהב: 80% (החזר) עד סכום של 865 ש"ח [לחץ כאן - עמ' 92, פרק כ"ז]

כללית:
 רשימת המרפאות: לחץ כאן [לשונית "נותני השירות"]

מושלם זהב: 75% (החזר) על כל חיסון וייעוץ במרפאות ההסדר [לחץ כאן - עמ' 19, סעיף 36]

מושלם פלטיניום: השתתפות של עד 20 ₪ לחיסון, ולא יותר מ 25% ממחיר כל חיסון. ייעוץ ללא תשלום. [לחץ כאן - עמ' 6, סעיף 6]

מאוחדת:

רשימת המרפאות: לא נמצאה (מומלץ להתקשר)

מאוחדת שיא / עדיף: 75% (החזר) על כל חיסון. עד 35$ החזר עבור ייעוץ [לחץ כאן - עמ' 29, סעיף 8]

איך נוסעים לטיול ארוך, עם סוכרת נעורים? אני בת 26, עם סוכרת נעורים מגיל שנתיים, וזה הטיול הארוך הראשון שלי. 8 חודשים במזרח הרחוק.

הנה כמה טיפים, טלפונים וקישורים: את כל הציוד צריך להתחיל לאגור כמה חודשים לפני שאתם טסים, כי קופות החולים לא ששות לתת כמויות גדולות של ציוד. היה ולא התחלתם בזמן, תלכו לרופא המשפחה שלכם, תבקשו את כמה שאתם צריכים ותגידו לו שיכתוב על המרשם "נוסע לחו"ל" עם חתימה שלו. זה מסדר את העניין של הכמויות.

אם אתם נתקלים באיזשהי בעיה בכל הנוגע לאינסולין, אני מציעה שתתקשרו לחברה בארץ. אלי לילי משווקת את יומלוג ליספרו 09-9609234 וזה הטלפון של חברת לנטוס בארץ 09-8633700. לא רק שהם יספקו לכם את האינסולין, הם גם נותנים לכם טלפונים של אנשי קשר בהודו והם מאוד מאוד עוזרים! מלתת לכם כתובות של בתי מרקחת ועד לשלוח לכם את זה לגסטהאוס! כדאי לברר גם את השמות הגנריים של התרופות וכל הציוד ע"מ להשיג אותו שם. מכתבים וטפסים: צריך מכתב באנגלית מרופא,יש אותו בקישור של האגודה.

הרופאה שלי נתנה לי מרשמים שמפרטים את כל התרופות שאני נושאת, כדי שלא יעשו לי בעיות. אם אתם נוסעים לתקופה ארוכה אני מציעה להשאיר חלק מהציוד ה"יבש" בארץ ולשלוח אותו עם אחת מהחברות המוכרות (פדקס למשל). כשאתם שולחים חבילה, צריך להיות מצורף אליה מכתב שמפרט מה בתוכה (לא נוזלים וכו').

קירור: לטיול תיקי פריו, 120 שקל לאחד, 7 עטים נכנסים בגדול/20 אמפולות. לטיסה ולמעברים, צידנית מתקפלת. כמה דגשים:

*אי אפשר לשלוח אינסולין בחבילות לחו"ל! *כמובן שכל הציוד צריך להיות עליכם בתיק היד ובשום אופן לא *לשלוח את האינסולין בבטן המטוס! שלא יקפא!

בהצלחה לכולם! תיהנו תיהנו תיהנו!

שימו לב לטיפ חשוב זה על הודו. אני יודע את זה בוודאות לגבי ניו דלהי ומומבאי, שם הייתי, אך הבנתי מחברים אחרים שאותה התופעה קיימת בכל הודו.

כולם מדגישים ומזהירים שצריך לשתות בהודו (להשתדל עד כמה שאפשר) רק מים מינרליים מבקבוקים סגורים. חשוב לדעת שבהרבה מברי המשקאות של המים המינרליים (כמו של מי-עדן, נביעות וכדו' בארץ שיש להם בקבוק גדול של 19 ליטר) ממלאים את הבקבוקים האלו במים רגילים מהברז. כשאתם רואים בר משקאות כזה (משרד, חנות, וכדומה) אתם לא יכולים לדעת האם הבקבוק היה סגור לפני כן או שמישהו מילא את זה היכן שהוא (לכו תדעו איפה). לכן, חשוב מאוד להצמד לבקבוקי מים מינרליים שאתם קניתם בעצמכם וראיתם שהם חדשים וסגורים.

ברור לי שלתרמילאים ולכאלו שנמצאים כמה חודשים בהודו הטיפ אולי יהיה פחות משמעותי, אבל תמיד כדאי להיזהר, ובטח שזה חשוב מאוד לכאלו שנמצאים בהודו רק כמה ימים. המים המינרלים בבקבוקים שיש שם הם מאוד זולים ולא שווה להסתכן.

בנוסף, זה טיפ קטן, אבל ממש חיוני. בעיות התברואה וההיגיינה בהודו ידועות ומפורסמות. אל תתעצלו לשטוף את הידיים הרבה. כמו כן, אני ממש ממליץ לקנות ג'ל אלכוהול לחיטוי הידיים, בקבוקון קטן כזה. הוא עולה כמה שקלים, לא שוקל כלום ומחזיק להרבה זמן. חבל שתחטפו איזה קלקול קיבה כי לא שמרתם על עצמכם. תרגישו טוב ותהנו!

הכנת מדבקות להודו שבדרך כלל עולות הרבה כסף יכולה להיות מאוד פשוטה לפחות לי הייתה. אני השתמשתי בפלסטרים שחותכים במספריים ואז יכולתי לעשות מדבקות קטנות, אך כל פלסטר יהיה טוב לצורך העניין. לוקחים שני פלסטרים, מורידים מאחד את הכיסויים הלבנים בצדדים, אלה ששומרים על הדבק. לוקחים את הכיסוי ושמים אותו על כל האמצע המקום שבדרך כלל מכסה על הפצע, כך שיכסה היטב וידבק בצדדים בקצוות שנותרו. הנייר יותר גדול מהאמצע ואז לוקחים את הפלסטר השני, מניחים את הפלסטר הראשון על השני כך שניתן לקלף את השני ולהדביקו כרגיל. עכשיו נוצר כמין כיס והפלסטר מוכן בעת הצורך לטיפטוף טיפת שמן ציטרונלה החומר אינו נוגע בעור בגלל ששמנו מחיצה של הדף. עדיף אפילו להשתמש בשני הדפים ששומרים על הדבק משני הצדדים. כאשר כל דף מכסה חצי ממקום שאמור להיות באמצע וחצי העודף מלמעלה ומלמטה ואז לאחר הדבקת הפלסטר השני, ניתן לקפל את הנייר העודף לצד החיצוני לעוד יותר בטיחות, שהשמן לא ייגע בעור ויתנדף פחות. 

מים מינרליים בהודו עולים בערך 15 - 7 רופי לבקבוק של ליטר. זה נראה מעט מאוד, אבל בטיול ארוך זה מצטבר. יש מקומות שיש להם מין דוד של מים רתוחים וזה עולה 5 רופי למלא בקבוק. אנשים עשו את זה ואמרו שזה בסדר גמור. אני באופן אישי, לא לקחתי צ'אנסים, קניתי מים מינרליים כל הזמן, גם לצחצוח שיניים. יש כאלו שאמרו שבמקומות, מסויימים כמו בגסו (דרמסלה), המים מאוד נקיים ואין בעיה. לדעתי זה לא שווה את כאבי בטן של להתרגל למים אחרים. 

לגבי טעם - יש כאלו שזה ממש מפריע להם, טעם לוואי, פשוט צריך לקנות כל פעם חברה אחרת ולראות מה הכי פחות מפריע, ושוב מתרגלים עם הזמן. אל תקנו סטוקים של מים, לפני שאתם סגורים על החברה המועדפת. 

ובלי קשר אל תקנו סטוקים כי תמיד יש קר מעבר לפינה. בנסיעות ארוכות (אפילו 6 שעות) כדאי להצטייד, כי לפעמים הנהג לא רוצה לעצור או טוען שאין איפה או שיש רק מוגז בתחנות הקוקה קולה ההזויות שלהם (לא נגעתי במוגז הם ממחזרים בקבוקים), אז עדיף לבוא מצויידים ולא להרגיש צמאים ומסכנים.