האיים האזוריים – 5 ימים ב-Sao Miguel

תמונה ראשית עבור: האיים האזוריים – 5 ימים ב-Sao Miguel - תמונת קאבר
Cete Cidades by Rinat L

האיים האזוריים (Azores) ממוקמים באוקיינוס האטלנטי ושייכים לפורטוגל. הם כוללים 9 איים המחולקים ל-3 קבוצות. בתוך כל קבוצה ניתן לנוע בשייט. בין הקבוצות- המעבר הוא באמצעות טיסה. רב הטיסות הן של חברת SATA המקומית.

המסלול המתואר היה המשך לטיול בפורטוגל ונערך באוקטובר 2014. בחלק זה של הנסיעה טיילתי לבדי, ולא נתקלתי בקשיים או בחוסר נוחות עקב כך. הטיול שלי התמקד בשני איים: Sao Miguel ו-Faial. התכנון בוצע דרך מקורות באינטרנט, המלצות ממטיילים אחרים, והמלצות של מקומיים.

הגעה

הגעתי בטיסת ערב של SATA מליסבון ל- Ponta Delgada העיר הגדולה של סאו מיגל. הזמנתי מקום לינה דרך Booking למלון Hotel Apartamentos Gaivota ל-2 הלילות הראשונים באי.

משדה התעופה הקטנטן לעיר ניתן להגיע במונית או בשאטל (או ברכב שכור). בשל מחסור מוניות עליתי על שאטל בו הייתי הנוסעת היחידה. בזמן הנסיעה הנהג החביב צייד אותי בשלל עצות לגבי השהות באי. הנסיעה הלוך-חזור עולה 5 אירו ויש לקנות כרטיס במשרדי החברה בטרמינל. במידה ונדרשים להשתמש בשאטל לנסיעה חזרה,

המלון בו שהיתי נמצא על הטיילת. לאורכה יש כמה מקבצי מסעדות, למרות המלצת נהג השאטל, כולן תיירותיות מבחינת היחס והמחירים, אך האוכל לא רע.

יום 1

בתקופה בה טיילתי עד 8:00 עדיין אין אור ולפני 9-10 בבוקר אין הרבה פעילות באי. אפשר לנצל את הבוקר השקט לריצה או הליכה לאורך הטיילת והמרינה. חוויה נעימה.

למרות שהגעתי לטיול עם חומר שנאסף מראש, הלכתי ללשכת התיירות על מנת לקבל המלצות עדכניות על מסלולים בהתאם למצב מזג האויר. לשכת התיירות נפתחת ב-9:00 והפקידה האדיבה ציידה אותי בהרבה מידע וברושורים על מגוון גדול של מסלולי הליכה באי.

מלשכת התיירות נסעתי במונית לתחנת הרץ בעיר כדי לאסוף את הרכב השכור. עלות מונית בעיר הינה 5 אירו. אני לא ממליצה לאסוף את הרכב בעיר אלא לחזור לשדה התעופה. השירות היה מאוד מאוד איטי. בסופו של דבר קיבלתי רכב מצויין- רנו קליאו חדשה וידידותית לסביבה עם מערכת ניווט בכל השפות (כולל עברית). ראוי לציין שבזמן בו הייתי באיים, waze לא הכיר את הכבישים בכלל ו-google maps הכיל מידע חלקי בלבד. לכן הניווט התבצע בעיקר בעזרת השילוט (ת'כלס, אין כל כך הרבה כבישים), ומערכת הניווט ברכב במקרים של איבוד הדרך או נסיעה בתוך העיר.

היעד הראשון שלי היה Cete Cidades, ממנו יש התחלה של 3 מסלולי הליכה במרחקים שונים. היציאה מפרברי פונטה דלגדה הייתה קצת מבלבלת, אבל כשמצליחים לצאת מהעיר הנוף הופך למדהים. כמות הצמחיה שנשפכת אל תוך הכבישים הצרים מדהימה. בכבישים הקטנים יש ארנבות שחוצות את הכביש. על הגבעות- פרות רועות חופשי. ככל שמטפסים בגובה, יש מידי פעם עננים וערפל. בכל נקודה בה עוצרים להתסכל על הנוף (כל 5-10 דקות בערך...) יש נוף מדהים.

נקודת התצפית על אגמי Cete Cidades נקראת Vista do Rei. יש שם מקום חניה קטן לרכבים ו"גזלן" עם מעט מאוד אופציות. כדאי מאוד להצטייד מראש באוכל ומים למסלולי ההליכה כיוון שבמסלולים בהם אני הלכתי, אין שום אופציה לקנות אוכל ושתיה בדרך.

אני בחרתי במסלול היורד מ- Vista do Reiאל הכפר והאגמים (Cete Cidades). הנוף בדרך מרהיב. הרבה צמחיה, מגוון נקודות תצפית על האגמים. הירידה בשביל רחב, אך מרוצף בתוצרי לוואי של פרות, לכן צריך להזהר. בתקופה בה טיילתי פגשתי מעט מאוד מטיילים בדרך, ומזג האויר היה נעים. עם סיום הירידה מגיעים לשטחים החקלאים של הכפר, ושם בנוסף לשדות המעובדים יש לא מעט פרות וכמה סוסים. הכפר קטן וחמוד, אבל מסעדה- אין. עוד הליכה קצרה מביאה אותי ממש עד האגמים, לגשר שנמצא בדיוק בין שניהם. כמו לטייל בתוך נוף של גלויות. אחרי שסיימתי להתפעל ולנוח, מתחילה הדרך חזרה. כשקלטתי את העליה שמחכה לי, זה היה קצת מייאש. למרות שהעליה קצת קשה, אני ממליצה על המסלול בגלל הנופים המדהימים. ההליכה לכל כיוון היא כ-7 ק"מ. הלוך וחזור לקח לי פחות מ-4 שעות, כולל עצירות.

חזרה לחניה ולמנוחה קלה. נתתי טרמפ לזוג תיירים שוויצרים שחנו רחוק יותר וסיפרו לי על התוכניות שלהם לשהיה באיים.

כיוון שהרגשתי שלא מיציתי את נוף האגמים, החלטתי לחזור אליהם בנסיעה. על הגדה היו שלל ברווזים וברבורים שחיפשו אוכל וחברה.

בשלב זה השעה כבר 18:00 אך אור מלא, ולכן החלטתי לעשות עוד סיבובים בדרך חזרה למלון. עוצרת בכל מיני נקודות תצפית, בכל אחת מהן נוף מהמם אחר.

חזרתי למלון ויצאתי לארוחת ערב למסעדה שהמליץ עליה נהג השאטל מאתמול. שם המסעדה Tasco - מאוד הומה (רב המסעדות כבר דוממות בשעה 21:00) ומלאה במקומיים. האוכל היה מאוד טעים, אבל יש סיכוי שזה בגלל הרעב הגדול אחרי ההליכה. בכל מקרה המקום מבוסס על דגים, ויש גם תפריט בצורת איורים של דגים כדי שהמלצר יוכל להסביר במה מדובר (כמו ציורי הפסטה בפסטה מיאה).

חניה בפונטה דלגדה: ניתן למצוא חניה ברחוב. התשלום הוא באמצעות מדחנים החל מ-8:00. הבעיה העיקרית היא שלא ניתן לשים בערב תשלום עבור הבוקר שלמחרת, לכן צריך להגיע לרכב ב-8:00 ולשלם, במידה ולא יוצאים כל כך מוקדם לדרך. לחלופין, ישנם חניונים בתשלום באיזור הטיילת, אך העדפתי להמנע מחללים גדולים וחשוכים.

יום 2

למודת נסיון אתמול, הבנתי שעלי להצטייד באוכל למשך ההליכה. קניתי מצרכים במינימרקט והכנתי סנדויצים. כמובן שחווית הקניה מעניינת בפני עצמה, כיוון שזהו מקום שגם מקומיים קונים בו. בנוסף, עשיתי check out במלון והעמסתי הציוד לתא המטען.

המסלול המתוכנן להיום היה Rocha da Relva. למרות קרבתו לפונטה דלגדה, ולמרות הברושור עם המפה, התקשתי למצוא את נקודת ההתחלה למסלול. ברב המקרים בתחילת מסלול ההליכה יש שלט גדול וברור הנותן מידע על המסלול. מקרה זה היה שונה. באחת מנקודות התצפית שעצרתי בהן, היה שלט עץ קטן שכיוון לדרך עפר. נסיעה של כק"מ בדרך חתחתים הובילה לנקודת ההתחלה האמיתית של המסלול.

זהו מסלול מעגלי. ברב המקים, הכוונה של האזוריים ב"מסלול מעגלי" היא שהולכים הלוך וחזור באותו מסלול.

אורך המסלול כ-5 ק"מ הלוך-חזור. הוא כולל ירידה תלולה בשביל צר וכמובן שאח"כ גם עליה תלולה בדרך חזרה. למרות זאת, מסלול מומלץ. מבחינת הנוף- שונה מהמסלול של אתמול. ההליכה היא לאורך צוקים שיורדים עד החוף. בדרך יש מקבץ כפרים קטנטנים שאין אליהם גישה ברכב. המקומיים משתמשים בחמורים. הם מתפרנסים מחקלאות- בעיקר גפנים שגדלות על צלע ההר. הנוף כולל את בתי הכפר ומעט חקלאים עובדים, שיירה מזדמנת של חמורים, מעט תיירים. כשמגיעים אל חוף האוקיינוס- תחושה של סוף העולם. הרבה אוקיינוס ואבנים שנראות כמו חלוקי נחל בגודל XXL. המסלול קרוי על שם חרבה שנמצאת בסופו ולידה עץ עצום. אני המשכתי ללכת קצת הלאה, עד שהשביל פשוט נגמר. נראה שהכפרים אינם מחוברים לרשת החשמל והמים, וגם קליטה סלולארית אין באיזור. לי זה לקח שעתיים וחצי, כולל הפסקות למנוחה. אבל מזג האוויר היה חם והעליה קשה, כך שהיה מעייף.

לאחר מנוחה החלטתי לסוע לבקר במטע אננס. הביקורות ברשת לא היו נלהבות, אך נראתה לי חוויה מעניינת. אבל הניווט בעזרת גוגל מפס הוכתר ככשלון ובמקום למטע הגעתי לפרבר לא ברור. החלטתי לוותר על המטע ולהתמקד בלאכול את האננס שמוגש בכל המסעדות.

משם התחלתי לסוע לכיוון מקום הלינה שלי ל-3 הלילות הבאים באי: הכפר Furnas שהומלץ לי על יד מטייל אחר. את רב הדרך נסעתי באוטוסטרדה. הנופים עדיין מדהימים ויש הרבה מאוד נקודות תצפית שאפשר לעצור בהן. לחובבי הנוף (בגלל זה אנחנו באיים, לא?!) מומלץ לעצור בכל פעם שרואים שלט של נקודת תצפית המסומן עם אייקון של עין. הנופים בנקודות אלו עוצרי נשימה. וגם המקומות עצמם ברובם מאוד מטופחים כולל מתקני פיקניק וברביקיו. בחלקם ישנה השתלטות של מושבות חתולים מהסוג המסכן והחולה, ובמיעוטם- חתולים בריאים (בנתיים).

קצת לפני הכפר פורנאש (Furnas) ישנה דרך המובילה לנקודת תצפית על האגם עם אותו שם (מפתיע). הנוף על האגם מדהים גם הוא, ונקודת התצפית עטופה בירק ובפרחים צהובים ענקיים ובפרחי פונפונים הממלאים את כל האי.

הגעתי למלון Hotel Vale Verde שהוא אחד מ-2 המלונות היחידים בכפר. הזמנתי מקום מראש דרך Booking. המלון השני- Terra Nostra Garden Hotel– הומלץ לי על ידי מטייל אחר ששהה בו, אך עלותו הייתה כמעט פי 3 מהמלון בו לנתי וויתרתי עליו.

אחרי מנוחה מהיום המעייף יצאתי לארוחת ערב. ביקשתי בקבלה של המלון המלצות למסעדות ומפה של הכפר. לגבי המפה הם צחקו- המקום כל כך קטן שאי אפשר ללכת בו לאיבוד, אבל בכל זאת סיפקו מפה זערורית. לגבי מסעדות- יש בדיוק 3. לכן בכל ערב ביקרתי באחת אחרת. על שלושתן אין מה לכתוב הביתה, למעט מה שמכונה fresh cheese שזו גבינה לבנה חצי קשה מקומית בכמה וריאציות, משהו בין ריקוטה לאורדה, וכמובן אננס טרי מקומי שמוגש לקינוח. כל השאר- מגוון גדול של דגים, חלקם טעימים יותר וחלקם פחות. צורת ההגשה- איזור שנות ה-80' ומעט מאוד ירקות טריים.

המסעדה בה אכלתי בערב הראשון נמצאת ליד איזור של גייזרים קטנים. קשה לראות הרבה בלילה, אבל החוויה של אדים שעולים מתוך מכסי הביוב ברחוב חשוך היא קצת מכושפת.

יום 3

הכפר מנומנם בבוקר, הזדמנות לריצה או הליכת בוקר. חוץ מהרחוב הראשי הקטן, ישנה טיילת נחמדה ליד נהר קטן שזורם לאורך הכפר. מצטיידת במוצרים לסנדוויצ'ים ונשנושים להמשך היום. ישנה בכפר מאפיה חמודה ו-3 מינימרקטים קטנים. קשה מאוד להשיג ירקות.

התכנון ליום זה היה המסלול של אגם Fogo שהיה קצת מאתגר- 12 ק"מ של מסלול קווי. כלומר צריך למצוא דרך לחזור לנקודת ההתחלה או ללכת רק חלק ולחזור. בסופו של דבר ויתרתי על מסלול ההליכה והסתפקתי בנסיעה מסביב לאגם. הדרך אל האגם הייתה מרהיבה. כבר יום שלישי באי, ועדיין הנופים מדהימים וגורמים לי לעצור בהרבה נקודות תצפית. אחרי נסיעה לפסגת הר קטן, מגיעה לנקודת תצפית ממנה רואים בצד אחד את האגם (FOGO אגם האש) ובצד השני את הים. כשיש תצפית טובה, גם מעבר לאגם רואים שוב את הים (בכל זאת אי...). היה קצת ערפל, ולכן בכל כמה דקות הייתה תזוזה ומשחקי אור/צל שגרמו לנוף להראות קצת אחרת. בהיתי בנוף וצילמתי די הרבה. הכביש בו ירדתי מנקודה זו סיפק הרבה נקודות תצפית על האגם, כל פעם מזוית קצת אחרת. זה היה האיזור העמוס ביותר בתיירים בו הייתי.

המשכתי לסוע ובשעות הצהריים המאוחרות הגעתי לאתר בשם Caldeira Vehla. לא ידעתי מה זה, אבל ראיתי אנשים נכנסים לתוך היער בבגדי רחצה. שאלתי את גוגל מה זה המקום והתוצאות הצביעו על "מונומנט טבעי מרשים". לא הבנתי, אבל לקחתי איתי בגד יום ושילמתי 2 יורו דמי כניסה. 5 דקות הליכה בשביל נח בתוך יער שנראה קצת כמו ניו-זילנד (הרבה שרכי ענק) ומגיעים אל ה"מונומנטים". בריכה תרמית קטנה (30 מעלות) עם מגוון אנשים בתוכה, עוד בריכה של 60 מעלות, רוחשת וגועשת, ובריכה עם מפל בחום של 20 מעלות בלבד. במקום יש מלתחות ומקלחות מסודרות. ההשתכשכות בברכה של ה-30 מעלות נחמדה, וגם הבריכה עם המפל. חוויה מרעננת.

ממשיכה בנסיעה למפעל התה גוראנה. באי יש מטעי תה, וזהו המקום היחיד באירופה בו מגדלים תה. אמור להיות סיור במפעל, אבל כנראה שמדובר בסיור עצמי. יש תצוגה של מכונות ישנות, סרטון הסבר וקפיטריה דלוחה. האטרקציה האמיתית היא מטעי התה שמקיפים את המפעל. יצאתי למסלול Cha Gorreana בתוך מטעי התה. נקודת ההתחלה היא בצד השני של הכביש הראשי שליד המפעל. מדובר במסלול מעגלי של 6 ק"מ. ההתחלה והסוף היא בתוך מטעי התה, ובהמשך מטפסים במעלה הגבעה ומגיעים לאיזורים חקלאים עם פרות ויער קטן. הנוף מאוד יפה, אך לדעתי כדאי לקצר את המסלול ולוותר על החלק הגבוה יותר שמחוץ למטעי התה. לקח לי כשעתיים.

בסיום המסלול חזרתי לפורנאש והלכתי לארוחת ערב בעוד מסעדה נטושה. בשעה 21:30 כמעט ואין נפש חיה ברחובות.

יום 4

היעד הראשון הוא הכפר Faial da Terra. בדרך – הרבה עצירות בנקודות תצפית. הפסקה בכפר Povoacao שהינו כפר מנומנם עם כיכר מרכזית מטופחת ולידה גן חיות קטן, טיילת ליד הנהר, כמה בתי קפה וסופרמרקט.

פאיאל דה טרה הוא כפר פצפון על שפת הים. השילוט למסלול Faial da Terra – Salto do Prego קצת חבוי. באיזור יש כמה מסלולים באורכים שונים. המסלול מתחיל בקצה הכפר, ליד הנהר. החניה היא על הרחוב, במקביל לנהר. 4 ק"מ במסלול מעגלי אמיתי (הלוך וחזור לא באותו נתיב) בתוך יער עבות. באמצע המסלול מגיעים למפל (Salto do Prego) נחמד. היו שם אנשים שנכנסו להתרחץ במים הקפואים. מסלול יפה והיער מזכיר קצת סיפורי אגדות. הדרך חזרה עוברת דרך כפר נטוש. אם הולכים בכיוון שאני הלכתי (עם כיוון השעון), אז העליה מתבצעת בתוך היער, ורק כשיוצאים מהיער ומגיעים לשביל חזרה מבינים את הגובה הרב. לכן הדרך חזרה היא בירידה מאוד תלולה בשביל שמשובצות בו אבנים למניעת החלקה.

כשסיימתי את המסלול חזרתי לנוח ליד האוקינוס שבקצה הכפר. לא ממש חוף מסודר.

רציתי לחזור לפורנאש בדרך הארוכה, ולהקיף את כל האי. ליד Nordeste רואה שלט לפארק עירוני ונוסעת לכיוון. שביל מתפתל במעלה הר ובסופו פארק קטן שכולל כל מיני מתקנים, קבוצת אנשים בחוג ג'אגלינג, איזור מנגלים, וגם יער טבעי עם שלטים שמתארים את הצמחיה. נחמד אם רוצים לנוח, אך לא חובה. ליד הפארק יש עוד שלט- לנקודת תצפית בגובה 4100 מטר. כביש צר בתוך היער, ארנבות מקפצות. כשיוצאים מהיער מגיעים לכביש עוד יותר צר, מאוד תלול עם תהום משני הצדדים. הנסיעה מאוד מפחידה. בסוף אכן מגיעים לנקודת תצפית Pico de Bartolomeo. מאוד יפה, אבל אני חושבת שאפשר לוותר בגלל הנסיעה המסוכנת.

חוזרת לפורנאש בדרך הקצרה. יוצאת לארוחת ערב במסעדה השלישית- טוני. היא המסעדה הכי הומה מבין השלוש, אך הגרועה ביותר (כמו שמצופה ממסעדה עם תמונות של אוכל בתפריט). אבל התמזל מזלי ובאותו הערב נחגג 150 שנה לתזמורת של פורנאש והגיעו תזמורות ולהקות מכל האי כדי לחגוג. ברחובות צעדו תזמורות וכולם הגיעו לגן בו היו ההופעות. חוויה אותנטית ונחמדה.

יום 5

היום האחרון בסאו מיגל קצר, ב-16:00 היתה לי טיסה ליעד הבא- האי Faial.

נסעתי קצת סביב פורנאש והגעתי לעוד נקודות תצפית חדשות. אחר כך נסעתי לגדת אגם פורנאש אל הקלדרס- נביעות של גייזרים קטנים שנמצאים ממש צמוד לאגם. נחמד לסיבוב קצר ויש חורשה קטנה לפיקניקים.

משם המשכתי לגן הבוטאני טרה נוסטרה שנמצא בכפר. הגן מאוד יפה ויש בו צמחיה מכל העולם. בתוך הגן יש גם בריכה גדולה של מים תרמיים. יש גם מלתחות ומקלחת חיצונית. כניסה עולה 5 אירו לכל היום וניתן להכנס ולצאת במשך שעות הפעילות (בתקופה שאני ביקרתי- 10-17).

חזרתי למלון להתארגן ונסעתי לשדה התעופה בפונטה דלגדה.

צפיה במפה צפה במפת הפוסט

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של rinatli?

הפוסט הבא ›
האיים האזוריים - פאיאל
האיים האזוריים - פאיאל
מתוך הבלוג של rinatli
10-07-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של rinatli »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

כתבה של רינת

השב  · 

אחלה מקום!

השב  · 

האי faial

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאיי אזורס

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×