אתרים בעיר לה
כשמגיעים אל לה (Leh) בפעם הראשונה מרגישים מעין הקלה לאחר חציית ההרים בשלום, וציפייה למעין כישוף מרגיע באחד מהמרכזים העירוניים היפים והמיוחדים ביותר באסיה. לה, הבירה הלדאקית, מתפרשת מרגליו של הריסותיו של מקדש טיבטי עתיק ועד למדבר ולשטחי המרעה הפוריים. לה הפכה לבירת האזור במהלך המאה השבע עשרה כש- Sengge Namgyal העביר את ארמונו לכאן מ- Shey הממוקמת במרחק של 15 ק"מ דרום מזרחית מלה. תוך מספר שנים הפכה העיר לאחד מהשווקים העמוסים ביותר על דרך המשי. תקופת השגשוג של לה התמשכה בעיקר בגלל הסוחרים המוסלמים הסונים שצאצאיהם חיו במבוך ברובע העתיק של העיר. תקופה זו הסתיימה עם סגירת הגבול הסיני בשנות החמישים.
ללא ספק הגורם הקיצוני ביותר למצבה של לה כיום הוא החלטת הממשלה ההודית להרשות את כניסתם של תיירים זרים אל לאדאק. מנקודה זו החלה הפלישה השנתית אל לה כשאוטובוסים מלאי תיירים החלו להגיע אליה מסרינגאר. עשרים שנה מאז, כשהגישה העיקרית אל לה היא דרך הימצ`אל פאראדש יותר מאשר דרך קשמיר, זרם המבקרים בלה מדי שנה לא נפסק. כתוצאה מזה הוכפל גודלה של לה והיא שונה מאוד משאר ערי ההימלאיה הישנוניות. היא מוצפת בתיירים והחנויות הקטנות בסגנון הישן הוחלפו במרכזים מסחריים גדולים, בחנויות לעבודות יד קשמיריות ובמסעדות טיבטיות. ללה יש גם צד רגוע יותר וניתן להגיע אליו לאחר נסיעה ארוכה באוטובוס.
ברגע שתתרגלו אל הגובה הרב מומלץ להתחיל את היום בטיפוס אל ה- Namgyal Tsemo gompa, מנזר שממוקם על צוק תלול מאחורי הארמון של לה. שתי דרכים מובילות אל "פסגת הניצחון" ששתי פסגותיה מקושרות על ידי שרשראות גדולות של דגלי תפילה צבעוניים. הדרך הראשונה והפופולרית יותר מתפתלת לאורך הצד הדרומי של הדרך המובילה אל הארמון. הדרך השנייה והקלה יותר עוברת דרך הכפר Chubi. ניתן לבקר בגומפה מדי יום בין השעות 7:00 ל- 9:00 בבוקר. כשמגיעים אל הגומפה מכיוון דרום הבניין הראשון שנתקלים בו הוא מקדש Maitreya הצבוע באדום. המקדש שרד מהמאה הארבע עשרה והוא מאכלס פסל בודהה ענק. מקדש זה פחות מעניין ממקדש Gon-khang שממוקם במעלה הגבעה. כשנכנסים למקדש ניתן לראות בצד שמאל פורטרט של Tashi Namgyal, מייסד המקדש. הכניסה האפלולית למקדש עמוסה בציורי קיר של Shakyamuni, בודהה היסטורי ושל Tsong-kha-pa שהמסורת מספרת שנהג לרפא חוסר פוריות אצל נשים.
לאחר ההתמקמות במלון או באכסניה רוב המבקרים בעיר מעבירים את היום הראשון בשוטטות בשוק המקומי. בשוק שמשמר את האווירה של מרכז אסיה ניתן למצוא עתיקות קיטשיות ודוכנים שמציעים מגוון עבודות יד. בשוק ניתן להבחין בפליטים טיבטיים זקנים שיושבים ומגלגלים גלגלי תפילה לצד דוכנים שמהם בוקעת מוזיקה סינית. בקצהו של השוק יושבות נשים מהכפרים הסמוכים עם כובעים מאורכים על ראשיהן מוכרות ירקות וטוות צמר. גם אם אתם לא עורכים קניות ורוכשים ציוד לטרקים מומלץ לבקר בחנויות האספקה לאורך הרחוב, שבהן ניתן למצוא שקים של תבלינים ריחניים, עשבים וצמחי מרפא, קטורת, סבונים ועוד ועוד... אם מיציתם את השוק במרחק קצר משם נמצאת העיר העתיקה. חוץ מכבלי החשמל שעוברים באזור לא השתנה באזור דבר החל מהבתים העתיקים והצפופים וכלה בסמטאות הצרות שנבנו במאה השש עשרה. אחד המקומות ששווה לבקר בהם בעיר העתיקה הוא מקדש צ`מבה (Chamba). המקדש ממוקם בין בתים רעועים ששרדו מתקופת ימי הביניים והוא מכיל פסל ענק ויפהפה של Maitreya, הבודהה הבא ומספר ציורי קיר ישנים ונהדרים.
לא רחוק מהעיר העתיקה נמצא ארמון נטוש שנבנה על ידי השליט Sengge Namgyal במאה השש עשרה. הארמון הוא מעין ספר לימוד של הארכיטקטורה הטיבטית עם מרפסות מעץ שמתנשאות מעבר לבתים בסביבה. הנזק העיקרי לארמון נגרם על ידי תותחים קשמיריים במהלך המאה התשע עשרה מאז שבני המשפחה המלכותית הלאדאקית עזבו את הארמון בשנת 1940. את קירות הארמון מעטרים ציורי קיר מרהיבים אך הסיבה העיקרית שבגללה מומלץ לבקר בארמון היא המרפסת שעל גג הארמון שממנה נשקפים נופיה המרהיבים של לה ושל ההרים מסביב. ניתן לבקר בארמון מדי יום בין השעות 7:00 ל- 9:00 בבוקר. גומפת שנקר (Sankar) ממוקמת במרחק של 3 ק"מ מצפון למרכז העיר בין חורשת עצי צפצפה וטרסות של שדות שעורה. זהו אחד המנזרים הנגישים ביותר במרכז לאדאק וניתן להגיע אליו באמצעות רכב או אפילו ברגל. המנזר מאויש על ידי עשרים נזירים והוא מקום משכנו הקבוע של Kushok Bakul המנהיג של ה- Gelug-pa. גרם מדרגות יוצא מהחצר ומוביל אל ה- Du khang, אולם התפילה הראשי, שבו יש פסל בודהה, גלגלי תפילה וציורי קיר צבעוניים ומבהיקים. במנזר יש ספרייה קטנה ומרפסת על הגג שמשקיפה על הצד הצפוני של גבעת Namgyal Tsemo. ניתן לבקר בגומפה מדי יום בין השעות 7:00 ל- 10:00 בבוקר ו-17:00 עד 19:00 בערב.
במרחק של 3 ק"מ ממערב לשוק מעל לכפר Changspa נמצאת סטופת שנטי שנפתחה רשמית בשנת 1983 על ידי הדלאי למה. קירות הסטופה מצופים בפנלים מוזהבים שמתארים אפיזודות מחייו של בודהה. הסטופה היא חלק מקבוצת מבנים בודהיסטיים שנבנו ברחבי הודו על ידי ארגון של בודהיסטיים יפנים. ניתן להגיע אל הסטופה ברכב או ברגל דרך כחמש מאות מדרגות שמתחילות מקצה של דרך Changspa. מומלץ לבקר במקום בערב כשהתופים רועמים בטקס הפוג`ה והשמש שוקעת מעבר להרים ממערב. Alchi ממוקם במרחק של 70 ק"מ מלה ובו נמצא ה- Chos-khor שמורכב מחמישה מקדשים נפרדים ובנייני מגורים שמוקפים בחומה ובשורה של עצי צפצפה גבוהים. במקדשים יש מבחר עשיר של ציורי קיר ופסלי עץ, שהשתמרו במשך יותר מתשע מאות שנים.
היסטוריוני אמנות מתלהבים מהאתר בעיקר בגלל ציורי הקיר העתיקים של האתר שהם אחת הדוגמאות הטובות ביותר לסגנון האמנות הקשמירי. Chos-khor הוא אחד השרידים הבודדים ששרדו לאחר תקופת הדיכוי המוסלמי שהתרחש במאה הארבע עשרה. זהו גם השריד הכי מרשים ואחד היחידים שלא נדרש אישור כדי להיכנס אליו. הכפר Alchi שוכן לצד נהר ההינדוס הכחול ומספק מראות דרמטיים ואווירה שלווה ורגועה, מקום נפלא לעצירה לפני או אחרי הביקור בבירה הלאדאקית. אם אתם לחוצים בזמן התרכזו בביקורכם בשני הבניינים העתיקים ביותר Du khang ו- Sumtsek
אתרים בקרבת לה
אם אתם מחפשים אתר שיסכם לכם את לאדאק, גומפת Lamayuru, הנמצאת במרחק של 130 ק"מ ממערב ללה, היא המקום עבורכם. הגומפה היא מנזר מימי הביניים שמוקף בהרים ומתנשא על צוק. הסיבה העיקרית שבגללה מגיעים מבקרים אל הגומפה היא כדי לצלם את הגומפה מתחתית העמק או כדי להתחיל ממנה את המסלול אלPrikiti La pass שער הכניסה אל זנסקאר. מכביש לה- סרינגאר יוצא שביל להולכי רגל שמוביל אל הכניסה הראשית למנזר ואל היכל התפילה המרכזי ה- Du khang. היכל התפילה שוקם לאחרונה וניתן לראות בו מספר ציורי קיר עתיקים. ליד המנזר ישנה מערה שהאגדה מספרת שבה Naropa, מורו של Milarepa עשה מדיטציה. המערה שרדה מהמאה השמינית ומתפרשת על שטח של כ-5000 מטרים רבועים. בתוך המערה נמצא פסלו של Nataraj, שיווה כרקדן קוסמי, שנשמר במשך השנים ונראה מרהיב במיוחד.
במרחק של 24 ק"מ מלה נמצאת גומפת Phyang במרכזו של עמק מבודד שממוקם מצפון לרכס הלדאקי הירוק. מדי יום מגיעים אל הגומפה שלושה אוטובוסים שיוצאים מלה. מבין שלושתם האוטובוס שיוצא בשעה 8:00 בבוקר (מרחק נסיעה של שעה ורבע) הוא הנוח ביותר. השעה המוקדמת מעניקה המון זמן לשיטוט במנזר ובכפר הסמוך והיפה. האוטובוסים חוזרים ללה בשעה 9:30 ו- 17:30, בין השעות הללו ניתן לטייל בין השדות באזור עד לדרך קרגיל (כ- 30 דקות הליכה) ומשם לתפוס טרמפ בחזרה עם אחת המשאיות הרבות שעוברות שם.
בגומפה מתגוררים כחמישים נזירים שהם חברים ב- Kagyu sect. במנזר יש מספר ציורי קיר עתיקים שצוירו עם צבעים בהירים, אוסף קטן של פסלי ברונזה קשמירים מהמאה הארבע עשרה וכן שלושה chortens כסופים שמשובצים ב- dzi stone. זוהי אבן שנחשבת ליקרה במיוחד הובאה אל Phyang מטיבט על ידי ראש המנזר הקודם. במקדש Gon-khang הממוקם לצד המנזר יש אוסף מדהים של כלי נשק ושריונות ששרדו מהפלישות המונגוליות במאה הארבע עשרה. הפסטיבל השנתי ב- Phyang, הנקרא Phyang Tsedup, מתקיים במהלך החורף אך לאחרונה שונה התאריך אל חודשי הקיץ (14/15 ביולי) כדי שיתאים לעונת התיירות, זהו הפסטיבל השני בגודלו בלאדאק.
Shey הממוקמת במרחק של 15 ק"מ דרום מזרחית ללה, הייתה בעבר הבירה של לאדאק וכיום היא נטושה לגמרי. ניתן לראות את ההריסות מהכביש הראשי ולהגיע אליהן במיניבוסים היוצאים מלה ומגיעים אל Tikse. הארמון הנמצא בעיר הנטושה הוא יותר קטן ורעוע מהארמון הנמצא בלה וממוקם מתחת למבצר העתיק. בארמון שוכן פסל ענק ממתכת של בודהה Shakyamuni. הארמון נבנה במאה השבע עשרה על פי פקודה שניתנה על ידי Deldan בנו של Sengge Namgyal. באולם הכניסה ניתן לראות מדפים עמוסים בכתבי קודש עתיקים. כשעוברים דרך דלתות העץ הכבדות בכניסה נעמדים מול כפות רגליו הענקיות של בודהה. הטיול הנהוג מסביב לארמון מתחיל מהפסל עובר דרך ערפל של קטורת. מהמרפסת שבמעלה המדרגות ניתן להשקיף על כל הפסל שצבוע בזהב. במרחק של כחמש דקות הליכה לאורך השדות מסביב לארמון עומד מקדש שבו נמצא פסל נוסף של בודהה Shakyamuni. המקדש פתוח מדי יום בין השעות 7:00 ל- 9:00 בבוקר ובין 17:00 ל- 18:00 בערב. הפסל נראה במיטבו מקומת הביניים.
כשעוברים על הדרך הראשית ניתן לפספס את האתר העתיק ביותר בשיי, תגליפי הסלע בצורת חמשת ה-Tathagata ששונים אחד מהשני בכלי הרכב שלהם ובתנוחות הידיים שלהם. האתר נמצא על צוק בקצהו של הכביש המהיר. התגליפים גולפו כנראה לאחר המאה השמינית. אם ברצונכם להישאר ללון ב- Shey ניתן לשכור מספר חדרים בתחתית המדרגות שמובילות אל הארמון. הודות לפסטיבל ה- Hemis Setchu שמתקיים בקיץ הפכה גומפת המיס Hemis, הממוקמת במרחק של 45 ק"מ דרום מזרחית ללה, להיות הגומפה המפורסמת ביותר בלאדאק. בכל שנה לקראת סוף יוני ותחילת יולי מגיעים מאות של תיירים ומצטרפים אל ההמון המקומי שלבוש במיטב מחלצותיו וחוגג במשך יומיים צבעוניים של טקסים ומופעים. בימי חול המנזר ששרד מהמאה השבע עשרה יכול להיות מאכזב לאחר הנסיעה הארוכה למקום בתחבורה ציבורית. הכניסה הראשית למנזר לאחר טיפוס במעלה המדרגות נפתחת אל חצר מלבנית שבה מתקיימים רוב מופעי הפסטיבל.
הגומפה המרשימה ביותר מבחינה ארכיטקטונית והפוטוגנית ביותר בלאדאק נמצאת ב- Tikse, הממוקמת במרחק של 19 ק"מ דרום מזרחית ללה. הגומפה הוקמה במאה החמש עשרה על צוק ומוקפת במקדש מרשים שהעיטורים המוזהבים שלו מנצנצים למרחק של קילומטרים רבים משם. מהצד המערבי של הגבעה מתפתלת דרך היוצאת מהכביש הראשי ומגיעה אל מגרש החניה הקטן של המנזר. אם אתם מגיעים עם מיניבוס מלה (יוצא מדי שעה מתחנת האוטובוסים העירונית) תעברו דרך המגרש מתחת לגומפה ותעקבו אחרי שביל הולכי הרגל המוביל אל הבניינים הנמוכים של הגומפה ואל הכניסה הראשית, שבה מוכרים הנזירים כרטיסים.
גלגולה הנוכחי של טיקש (Tikse) כאטרקציה עיקרית לתיירים שנוי במחלוקת משום שמצד אחד הזרם הבלתי פוסק של התיירים הפר את השלווה והשקט שדרושים למדיטציה אך ההכנסות גדלו פלאים ומאפשרות לנזירים לשפץ את הגומפה וכך נוסף מקדש Maitreya מעל לחצר הראשית. המקדש נפתח רשמית על ידי הדלאי למה בשנת 1980. ציורי הקיר במקדש צוירו על ידי נזירים מגומפת Lingshet אשר בזנסקר ומתארים סצנות מחייו של Maitreya. עבור רוב המבקרים בטיקש האטרקציה העיקרית בטיקש היא הנוף הנשקף מגג הגומפה הגבוה. טלאים טלאים של שדות המשתרעים לאורך שטחו של העמק, המוקפים בהרי מדבר מושלגים, מנזרים, ארמונות וכפרים לאדאקים. מומלץ להגיע אל טיקש מוקדם בבוקר ולהנות מהמחזה המרהיב הזה בליווי של החצוצרות הטיבטיות שמנגנים בהן על גג הגומפה בזמן הפוג`ה. האוטובוס האחרון ללה עוזב ב- 18:00.
