מסלול עד שבוע בכרתים ”חופשה משפחתית קסומה בכרתים-שבוע באוקטובר“

כרתים היא אי מקסים, המשרה אוירה של שלווה – הנופים, האנשים אותם פגשנו וכמובן האוכל. בשדה התעופה-הרקליון המתין לנו הרכב השכור ויוצאים לדרך. עולים על כביש 90-E לכיוון רתימנו ופונים דרומה לכיוון החוף הדרומי-מחוז רתימנו.

בחרנו לשכור וילה בכפר קטן Lefkogia, הנמצאת מעל עיירת החוף Plakias. הכביש עובר בין נופים, כפרים קטנים. בקרבת היעד הכביש נכנס לקניון Kotsifou והמראה מדהים...הכביש מתפתל כנחש, לאורכם של קירות הקניון האנכיים. ביום המראה מרהיב, בלילה-החשוך לגמרי, המראה מעורר יראה וכבוד למקום. ביציאה מהקניון מתגלה החוף הדרומי במלוא הדרו, ההרים היורדים אל הים וסוגרים חלקים ממנו למפרצונים קטנים. בדרך עצרנו בטברנה משפחתית לארוחת ערב ראשונה בכרתים. הגענו בשעות הערב ללפקוגיה. הכפר עצמו הוא כפר טיפוסי לאיזור. קטן עם מעט תושבים נחמדים ומסבירי פנים, עם 2 טברנות, בית-קפה/בר שכונתי וסופרמרקט. מצאנו וילה גדולה, נחמדה, מצוידת היטב עם מרפסות הצופות לנוף, גינה ובריכת שחיה.

היום הראשון - יצאנו לטרק קטן (כשעתיים הליכה-הלוך) ולא קל (לי לפחות). את הרכב השארנו במרכז הכפר והתחלנו לעלות במעלה ההר - לעבר Stavros Timeos. עוברים בדרכנו כנסיה קטנה (הכנסיה החדשה), בהמשך את "המכבסה הציבורית" של פעם, שהיא מבנה קטן ומקורה עם תאים מרובעים-חצובים ומים צלולים הזורמים מהסלעים (רק לשבת, לכבס ולפטפט עם נשות הכפר). הדרך ממשיכה והנופים מסביב מתגלים לעינינו. אנחנו בעונת הסתיו והחצבים כבר החלו לפרוח. את הדרך עד לקטע האחרון ניתן לעשות גם ברכב (שביל עפר), אבל מנקודה מסויימת והילך הדרך הופכת להיות דרך אבנים המתנהלת בזיגזג. זהו גם הקטע הקשה להליכה, אבל הפיצוי בקצה ההר שווה את המאמץ. בפיסגת ההר ממוקמת כנסיה זעירה (איך לא? אנחנו בכרתים!) המוקפת ברחבה קטנה המשקיפה אל נוף קסום. בצפון - ההרים, העמקים המעובדים, הכפרים הקטנים. בדרום - הים הכחול לגווניו עם החופים והמפרצונים ומסביב חגים הנשרים (קסם ושלווה כבר אמרתי?). ברחבה פגשנו קבוצה של 3 גרמנים, אשר הצטיידו מבעוד מועד בבקבוק ראקי וחגגו. הם הזמינו אותנו ללגימה משותפת והתוספת היתה מושלמת. את קבוצת הגרמנים פגשנו גם בסוף המסלול חזרה, בטברנה המשפחתית -Stelio במרכז הכפר בלפקוגיה וחגגנו יחד איתם את סיום המסע על כוסית או שתיים של ראקי.

היום השני - קצת מנוחה. ירדנו לחוף שינריה (מזרחית לפלקיאס). מפרצון קטן הסגור על ידי סלעים היורדים אל הים. שחיה, צלילות (שנורקל) והרבה נוף ים ושלווה. בערב סיבוב קצר בעיירה פלקיאס, עוד טברנה, הצטיידות במצרכים מקומיים וחזרה לוילה.

היום השלישי - הצעירים שבחבורה יצאו לכיוון Pervli ומשם ירדו לחוף הדקלים. דיווחו על הליכה לא קלה, במיוחד העליה חזרה, אבל על דרך יפה ועל חוף מיוחד שבו מי הנחל נכנסים לים ויוצרים סוג של מערבולת בין מי הים ומי הנחל. בערב נסענו לטברנה משפחתית בכפר קרוב – Kanevos. הוזמנו למטבח הטברנה לבחור את המנות מתוך הסירים והצטיידנו בבקבוקי ראקי (על פי המלצת הקבוצה הגרמנית מהמפגש קודם).

היום הרביעי - יצאנו לכיוון העיר חאניה. חנינו בקירבת השוק המקורה (Agora). שוק קטן וחביב בעיקר למוצרי מזון ומספר טברנות. המשכנו בסימטאות העיר העתיקה לכיוון המזח. סימטאות קסומות וצרות, בין בתי אבן בני 2 קומות, עם מרפסות מאורכות ופתוחות ועם הרבה חנויות קטנות המוכרות מוצרי עור/קרמיקה/תבלינים/מזון/בגדים. אתה לא הולך בסימטאות, הן מוליכות אותך אל המזח, אל הים ואל הרוח הנושבת מהים. החלטנו לאכול באחת מהטברנות המקיפות את המזח, כדי להמשיך ולבהות בים, למרות שידענו שיש מחיר למיקום. הארוחה היתה ארוחת דגים/פירות ים. בהחלט מתאים למיקום. בהמשך עברנו דרך בית הכנסת, שהיה פתוח. עוד שיטוטים בסמטאות העיר, ישיבה אחרונה על המזח, הרוחות מתחזקות ואנחנו נפרדים מחאניה.

היום החמישי - נסענו לעיר רתימנו. תפס אותנו יום גשום, כאשר בהפוגה פנינו לטייל בסמטאות העיר העתיקה, הגענו עד למזרקה ושם חזר הגשם ואנחנו חזרנו רטובים לגמרי למכונית וחזרה דרומה, אל מזג אויר פחות גשום (טפטוף קל). בערב אל הטברנה השכונתית בלפקוגיה, ששוב היתה מעולה.

היום השישי - את היום האחרון בילינו בחוף אמודי. שוב מפרצון קטן מקסים, האויר כבר היה קריר, אבל הנוף אבל הנוף חם. לסיום היום והחופשה, יצאנו לכיוון פלקיאס, החלטנו להמשיך מערבה על דרך הים והגענו לחוף סאודה. הכביש נעצר מול סלע היורד אל הים. מצד שמאל החוף המקסים והים ומצד ימין, איך לא? טברנה עם חצר גדולה, עם עצים וסוכת גפנים גדולה. השילוב של האוכל המעולה עם הנוף הקסום עורר בנו קצת עצבות, כי למחרת עזבנו את כרתים.