ארמון לה ”ארמון לה - עוצר נשימה“

לאחר יומיים התאקלמות לגובה, אנחנו עולים לארמון “לה”, אחד האתרים החשובים בעיר. זו עליה שאורכת כחצי שעה, עם מלנתלפים מדרגות ושיטת שילוט מעניינת. השילוט יכול להיות במקומות בלתי צפויים - על המדרגות, על משקופי הדלתות או סתם על שלטים בלתי ברורים. זה די מתסכל שעליה קטנה כזאת מעייפת כמו יום קשה בשביל ישראל, אבל אנחנו בגובה 3,900 מטר. הכניסה לארמון עולה 200 רופי לאדם (להודים זה עולה 15, אבל ככה זה בכל מקום בהודו) . הנוף עוצר נשימה! תרתי משמע. הארמון בן 9 הקומות נבנה במאה ה-17 ע"י מלך לדאק - סנגה נאמגיאל - ושימש כביתה של משפחת המלוכה הלדאקית, עד שנאלצה לעבור לארמון בסטוק, כפר קטן דרומית ל-לה, לאחר כיבוש לה ע”י הדוגרה, שליטי ג'אמו, במאה ה-19. זה ארמון ענק, אבל הוא בעצם גרסה מוקטנת של ארמון פוטאלה, שבלהסה, טיבט. בכל קומה בארמון יש משהו אחר - תערוכת צילומים, מוזיאון קטן, מקדש בודהיסטי קטנטן, אבל בעיקר נוף שהולך ומשתפר. אנחנו איזה 400 מטר מעל לה והעיר פרושה כעל כף היד, עם מדבר הטרשים וההרים המושלגים שמסביב. מקום קסום ומומלץ.