בטיחות ואזהרות בשנגחאי ”עקיצה בסדנת תה“

הייתי שבועיים בסין, בענייני עבודה. ניצלתי את יום ראשון לטיול בשנחאי. עיר גדולה, מגוונת, שווה כמה ימים. אין הרבה דוברי אנגלית, לכן הגבתי בשמחה כשזוג תיירים מקומיים פנו אלי באנגלית וביקשו שאצלם אותם. משם התפתחה שיחה, מאיפה אתה (אה, ישראל, חכמים! ) , מאיפה הם, איפה טיילו, לאן מתכננים ללכת. סיפרו שהם בדרך לסדנת תה שכבר הזמינו, והציעו לי להצטרף על חשבונם. הצטרפתי. המקום קרוב, חדרון קטן, קיבלה את פנינו צעירה מקומית, בלבוש מסורתי, דוברת סינית בלבד. הזוג התנדב לתרגם. דיברו על המסורת של התה, סיפורי קיסרים, סוגי תה. הראו לי דף עם רשימת סוגי תה. הכינה לנו טעימות מכל סוג, ניסו ללמד אותי מנהגים וכמה מילים רלוונטיות, סוג של חווייה. החשד התחיל לנקר בהדרגה. הזוג שלט טוב מדי בחומר. ואז הגיע החשבון. מנופח כמובן. מתחלק ל 3 (הזוג ואני) . לשאלתי מאיפה הסכומים האלה, הראו לי דף עם רשימת סוגי תה, ולצידם סכומים. דף דומה לזה שהראו לי, אבל עם סכומים.

הבנתי שאני במילכוד. לא יכולתי אפילו לאיים שאפנה למשטרה. הרי הגעתי למקום בהסכמה, קיבלתי תמורה, “הראו” לי עלויות מראש, איזו טענה יש לי להתחמק? מי יעיד שהזמינו אותי על חשבונם? כמעט פירגנתי להם על התרגיל המתוכנן לפרטיו.

סוף דבר: הבהרתי שאני מבין שזה תרגיל, שהסכום מוגזם, שאין לי כוונה לשלם אותו, הערכתי כמה אפשר לשלם על 5 כוסיות תה, ושילמתי את זה. הזוג המשיך בהצגה, ו”שילמו עלי”. נפרדנו חמוצי פנים.:)

מסקנה מצטברת: כשפונים אליכם בעיר זרה, היו עירניים לאינטרסים סמויים.