תקשורת ואינטרנט בינגון ”תקשורת ואינטרנט בבבורמה“

האינטרנט במיאנמר הוא מהאיטיים שנתקבלתי בהם בעולם (אם לא האיטי שבהם). בינגון ובמאנדליי אפשר למצוא אינטרנט קצת יותר מהיר, וגם יותר זול (600 צ`אט לשעה במקום 3000 במקומות יותר קטנים). מעבר לאיטיות שבו – לפני שמתיישבים צריך לוודא שאפשר להכנס לאתרים כמו Gmail או Hotmail. 

פעם – כמעט בכל מקום לא היה אפשר (וגם היום יש מקומות רבים שלא ניתן להתחבר לאתרי האינטרנט המובילים), אבל היום – הם פיתחו כמה וכמה שיטות להתחמק מהאיסור של השלטונות (לדוגמא – להכנס לאתר של Glite שמאפשר לך להגיע ל-Gmail ולצפות באתר בתצוגה חלקית, או להתחבר לאינטרנט באמצעות השרת של באגן ולא השרת הממשלתי). בכל מקרה, למי שנוסע בתקופה הקרובה, מומלץ להצטייד בחשבון Gmail עדכני עם כתובות של יקיריו למקרה שתתקע ללא אפשרות להכנס לכתובות אחרות (שנוטות להחסם על-ידי הממשל).

טלפון מאוד יקר במיאנמר. דקת שיחה לישראל תעלה לכל הפחות 4-5 דולר. כדי להמנע מלשלם 8 דולר – תחפשו בערים הגדולות את מרכז משרד התקשורת – שמפעיל טלפונים ציבוריים עבור 4 דולר. אמנם זה הולך לממשלה, אבל זה עדיף מלשלם 8 דולר. אפשרות אחרת – תיידעו את כולם בארץ שלא יחפשו אתכם בזמן השהייה במיאנמר (ואז תחזרו לבנגקוק ותתקשרו בשקל לדקה). 

מיותר לציין שאין מה לעשות עם פלאפון במיאנמר? (מעבר לשליחת SMS כשחוזרים לבנגקוק).

הדואר עצמו (יש עוד דבר כזה מסתבר) עובד כמו חלזון – גלויות שנשלחו, ובעיקר מערים קטנות ונדחות, לא הגיעו ליעדן (עד כה לפחות – שזה כמעט חודשים לאחר שנשלחו). ייתכן שמינגון ומאנדליי זה כן יגיע