מסלול בן שבוע-שבועיים בבנגקוק ”מסלול טיול עם ילדים בוגרים בתאילנד“

בנגקוק: ביום שהגענו בילינו ב- MBK ובשוק הלילה שהיו שוק תרבותי לכולנו, היה נפלא. למחרת הצטרפנו (דרך המלון) לסיור באיותאיה – מאוד מומלץ. בכיוון אחד נסענו באוטובוס ובחזרה במעבורת על הנהר, כולל ארוחת צהריים. נהנינו מאוד, ראינו את העיר הגדולה והפעילה הזו. עייפים חזרנו למסג` ממנו חזרה בתי בוערת מאלרגיה. רעבים לקחנו מונית (חמשתנו יחד במונית רגילה ... – 40 באט) לגורד שחקים. שם יש מרפסת מסתובבת בקומה ה-84 (כ-250 מטר גובה) ואחר כך ירדנו קומה למסעדה עם בופה באורך אינסופי וכל אחד מצא שם את מבוקשו ואכל כפי יכולתו במחיר 560 באט לאדם. חוויה בלתי נשכחת ומרפאת חולים... למחרת, נסענו לארמון המלך ומשם בטוקטוק למקדשים באזור. הנסיעה היתה חוויה חד-פעמית. פגשנו את סימטאות בנגקוק, אנשים מיוחדים, מקדשים יפים.שכחתי לציין שבנגקוק חמה כרגיל, כ-30 מעלות, לחה 60-70% והאויר מזוהם להחריד. לא אהבנו את התחושה של המועקה ממזג האויר, אבל החוויות בהחלט האפילו על כך.

צ`יאנג-מאי: לחות וחום כמו בבנגקוק, אבל ללא זיהום וזה המון. עיר מקסימה, רגועה ביחס לפעילות הרוחשת בבנגקוק. בערב הראשון יצאנו לספארי לילה. די מאכזב! החיות רחוקות, מנומנמות. אין כלל תיעוד באנגלית. ההדרכה היתה באנגלית סבירה, רק היה מעט מאוד לראות.המיוחד שם הוא מופע מזרקות מים בשלל צבעים לקצב מוזיקה. מופע מיוחד של רעיון מיוחד. קינחנו בשעות שוטטות בשוק הלילה וטעם האכזבה נשכח בהתרגשות של הקניות והמקח. פגשנו המוני ישראלים. ממש קשה להאמים שכל אדם שלישי ליד החנויות מבין עברית. והיו מוכרים שידעו לדבר עברית רצוצה...למחרת ב-7 כבר יצאנו ליום טיול אל משולש הזהב. בקרנו בדרך במעיינות מים חמים, מקדשים, שייט במשולש הזהב ועצירה גם בלאוס. היינו בגבול עם בורמה וחזרנו דרך השבטים ב-11 בלילה. לשימחתי לקחתי מיני-ואן עם נהג ומדריך דובר אנגלית. האינטימיות והפרטיות באוטו. היכולת להתרוחח על הכסאות. לא לדאוג לחפצים ולשוחח בחופשיות בנסיעה היו שוים כל אגורה!! שילמנו 7000 באט. בלילה... שוב טיול קצר בשוק.

למחרת, ב-7 יצאנו אל חוות הפילים. רכבנו עליהם ביערות מקסימים, שטנו על רפסודה בנחל עם זרימה אדירה שמסבירה למה לא צריך משוטים. משם הגענו למופע נחשים. לאחריו יצאו הבנים לטיול טרקטורונים (מדהים! מדהים! מדהים!- 1800 באט לאדם לשעה וחצי) והבנות לחוות סחלבים (מאכזב). בסיום נפגשנו יחד לקפיצת באנג`י (1500 באט לאדם). כל הילדים קפצו מגובה 50 מטר.החוויות של היום הזה לא ישכחו במהרה. ובערב שוק וקניות. מתאים למי שלא נמאס לו. לי נמאס אבל אני במיעוט. ביום האחרון עלינו למקדש דוי סוטפ (או משהו כזה). 5 שעות של נוף מקסים, אוירה רגועה והמון יופי שאיפשר לנו לטייל במנוחה... לא העמסנו יותר טיולים כי החברה היו עייפים מהימים הקודמים.

פוקט: שעתיים של טיסה ונחתנו באי לגשם מונסוני טיפוסי. הגשם היה חוויה. בערב יצאנו לשוטט בחופים. ולמחרת יצאנו לטיול טרקטורונים של 3 שעות, כל הילדים ואבא. אשתי לקחה טוקטוק ושוטטה באי (ונהנתה מאוד!) אנחנו טיילנו בNGA והיה מדהים. הילדים חגגו את חווית הרכיבה לצד נוף פראי של הרים, צמחיה, נחל ומפלים. היה מקסים. (2500 באט לאדם) לא ירד גשם למרות שהבטיחו שירד ואני חשבתי שגם אם ירד, זו תהיה חוויה לרכוב על טרקטורון בגשם... למחרת יצאנו לשייט איים לקופיפי בספיד בואט. שוב לא ירד גשם לשמחתנו והאמת שדאגתי. איונים עם נוף מדהים, אתרי אלמוגים מיוחדים, ע-נ-ק-י-י-ם ובעומק של מטר אחד בלבד! בסוף היום טיפטף כשהיינו בסנוקלינג – אז ראיתי עד כמה אין בעיה ללכת לים כשיורד גשם קל. בתאילנד זה הגיוני לגמרי! למחרת נחנו. כלומר יצאנו למסאג` בבקר, טיסה חזרה לבנגקוק וממנה דרך רבת עמון חזרה לתל אביב. 

מה היינו עושים אחרת? התלבטנו לא מעט אם לנסוע לדרום או להשאר ולטייל רק בצפון. יכולנו בצפון לצאת לטיול של מספר ימים שכולל טרקים, לינה במקומות שונים. באמת ראינו שפוקט מ-ל-א-ה בתיירים ומי שמחפש חופים שקטים ואוירה תאילנדית-אותנטית, מוטב לו לוותר על פוקט. לחפש איים אחרים, עמוסים פחות. הבילוי לאיים יכול לאפשר יותר נופש ומנוחה. הטיול לצפון הוא לאנשים סקרנים שאוהבים שקט ואת היכולת לפגוש בתושבי המקום באוירה יותר נינוחה. למי שדחוק בזמן, אני ממליץ לנסוע/לטוס בשעות הלילה. זה מתיש יותר אבל מנצל שעות שלא ניתן לתייר בהן ובמקרים מסוימים יכול לחסוך לינה.